פסקי דין על יעקוב אבו רחמה | פסקי דין על נציגות הבית המשותף מרח' הצלפין 14 חיפה | פסקי דין על שירלי שוליין | פסקי דין על גיל יצחק שולין | פסקי דין על אבו רחמה יעקב | פסקי דין על אברהם טל |

50458-02/11 א     06/03/2017




א 50458-02/11 יעקוב אבו רחמה, נציגות הבית המשותף מרח' הצלפין 14 חיפה, שירלי שוליין נ' גיל יצחק שולין, אבו רחמה יעקב, אברהם טל








בית משפט השלום בקריות



ת"א 50458-02-11 אבו רחמה ואח' נ' שולין ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
דאוד מאזן


תובע

יעקוב אבו רחמה
ע"י עו"ד סליבא סאמר



נגד


נתבע

גיל יצחק שולין
ע"י עו"ד טל רבינוביץ




ובעניין


תובע שכנגד
1. נציגות הבית המשותף מרח' הצלפין 14 חיפה
2.גיל יצחק שולין
3.שירלי שוליין



נגד
הנתבעים שכנגד

1. אבו רחמה יעקב
ע"י ב"כ עו"ד ס.סליבא
2. אברהם טל
ע"י ב"כ עו"ד אסף רוטשטיין







פסק דין


1.
בפני
י תביעה כספית לתשלום סך של 56,000 ₪ ותביעה שכנגד לתשלום סך של 190,000 ₪ בגין ליקויי בניה.

כללי;

2.
בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובע – הנתבע שכנגד 1 (להלן: "אבו רחמה") היה קבלן לעבודות בניה ושיפוצים והנתבע- התובע שכנגד (להלן: "גיל" ), גר בעיר חיפה בדירה ברח' הצלפים 14. הנתבע שכנגד 2 , מר אברהם טל
(להלן: "המפקח") שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כמפקח על עבודות אבו רחמה מטעם התובעים שכנגד 2 ו- 3.

3.
ביום 28.9.10
חתמו הצדדים על הסכם לביצוע עבודות בניה לביתו של " גיל" (להלן: "ההסכם"), לפיו אבו רחמה מבצע עבודות שלד בסכום של 73,080 ₪ כולל מע"מ, בהתאם לדרישות התקנים והמפרט הטכני.

4.
תנאי התשלום נקבעו בנספח ד' להסכם (נספח א לכתב התביעה שכנגד) ולפיהם תשלום התמורה באופן הבא:

א. בגמר חפירה (חציבת ויציקת יסודות) 15%.
ב. גמר קירות בטון ועמוד עד לרצפה 15%.
ג. גמר רצפות ממ"ד ומרפסת 25%.
ד. גמר גג 25%.
ה. גמר הריסות ומסירה 20%.

5.
בהמשך הרחיבו הצדדים את ההסכם, ונוספו בהסכמת שניהם עבודות נוספות שהיה על אבו רחמה לבצע, ללא הסכם בכתב , אשר נוצר מכוח הסכמות בעל פה , הכל כפי שיפורט בהמשך (להלן: "עבודות הגמר").

6.
בפועל אבו רחמה והקבלנים מטעמו לא השלימו את כל עבודות הגמר ע"פ הסיכום בין הצדדים והעבודה הופסקה ללא שהושלמה עד תום, כאשר כל צד טוען לחבות של הצד שכנגד במצב שנוצר ומטיל עליו אחריות משפטית המחייבת בתשלום כספים הכל כפי שיפורט להלן;

טענות התובע/הנתבע שכנגד:

7.
אבו רחמה
טוען כי בהתאם לחוזה הוא החל לעבוד אצל גיל, במהלך העבודות התלווה אליו מפקח מטעם גיל ,מר טל אברהם (להלן: "המפקח"). אבו רחמה טוען כי עבודות השלד הורחבו וכללו עבודות נוספות כגון מרזב קוטר, הגדלת עמוד, ברזל פינה, צינורות אוורור. סך כל עבודות השלד המורחבות הינו 118,872 ש"ח. (כמפורט בסעיפים 25-27 לסיכומי אבו רחמה); העבודה הסתיימה לשביעת רצונו של גיל והתמורה שולמה במלואה.

8.
אבו רחמה טוען כי בעקבות ההסכם וביצוע העבודות לשביעת רצונו של גיל,
הגיעו הצדדים להסכמה נוספת בע"פ לפיה אבו רחמה יארגן אנשי מקצוע נוספים להמשך עבודות בתוך הבית (כגון חשמלאי, רצף, טייח..) בתמורה לתשלום נוסף מגיל. אבו רחמה גייס עובדים אך טוען כי המפקח תמיד עיכב את עבודותיהם מה שהביא לריב בין המפקח לגיל ובסופו של יום הביא גם לסכסוך
בינו לבין גיל.

9.
אבו רחמה
טוען כי, לקראת סיום העבודות, וכאשר גיל נותר חייבו לו סך של 52,000 ₪,
ובאופן מפתיע בעת שהיה בביתו של גיל (ביום 15.2.10) קיבל מכתב
מגיל לפיו קיימים ליקויים רבים בעבודות בבית והוא נדרש לתקן את הליקויים לפי חוות דעת של המומחה בן עזרא שצורפה למכתבו של
גיל (שקבעה ליקויים בסכום של כ- 70,000 ₪), וכל זאת תוך 48 שעות.

10.
אבו רחמה טוען כי בתשובה למכתב הנ"ל, שלח לבאת כוחו של גיל מכתב תשובה ביום 16.2.2011 לפיו הוא מוכן להגיע לבית ולבצע את העבודות הנטענות בחוות הדעת מטעמו של גיל.

11.
אבו רחמה טוען כי, גיל גמל בליבו להתחמק מתשלום יתרת החוב המגיעה לו ועל כן בתשובה למכתבו מיום 16.2.2011, הוא השיב כי אינו מעוניין
כי אבו רחמה יגיע לתיקון הליקויים בעקבות האיומים של אבו רחמה
עליו, וכי פנה בתלונה למשטרה ובבקשה למתן צו הרחקה נגדו.

12.
בעקבות הבקשה למתן צו הרחקה הגיעו הצדדים לבית המשפט וניתן צו לפיו מנוע אבו רחמה מלהתקרב לביתו של גיל, וניתנה לו אפשרות להגיע לבית ביום 25.2.2011 לשם איסוף הציוד והכלים. אבו רחמה טוען בעקבות דרישת תשלום מהחשמלאי ועוד קבלנים שביצעו עבודות וטרם קיבלו
מלוא התמורה, הוא הפנה אותם ישירות לגיל אולם זה סירב לשלם להם.

13.
אבו רחמה טוען כי גיל הפר את הסכם העבודה עמו, פעל בחוסר תום לב לקראת כריתת החוזה וגם במהלך ביצועו, התעלם מפניית אבו
רחמה אליו לשם השלמת העבודות ותיקונן לפי חוות הדעת מטעמו ועל כן, יש לפסוק כי על גיל לשלם את יתרת התמורה במלואה בסכום של 52,000 ₪ בנוסף לתשלום סך של 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

טענות הנתבע בכתב ההגנה:

14.
גיל טוען כי הוא שילם לאבו רחמה סך של 210,028 ₪ בגין
עבודותיו לפי ההסכם והתוספות לו שהיו לאחר מכן (לכתב התביעה שכנגד צורפו העתקי השיקים כנספחי ט).

15.
גיל טוען כי אבו רחמה התעכב בהתחלת ביצוע העבודות והחל לעבוד רק ב- 10.10.10 וקיבל את התשלום הראשון בגין עבודתו ביום 2.11.2010 לפי תנאי התשלום שסוכמו בנספח להסכם.

16.
גיל טוען כי פנה לאבו רחמה על מנת שזה יתקן את הליקויים ע"פ חוות הדעת אולם במקום שאבו רחמה יתקן את הדרוש, הוא החל באיומים עליו דבר שגרם להתנהלות תביעה למתן צו הרחקה ביניהם והפסקת העבודה ע"י אבו רחמה.

17.
גיל טוען כי נאלץ לשלם לקבלן אחר שיסיים את העבודות שלא בוצעו ע"י אבו רחמה ויתקן את העבודות הלקויות. גיל טוען כי החשבוניות שצורפו ע"י אבו רחמה לכתב התביעה הן מפוברקות למעט חשבונית מספר 0175 ו- 0170, והן היחידות שקיבל מאבו רחמה. גיל טוען כי אבו רחמה לא הוכיח ולא הציג ראיות לפיהן מגיעים לו כספים ממנו ויש לדחות את טענותיו.

18.
גיל טוען כי הפסקת העבודה נבעה מכך שביום 15.2.2011 הוא הזמין את אבו רחמה לביתו ומסר לו את המכתב ואת דרישתו כי לא יסכים להמשך עבודות כל עוד הליקויים לא מתוקנים ופיר ממ"ד לא יפונה מפסולת בניין כאמור בחוות הדעת מטעמו, ומשהחל אבו רחמה להשתולל ולאיים, נאלץ להגיש למשטרה תלונה ולביהמ"ש בקשה לצו הרחקה.

טענות הנתבע /התובעים
שכנגד בכתב התביעה שכנגד:

19.
התובעים שכנגד טוענים כי ההסכם שנחתם בין גיל ואבו רחמה, הורחב ביום 10.1.2011 לעבודות גמר באישורו של נתבע שכנגד 2 אשר פיקח על העבודות פיקוח צמוד בהתאם להסכם תכנון קונסטרוקציה שנחתם בין התובעים שכנגד מס' 1 ו-2 למפקח (נספח ב' לכתב התביעה שכנגד) (להלן: "הסכם הפיקוח").

20.
התובעים שכנגד טוענים בהתאם להרחבת ההסכם, התווסף להסכם עבודות גמר בשיעור של

97,080
₪ (ללא מע"מ)
ועוד עבודות נוספות (כגון טיח, ריצוף ועבודות גימור נוספות) בשיעור
של 30,000 ₪ - סך הכל שווי העבודות כפי שסוכם הינו 200,510 ₪. מתוכם שילמו לאבו
רחמה
סך של 210,028 ₪. ולכן מגיע להם הפרש – החזר בסכום 8490 ₪.

21.
התובעים שכנגד טוענים כי אבו רחמה התרשל במהלך ביצוע העבודות, מומחה מטעמם, בן עזרא, העריך את הליקויים שנגרמו לביתו של גיל בסכום של 68,291 ₪ ואת הליקויים שנגרמו לרכוש המשותף בסכום של 25,392 ₪, כמפורט בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה שכנגד.

22.
התובעים שכנגד טוענים כי נתבע שכנגד 2 התרשל בעבודתו כך שלא פיקח כראוי על העבודה המתבצעת, ולא מנע יצירת הליקויים עקב ידיעתו המקצועית ובכך הוא התרשל במילוי תפקידו ורשלנות זו היא שהביאה לנזקים הנטענים. כמו כן, הנתבע שכנגד 2 אישר עבודות שלא בוצעו או שבוצעו חלקית, ואישר עבודות לקויות הכל כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה שכנגד, התנהג ביד רפה כלפי אבו רחמה וויתר לו על דרישות מקצועיות דבר שגרם לליקויים הנטענים.

23.
התובעים שכנגד טוענים כי הם נאלצו לשכור קבלן אחר שישלים ויתקן את העבודות כפי שעולה מזיכרון הדברים המסומן נספח ז1 לכתב התביעה שכנגד. מחיר העבודות שנדרש הינו 78,000 ₪.

24.
בנוסף, התובעים שכנגד טוענים כי עבודות החשמל לא בוצעו כלל והם לא נכללו בחוות דעת המומחה מטעמם, בשיעור של 25,530 ₪ (ללא מע"מ) אותם יש להוסיף לחוב הנתבעים שכנגד.

25.
התובעים שכנגד 2 ו- 3 טוענים כי בשל העיכובים שנוצרו בעבודתו והצורך בתיקונים לא קיבלו את הדירה במועד אלא באיחור של 4 חודשים שהם הפסד שכירות מבחינתם ומוערכים ב- 16,000 ₪ לכל התקופה.

26.
התובעים שכנגד 2 ו- 3
טוענים כי התנהגותו של אבו רחמה גרמה להם עוגמת נפש והיא מוערכת על ידם בשיעור של 25,000 ₪. בנוסף טוענים התובעים שכנגד 2 ו- 3
כי הם נאלצו לבטל כרטיסי טיסה ל- 4 אנשים לשבדיה זאת בשל העיכובים בביצוע העבודות ועל הנתבעים שכנגד לשאת בסכום זה בשיעור של 9,756 ₪.

27.
התובעת שכנגד 1 טוענת כי בשל אי פינוי הפסולת מהרכוש המשותף והריסת הגינה דורשת עגמת נפש בסכום של 10,000 ₪. התובעים שכנגד 2 ו- 3 דורשים תשלום של 157,707 ₪ כמפורט בסעיף 28 לכתב התביעה שכנגד והתובעת שכנגד 1 תובעת סך של 37,392 ₪ כמפורט בסעיף 29 לכתב התביעה שכנגד.

טענות ההגנה של הנתבע שכנגד 1:

28.
אבו רחמה טוען בכתב ההגנה כי דין התביעה של התובעת שכנגד מספר 1 להידחות מאחר ואין בינו לבינה יריבות כלשהי. אבו רחמה טוען כי הנזקים הנטענים מוכחשים, ובנוסף אם התובעים שכנגד 2 ו- 3 היו נותנים לו להמשיך לעבוד הוא היה מסיים את כל העבודות על הצד הטוב ביותר ולא היה נגרם נזק כלשהו, שכאמור מוכחש. בנוסף, אבו רחמה טוען כי תביעת התובעים שכנגד באה כאמצעי לחץ על מנת להתחמק מתשלום יתרת חובם של נתבעים 2 ו-3.

29.
אבו רחמה טוען כי ההסכם הראשוני בוצע על הצד הטוב ביותר ולגיל לא היו כל השגות לגבי טיב העבודה ובגלל זה גם גיל המשיך ושכר את שירותיו להמשך עבודות פנימיות. אבו רחמה טוען כי לרכוש המשותף לא נגרם כל נזק, ערימות הפסולת פונו מדי תקופה קצרה ולא היה כל נזק לרכוש המשותף.

טענות ההגנה של הנתבע שכנגד 2:

30.
המפקח טוען כי בינו לבין התובעת שכנגד 1 אין כל יריבות ועל כן יש לדחות את התביעה של הנציגות על הסף. כמו כן, יש לדחות את התביעה של התובעים שכנגד 2 ו- 3 מהטעם של העדר עילה.

31.
המפקח טוען כי העבודות נעשו כהלכה וכי ככל שיתברר כי קיימים ליקויים כלשהם, האחריות בגינם מוטלת על התובעים שכנגד 2 ו- 3 מאחר והם בחרו לסיים את עבודת אבו רחמה בטרם סיים את מלאכתו ע"פ ההסכם.

32.
המפקח טוען כי העבודות בוצעו בפיקוחם הצמוד של התובעים שכנגד 2 ו- 3 רק לאחר קבלת אישורם ותוך מעורבותם הפעילה בבחירת אנשי המקצוע, בחירת חומרים ואישור תשלומים לאבו רחמה. וכי הליקויים הנטענים, אם בכלל קיימים, הם ליקויי ביצוע שהם באחריותו של אבו רחמה.

33.
המפקח טוען כי מההסכם שנחתם בינו לבין גיל עולה כי תפקידו היה קונסטרוקטור בלבד וכי הוא פעל בהתאם למנדט שניתן לו בהסכם בינו לבין גיל. ואין כל קשר בין הנזקים הנטענים למעשיו.

34.
המפקח טוען כי התובעים שכנגד 2 ו- 3 פעלו מאחורי גבו ושילמו לאבו רחמה כספים ללא ידיעתו ומבלי לקבל את אישורו המוקדם לכך. המפקח טוען כי לא הייתה מצדו התרשלות כלשהי ו/או הפרת חובה חקוקה שתרמה ו/או גרמה לאירועים הנטענים בכתב התביעה שכנגד
והוא פעל ברמה מקצועית ומילא את תפקידו כנדרש לרבות ביצוע בדיקות ו/או טיפול שוטף
בהתאם לתקנים המקצועיים המקובלים ולהנחיות של התובעים שכנגד 2 ו- 3.





התביעה העיקרית;

35.
תחילה יש להכריע בשאלת היקף העבודה שסוכם בין הצדדים לגבי עבודות השלד ועבודות הגמר, לאחר מכן יש להכריע מה העבודות שבוצעו בפועל ומה
שולם ע"י גיל, והאם נותרו תשלומים שלא שולמו לאבו רחמה בגין ההסכמים בכתב ובע"פ.

36.
בכתב התביעה טען התובע לקיומו של חוב בסך 52,000 ₪ בגין עבודתו שבוצעו על ידו וטרם שולמו. עיון מעמיק בכתב התביעה מלמד שהתובע לא טרח-נוכח, מורכבות היחסים והעבודות הנוספות, לפרט כיצד נוצר חוב זה, אם בכלל. מעיון בחשבוניות עולה כי צירף חשבוניות בסך 192,216 ₪.


עוד עולה מעיון בכתב התביעה שהנתבע נותר חייב סך 52,000 ₪, מבלי לפרט למה ומדוע, וכאשר צירף חשבוניות בסכום הנ"ל.

37.
רק בכתב ההגנה ראינו פירוט לתשלומים מטעם הנתבעים שהגיעו לכדי סכום 210,028 ₪, מעבר לסכום החשבוניות שצורף לכתב התביעה. כבר מכתב ההגנה רואים חוסר התאמה בין התשלום ומועדו בהמחאות מטעם הנתבע לבין החשבוניות שהוצאו על ידי התובע.

38.
על אף הטענה שביצע עבדוה נוספת, על אף טענות בדבר קיומם של הליקויים, התובע הגיש אחרון את חוות הדעת מטעמו. המומחה מטעמו שהצהיר כי תיחקר את התובע ( סעיף 5 לפעולות שנקט המומחה בעמ'2) . המומחה פירט בעמוד 3 בפרק "עבודות בפני
ם הדירה" כי עלות העבודה: שלד וגמר של הממ"ד והמרפסת והשיפוצים לעיל על סך 170,000 ₪ , וכי שולם לקבלן 150,000 ₪, ואף על פי כן, ציין כי היתרה הינה בסך 52,000 ₪.


גם התנהלות זו מטעם מומחה התובע לא ברורה לי- אך היא מתווספת, להתנהלות התובע הכוללת.

39.
בתצהיר התובע, לראשונה , קיבלנו גרסה, ואין בה הסבר לסתירות- בין התביעה לבין חוות הדעת ביחס להיקף העבודה והתשלום שבוצע.
בסעיף 14 לראשונה רואים הודאה בתשלום הסך 260,820 ₪ , אך קיימת טענה כי החוב הינו על סך 260,820 ₪. משכך קיימת יתרת חוב בסך 52,000 ₪, לא כולל מע"מ.

40.
עוד הוסיף בתצהירו כי מדובר בחוב לקבלני משנה מטעמו- אך עדים מטעמו לא הובאו (כגון קבלני המשנה).
41.
הנתבע מפרט את החוב ואת התשלום וכן טוען לקיומה של יתרת חוב לטובתו.

42.
מומחה בית המשפט התייחס לטענות החוב של התובע, ואף שמע טענות הנתבע. התובע תוקף את חוות הדעת ומציין כי המומחה לא התייחס לעבודות הריצוף, צבע ועבודות הגבס כמפורט בכתב הכמויות.

43.
עיינתי בחוות דעת מומחה בית המשפט, עדויות הצדדים וראיותיהם, ומצאתי לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט ביחס לעלות העבודה שבוצעה בידי התובע. המומחה הגיע למסקנה כי עד לחודש 1/2011 ביצע התובע כמפורט בחוות דעתו עבודות בשווי של 201,812 ₪ כולל מע"מ( עמוד 12 לחוות הדעת). התובע לאחר מכן סולק ממקום עבודה.
אי לכך עד לשלב הזה המומחה סבור כי שולם ביתר סך 8,216 ₪.

44.
המומחה ממשיך ומציין דברי טעם בעת שמציין כי מיום אישור החשבון ועד לסילוקו מן הנכס, חלף כחודש ימים וכי התובע ביצע עבודות ומגיעה לו תמורה. ומדוע המומחה לא בחן כמות העבודה הנוספת? הדבר נעוץ בהתנהלות התובע עצמו. עוד מציין המומחה כי בחשבון המאושר לא נכללה עבודת ריצוף, אך מחוות דעתו של בן עזרא מטעם התובע, דרש התובע פיצוי בגין ליקויים בריצוף, מה שמלמד כי התובע ביצע עבודות ריצוף.

45.
בתצהיר מטעם התובע לא מצאנו כל ראיה שתפרט מה ביצע בנכס לאחר אישור המפקח האחרון, פירטו לעבודות שבוצעו , כמותן ומחירן המוסכם. לא הובאו עדים מטעמו, לא הוצגו
יומני עבודה, או כל ראיה מטעמו. על התובע נטל ההוכחה, והוא כשל
בהוכחת תביעתו. גרסתו סותרת את האמור בחוות דעת המומחה מטעמו ביחס לעלות העבודה, קיים חוסר מתאם בין התשלומים וההמחאות לבין החשבוניות. משכך התביעה מטעמו דינה דחייה, ביחס ל-52,000 ש"ח.

46.
עולה השאלה , נוכח הדברים האלו, האם יש מקום להורות על החזרת הסכום של 8,216 ששולמו ביתר. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה, כי אין מקום להורות על השבת סכום זה. התובע המשיך לעבוד כחודש ימים לאחר אישור האחרון של המפקח, ובמהלכן ביצע עבודות , שאין חולק שבוצעו ואשר האישור האחרון לא התייחס אליהן. אמנם התובע לא הצליח להוכיח את סוג העבודות, כמותן ועלותן עד למועד עזיבתו את הנכס, אך אין בכך כדי להצדיק מתן הוראה להשבתן, מאחר ובוצעו עבדותו שבגינן לא שולמה תמורה.



47.
טעם נוסף , שמצדיק אי החזרת התשלום , נובע מכך, שהוכח בפני
שהנתבע לא שילם אף סכום ללא אישור המפקח, ולכן מכוח נוהל זה- יש לקבוע
שהנתבע לא שילם מיוזמתו תשלום ביתר, ללא עבודה שבוצעה. גם המומחה מטעם בית המשפט מציין כי לא מצין שהעבודה לא התקדמה( סעיף 8 למסקנות).

התובע לא הצליח להוכיח , אמנם , את תביעתו, ומשכך יש לדחות את התביעה. אך אין בכך כדי להורות על
החזר בגין תשלום יתר, אני סבור כי אין מקום לעשות כן, מהנימוקים לעיל.


התביעה שכנגד- הליקויים;

48.
התביעה מטעם
נציגות הבית המשותף;


התובעים ובא כוחם לא הצליחו להוכיח קיומו של ייפוי
כוח המייפה את כוחם ואת כוחו של עו"ד רבינוביץ' לפעול בשם הנציגות להגשת תביעה זו וניהולה, הרי, יש הורות על מחיקת התביעה של הנציגות, ללא צו להוצאות. הנציגות יכולה בכל הקשור לליקויים ברכוש המשותף, להגיש תביעה . לתובעים ולבא כוחם לא הייתה סמכות וכוח להביא מחלוקת זו בפני
.

49.
מתן הזדמנות לקבלן לתקן את הליקויים:

מדי יום נדונה בבית המשפט תביעה לליקויי בניה וכמעט דבר שבשגרה , מעלה הקבלן את הטענה לזכותו לתקן את הליקויים בעצמו. בנושא זה קיימת פסיקה עניפה וראה ע"א 656/99 ד"ר בר שירה ואח' נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1 (2003) עמ' 12 ואילך; ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל (ניתן ביום 28.2.2005).

הפסיקה, קבעה, כי כאשר הקבלן חולק על עצם אחריותו לתיקון, הוא מאבד את זכותו לתקן הליקויים בעצמו. זה הדין גם מקום בו הקבלן קיבל כבר הזדמנות לתקן את הליקויים, אך ביצע את התיקונים באופן כושל - ע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' יחליף ריצוף, פ"ד נ(2) 858 (1996). לטעמים נוספים בגינם ידחה בית המשפט מתן אפשרות לקבלן לבצעו התיקונים בעצמו ראה ע"א 656/99 ד"ר בר שירה ואח' נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1 (2003) עמ' 12 ואילך.



במקרנו;

יש מקום לדחות את הטענה לפיה לקבלן לא ניתנה הזדמנות לתקן את הליקויים, לאור עדות המפקח כי במספר הזדמנויות נאמר לקבלן כי קיימים ליקויים שהוא נדרש לתקנם. זאת במהלך העבודה השוטף, אולם הקבלן לא פעל לתקן לפי דרישת המפקח. אבו רחמה מעיד כי המפקח ביקש מדי פעם תיקונים והשלמות (עמ' 27 לעדותו).

מהתכתובות בנספח
13 לסיכומי גיל, מכתב מיום 1.2.11
מגיל לאבו רחמה אודות ליקויים קיימים ועוד נספח
13' 2 מכתב נוסף מגיל לאבו רחמה אודות תיקונים נדרשים מיום 7.2.2011, למדים כי גיל פנה לאבו רחמה לשם תיקונים והפסקת העבודה לא נחתה בפתאומיות על אבו רחמה.
תכתובות אלו לא נסתרו ע"י אבו רחמה וגם לא הוכחשו ואני מקבלם גם לאור עדות המפקח כי אלו הובאו אליו וגם לידיעת אבו רחמה (עמ' 41, שורות 23-25).

ראה
גם מכתב המפקח מיום 18.1.2011 הסוקר מספר ליקויים ועבודות שצריך להשלים והוא מופנה אל אבו רחמה יעקב
.

ראה גם עדות המפקח (עמ' 37) בה הוא מציין כי הליקויים של בן עזרא ידועים לו ולאבו רחמה, דהיינו הליקויים לא נפלו על אבו רחמה ביום בהיר אחד אלא שהדבר היה ידוע לו. עוד עולה מעדותו של המפקח כי לאורך כל הדרך כשהיו ליקויים הוא היה מעיר
לאבו רחמה, חלק מהליקויים היו מתוקנים וחלק לא. (עמ' 40). המפקח מוסיף בעדותו כי הוא פנה לאבו רחמה על מנת שישלים את העבודות ויתקן את הליקויים אולם זה סירב ( עמ' 39, שורות 30-32).

מעדותו של גיל ניתן ללמוד כי משהצטברו מספר ליקויים שהיה אמור הקבלן לתקנם הם התנו המשך עבודתו בתיקון הליקויים. אבו רחמה במענה למכתב זה ביום 16.2.2011 ענה כי הנו מוכן לבצע את התיקונים הנדרשים.

אולם גיל העיד כי הקבלן התנגד
לביצוע התיקונים ומרגע זה לא יכלו לשלוט ולפקח על עבודתו ולכן החליטו להפסיק את עבודתו (עמ' 30).

לאור האמור לעיל, נראה כי נוצר קרע באמון בין שני הצדדים. העדר האמון שנוצר בין גיל לאבו רחמה לא אפשר
להחזיר את אבו רחמה לשטח על מנת שיבצע את התיקונים.
ומכאן שיש לדון בליקויים שנותרו לאחר שאבו רחמה יצא מהשטח.

לא ניתן לקבל את גרסת אבו רחמה כפי שעלתה בסעיף 72 לסיכומיו כי התנהלות גיל היא זו ששללה ממנו כל הזדמנות לסיים את עבודתו בהתאם להסכם ביניהם לצורך גמר העבודה ומסירתה. כאשר המפקח וגם גיל
מעידים עדות אמינה ועקבית המגובה במסמכים בכתב לפני סילוקו מהשטח, ולפיהם היו פניות לאבו רחמה לבצע תיקוני ליקויים וזה האחרון לא ביצע את התיקונים, הרי מדובר בקיום שלא בתום לב של ההסכם בין הצדדים, כאשר גם המפקח פונה לאבו רחמה ודורש כי יבוצעו תיקונים, והתיקונים לא מבוצעים ואבו רחמה ממשיך בשלו, ההתניה לפיה אבו רחמה ימשיך לעבוד לאחר תיקון הליקויים הינה לגיטימית וסבירה ואין בה פגם. התעקשות אבו רחמה היא שגרמה לקרע ולמשבר האמון בין השניים. ולכן לא נגרעת זכותו של גיל לדרוש פיצוי בגין הליקויים בעבודתו של
אבו רחמה ככל שאלו קיימים.

50.
חוות דעת מומחה בית המשפט;

תחילה אומר כי, אני מקבל את כתב הכמויות שצורף לכתבי הטענות של הצדדים ככתב טענות מחייב אודות סוג החומרים שיש להשתמש בהם בעבודה , על אף שאינו ממוען לאבו רחמה אלא שיש לקבלן מאחר ושני הצדדים מסתמכים עליו בכתבי טענותיהם. (ראה עדות אבו רחמה עמ' 25 ) בנוסף המפקח העיד בפני
י כי הוא הכין את כתב הכמויות לביתו של גיל במסגרת חתימתו על חוזה עם גיל (עמ' 40 שורות, 31-32).

51.
כאמור, ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו, המהנדס דן לופו, שערך את חוות דעתו ביום 6.2.13.
ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משמימנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..."


52.
עם זאת, בין אם מומחה בית המשפט התמנה בהסכמה ובין אם לאו, שמורה לצדדים הזכות
לחקור אותו על מנת לנסות לקעקע את מסקנתו, כפי שנעשה ארוכות בתיק זה. סוף כל סוף בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפני
ו, ורשאי בית המשפט לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997).

53.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת מטעם מומחה בימה"ש, החומר שהוגש בפני
י כולל חוות דעתו של מומחי הצדדים, טענות הצדדים, והתרשמתי בצורה בלתי אמצעית מעדויות הצדדים בפני
י והמומחה מטעם ביהמ"ש , הגעתי למסקנה כי יש לקבל את חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, שהינה חוות דעת אובייקטיבית, מקצועית שלא התגלתה בה כל טעות בולטת לעין והיא מנומקת ומפורטת; זאת, למעט בנקודות שיפורט אחרת ובשים לב לעובדה כי המומחה ביקר בנכס שנתיים לאחר יציאת אבו רחמה מהנכס וכאשר גיל שכר אנשים מקצוע אחרים שהשלימו את העבודות,
כפי שבא לידי ביטוי בעדותו של המומחה בעמ' 7 לפרוטוקול:

" אני הגעתי לנכס שבתוך הנכס לא היה ניתן לראות כמעט כלום ממה שהיה שנתיים קודם, נעשו שינויים ותיקונים, הריצוף הוחלף, לי היו תמונות וכמה מסמכים וכל צד בא עם האמת שלו. ניסיתי לחבר את מה שאמרו והיה פזל שלא התאים".

הליקויים ייבדקו בהתאם לטענות התובעים שכנגד כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת של המומחה מטעמם.

54.
ליקויים איטום;



54.1. מומחה גיל טען כי קיימים כתמים בגלל מעברי רטיבות לדירה.

מומחה ביהמ"ש לא מצא רטיבות בעת הביקור בדירה, הוא דרש תמונות ואלו לא הומצאו ולכן לא יכל לקבוע אם קיים ליקויי לאור הטענה כי הפגם תוקן.
מומחה גיל (להלן: "בן עזרא"), קבע כי "המרפסת שהוספה לסלון טעונה איטום תת רצפתי מתחת לריצוף"
בן עזרא הוסיף כי: "נדרש לבצע איטום על ידי יריעות כפולות .. בנוסף נדרש לבצע סף.."

עלות התיקון הינה 4950 ₪ ועוד 750 ₪ לסף.

גיל תיקן את הריצוף בכך שהחליף את כל הריצוף במרפסת ותיקן את האיטום מתחת למרפסת, לא נשלחו תמונות למומחה ביהמ"ש ולכן לא קבע ליקוי.

מומחה ביהמ"ש מנמק בעדותו כי לא היה מקום לפרק את כל המרפסת ולבצע בכולה איטום אלא די בכך שהיו מפרקים שורה אחת ובודקים ומתקנים מקומית היכן שיש נזילות ( עמ' 10 לעדותו). המומחה חוזר על מסקנה זו ומדגיש כי היא לאחר עיון רב ויותר מפעם אחת בתמונות, ומסקנתו לא השתנתה וחזר והדגיש כי אם היתה נזילה בתפר, יש לתקן מקומית ולא לפרק את כל הריצוף (עמ' 11 שורות 12-19).

מצד אחד, מסקנת המומחה שהיכן שניתן לתקן מקומית אין צורך בפירוק כל הריצוף והתקנתו מחדש. מנגד, האיטום בוצע בניגוד לאמור בכתב הכמויות, הוא בוצע במריחת צבע ולא ע"י הנחת יריעות בטומניות. לאור ביצוע בסוג איטום שהינו שונה מהאיטום שנדרש בכתב הכמויות, אני קובע כי האיטום נעשה שלא לפי הסיכום בין הצדדים. הפרה זו של תנאי ההסכם בין הצדדים מחייבת פירוק ריצוף המרפסת וביצוע איטום כאמור בהסכם.

משכך, הנני מאשר ליקוי זה. ועלותו בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט. יש לחייב
בעלות תיקון המרפסת שהינה לפי עדות בן עזרא בסכום של
5700 +מע"מ.

54.2.
איטום גג בגוב 1 קומה מעל המרפסת:


בן עזרא קבע כי לא יצרו שיפועים נכונים בגג, לא בוצע איטום כנדרש ולא הכנה לאיטום כנדרש, וקיימים כתמים שחורים על הקירות מסביב. עלות התיקונים 4,300 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי אין ליקוי בסעיף זה. אין כל פגם באיטום הגג בצבעי גומי וכי אם היו נזילות בחיבור המבנים היה ניתן לתקן אותן בתיקון מקומי באותו סוג של איטום. כמו כן המומחה ציין כי ראה תמונות לאחר הורדת כל האיטום ע"י גיל ולאחר שהבית היה חשוף 8 ימים ללא איטום ולכן אינו יכול לקבוע כי קיימת רטיבות בשל ליקוי באיטום בעבודת אבו רחמה.

מומחה ביהמ"ש העיד בפני
י כי אבו רחמה ביצע איטום ע"י שכבות צבע ומבחינת תקינות האיטום זה נחשב לביצוע תקני, אולם אם יתקבל כתב הכמויות כמסמך מחייב את הצדדים הרי היה מקום לבצע איטום עם יריעות בטומניות (עמ' 11-12). והעלות הינה 2000 ₪ + מע"מ. אני מקבל את הטענה לפיה היה מקום לבצע את האיטום לפי המוסכם בכתב הכמויות.

לא היה מקום לבצע איטום בניגוד למוסכם בין שני הצדדים, כאשר כתב הכמויות, אליו מפנים שני הצדדים, מחייב איטום ביריעות בטומניות, יש להיצמד להוראות ההסכם. הפרה זו ההסכם מחייבת פירוק הגג ואיטומו מחדש כהוראות ההסכם. על כן, אני מומחה ביהמ"ש כפי שבאה לידי ביטוי בחקירתו (עמ' 11) לפיה עלות תיקון גג הממ"ד הינה 2,000 ₪ + מע"מ.

54.3
נדבך ראש במרפסת:

בן עזרא קבע כי יש במרפסת אדן שיש באורך כולל של 5 מטר מחלקי שיש שאינם חודרים לקיר בצדדים וללא אף מים. ישנם פגמים באבן השיש והבדלי גוונים. עלות אספקת יש בגוון אחיד והתאמת אורך הלוחות הינו 2000 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי האדן הוחלף ע"י קבלן אחר ועל פי התמונות בהן עיין לא הבחין בהבדלי גוון. יש פגיעה אחת באבן וגם הלוחות שהוחלפו לא חודרים לקירות הצדדים (דבר שהוא אסור בבניה חדשה ובניין קיים). המומחה העריך את עלות תיקון הפגם ב- 150 ₪.

קביעת המומחה מבוססת ומנומקת
ואני מקבלה וקובע תשלום סך של 150 ₪ +מע"מ בפריט זה.

54.5. הכניסה לממ"ד דלת ממ"ד:

בן עזרא קבע כי הדלת נפתחת בזווית קטנה מ- 90 מעלות והדבר מהווה ליקוי ואי התאמה לתכנית. רוחב הפרוזדור בכניסה לממ"ד הינו 77 ס"מ כאשר
ע"פ התכנית הרוחב הוא 80 ס"מ. דרוש ביצוע סיתות של הקיר שממול הממ"ד ויישור בעלות של 2000 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי יש לבצע פתיחה של 90 מעלות ובקיר ממול הדלת בוצע מגרה בטיח בעומק 2 ס"מ שמאפשר פתיחת הדלת ב- 90 מעלות. הקיר שמופיע בתמונה 404 הנו ללא נישה . עלות התיקון הינה 1600 ₪.

המומחה העיד כי לפי תמונה שקיימת לאחר שאבו רחמה סולק וממה רואים כי "החריץ" שעל ידו תוקנה פתיחת דלת הממ"ד לא קיים בתמונה, משמע כי אבו רחמה לא הוא שתיקן את דלת הממ"ד אלא גיל. (ראה עדות המומחה עמ' 19).

לא מצאתי לסטות מחוות דעת מומחה ביהמ"ש, הוא מכיר בליקוי ובצורך התיקון וקביעתו אובייקטיבית. לא מצאתי לפסוק עוד פיצוי בגין רוחב הקיר משמדובר בסטייה זניחה שאינה גורמת לנזק כלשהו. לפיכך, לאור ממצאי המומחה ועדותו אני מאשר בפריט זה תשלום של 1600 ₪.
54.6.
חלון הממ"ד:

בן עזרא קבע כי לאחר הרכבת הפרקט וסיום העבודה יש לצפות כי גובה החלון יהיה 105 ס"מ שהינו גובה נכון. מומחה בימה"ש מדד את גובה החלון לאחר סיום העבודות והרכבת הפרקט ומצא כי הגובה הינו 104.5 ס"מ ועל כן קבע כי אין ליקוי ולא מצא כי בגובה כזה קיים קושי בפתיחת החלון.
אני מקבל עמדת מומחה ביהמ"ש וקובע כי אין ליקוי בסעיף זה.

54.7. בדיקת גלילים בממ"ד:

בן עזרא קבע כי בממ"ד ישנם חורים שנוצרו כתוצאה מהוצאת גלילים מהממ"ד לבדיקת הבטון, החורים נסתמו בצורה לקויה משיירי אבנים ובטון, ונדרש לפרק ולבצע איטום מקצועי באמצעות בטון משופר כולל מוספים להידבקותו ולחיזוקו כנדרש בעלות של 1500 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי לא צורפו תמונות מתאימות ולכן אין ליקוי. מצאתי לקבל קביעת מומחה ביהמ"ש ולקבוע שאין ליקוי בפריט זה משלא הוצגו תמונות המצביעות על קיום ליקוי לפני התיקון.

55.
ליקויי גימור ופגיעה בקרניזים גמורים;

א.
בן עזרא קבע כי יש הכתמה של קרניז מבטון מעוגל במחבר קיר התקרה בחדר מימין לכניסה וגם בחדר צמוד למטבח באזור חלל המזגן. כמו כן יש פגם אסטטי בכניסה לפרוזדור מימין. עלות התיקון 1500 ₪.

מומחה ביהמ"ש לא מצא פגם לאור העובדה כי התמונות שהומצאו לו לא ברורות. למעט פגם אחד שנראה בתמונה והוא גימור מעוגל של הטיח מעל הפנל עלות תיקונו 150 ₪.
אני מקבל עמדת מומחה ביהמ"ש שקבע ממצאיו על סמך מה שהומצא בפני
ו.

ב.
בן עזרא מצא פגם בקרניז בנוי בחדר הפינתי מעל דלת הכניסה וליד מוביל המזגן עלות התיקון 1,000 ₪. מומחה ביהמ"ש קבע כי התמונות לא ברורות ובדיקתו לא העלתה פגמים ואני מקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש משלא הוצגו בפני
ו תמונות רלוונטיות.

ג.
בן עזרא מצא כי שטח ארון בחדר פינתי ללא גימור ריצוף, עלות התיקון 500 ₪. מומחה בימה"ש קבע כי תוכנן בשטח יציקת בטון כהכנה לפרקט. כיום החדר מרוצף פרקט ויש ארון. אם נדרש ריצוף אז העלות 500 ₪. אני קובע כי היה מקום לרצף את שטח הארון ואין כל סיבה מניחה את הדעת מדוע השטח לא רוצף. אני קובע פיצוי בשיעור 500 ₪ בתוספת מע"מ.

ד.
בן עזרא מצא כי בסלון יש פינה אשר ע"פ התכנית אמורה הייתה להיות מכוסה בארון ובשל כך הקבלן לא ביצע גימור טיח פנים ברמה של שאר הדירה. דרוש לבצע גימור טיח פנים מושלם עקב זמניותו של ארון קיר באשר הוא . עלות התיקון 2000 ₪.


מומחה בימה"ש קובע כי הנתבע מס' 2 וגם התובע שכנגד מסכימים שהמקום היה מיועד לעבודות גבס, לפיכך גימור הקיר באותה רמה כמו יתר הקירות מיותר לפיכך קבע כי אין ליקוי. אם ביהמ"ש יקבע כי נדרש גימור קיר אזי העלות הינה 800 ₪.


שוכנעתי כי ללא קשר להימצאות ארון או חפץ אחר, יש לבצע עבודת גימור כראוי
של הקיר ועל כן אני מאמץ עלות תיקון הגימור כקביעת מומחה ביהמ"ש לה מסכימים התובעים שכנגד (ראה סעיף 84 לסיכומיהם) בסכום של 800 ₪.

ה.
בן עזרא קבע כי לאורך הקיר השמאלי בסלון הפנל אינו מכסה את הרצפה במספר מקומות, עקב מרווחים ואי התאמה מלכתחילה של מידות האריחים. נדרש לפרק שורה של פנלים ואריחים וביצוע מחדש באופן שהריצוף יהיה בשטחו מתחת לפנל ועד לקיר הבנוי. עלות התיקון 2,000 ₪.


מומחה ביהמ"ש קבע כי לפי התמונות "מספר המקומות" הינו 2. ולא ניתן לדעת האם האריחים הנם שלמים או נחתכו במידה לא נכונה. החלפת 2 אריחים/ הוספת חלקי אריחים ופנלים כולל תיקון טיח בעלות 250 ₪.

אני מקבל עמדת מומחה ביהמ"ש שעיין בתמונות ומצא שלא כל הקיר היה פגום אלא רק בשני מקומות.

ו.
בן עזרא קבע כי באזור המקרר ישנו גימור לקוי עם רווחים בין חיפו קיר לחיפוי רצפה. עלות התיקון 1000 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי הצילום מראה אריח אחד בלבד. החלפת אריח בעלות 150 ₪.
כאן המקום לציין כי, משבחרו התובעים שכנגד לתעד את הפגמים של
עבדות אבו רחמה בצילומים, חזקה כי הם צילמו הכל, וחזקה כי פרט שלא צולם הינו תקין. לפיכך, היכן שמומחה ביהמ"ש לא מצא תמונות או די תמונות, חזקה שאין פגם, ולכן אני מקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש בפריט זה מהנימוק שלא הוצגו מספיק תמונות שמראות אחרת. אינני מתעלם מהפסיקה שהובאה ע"י ב"כ התובעים שכנגד שהיכן שמומחה מטעמם נכח ובדק יש להעדיף את גרסתו על פני גרסת מומחה שלא נכח ולא בדק, אך אין בידי לקבל גישה זו בתיק דנן מאחר ובנסיבות תיק זה התובעים שכנגד תיעדו הכל בתמונות, והתמונות מהוות חלק עיקרי וניכר ממסכת הראיות.

ז.
בן עזרא קבע כי ישנו גימור בלתי מקצועי של ריצוף לאורך ארון מטבח. דרוש לבצע חסימה מקצועית של הריצוף לאורך מיקום הארון המיועד. כמו כן יש ריצוף שוקע באמצעות הסלון בעובי 1 ס"מ, כמו כן חסרות פינות במקצועות בנויים שאינם מעוגלים סך הכל 11 פינות.
עלות התקנת פינות מתחת לפני הטיח כנדרש לאורך מקצועות הקירות – 11 יחידות כפול 200 ליחידה בסכום של 2200 ₪.
מומחה ביהמ"ש קבע כי בעת הביקור כל פינות המקצועות נמצאו קטומות. חסרות תמונות של מצב קודם ולכן אין ליקוי. מהנימוק בסעיף ו לעיל מצאתי לקבל עמדת המומחה מטעם ביהמ"ש.

ח.
בן עזרא קבע כי קיים גימור לא ישר בחיתוך ריצוף לאורך הסף בכניסה אל המרפסת. ליקוי זה יבוא על פתרונו ביחד עם ביצוע הסף כמפורט בפרק האיטום.

מומחה ביהמ"ש קבע כי החיבור בין 2 סוגי הריצוף מכוסה בפרופיל אלומיניום כחלק ממכלול הדלת (וטרינה). אין ליקוי.


מאחר ואישרתי החלפת ריצוף ואיטום מחדש התיקון כולל פריט זה.

ט.
בן עזרא קבע כי האריחים בדירה ללא הגנה כנדרש על פי התקן החל 1555.3 בעת עבודות הגמר. אריחי מרפסת הסלון מוכתמים וספק אם יחזרו למצבם המקורי. בן עזרא קבע כי אין עלות בפריט זה.
מומחה ביהמ"ש קבע כי הספק אינו מהווה ליקוי. אני מאמץ קביעת מומחה ביהמ"ש.

י.
בן עזרא קבע כי אין סף בין 2 סוגי הריצוף בכניסה לחדר שירותים. וחדר נוסף בקצה הפרוזדור עם בעיית סף. עלות ביצוע 2 הספים 500 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי אין ליקוי מאחר וע"פ הכללים בחדרים רטובים הריצוף מונמך במספר מ"מ ובתפר מותקן סף. מאחר ולטענת אבו רחמה החדר היה נעול ושימש לאחסון תכולת הדירה והוא לא ריצף את חדר השירותים. אני מקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש והכל מהנימוקים שיפורטו להלן בסעיף י"ב.

י"א.
בן עזרא קבע כי "חלון שבוצע מחדש כולל אדן אשר אינו חודר לקיר בצד ימין...."
עלות התיקון הינה 800 ₪. מומחה ביהמ"ש מסכים עם ממצאי בן עזרא ולדעתו נדרש תיקון בעלות של 1400 ₪.

אני מאמץ קביעת מומחה ביהמ"ש שהינה אובייקטיבית ומתיישבת עם גרסת הצד שכנגד וגם הוא מסכים לקביעה.

י"ב.
בכניסה לחדרים רטובים. בן עזרא קבע כי בכניסה לחדר אמבטיה אין סף ובנוסף השיפוע הנמדד הינו 6.3 אחוז. ובחדר בית השימוש אין סף ועם שיפוע הפוך 3.4 %. עלות פירוק רצפות החדרים וביצועם במפלסים מונמכים עם שיפועים נכונים הינו 5,000 ₪ לשני החדרים.

בעניין זה טען המומחה בן עזרא כי בכניסה לחדר האמבטיה אין סף והשיפוע הפוך, משכך, סבר כי מדובר בליקוי ועלות תיקונו 5,000 ₪.

המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי ע"פ הכללים, בחדרים רטובים, הריצוף מונמך ובתפר מותקן סף. משכך, יש להידרש לעבודות ועל התובע להוכיח שהחדרים הרטובים היו חלק מהעבודה שבאחריותו של אבו רחמה. ובמכלול הנתונים אני קובע כי התובעים נכשלו בהוכחת טענתם כי היה מוטל על אבו רחמה להתייחס או לבצע עבודות בחדרים אלו.

חדרים אלו, לא ניתן לקבוע ע"י הראיות שהונחו בפני
י שהם היו חלק מהעבודות שנמסרו לאבו רחמה לא מבחינת השלד ולא מבחינת עבודות הגמר. ויש לקבוע כי לא הוכח קיומו של ליקוי.

זאת ועוד, וכפי שציין מומחה נתבע שכנגד 2 , מהנדס דוד אופיר, שבוצעו בסיומם של העבודות פעולות התאמה בין הריצוף החדש לקיים ומשכך, אין ליקוי.
סופו של יום אני קובע כי התובעים לא הצליחו להוכיח ליקוי.

סיכום פרק הקרניזים:

סך הכל הנני מאשר לתשלום סכום של 3,250 ₪ + מע"מ.

56.
חיתוך מעקה עץ:

בן עזרא קבע כי חיתוך מעקב עץ לא הושלם ונותרו בליטות מתכת מהקיר. עלות התיקון 500 ₪.
מומחה ביהמ"ש מסכים לליקוי זה וקובע כי העלות הינה 100 ₪. אני מאמץ קביעת מומחה ביהמ"ש שהינה קביעה אובייקטיבית והתובעים שכנגד הסכימו לה בסיכומיהם.

בן עזרא קובע כי אין סף בכניסה הראשית לבית.. ועלות השלמת העבודה הינה 500 ₪. מומחה ביהמ"ש קבע כי ליקוי מאחר ולא הוראתה לו תמונה שמתארת את המצב. גם לאחר החלפת הריצוף האריחים בולטים מספר מ"מ מעבר לקו הדלת. לא נקבע על ידו ליקוי. ב"כ התובעים שכנגד מפנה בסיכומיה בסעיף 112 לתמונות שצורפו לתצהיר גיל בתביעה שכנגד מהם עולה הפגם הנדרש. אני מקבל גרסת התובעים לאור הימצאות תמונה תומכת בטענתם ומאשר תשלום של 500 ₪.

בן עזרא קבע כי נקודות חשמל במטבח עם גימור טיח דק. עלות התיקון 1000 ₪. מומחה ביהמ"ש לא מצא את הנקודות הנ"ל וגם גיל לא הצליח להצביע על כך ולכן קבי כי אין ליקוי. אני מאמץ קביעת מומחה ביהמ"ש, אליה ב"כ התובעים לא התייחסה בסיכומיה, בהיותה אובייקטיבית ולא נסתרה בחומר הראיות שהוצג בפני
י.

57.
עבודות חוץ – למעט פינוי פסולת:

בן עזרא קבע כי בשטח הבניין נעשה שימוש בשטח קומת העמודים ונגרמו נזקים כפי המפורט
להלן;

א.
בן עזרא מצא כי שיש המעקה נעקר בקומת העמודים. עלות התיקון 500 ₪. מומחה בימה"ש קבע כי ע"פ התמונות בחוות הדעת לרכוש המשותף, חסרות 2 לוחות אבן בצמוד לקירות הממ"ד. ייתכן שהלוחות פורקו כדי לאפשר בניית הממ"ד. עלות התקנת שני לוחות אבן הינה 1600 ₪.
אני מאשר קביעת מומחה ביהמ"ש בפריט זה.

ב.
בן עזרא קבע כי גימור קירות המשך לקירות ממ"ד עם ברזלי
קשירה וזיון אחד גלויים. דרוש לבטל את כל הברזלים הבולטים בעלות של 2,000 ₪.
מומחה ביהמ"ש קבע כי "כעת פיר הממ"ד אטום. בתמונות המוזכרות מעלה, מבחינים בחוטי קשירה לתבניות שלא נחתכו במישור הבטון. היום והחלל אטום אין כל חשיבות לכך". אני מקבל עמדת מומחה ביהמ"ש בפריט זה.

ג.
בן עזרא קבע כי מרזב מהגג מסתיים בקיר חיצוני בגובה 4 מ' מהקרקע ומתחתיו סימני רטיבות ועובש עד לקרקע. דרוש לבצע המשכו של המרזב ואגנית בתחתית להרחקתה מיסודות הבניין בעלות של 1000 ₪.

מומחה ביהמ"ש קבע כי קיים צינור
p.v.c.
על הקיר עד לקרקע ולכן צריך רק להתקין אדנית בעלות של 200 ₪.

מומחה ביהמ"ש יצא מנקודת הנחה כי אבו רחמה הוא זה שהתקין את הצינור. לא הוצגו תמונות לפיהן אין צינור לפני תחילת עבודת הקבלן השני ולכן אני מקבל קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש כי מה שנותר זה רק התקנת אגנית בעלות של 200 ₪. אני מאמץ קביעת מומחה ביהמ"ש בנקודה זו מאותם נימוקים שפורטו סעיפים קודמים.

58.
פסולת בניין;

אבו רחמה טוען כי יש להתעלם מהסכומים הקשורים
לפינוי פסולת הבניין מאחר ולא הייתה בין הצדדים כל הסכמה לעניין ניקיון גינה ו/או פינוי פסולת ומסיבה זו לא הוזכר תשלום פינוי אשפה בשום מסמך. לעניין פינוי פסולת בניית שלד הממ"ד הפסולת פונתה במלואה; כך גם מעיד המפקח בעדותו (עמ' 42 שורה 25). אילו לעניין פינוי פסולת עבודות הגמר, גיל הוא זה שדרש הטמנת הפסולת בפיר המעלית לשם הפחתה בהוצאות, ובגין פינוי פסולת זו הוא לא קיבל כל תשלום.

גיל טען כי פסולת הבניין כולל פסולת עבודות הגמר לא סולקה מאתר הבנייה, על אף שהוא שילם עבור הפינוי ושילם למכולה לפי חוק (עמ' 30 לעדותו). בן עזרא קבע כי ישנה פסולת בניין בשטח הרכוש המשותף בכל המעברים. מומחה ביהמ"ש קבע כי בעת הבדיקה לא היה ניתן לראות פסולת בתוך החצר. החצר היתה מכוסה עשב מ- 2 התמונות שמצורפות לחוות הדעת לא ניתן להעריך את היקף השטח בו פוזרה הפסולת. קיימים ליד קירות פיר הממ"ד כמות קטנה של עודפי חפירה, עלות פינויים 500 ₪.

מומחה ביהמ"ש מאשר כי ראה תמונות המראות על פינוי פסולת מפיר הבניין וכן פסולת מהחצר. טען כי לא הומצאו לו חשבוניות בגין הפינוי. העריך את עלות עבודת הפינוי למזבלה מאושרת (כולל תשלום אגרה)
ב- 9,000 ₪.
המומחה העיד כי במידה וימציאו לו חשבונית לגבי פינוי הפסולת הוא יעדכן את חוות הדעת (עמ' 8).לאחר שהמומחה עומת עם נספח ג' ו- ד' לתצהיר של גיל, הוא עדכן את סכום פינוי הפסולת כולל מע"מ ל- 17,120 ₪ וצריך להוסיף את סכום ההפרש בתיקון לחוות הדעת (ראה עדותו עמ' 10 שורות 1-8).

אבו רחמה העיד כי הוא פינה את כל פסולת השלד ופסולת הבניין, כשהוא מעומת עם התמונות 1199,1201,
1202 1130 ו- 1131
הוא אינו מספק תשובה מניחה את הדעת להימצאות פסולת בניין בשטח.(ראה עדותו עמ' 26).

עדותו של גיל לצד קיום תמונות ועדות מומחה מטעמו שתיעד את הפסולת התמונות, מהווה ראיה לכך שפסולת הבניין לא פונתה, אבו רחמה לא הצליח לסתור עדויות התובעים שכנגד וגם לא את התמונות שהומצאו ועל כן אני קובע כי פסולת הבניין לא פונתה.

אינני מקבל גרסת אבו רחמה כי לא היה עליו לפנות את הפסולת של עבודות הגימור וכי לגבי הפינוי לא שולם לו דבר, ע"פ כתב הכמויות היה עליו לפנות את הפסולת לאתר מורשה.

לאור הנ"ל אני פוסק ברכיב זה סך של 13,500 ₪ + מע"מ כקביעת המומחה בן עזרא.

59.
עבודות החשמל:

התובעים שכנגד ביקשו להורות על החזרת סכום של 25,530 ₪ בגין עבודות החשמל זאת בין היתר לאור העובדה כי עבודות החשמל בוצעו ע"י חשמלאי אחר שהשלים את העבודות . טענה זו דינה דחייה. אבו רחמה לא השלים את כל עבודות החשמל, כך קבע מומחה ביהמ"ש, הוא רק השלים 65% בלבד כעולה מחוות דעתו, שולמה לו תמורה אך ורק עבור עבודתו. ברור כי יתר העבודות יבוצעו ע"י חשמלאי אחר, והתשלום יבוצע לאותו חשמלאי. אין עילה להורות על השבה של סכום זה.





60.
סיכום הליקויים:


עלות תיקון מרפסת ואיטומה
5700 ₪

איטום גג בגובה 1 קומה מעל המרפסת

2000 ₪

נדבך ראש מרפסת
150 ₪

הכניסה לממ"ד – דלת הממ"ד

1,600 ₪

ליקויי גימור וקרניזים
3,250 ₪

חיתוך עץ

600 ₪
עבודות חוץ
1800 ₪
פינוי פסולת

13,500 ₪
_________________________________________________________

סך הכל


28600 ₪

לסכום הנ"ל יש להוסיף פיקוח בשיעור 10%, ומע"מ בשיעור 17%.

הסכום הינו:
36,494 ₪.

61.
יתר דרישות התובעים שכנגד:

כאמור, התובעים שכנגד 2 ו- 3 דרשו תשלום 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סכום שלא ראיתי לנכון לפסוק אותו לאור השתלשלות העניינים שהביאה למצב שבו התובעים שכנגד שכרו קבלם חדש ושילמו עבור תיקון הליקויים.

עיון במסמכים שהוצגו בפני
י מעלה כי הצדדים לא סיכמו על לוח זמנים לסיום עבודות הגמר ולכן התמשכות העבודה נדרשה והתבקשה לאור השינויים שחלו במהלך העבודה ושאין חולק כי היו שינויים ותוספות, לא היו פניות בכתב בחודש ינואר לאבו רחמה על הצורך בתיקון הליקויים ולא אזהרה כלפיו לעניין התניית המשך העבודה בתיקון הליקויים.

שוכנעתי בנסיבות העניין כי אין מקום לפסוק עגמת נפש.

מאותה סיבה של העדר לוח זמנים בחוזה בין הצדדים ולאור העובדה אליה הסכימו שני הצדדי וגם המפקח כי במהלך העבודה גיל הוסיף ודרש מספר רב של שינויים בבנייה, שוכנעתי כי העיכוב והתמשכות זמן העבודה לא היה לאבו רחמה חלק בה אלא היא יציר הנסיבות שנוצרו, ועל כן אין מקום לפסוק בגין שכר דירה של 4 חודשים וגם לא בגין ביטול 4 כרטיסי טיסה לחו"ל (ולגבי אלו גם לא הוכח כי הסכום אכן שולם)

62.
אחריות המפקח;

"אכן וככלל, אין מהנדס/אדריכל אחראי לליקויים הנובעים מביצוע לקוי, בהבדל מכשלים בתכנון, אלא אם כן חלה עליו חובת הפיקוח. (א. נ. ורדי, דיני מכר דירות (תשס"א), 61). במקרה דנן, הנתבעת 1 אחראית על הפיקוח על ביצוע המבנה, ובתור שכזו, נושאת היא גם באחריות כלפי התובעים לליקויי הבניה".

בין אם מדובר בביצוע לקוי ובין אם מדובר באי ביצוע בהתאם למפרט, על שניהם , קיימת חובת מצד של המפקח. במקרנו לא מדובר בפיקוח עליון, היה פיקוח צמוד
מצד
המפקח גם על עבודות הגמר, ולא מכוח חובתו כאחראי על ביצוע השלד.

ברי כי הקבלן התרשל בביצוע העבודות לאור האמור מעלה. לגבי אחריותו של המפקח - אני סבור כי קמה חבות מצד המפקח בשל העדר פיקוח נאות, שכן ביצוע פריט כגון האיטום שנקבע בידי המפקח סוגו, ובוצע בפועל דבר אחר, זו גם אחריות המפקח.
המפקח יכול היה וצריך היה לוודא שהן מבוצעות, בהתאם לכתב הכמויות
וברמת מקצועיות הראויה.

במקרנו, ואדגיש כי לא מדובר בפיקוח עליון - כאחראי על ביצוע השלד, מכאן שהחובה לפקח על ביצוע העבודות בהתאם לכתב הכמויות ובהתאם לסטנדרט עבודה סביר חלה על המפקח, והיה עליו לוודא שהעבודות מתבצעות כראוי ואם לא – להתריע בפני
התובעים (ראו את ע"א (מחוזי ת"א) 1625/96 ניר ענב אדריכלים בע"מ ואח' נ' תורג'מן ואח') אשר אף שם יוחסה אחריות לליקויים לאדריכל אשר שימש גם כמפקח, ואת ת.א. (מחוזי חי') 948/98 שלמה ודפנה גיגי נ' פנורמה הצפון - חברה לבניה בע"מ)

לכן, הוכח כי הן הקבלן והן המפקח התרשלו לגבי נושא האיטום. באשר לאופי האחריות המוטלת על שכמו של כל אחד, יש להבהיר כי המפקח והקבלן אינם בבחינת מעוולים משותפים שכן הקבלן התרשל בביצוע העבודות והמפקח התרשל בפיקוח. המדובר על שני מעשים/מחדלים שונים ונפרדים ואין עסקינן במעוולים שביצעו יחדיו את אותה עוולה. יש לבחון לגבי המפקח אם הוכחה הרשלנות ואם הוכח קשר סיבתי בין מחדלו של המפקח לבין מלוא הנזק.

לפיכך, יש לחייב את המפקח לפצות את התובעים. אני בדעה כי אחריותו של המפקח הינה בשיעור של 20% בלבד מהמכלול. לעניין שיעור חבותו של המפקח, ראה האמור בסעיף 7 לפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 127722/00 צוריה איגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, וההפניות בו.

63.
התוצאה;

63.1.
דוחה את התביעה העיקרית.
63.2.
מקבל את התביעה שכנגד ומחייב את נתבע שכנגד 1 לשלם לתובעים שכנגד 2 ו- 3
סך של
29,195 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
63.3.
נתבע מס' 2
ישלם לתובעים שכנגד 2 ו- 3 סכום של
7,299 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
63.4.
לעניין הוצאות התובעים שכנגד 2 ו- 3 אני פוסק תשלומים כדלקמן:

סך של 2,340 ₪ בגין שכר טרחת מומחה בית המשפט

סך של 2,000 ₪ בגין חקירת מומחה ביהמ"ש

סך של 4,875 ₪ בגין אגרות פתיחה ומחצית שניה

לא מצאתי מקום לפסוק בעניין חוות הדעת מטעם מומחה התובעים שכנגד נוכח העובדה כי חוות הדעת מטעם התובעים היתה מוגזמת ביחס לתוצאה הסופית וכללה מרכיבים שלא היה צריך להתייחס אליהם כגון רכוש משותף.

בנוסף, בעניין שכ"ט עו"ד הנני פוסק לתובעים שכנגד 2 ו- 3 סך של 5,100 ₪.


סך כל ההוצאות ושכ"ט עו"ד הינו:


14,315 ₪


סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד יחולק בין הנתבעים שכנגד לפי אחוזי האחריות שנקבעו לעיל כך שישולמו הסכומים כדלקמן:


נתבע שכנגד 1 ישלם לתובעים שכנגד 2 ו- 3 סך של
11,452 ₪.

נתבע שכנגד 2 ישלם לתובעים שכנגד 2 ו- 3 סך של
2,863 ₪.


הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.


המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
ח' אדר תשע"ז, 06 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 50458-02/11 יעקוב אבו רחמה, נציגות הבית המשותף מרח' הצלפין 14 חיפה, שירלי שוליין נ' גיל יצחק שולין, אבו רחמה יעקב, אברהם טל (פורסם ב-ֽ 06/03/2017)