פסקי דין על קרדן רכב בע"מ | פסקי דין על קרוזר אופנה | פסקי דין על אמיר עמר | פסקי דין על אמיר סעיד חיר ואח' |

47136-06/14 א     23/03/2017




א 47136-06/14 קרדן רכב בע"מ נ' קרוזר אופנה בע"מ, אמיר עמר, אמיר סעיד חיר ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 47136-06-14 קרדן רכב בע"מ
נ' קרוזר אופנה בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אהרון
שדה


תובעים

קרדן רכב בע"מ


ע"י עוה"ד א. פראתי
נגד


נתבעים

1.קרוזר אופנה בע"מ

2.אמיר עמר

3.אמיר סעיד חיר

4.מיסא חיר

5.אלי שווקי

6.עומר אסדי


ע"י עוה"ד ע. קלורין


פסק דין
נתבע 6

תיק זה החל כתיק רב נתבעים בסכום גבוה, התיק עבר גלגולים שונים שאינני רואה צורך לפרטם כאן, ב"כ התובע מונה ככונס, בוצעו פעולות שונות ובסופו של יום ניתנו פסקי דין כאלו או אחרים בעניין כל הנתבעים למעט נתבע 6. הרקע לפרשיה נשוא תיק זה נסקר בהחלטתי מיום 24.8.14 במסגרתה דחיתי את טענות הנתבע 5 ביחס לזכויותיו ברכב יקר ערך שהוכרז כשייך לתובעת, החלטה שבסופו של יום הפכה במהותה ל

פסק דין
ומפאת קוצר היריעה, אין צורך לחזור על הדברים והרקע כמו גם העובדות הכלליות שנקבעו שם, יפים גם כאן. למעשה המחלוקת העובדתית שנותרה כעת, מצומצמת למדי ובעניין זה אני מקבל את האמור בסעיפים 4-9 לסיכומי התובעת ומקבל את הגדרתה ביחס למחלוקת שנותרה כמנוסח בסעיף 10 לסיכומים:

"העובדה היחידה השנויה במחלוקת בתיק כנגד הנתבע, היא האם הרכב עדיין מוחזק על ידו, או שהוא יודע היכן הוא נמצא-כפי שטוענת התובעת, או שמא הוא הוחזר/נמסר על ידו לנתבע 2-כפי שטוען הנתבע"

כאמור אין באמת חולק כיום כי רכב מסוג סקודה אוקטביה מ.ר. 88-251-52 (להלן "הרכב") שהושכר לנתבעת 1 לא הוחזר, לא אותר ולמעשה נגנב ואבדו עקבותיו.

המצהיר מטעם התובעת, מר צבי גרוס טוען כי הנתבע 6 קיבל בסופו של יום
את הרכב
לידיו וגם אם סבור הנתבע 6 כי הרכב הגיע לידיו במסגרת עסקה לגיטימית, עסקה זו מקורה במרמה והחזקתו ברכב נעשתה וכפי הנראה (לטענת מר גרוס) גם נעשית שלא כדין ועליו להחזיר את הרכב לתובעת או לשלם לה את שוויו אם כי יש לומר שבחקירתו, התקשה מר גרוס לומר מהו השווי הנכון לצורך תביעה זו.

מר גרוס טוען כי הנתבע 6, במספר הזדמנויות, הודה כי הרכב בשליטתו, פעם הציע לרכוש אותו, פעם אחרת הודה שהוא יכול לגרום להחזרת הרכב ויצר מצג שהרכב נמצא בידיו או בשליטתו ומצג זה איננו בעלמא שכן לטענת מר גרוס, הנתבע 6 הוקלט כשהוא משמיע דברים אלו.

הנתבע 6 טוען כי הוא עובד מזה שנים במועצה המקומית דיר אל אסד וכי הוא אדם נורמטיבי שאיננו מסובך בהליכים כלשהם,
באחד הימים שוחח עם אדם בשם וואפי פארס וסיפר לו כי הוא מחפש רכב, אותו וואפי קישר את הנתבע 6 עם
אדם בשם פארס אחמד (נתבע 2) הידוע בכינויו גם כאמיר אך ייקרא להלן "פארס", השניים שוחחו ונתבע 6 סיפר למר פארס כי גם אחיו עו"ד מועמר אסדי מחפש רכב וביניהם הוחלפו מספרי טלפון.

לטענת נתבע 6, מר פארס הציג עצמו כנציג של התובעת המוסמך למכור רכבים שבבעלותה, הנתבע 6 ביקר עם מר פארס במגרשה של התובעת באזור הצ'ק פוסט בחיפה שם לוו ע"י נציג רשמי של התובעת בשם אלון, לאחר סיור במקום נכנסו בלוויית אותו אלון למשרדו של האחרון ושם נוצר מצג על פיו פארס מוסמך ע"י התובעת לבצע עסקאות ולמצער, לטפל בעסקאות הקשורות ברכביה.
הנתבע 6 התעניין ברכב מסוג אוקטביה, אחיו עו"ד אסדי התעניין ברכב מסוג אאודי
a5
ופארס אכן הצליח להציע לשניהם את הרכבים שביקשו, היות והרכב מסוג אוקטביה מצא חן בעיניי הנתבע 6 לטענתו והיות והיה רשום ע"ש התובעת אזי סוכם על מחיר של 110,000 ₪, 90,000 ₪ במזומן ועוד 10 שיקים ע"ס 2000 ₪ כל אחד. פארס התחייב להעביר מסמכים, חשבונית ובעלות תוך שבוע-שבועיים והנתבע קיבל לטענתו את הרכב, 2 זוגות מפתחות, רישיונות ושלטים.
הנתבע 6 שלטענתו היה בטוח שהעסקה כשרה אף לקח לטענתו את הרכב לטיפול במוסך מורשה בכרמיאל שמצדו ביקש מהתובעת אישור לביצוע הטיפול, הוא השביח והשקיע ברכב ובמקביל פנה לפארס ולאדם שעבד עמו וביקש קבלות על הרכישה וכן העברת בעלות כפי שהובטח לו אלא שאז נאמר לו ע"י פארס שאיננו יכול לבצע העברת בעלות דבר שהביא בסופו של יום לביטול העסקה.
באותה תקופה התברר כי גם העסקה שעשה אחיו של הנתבע 6, עו"ד אסדי היא "עסקת אוויר" וגם הוא קנה רכב שלא יכול להירשם בבעלותו, רכב האאודי של עו"ד אסדי הוחזר כחודש-חודש וחצי לפני שהנתבע החזיר לטענתו את רכבו שלו.

פארס והנתבע 6
נפגשו לטענת האחרון לקראת סוף חודש מרץ 2014 בכרמיאל כאשר לפגישה עם הנתבע 6 הגיעו לטענתו גם מר וואפי ואחיו עו"ד אסדי, הרכב הוחזר לפארס ברם
ההבטחה להחזיר את הכסף לא קוימה כך שנתבע 6 נותר לטענתו ללא כספו וללא הרכב, כל שהצליח להציל
אלו השיקים שמסר ושבוטלו. הנתבע 6 הדגיש כי החליט להחזיר את הרכב בכל מקרה שכן הבין שיש עם הרכב בעיה חוקית, לא רצה להסתבך ולכן החזירו לידי האדם שמסר לו אותו קרי לפארס.

לטענת הנתבע 6, הוא ומר וואפי ביקשו להציע מנגנון לפיו וואפי ישלם לתובע את תמורת הרכב ב-10 שיקים
ומר פארס יחזיר את הכסף לוואפי מתוך הנחה שמול מר וואפי, ינהג פארס אחרת ( מחויבות של כבוד על רקע השתייכותם על בני העדה הדרוזית)
ברם הדבר לא יצא אל הפועל. במקביל נוצר קשר עם התובעת שניסתה לאתר את הרכב. הנתבע מודה כי יצר מצגי שווא כלפי התובעת וסבר כי בכך היה להביא להחזרת הרכב המצוי אצל פארס.

סיפור דומה קרה גם לאחיו של נתבע 6 עם הרכב מסוג אאודי שבסופו של יום הוחזר לתובעת ברם שם הסיפור מעט שונה שכן עו"ד אסדי העביר חלק מהתמורה ישירות לחשבונה של התובעת וכיום מתנהל הליך ביניהם בנושא השבת תשלום זה.

דיון

יש לומר כי הדיון היה קשה, טעון וארוך, מאד ארוך. פסק הדין יהיה קצר הרבה יותר.
אולי יש להתחיל את ההכרעה במה שגם יסיים אותה, תביעה זו תידחה אך באופן חריג יחויב הנתבע בתשלום הוצאות ההליך שכן כל כולו מתנהל רק בגלל אותן אמרות ואותם מצגים שהוא עצמו טוען שהם שקר מוחלט. לא ניתן לבוא בטענות לתובעת שבחרה לנהל הליך זה כאשר הנתבע, אדם רציני ונורמטיבי שילדיו לומדים רפואה ומשפחתו בורכה באנשים משכילים כפי שדאג לציין לאורך כל עדותו, לא מהסס לומר ולטעון בפני
נציגי התובעת כי הוא מכר את הרכב אך הרכב עדיין בשליטתו ולפי הצורך יוכל לדאוג לכך שהרכב יופיע.

משכך, בשלב הראשוני די לה לתובעת להפנות לתמלילים ולהודאת הנתבע 6 בדבר מסירת מצגי שווא מה שמעמיד את הנתבע בבעיה שכן הוא צריך לשכנע שאמרותיו אינן אמת וכי נאמרו מתוך מצוקה ורצון להציל את שאפשר מכספו, אם גרסתו לא תסתר יהיה צריך לשקול את כלל הראיות והעדויות, גם אלו שלא הובאו בהליך כאן כדי להכריע במחלוקת כפי שהוגדרה ע"י התובעת עצמה-האם הרכב נמסר לפארס או שמא הוא ברשות הנתבע 6 או שבידיעתו מקום הימצאות הרכב.

כפי שצוין בהחלטתי מיום 24.8.14 בעניין הנתבע 5 ומנימוקי החלטתי אחר כך שלא אפשרה לקבל כנגד הנתבע 5 גם

פסק דין
כספי, בסיטואציה כזו אליה נקלעו הצדדים, אמות המידה לבחינת התנהגותם שונה. אין דין אדם השותף לקנוניה או למרמה ואשר בכוונת תחילה מבקש לבצען כדינו של קורבן לאותה הונאה, קנוניה או מרמה המבקש להציל את כספו ובמר ייאושו לא יודע בדיוק מה נכון לעשות ומתקשה לשקול מהן הפעולות הנראות בעיניו בזמן אמת הכרחיות ודחופות, פעולות שבראיה בדיעבד ייחשבו כנכונות ותואמות את הדין. על בסיס אמות מידה אלו הוצאתי מחזקת הנתבע 5 רכב יקר ערך עליו שילם לא מעט כסף והעברתיו נקי מכל זכות של האחרון לתובעת והגם שהנתבע 5 ניסה לדחות את הקץ וניסה להקשות על הנתבעת למצוא את הרכב, לא חויב הוא בתשלום פיצוי או דמי שימוש בעבור הרכב או הוצאות משפט (ראה פסק דיני מיום 5.12.14).

כך יש לבחון גם את המקרה הנוגע לנתבע 6.
ראשית, הגם שעל הנתבע 6 לשכנע שהרכב אכן נמסר לנתבע 2 ושאמרותיו בתמלילים אינן נכונות, אינני יכול להתעלם משתי נקודות בעלות חשיבות רבה:

האחת היא הטענה למעורבותו ולו בתום לב של אותו אלון (ששם משפחתו ידוע ומעורבותו הייתה ידועה עוד בשיחה בין החוקר מר דרוקר לנתבע 6 מיום 20.3.16). אלון, על פי גרסת הנתבע שלא נסתרה, הוא הגורם ש"הכשיר" את מר פארס, לכאורה נתן הוא סוג של לגיטימציה לפארס באותה פגישה משותפת במגרש התובעת, מר אלון לא הובא לעדות בהליך זה הגם שלכאורה הוא ממשיך לעבוד אצל התובעת (ולמצער עבד אצלה בשלב הגשת התצהירים ובזמן ההוכחות) והוא עד מרכזי ביותר, באותה נשימה לא הובא כמוצג זוג המפתחות השני של הרכב להזמת טענת הנתבע 6 שקיבל 2 מפתחות מה שחיזק אצלו את הדעה שמדובר בעסקה לגיטימית.
אני מודע לכך כי בתביעה של אחי הנתבע 6 נטען מצד התובעת כאן שאין עובד בשם אלון אלא שבתיק שלפני לא הובא שום תצהיר רלבנטי (למשל ממנהל סניף חיפה או מנהל כוח אדם אצל התובעת) לפיו נעשה בירור ואכן אין עובד כזה וחשוב מכך, העד מר צביקה גרוס אישר בחקירתו הנגדית ש:
"היה עובד בשם אלון שהתעסק בעסקאות ליסינג ללקוחות עסקיים ועשה את העסקה מול הנתבעת 1"

זה המקום לומר שעסקה מול "הנתבעת 1" משמעה מול פארס שפעל בשמה.

אך מר צביקה גרוס לא רק שיודע שהיה עובד בשם אלון הוא אף נקב בשמו:
"בילבסקי"

(עמ' 20 לפרוטוקול).

על הטענות הנוגעות לאותו אלון ידעה התובעת עוד בחודשים מרץ-אפריל 2014 והדבר בא לידי ביטוי בדו"ח החקירה נספח 4 לתצהירו של מר ארז דרוקר. הטענות חזרו גם בכתב הגנת הנתבע 6 במאי 2015, אם כך היכן אלון? למה לא בא להכחיש את הטענות בדבר מעורבותו ולו ביחס למצגים בסוכנות במפרץ חיפה? מה תוכן הבירור שנעשה מולו אצל התובעת? מר צביקה גרוס בהגינותו אף לא יכול היה לשלול את האפשרות שהבאתו של אותו אלון לעדות הייתה מזיקה לתובעת (עמ' 21, שורות 8-9 לפרוטוקול).

הנקודה השנייה נוגעת לטענה המרכזית של הנתבע 6 לפיה החזיר את הרכב לידיו של פארס. בטענה זו תמכו עוד שני עדים, אחיו של הנתבע 6 עו"ד אסדי ומר וואפי. במצב דברים רגיל, ניתן היה לעבור לסדר היום על כך שהתובעת לא הגישה תצהיר מטעם מר פארס או לא זימנה אותו לעדות כדי להזים את טענת הנתבע 6, ניתן היה אפילו לחשוב שמדובר ביריבים מרים (התובעת ומר פארס) ובעד שהוא נוכל ורמאי כפי שתואר ע"י כל מי שהעיד בפני
אלא שמסתבר שיחס התובעת למר פארס אמביוולנטי ולמרות כל הנטען כנגדו, בהליך שמנהל עו"ד אסדי (אחי הנתבע 6) נגד התובעת להשבת כספו הגישה התובעת תצהיר עדות מפיו של מר פארס, תצהיר שהוגש מאוחר יותר (או במקביל) למועד בו הוגשו תצהירי התובעת בתיק שלפני, אם כך איך העד הכי חשוב בפרשה לא הובא לעדות כאן ולמצער לא נתן תצהיר? הרי אם מר פארס יודה שהנתבע 6 החזיר את הרכב לידיו ואאמין לו, נגמר הסיפור, אם מר פארס יעיד ובצורה מהימנה שלא קיבל את הרכב לידיו, שלא התקיימה הפגישה הנטענת בכרמיאל, הרי אז מצוי הנתבע 6 בבעיה אמיתית.

זה המקום לציין שהנתבע 6 טען כאמור עוד בכתב הגנתו בחודש מאי 2015 כי הרכב הוחזר בסופו של יום לפארס.

פארס הגיש תצהיר מפורט ביחס לתביעת אחיו של הנתבע 6 בחודש פברואר 2016, בדיוק במועד בו נערכו התצהירים בתיק שלפני, אם כך היכן תצהירו של פארס בתיק כאן?
איך זה פארס שישב ומסר גרסה, ענה לשאלות וחתם על תצהיר במשרדי התובעת/בא כוחה, לא שפך אור גם על הטענות בתיק כאן?

לכך מצטרף עניין נוסף, מחקירת מר דרוקר עלה שיש עוד הקלטות שלא הוצגו בהליך כאן ושלא צורפו לתצהירו. בחלק מההקלטות הוקלט לא אחר מאשר פארס ברם בתיק כאן אין אף הקלטה כזו
ואנו לא יודעים עד רגע זה מה אמר פארס על הרכב. הרי בסופו של יום ובשלב מוקדם מאד, נותרו רק 2 רכבים שנעלמו, הלנד רובר שנתפש באוגוסט 2014 אצל הנתבע 5 והאוקטביה שנטען כי היא אצל או בשליטת הנתבע, מן הסתם אותו פארס שהיה בקשר עם התובעת בזמנים הרלבנטיים דיבר לא מעט על הרכב ואם לא דיבר, לפחות נשאל אך כאמור לא הוצגה גם לא הקלטה אחת של פארס שנעשתה לאחר חודש מרץ 2014 בה הוא מציין שהאוקטביה לא הוחזרה לו או שהיא בשליטת הנתבע 6.

מול העדרן של הקלטות חשובות אלו, יש בנמצא תמלול של הקלטה שביצע לכאורה הנתבע 6 ובה מודה פארס שהרכב הוחזר לידיו, שיחה שיש לומר שבסיכומיה התובעת מפקפקת בנכונותה ועצם התקיימותה.

טענות התובעת בסיכומיה בדבר תמיהות בהתנהלות הנתבע 6 שובות את העין אך דווקא היא זו שקושרת את הדברים גם לעסקת האאודי שביצע אחיו של הנתבע 6 והרי גם הוא הסכים להחזיר את הרכב לפני שקיבל את כל כספו בחזרה וגם הוא החזיר את הרכב לא לבעליו אלא לפארס (לא הוכח אחרת) והדבר מלמד על כך שהאחים החליטו בכל זאת להחזיר את הרכבים למי שמסר להם אותם וקיוו לטוב.

אם נכונה טענת הנתבע 6 ואחיו שפארס הוצג כמוסמך לבצע עסקאות מטעם התובעת בפגישה שנעשתה במגרשה בחיפה ואם אכן פארס הגיע בפועל לפגישות שונות עם רכבים של התובעת, התנהגות האחים יכולה להתקבל כסבירה.

על כך שהרכב איננו עוד אצל הנתבע 6, אין לי ספק, הדברים עולים גם מהתמלילים שברובם הוא מדגיש שהרכב איננו אצלו אך הוא יודע היכן הוא, גרסאות הנתבע 6, אחיו ומר וואפי על כל הבעייתיות שבהן לא קרסו, עדי המפתח אלון ופארס ששניהם לכאורה היו בשלב הגשת התצהירים בשליטת התובעת לא הובאו, לא הגישו תצהירים ובמאזן הכללי המושפע גם מהסיטואציה המיוחדת אליה נקלעו כל הצדדים מביאה למסקנה שאינני יכול לקבוע שהמחלוקת, כפי שהוגדרה ע"י התובעת מוכרעת באופן שהנתבע לא החזיר את הרכב לפארס כחלק מביטול העסקה.

יש להדגיש, לא מן הנמנע שהנתבע 6 מכר את הרכב לחלקים או למאן דהוא שהעבירו לשטחים וזאת על מנת להקטין את נזקיו ברם מדובר בספקולציה בלבד, אין על כך שום ראיה ומעבר לחשד צריך עוד משהו כדי לבסס מסקנה שהרכב לא הוחזר לפארס אלא נעשה בו דבר מה אחר.

משכך נדחית התביעה כנגד נתבע 6.

נתבע 6 ישלם לתובעת הוצאות הליך זה (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 10,000 ₪ זאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.


ניתן היום,
כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 47136-06/14 קרדן רכב בע"מ נ' קרוזר אופנה בע"מ, אמיר עמר, אמיר סעיד חיר ואח' (פורסם ב-ֽ 23/03/2017)