Google

ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר ואח' - היועץ המשפטי לממשלה, המדינה, מחוז דרום ואח'

פסקי דין על ד"ר מיכאל בן ארי | פסקי דין על ברוך מרזל | פסקי דין על עו"ד איתמר בן גביר ואח' | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על המדינה | פסקי דין על מחוז דרום ואח' |

2559/17 בג"צ     26/03/2017




בג"צ 2559/17 ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, המדינה, מחוז דרום ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 2559/17






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 2559/17


לפני:
כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט מ' מזוז


העותרים:
1. ד"ר מיכאל בן ארי

2. ברוך מרזל

3. עו"ד איתמר בן גביר

4. בנציון גופשטיין


נ ג ד


המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה

2. פרקליט המדינה

3. פרקליט מחוז דרום

4. משנה לפרקליט מחוז דרום

5. ח"כ באסל גטאס


עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים


בשם העותרים:
עו"ד איתמר בן-גביר


בשם המשיבים 1 - 4:
עו"ד יונתן ברמן; עו"ד יונתן נד"ב


בשם המשיב 5:
עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד נמיר אדלבי




פסק-דין

השופט מ' מזוז
:

1.

עניינה של העתירה בדרישת העותרים כי המשיבים יחזרו בהם מהחלטתם לחתום על הסדר טיעון עם המשיב 5, חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס (להלן:
המשיב 5
), אשר נחתם והוגש לבית משפט השלום בבאר שבע.

2.

נגד המשיב 5 הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שונות לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וחוק העונשין, התשל"ז-1977, בגין הכנסת מסמכים, טלפונים ניידים, כרטיסי סים, מטענים ואוזנייה לטלפון נייד לבית כלא בו מוחזקים אסירים ביטחוניים. ביום 20.12.2016 נחקר המשיב 5 בקשר למעשים אלה, וביום 22.12.2016, לאחר שהסכים להסרת חסינותו, נעצר. בהמשך שוחרר המשיב 5 למעצר בית בתנאים מגבילים.

3.

ביום 5.1.2017 הודיע היועץ המשפטי לממשלה
לבאי כוחו של המשיב 5 כי הוא החליט לאשר הגשת כתב אישום נגדו, ואפשר למשיב 5 להשמיע טענותיו בטרם הגשת כתב האישום. ביום 15.2.2017 נערך שימוע למשיב 5, שלאחריו התנהל משא ומתן בין הצדדים ובסופו הושגה הסכמה להסדר טיעון שכלל שינויים מסוימים בכתב האישום, לרבות המרת חלק מסעיפי האישום.

4.

ביום 17.3.2017 הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע כתב האישום נגד המשיב 5, ובצדו הודעה על הסדר הטיעון (נספחים ג' ו- ד' לעתירה). במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המשיב 5 יתפטר מחברותו בכנסת, יודה בעובדות כתב האישום ויורשע בעבירות המיוחסות לו. כן הוסכם לענין העונש כי הצדדים יעתרו בהסכמה להשית על המשיב 5 עונש מאסר בפועל של שנתיים וכן מאסר על תנאי לתקופה שיקבע בית המשפט. עוד הוסכם כי המדינה
תעתור להטלת קנס כספי והמשיב 5 לא יהיה מוגבל בטיעונו לענין זה, וכי המדינה
גם תבקש לקבוע במסגרת גזר הדין כי במעשיו של המשיב 5 היה משום קלון.

5.

ביום 19.3.2017, כחלק מביצוע הסדר הטיעון המוסכם, מסר המשיב 5 הודעה ליו"ר הכנסת, לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת, על התפטרותו מחברותו בכנסת. בהתאם להוראת סעיף 40 הנ"ל ההתפטרות נכנסה לתוקף ביום 21.3.2017 שעה 10:55, בחלוף 48 שעות ממועד ההודעה.

6.

בצהרי יום 21.2.2017 התקבלה בבית משפט זה העתירה הנדונה, בגדרה ביקשו העותרים גם צו ביניים לדחיית הדיון בבית משפט השלום בבאר שבע בעניינו של המשיב 5 הקבוע ליום 22.3.2017. עם קבלת הבקשה הוריתי למשיבים למסור את תגובתם עד ליום 22.3.2017 שעה 11:00. המדינה
והמשיב 5 הגישו תגובתם לעתירה ולבקשה לצו ביניים, ולאחר עיון בתגובות ניתנה החלטתי על דחיית הבקשה לצו ביניים.

7.

ביום 22.3.2017 התקיים דיון בבית משפט השלום בבאר שבע בעניינו של המשיב. בית המשפט הסביר לנאשם (המשיב 5) שהוא (בית המשפט) אינו כבול להסדר הטיעון, והוא יכול לחרוג ברכיב כזה או אחר מהמוסכם. המשיב 5 הודיע שהוא מסכים להסדר הטיעון ומבקש להודות בכתב האישום, ולאחר שבית המשפט עבר עם המשיב 5 על פרטי כתב האישום, הודה המשיב 5 בעובדות כתב האישום ובית המשפט הרשיעו בעבירות שיוחסו לו. כן נשמעו טענות הצדדים לענין העונש, והתיק נקבע למתן גזר דין ליום 9.4.2017.


8.

בעתירתם מבקשים העותרים כאמור כי בית המשפט יורה למשיבים לחזור בהם מן ההחלטה לחתום על הסדר הטיעון, המקל לשיטתם, עם המשיב 5. בעתירה נטען כי ההחלטה על הסדר הטיעון לוקה בחוסר סבירות קיצוני; כי הפער בין האישומים שיוחסו למשיב 5 בטיוטת כתב האישום לבין האישומים שבסופו של דבר נכללו בכתב האישום שהוגש לבית המשפט הוא משמעותי; וכי המשיבים הפלו לטובה את המשיב 5 על פני נאשמים אחרים, ואף שקלו שיקולים זרים. כן נטען כי העונש עליו הוסכם בין הצדדים הוא מקל ואינו עולה בקנה אחד עם עקרון ההלימה, העיקרון המנחה בענישה. בהקשר זה נטען, כי דווקא מעמדו של המשיב 5 כחבר כנסת היה צריך להוביל לגישה מחמירה יותר.

9.

מנגד, טענו המשיבים בתגובותיהם, כי דין העתירה להידחות. המשיבים 4-1 (להלן:
המשיבים
) טענו כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים ובהיותה החלטה סבירה. בתוך כך הוסברו השיקולים השונים שעמדו בבסיס ההחלטה לחתום על הסדר טיעון, ובכלל זה החשיבות הציבורית שבהודאתו של המשיב 5 בביצוע העבירות, העונש המשמעותי של שנתיים מאסר בפועל שאינו חורג לשיטת המשיבים מרמת הענישה הנוהגת בעבירות מאותו סוג, התפטרותו של המשיב 5 מכהונתו כחבר כנסת על אתר וכן שאלות ראייתיות מסוימות שהתעוררו בכל הקשור להוכחת היסוד הנפשי הנדרש בעבירות שנכללו בטיוטת כתב האישום. המשיבים הדגישו כי לרשויות התביעה קיים שיקול דעת רחב, וכי המקרה דנן אינו מצדיק התערבותו של בית משפט זה.

המשיב 5 הגיש תגובה אף הוא. בתגובתו נטען כי העתירה תוקפת מעשה עשוי, שכן המשיב 5 כבר הודיע על התפטרותו מהכנסת, והודעתו נכנסה לתוקף בבחינת מעשה בלתי הפיך. כן נטען כי הסדר הטיעון נחתם לאחר שהמשיבים בחנו וניתחו את חומר הראיות הקיים בתיק, וכי על כן אין עילה להתערב בהחלטתם.

דיון והכרעה

10.

דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל שיהוי בהגשתה, הן בהיותה תוקפת "מעשה עשוי", והן בהעדר כל עילה לגופו של ענין להתערבותנו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה
לחתום על הסדר טיעון עם המשיב 5, כמו גם באשר לתוכנו של ההסדר שנחתם.

11.

כמפורט לעיל, הודעה על הסדר הטיעון וכתב האישום נגד המשיב 5 הוגשו לבית משפט עוד ביום 17.3.2017, והדבר לווה בפרסום ציבורי רב, כולל באשר לתוכן הסדר הטיעון. במסגרת ביצוע התחייבויותיו לפי הסדר הטיעון מסר המשיב 5 ביום 19.3.2017 הודעה ליו"ר הכנסת על התפטרותו, וזו נכנסה לתוקפה. כל זאת קודם הגשת העתירה.

בנסיבות אלה העתירה לוקה בשיהוי, אשר גם גרם לשינוי מצב לרעה, שיש בו כדי להצדיק דחיית העתירה על הסף. אכן, מדובר בפרקי זמן קצרים. ואולם שיהוי נבחן בהתאם לנסיבות -

"כבר פסקנו כמה פעמים כי מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית-משפט זה תלויה בנסיבות הענין..." (בג"ץ 258/69
פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים
, פ"ד כג(2) 169, 170 (1969)).

בהתאם לכך נקבע כי "
יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם
" (שם). כך נקבע למשל לא פעם בעתירות בענייני בחירות (ראו למשל: בג"ץ 6790/98
אברץ נ' פקיד הבחירות לעירית ירושלים
, פ"ד נב(5) 323 (1998); בג"ץ 539/15
יהושע נ' ועדת הבחירות המרכזית
, פסקה 7 (26.1.2015); בג"ץ 383/15
מד"ע - המפלגה הערבית הדמוקרטית נ' יו"ר הכנסת
, פסקה 11 (2.2.2015)).

12.

בנוסף, מהלך הדברים כמפורט לעיל משמעו כי מדובר לא רק בשיהוי ושינוי מצב לרעה, אלא למעשה מדובר ב"
מעשה עשוי
" (בג"ץ 4763/10
סוסקין נ' צבא הגנה לישראל
, פסקה 11 (30.6.2011); בג"ץ 9631/07
כץ נ' נשיא המדינה

(14.4.2008)). כאמור, הסדר הטיעון הוגש לבית המשפט עוד ביום 17.3.2017, והמשיב 5 הורשע על יסוד הודאתו בהתאם להסדר זה, וכבר נשמע הטיעון לעונש והתיק קבוע לגזר דין ליום 9.4.2017. בנסיבות אלה מצב הדברים הוא בבחינת "את הנעשה אין להשיב" (השוו: בג"ץ 103/96
פנחס כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה

, פ"ד נ(4) 309, 345 (1996), להלן: ענין
פנחס כהן
; וכן בג"ץ 2477/07
פלוני נ' פרקליט המדינה

, פסקה 7 (27.5.2007)).


13.

גם לגופו של ענין אין העתירה מצביעה על כל עילה העשויה להצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה
וראשי התביעה הכללית, באשר לעצם ההחלטה להגיע להסדר טיעון עם המשיב 5 או באשר לתוכנו. זה לא מכבר שבנו והדגשנו כי ההלכה באשר לשיקול הדעת הרחב ביותר המסור לרשויות התביעה ובאשר לאי התערבותו של בית משפט זה בהחלטות רשויות התביעה, למעט במקרים חריגים, חלה גם באשר להחלטות לענין הסדרי טיעון -

"הלכה ידועה היא מימים ימימה, עליה חזר בית משפט זה פעמים רבות, כי לרשויות התביעה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע
לנקיטת
הליכים פליליים - בין החלטה על העמדה לדין ובין החלטה על סגירת תיק, מחוסר ראיות או בהעדר ענין לציבור - כמו גם באשר
לניהול
ההליך הפלילי, לרבות החלטה על הסדר טיעון. בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות התביעה בשיקול דעתו-שלו, ולא ייטה להתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים חריגים של החלטה משיקולים זרים או החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי. הלכה זו כוחה יפה לכל שלביו ומרכיביו של ההליך הפלילי ...

הלכה זו כוחה יפה כאמור גם באשר להחלטת רשויות התביעה בנוגע להסכמה על הסדרי טיעון עם נאשמים או סירוב לעריכת הסדר טיעון (בג"ץ 6711/16
מנשרוב נ' פרקליטות מחוז תל אביב
, פסקאות 20-19 (9.11.2016) והאסמכתאות הרבות המובאות שם).

14.

יודגש, כי הלכת אי ההתערבות בהחלטות רשויות התביעה לא רק שהיא חלה גם לענין הסדרי טיעון כאמור, אלא שהיא חלה לענין זה אף בייתר תוקף. החלטה להגיע להסדר טיעון עם נאשם מצויה בליבת הסמכות ושיקול הדעת של התביעה -

"
המופקדת על שמירת עניינו של הציבור, במסגרתן של עסקות טיעון, היא התביעה, והדעת נותנת, כי היא ממלאה תפקיד זה במסגרתה של מדיניות תביעתית כוללת, המותווית על ידי היועץ המשפטי לממשלה
ופרקליטות המדינה
.
חזקה על התביעה, שבגיבוש הסכמתה להתקשר בעסקת טיעון מסוימת מביאה היא בחשבון את כלל הגורמים והשיקולים, שבנסיבות העניין הנתון יש לייחס להם משקל" (ע"פ 4722/92
מרקוביץ נ' מדינת ישראל
, פ"ד מז(2), 45, 57 (1993). וראו ברוח דומה גם בג"ץ 9209/96
גינזברג נ' פרקליטות מחוז תל אביב
, פסקה 5 (25.12.1996)
).

זאת ועוד, כאשר נערך הסדר טיעון עם נאשם, נוצר אצל הנאשם
אינטרס ציפייה והסתמכות
גבוה. פגיעה באינטרס זה מוצדקת היא רק במקרים חריגים ונדירים בהם אינטרס ציבורי כבד משקל מחייב זאת -

"... שיקול משמעותי שעל בית-המשפט להביא בחשבון בטרם יכריע אם לקבל הסדר טיעון או לדחותו, הן ציפיותיו של הנאשם. נאשם אשר הודה על סמך הסדר טיעון ויתר על זכותו לניהול הליך, ויתר על הזכות לחקור את עדי התביעה, ואף ויתר על הסיכוי לזיכוי... (ע"פ 1958/98
פלוני נ' מדינת ישראל,
פ"ד נז(1) 577, 609 (2002). וראו גם

ענין
פנחס כהן
, שם)


בנוסף, התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהסדר טיעון שהוסכם בין התביעה לנאשם - ובמיוחד לאחר שניתן לו פומבי ולאחר שהוגש כבר לבית המשפט - עלול לפגוע בזכויותיו של הנאשם לענין אפשרותו לטעון לחפות ולענין גזירת עונשו, ולהוות התערבות, גם אם עקיפה, בהליך פלילי תלוי ועומד. לפיכך נטייתו של בית המשפט הגבוה לצדק להתערב בכגון דא תוגבל רק למקרים חריגים.

15.

עיון בטענות העותרים ובכלל נסיבות הענין לא מעלה כל בסיס למסקנה כי הסדר הטיעון מושא העתירה לוקה בפגם, וכל שכן "בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי", העשויים להצדיק התערבותו של בית משפט זה.

מובן כי דברים אלה נאמרים מנקודת המבט של ביקורת שיפוטית ואין בהם כדי לכבול את ידי בית המשפט שעתיד לגזור את עונשו של המשיב 5, אשר יחליט כהבנתו.


16.

סוף דבר:
העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ₪ למשיבים 4-1, וסכום זהה למשיב 5.


ניתן היום, כ"ח באדר התשע"ז (26.3.2017).



ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
17025590_b03.doc
אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 2559/17 ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, המדינה, מחוז דרום ואח' (פורסם ב-ֽ 26/03/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים