פסקי דין על עיריית חולון | פסקי דין על לוי מוסך הגבעה | פסקי דין על לוי יאיר | פסקי דין על לוי יעקב | פסקי דין על עזיז מאיר |

1019/01 א     10/02/2003




א 1019/01 עיריית חולון נ' לוי מוסך הגבעה בע"מ, לוי יאיר, לוי יעקב, עזיז מאיר




1
בתי המשפט
א 001019/01
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש"א: 12179/02

10/02/03
תאריך:
כב' השופטת ברון צפורה

בפני
:

עיריית חולון

בעניין:
המבקשת (תובעת)
עו"ד שמיר גיורא

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . לוי מוסך הגבעה בע"מ

2 . לוי יאיר

3 . לוי יעקב

4 . עזיז מאיר
המשיבים
(נתבע)
עו"ד לוי ארנון

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

העובדות הצריכות לענין
המבקשת היא רשות מקומית כמשמעותה בפקודת העיריות (להלן: "המבקשת" ו/או "העיריה").
בתובענה אשר הוגשה על ידי העיריה עותרת העיריה לחייב את המשיבים (המשיבים 1 ו/או 2 ו/או 3 ו/או 4 להלן: "המשיבים") אשר מחזיקים לטענתה בחלקים שונים במקרקעין אשר בגוש 6005 חלקה 97 (להלן: "המקרקעין") ולטענת העיריה מנהלים שם את עסקם, בתשלום חיובי ארנונה ו/או פינוי אשפה ו/או ביוב לעיריה (להלן: "החיובים") רטרואקטיבית החל משנת 1992.
באשר למשיבים 1, 2 ו-3 אין מחלוקת כי בזמן זה או אחר החזיקו במקרקעין, אולם לטענת המשיבים אין לנתבע 4 ולא היה לו כל קשר למקרקעין נשוא התביעה.
יש לציין כי תלויים ועומדים 2 תיקי הוצל"פ שמספרם 7-98-45817-01 ו-6-98-15354-01 לפיהם יש לפנות חלק מהמשיבים מהמקרקעין, אם כי לטענת יאיר לוי אין תיק הוצל"פ כנגדו, אולם זכויותיו עלולות להיפגע כתוצאה מהפינוי (ראה החלטת כב' השופטת צ'רניאק מיום 6.1.99).
ביום 20.8.98 הגיעו אנשי ההוצאה לפועל לבצע פינויים במסגרת תיק הוצל"פ 7-98-45817-01 והוגשה בקשה על ידי יאיר לוי לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ האמור. ראש ההוצל"פ עיכב הליכי הפינוי למשך 14 יום וקבע כי המשך עיכוב הליכי הפינוי ייעשה על פי צו בית המשפט המוסמך.
ביום 6.12.98 הגיש המשיב 2 (להלן: "המשיב 2" ו/או "יאיר לוי") תביעה כנגד מנהל מקרקעי ישראל (ת.א. 3238/98) שהם הבעלים של המקרקעין לפיו התבקש בית המשפט בין היתר ליתן

פסק דין
הצהרתי כי יאיר לוי הינו בר רשות במקרקעין או לחילופין ימשיך להחזיק בנכס לתקופה נוספת של לפחות 10 שנים.
במסגרת תביעה זו של המשיב 2, הורתה כב' השופטת צ'רניאק על עיכוב ביצוע הפינוי בתנאי שתופקד ערבות בנקאית בלתי מותנית בסך 300,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה (מנהל מקרקעי ישראל), אם יתברר שהתובענה ל

פסק דין
הצהרתי בתיק דנן תדחה.

מכאן הבקשה שבפני
.

המבקשת בבקשה שבפני
(להלן: "המבקשת" ו/או "העיריה") מבקשת להטיל עיקול זמני על כספי הערבות הבנקאית בסך של 300,000 ₪ בצירוף הריבית וההצמדה אשר נצברו ויצברו מיום הפקדת הערבות ועד ליום מימוש העיקול (להלן: "כספי הערבות") אשר הופקדו על ידי יאיר לוי (להלן: "יאיר לוי" ו/או "המשיב 2")
בת.א. 3238/98 , יאיר לוי נ' מנהל מקרקעי ישראל.
המשיב בתגובתו טוען כי אין להטיל עיקול על הערבות הבנקאית ואין מדובר בנכס הניתן לעיקול.
הן הבקשה והן התגובה לה גובו בתצהיר.

דיון
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתצהירים שצורפו אני פוסקת, כי אין להטיל עיקול על הערבות הבנקאית.

"ניתן להגדיר את המונח עיקול כפעולה משפטית, המופנית נגד בעליו של נכס או נגד המחזיק בו, והבאה להגביל את סחירות הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהתובע או הזוכה יוכל להיפרע מחוב המגיע לו". (הדגשות שלי, צ.ב.) (ראה בספרו של כב' השופט, הנשיא א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003 בעמ' 427).
התקנות הבאות, אשר החליפו את תקנה 360 לתקנות רלוונטיות לענייננו:
תקנה 362(א) לתקנות קובעת:
"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".
התקנה הספציפית העוסקת בעיקול זמני, היא תקנה 374 לתקנות, הקובעת:
"(א) לא ינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף....
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין..." (הדגשות שלי, צ.ב.).

השאלה המרכזית העומדת בפני
, היא האם במסגרת העובדות, שפורטו לעיל בהחלטתי - יש מקום להטיל עיקול על הערבות הבנקאית.

המחוקק לא ראה לנכון להתייחס לכספי ערבות בנקאית כנכס ייחודי.

דברי השופט בן יאיר יפים לענייננו (ראה בת.א.818/86 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' א' לוי קבלני בנין בע"מ ואח', מז(2) 493 ):
"נמצא, איפוא, שהערבות הבנקאית האוטונומית יוצרת חיוב עצמאי ונפרד של הבנק כלפי המוטב. חיוב זה מנותק מן החיובים החוזיים ההדדיים שבין בעלי החוזה, אינו מותנה בהם ואינו תלוי בקיומם. ככזה, טיבו של החיוב העצמאי שנוצר מן הערבות הבנקאית האוטונומית זהה לטיבו של החיוב שנוצר על ידי האשראי הדוקומנטרי, לאמור - אמצעי עצמאי לתשלום שמנותק מטענות חוזיות שנובעות מן ההתקשרות היסודית בין בעלי החוזה ...".
ועוד נאמר שם: "...כל צד שלישי, שיש לו דין ודברים נפרד עם המוטב, רשאי לבקש, ובהתמלא התנאים הקבועים לכך בתקנות - גם לקבל, צו לעיקולם הזמני של כספים שנובעים מפרעונה של ערבות בנקאית אוטונומית." (הדגשות שלי, צ.ב.)

אולם, בענייננו, הדברים שונים.

המבקשת בבקשה זו, עירית חולון
, אין לה דין ודברים נפרד עם המוטב (מנהל מקרקעי ישראל), אלא עם יאיר לוי אשר נתבע על ידה.
אל לו לבית המשפט להשמיט את המסד היציב מתחת רגליה של הערבות הבנקאית וליטול ממנה את עצמאותה העיסקית והמסחרית על ידי הטלת העיקול כמבוקש.

וכפי שנכתב בערבות הבנקאית:
"הננו ערבים בזאת כלפי הנתבע מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המוטב") לתשלום כל סכום, עד לסך כולל של 300,000 ₪ בלבד... אשר יגיע לנ"ל בהתאם לפסק הדין/צו החלטה של ביהמ"ש בתיק הנ"ל לכיסוי הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך הדין. אנו מתחייבים בזה לשלם למוטב כל סכום עד לסכום הערבות...ערבות זו אינה ניתנת להעברה."
ומאחר וכפי שכבר ציינתי, מדובר בחיוב עצמאי נפרד, הבנק מחוייב אך ורק בהתאם לכתב הערבות ככתבו וכלשונו.

וכבר נאמר בע"א 732/80 אנרס ואח' נ' בית אל, זכרון יעקב[2], בעמ' 661:
"הערבות הבנקאית במובנה המקובל אינה ערבות כלל, אלא התחייבות לשיפוי, שהיא בבחינת חיוב עצמאי נפרד, הנכנסת לגדר סעיף 16 לחוק הערבות. הווה אומר, בדרך כלל אין מדובר בהתחייבות של הבנק, המצטרפת לחיוב עיקרי כלשהו, והקשר בין חיובו של הערב, בהתאם לכתב הערבות, לבין החיוב העיקרי, שונה מזה המוגדר בסעיף 1 לחוק הנ"ל... הבנק מחוייב אך ורק בהתאם לכתב הערבות ככתבו וכלשונו, ואינו מקבל על עצמו את התפקיד לברר, אם ביצע החייב העיקרי את חיובו אם לאו... ערבות בנקאית אינה ערבות במובן החוק אלא חיוב עצמאי נפרד והשימוש במילה "ערבות" הוא מטעה."

על פי תקנה 374(ב) החדשה, ניתן לבצע עיקול זמני על נכסים שברשות הנתבע (המשיב), על נכסי הנתבע שברשות התובע (המבקש) ועל נכסי הנתבע הנמצאים בידי אדם אחר (המכונה "מחזיק"). מיהו מחזיק? בסימן א' לפרק כ"ח לתקנות מחזיק מוגדר כך:

"מחזיק" - אדם, זולת המשיב בבקשה לסעד זמני, אשר ברשותו מצויים נכסים שלגביהם נתבקש או ניתן סעד זמני;

אני סבורה כי מאחר והערבות היא התחייבות של צד שלישי-הבנק, לצד רביעי-מנהל מקרקעי ישראל, הזכות אינה ניתנת לעיקול שכן מדובר בזכות של המנהל ועל כן אין הערבות משקפת כל נכס או זכות של המשיב.

ועוד, מעל הנדרש אציין כי עירית חולון
מבקשת לשים את ידה על כספי הערבות, אולם מאחר והערבות הבנקאית ניתנה בתמורה לבטחונות שנתן המשיב (או מי מטעמו), הרי שגם לו סברתי כי ניתן להטיל עיקול - אין הדבר אפשרי לגבי כספי הערבות אלא אך ורק לגבי הבטחונות.

סיכומו של דבר: אני דוחה את הבקשה.
הוצאות יקבעו בסופו של ההליך.

אני מתנצלת על התקלה שנפלה בטיפול בבקשה זו, ועל כך שההחלטה ניתנה באיחור.
התיק כבר קבוע להוכחות בתאריכים כדלהלן:
1.6.03 שעה 09:30 - עדי תביעה.
3.6.03 שעה 09:30 - עדי תביעה ועדי הגנה.
4.6.03 שעה 09:30 - עדי הגנה.
ניתנה היום ג' באדר א, תשס"ג (5 בפברואר 2003) בהעדר ב"כ הצדדים.
ברון צפורה
, שופטת

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום ו/או בפקס.








א בית משפט מחוזי 1019/01 עיריית חולון נ' לוי מוסך הגבעה בע"מ, לוי יאיר, לוי יעקב, עזיז מאיר (פורסם ב-ֽ 10/02/2003)