פסקי דין על גבריאלה שרון נץ בן דוד | פסקי דין על אבי בן דוד |

3847-09/14 העז     21/02/2017




העז 3847-09/14 מדינת ישראל נ' גבריאלה שרון נץ בן דוד, אבי בן דוד








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 3847-09-14


21 פברואר 2017
לפני:
כב' השופטת שרה מאירי

המאשימה
:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד חגית רונן




-

הנאשמים
:
1. גבריאלה שרון נץ בן דוד
2

.
אבי בן דוד


ע"י ב"כ עו"ד חגית רחמני


החלטה

1.
הנאשמים הורשעו בהעסקת עובדת זרה בעבודות משק בית, כשהעובדת התגוררה לסירוגין בביתם, ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

2.
ביום 1.11.16 התייצבו בפני
י הצדדים להכרעת הדין ולטיעונים לעונש:

הנאשמים ביקשו לשלוח אותם לתסקיר מבחן, על מנת שתבחן שאלת הרשעתם, משתעסוקתם ממוסדות ממשלתיים ואשרותיהם לארה"ב, עלולים להפגע. משביקשו להגיש טענותיהם בכתב – כך התאפשר.


בבקשתם טענו הנאשמים כי הם בני זוג, הורים ל – 3 ילדות. הנאשם הינו בעלים ומנכ"ל של חברה ("אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בעמ"), המפתחת תוכנות יחודיות לארגונים ממשלתיים רבים (משרד החקלאות/תיירות/בריאות/ עמידר/מפעל הפיס/ויצ"ו/ בתי משפט וחברות גדולות נוספות).
הנאשמת הינה סמנכ"ל ישום ובקרה בחברה.



הנאשמים אנשים נורמטיביים, שהסתבכו לראשונה בהליך פלילי, ותרמו למדינה בשרותם הצבאי ומרבים להתנדב ולתרום לגופים רבים.
הרשעתם תסב להם נזק עצום וקונקרטי במישורים רבים, הן לאור הפגיעה בשמם הטוב והן לענין מצבם הכלכלי והתעסוקתי.
הרשעתם תשליך רבות על המשך פעילותם העסקית ופרנסתם (צורפו הסכמים עם משרד הבריאות, משרד החקלאות, ויצ"ו, מכתב תודה ממנהל בתי המשפט (אגב, משנת 1992 ; נספח ד' לבקשה).
הרשעתם עלולה לסכל את אפשרות כניסתם לארה"ב ולמדינות נוספות, עבורם זהו נזק קונקרטי כבד משקל לאור היותם בעמדות מפתח בחברה, המייצאת ומתבססת על טכנולוגיות בינ"ל ממדינות רבות, לרבות ארה"ב.
לאור נסיבותיהם האישיות ונסיבות האירוע – מצדיק האינטרס הציבורי אפשרות הוגנת לקבלת תסקיר (י. קדמי, סד"פ חלק 2 כרך ב' עמ' 1632).

3.
המאשימה בתגובתה עתרה לדחיית הבקשה ולקבוע מועד לשמיעת טיעוני הנאשמים לעונש:


הנאשמים הורשעו כאמור בהכרעת הדין, לאחר ניהול הוכחות, בכתב אישום יזום בגין העסקת עו"ז בביתם ובנסיבות מחמירות, כשהעו"ז הועסקה בעבודות משק בית כשנה, תוך שלנה בביתם.
שרות המבחן מונה עו"ס, שהתמחותם בשיקום וטיפול בעבריינים.

בעבירות על חוק עו"ז אין מדובר בדפוס עברייני/חולשה על בסיס אישי – משפחתי, אלא בעבירות כלכליות טהורות, עבירות שהמניע להן הוא רווחה כלכלית ואיכות חים בלבד.
מדובר בעבירות בעלות השלכות חברתיות ומוסריות, עבירות כלכליות המחייבות
הרשעה

וענישה מוחשית בעל אופי כלכלי
. התוצאה של אי הרשעת נאשם היא החריג (רע"פ 1840/12 עוזר נ מד"ח; 57160-01-14 מד"י נ' חדוות הורים).

נסיבות הנאשמים אינן חריגות ואין להעדיף האינטרס השיקומי שלהם (שאינו מתקיים) ע"פ האינטרס הציבורי שבהרתעה. דווקא לאור תאורם את גילם, מעמדם, כישוריהם וקשריהם – לא תהווה הרשעה "מכת מוות" לנאשמים. עפ"י נספחי הבקשה ההתקשרות היא מול חברה.
לא הובאה כל ראיה כי תגרם לנאשמים פגיעה מעצם הרשעתם, חמורה מהפגיעה לכל נאשם שהורשע (רע"פ 54/15 פלוני נ' מד"י; רע"פ 9118/12 פריגון נ' מד"י; רע"פ 722/14 פרנסקי נ' מד"י). פגיעה אפשרית עתידית אינה "נזק קונקרטי".

כך גם לא הוכיחו כלל ועיקר טענתם ל"אפשרות הכניסה לארה"ב". [למעלה מן הצורך, המאשימה בחנה הטענה עפ"י מקורות משפטיים בנושא חוק ההגירה ותקנות הכניסה לארה"ב וכו' והפנתה לכך כי העבירות הנדונות (שאין בצידן עונש מאסר, משלא נעברו במסגרת משלח ידם) אין בהרשעה בגינן, משום פגיעה, ודאי משלא הוכח נזק ממשי וקונקרטי].
לא הוכחו תנאים חריגים המצדיקים ביטול הרשעתם של הנאשמים. המסר המרתיע שביקש המחוקק להעביר לציבור באמצעות חוק עו"ז, כשמדובר בהעסקה שנה של עו"ז, ללא אשרה מזה שנים, בבית הנאשמים, ואף הלינוה – גובר ומחייב להותיר ההרשעה על כנה.

4.
ולהכרעתי -
אין חולק כי כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום יזום וכי הורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
אין חולק כי עסקינן בעבירה כלכלית, לאנשים נורמטיביים, שר"פ שלהם (כך יש להניח) נקי.
מנגד, עסקינן בעבירה כלכלית, שנסיבותיה הן דוקא מעמד ויכולת כלכלית של הנאשמים, בהעסקה פוגענית שביקש המחוקק לשרשרה.

טענות הנאשמים – בכל הכבוד, בעלמא המה; התקשרויות החברה שבבעלותם (אלה שהוכחו בנספחי הבקשה) מוקדמות למועד העבירה (שלא להזכיר כי אישור "מנהל בתי משפט", נספח ד הוא יותר מ – 20 שנה טרם מועד העבירה!) ממילא, אין הרשעתם בבחינת הרשעת החברה.


אלא שעיקר הדבר לטעמי, הוא שאין בפני
י איזשהי ראייה מוכחת לפגיעה אמיתית,קונקרטית, קשה וחריגה – בשונה מ"אפשרות" לכזו (אפשרות שאף היא נשללה על ידי המאשימה בתגובתה).

מקובלות עליי טענות המאשימה בנדון, אחת לאחת, ואוסיף ואומר:
משעסקינן בעבירה כלכלית, ברי כי העבירה שבוצעה על ידי אנשים נורמטיביים, בדרך כלל במדרג הכלכלי הגבוה – אין מקום לטעמי לפטור אותם מהרשעה, אלא ההרשעה יש לה דווקא השפעה נורמטיבית, כללית והרתעתית בציבור, וכאמור,
"הנזק" -העונש לנאשמים, אף הוא אמור להיות כלכלי.

אין דומה הדבר, לטעמי, לאדם שעפ"י נסיבותיו האישיות, פועל ב"דפוס עברייני" – שם יש מקום למומחיותם והכשרתם של קציני המבחן – על מנת לנסות ולפעול לשיקומו, להוצאתו מ"מעגל העבריינים".

למעלה מן הצורך, אציין: משמעות הבקשה יהא כי האחד, יהא שונה מהאחר – קרי: לא יורשע האחד, אך משעסקינן בעבירה עפ"י חוק עו"ז – בשל מעמדו, יכולתו הכלכלית, או עיסוקיו הנורמטיביים – עתירה כאמור פוגעת דווקא
באושיות השיוויון החברתי.
הנה כי כן – לאור כל האמור, נדחית בקשת הנאשמים.


טיעונים לעונש ישמעו ביום 14.3.17 בשעה 13:00.






ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ז,
(
21 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








קלדנית:שני נעמן






העז בית דין אזורי לעבודה 3847-09/14 מדינת ישראל נ' גבריאלה שרון נץ בן דוד, אבי בן דוד (פורסם ב-ֽ 21/02/2017)