פסקי דין על הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים | פסקי דין על יעקב איצ'ר | פסקי דין על מזל איצ'ר | פסקי דין על אליהו איצ'ר |

36556-10/16 עא     30/03/2017




עא 36556-10/16 הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים נ' יעקב איצ'ר, מזל איצ'ר, אליהו איצ'ר









בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני כבוד השופטים: תמר בזק-רפפורט
, ענת זינגר
ואלכסנדר רון


30 מרץ 2017
ע"א 36556-10-16 הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים
נ' איצ'ר ואח'


המערער
הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים
על ידי ב"כ עו"ד נורית מזובר-רז


נגד

המשיבים
1.יעקב איצ'ר
2.מזל איצ'ר
3.אליהו איצ'ר

על ידי ב"כ עו"ד אורן ולירו



פסק דין


ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מ. קסלסי) מיום 31.7.16
בת.א 4812-11-11 ובת.א 4560-11-11, אשר הדיון בהם אוחד. במסגרת פסק הדין חויב המשיב 1 לשלם למערער סך 25,494 ₪ והמשיבים 2 ו- 3 חויבו לשלם סך 22,322 ₪, שאם לא כן יהא עליהם לפנות המושכרים בהם מתגוררים הם.

עניינו של ההליך בשתי דירות ברחוב מיוחס 8 בירושלים, אשר הושכרו למשיבים בדיירות מוגנת, אשר המערער תבע את פינוין בטענה כי המשיבים ביצעו שינויים במושכר ללא ידיעתו והסכמתו וללא היתר בנייה, תוך פלישה לשטח שלא הושכר. עוד נטען כי המשיבים לא שילמו דמי שכירות במשך מספר שנים.

תחילה התבררו התביעות בפני
כבוד השופטת א. שניידר, אשר הכריעה בהן ביום 6.10.2015, תוך שקבעה כי השינויים שנעשו בשני המושכרים אכן נעשו ללא הסכמת הבעלים ודמי השכירות אכן לא שולמו. פסק הדין הורה על פינוי המשיבים, אך בשל השיהוי הרב מאז ביצוע ההפרות, נדחתה בקשת המערער למתן צו להריסת תוספת הבניה ולתשלום חוב השכירות.

על פסק הדין האמור, הוגש ערעור המשיבים שנדון במסגרת ע"א 44283-11-15 בבית משפט זה (בפני
הרכב השופטים נ. בן-אור, ר. וינוגרד, א. דראל). מותב הערעור נתן ביום 22.3.2016 תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים, לפיה הערעור יתקבל במובן זה שייקבע כי המערערים שם – המשיבים דנן – זכאים לסעד מן הצדק, אולם הדיון במהותו ובתנאיו של סעד זה, יוחזר לביהמ"ש קמא.

בין לבין פרשה כבוד השופטת שניידר מתפקידה, כך שהמשך הטיפול בתביעה הועבר לכבוד השופטת מ. קסלסי כאמור והצדדים הגישו סיכומים. המערער דרש כי הסעד מן הצדק יותנה בהריסת הבניה שנעשתה ללא היתר, כמו גם בפירעון מידי של חוב דמי השכירות וכן בפיצוי כספי בגין עשיית עושר ולא במשפט בשל השימוש החורג והוצאות משפט.

מנגד, טענו המשיבים למצב אישי קשה, אשר בא לידי ביטוי במסמכים שהגישו בבקשתם לפטור מעירבון במסגרת הערעור הקודם. עוד הפנו המשיבים לעובדה כי תקופת מגוריהם בדירות היא ארוכה וכי התוספות שנבנו הינן קטנות, זניחות ומיטיבות עם הבעלים, אשר ישנו על זכויותיהם משך שנים.

נפסק כי המערער אכן זכאי להתניית הסעד מן הצדק בפירעון דמי השכירות, אך ללא ריבית והצמדה. בכל הנוגע לתוספות הבניה נקבע כי אין להורות על הריסתן בשל חלוף הזמן, העובדה שהן משביחות את הנכס והעדר ראיה ברורה איזה חלק יש להרוס. עם זאת נפסק כי בגין תוספות אלו יש לשלם 2,000 ₪ בגין כל אחת מהדירות. אשר להוצאות משפט – בגין כל דירה נפסק סך 5,000 ₪.

המערער טוען כי בית משפט קמא הקל יתר על המידה עם המשיבים בכל הנוגע לתנאים שנקבעו למתן סעד מן הצדק, ובפרט בהתייחס לתוספות הבניה, אשר לא הורה על הריסתן. מכל מקום, כך נטען, משלא הורה על ההריסה ועל סילוק יד מן הפלישה, שגה בית משפט קמא בכך שלא חייב בתשלומים הנגזרים מן המצב הקיים, אלא בסכום חד פעמי נמוך. עוד נטען כי לפני בית משפט קמא לא היו ראיות אודות מצבם האישי של המשיבים, ולא ניתן היה להסתמך בנושא זה על מה שהובא בפני
בית המשפט של ערעור בבקשת פטור מערבון. כמו כן טען המערער כי טעה בית משפט קמא משלא נפסקו הפרשי הצמדה וריבית באשר לדמי השכירות, וכי ההוצאות שנפסקו אינן הולמות.

ב"כ המשיב מצדו טוען כי מדובר בדירות שמצבן עלוב ביותר והן משמשות בני משפחה רבים. לטענתו, מרשיו השקיעו רבות בדירות על מנת לעשותן ראויות למגורים. עוד מודגש מצבן האישי, המשפחתי והכלכלי הקשה של המשיבים. מנגד עומדת התנהלות המערער, שמשך שנים ארוכות לא גילה ענין בדירות ומנוע הוא מלטעון כנגד השינויים שבוצעו. נטען כי לא היה מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית בגין דמי השכירות, משום שהבעלים סרבו לקבלם בעבר. אשר להימנעות בית משפט קמא מלהורות על הריסה – ב"כ המשיב מסב את שימת הלב לכך שבעת ביקור שנעשה במקום (בידי כב' השופטת שניידר) ציין בית המשפט שלא עלה בידו לאמוד את תוספת הבניה ולתחום את גבולותיה.

דיון

מקובלת עלינו טענת המערער כי הסעדים שניתנו אינם מבטאים במידה מספקת את זכות הקניין של המערער. בפסק דינה של כב' השופטת שניידר, נקבע באופן חלוט כי ארעה פלישה לשטחים שלא נכללו במושכר וכי בוצעה בניה המרחיבה את המושכר ללא הרשאה וללא היתר. בנסיבות אלו, קביעה לפיה הבינוי והפלישה יוותרו על כנם, ללא שבמקביל נפסק דבר עבור המשך השימוש השוטף בהם, אינה מאזנת באופן ראוי בין האינטרסים הנוגדים.

דא עקא: קיים קושי לאמוד את נקודת האיזון הראויה בנושא זה, נוכח התשתית הראייתית המוגבלת שעמדה לפני בית משפט קמא, בפרט נוכח שינוי המותב לאחר שניתן פסק הדין בערעור הקודם. נוכח כך הצענו לצדדים להידבר, אולם לא הושגה הסכמה. במצב שנוצר דומה בעניינו כי הראוי הינו שקילת ביקור במקום בידי המותב הדן כעת בתיק ומתן הזדמנות לצדדים להשלים ראיות בטרם יקבעו מכלול התנאים וכך אנו מורים. יובהר, הצדדים רשאים להביא כל ראיה הנחוצה לדעתם בהקשר של מתן סעד מן הצדק, לרבות באשר למצב הפיזי של המושכר או כל חלק ממנו; היקף ומיקום החריגות והמיקום הנוסף, והן נתונים אישים של הדיירים. בהקשר זה יוער כי אכן אין מקום לבסס קביעות אודות המצב האישי על תצהירים שניתנו במסגרת בקשה לפטור מהפקדת ערבון בבית משפט זה, בפרט עת לא ניתנה אפשרות לחקירה נגדית עליהם. לאחר שמיעת הראיות יורה בית משפט קמא את תנאי הסעד מן הצדק, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה.

אשר לטענה אודות אי פסיקת הפרשי הצמדה וריבית – מעיון בתצהיר מטעם המערער, התביעה עולה כי הסכום שנתבע כלל הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התצהיר, והוא אשר נפסק בפועל. אשר לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד למתן פסק הדין – גם בעניין זה יכריע בית משפט קמא לאחר שתהיה לפניו תמונה שלמה ומלאה יותר בכל הנחוץ להכרעה בתנאי הסעד מן הצדק. הוא הדין בכל הנוגע לשכר הטרחה.

התוצאה היא שפסק דינו של בית משפט קמא מבוטל על מנת שיקבע מועדים להגשת ראיות ולהמשך שמיעת התיק, כפי שיימצא לנכון. התשלומים ששולמו על פי פסק דינו של בית משפט קמא יוותרו בידי המערער בשלב זה ובפסק הדין שיינתן לאחר שמיעת הראיות, יינתנו הוראות גם באשר לסכומים אלו.

המשיבים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות המערער בסך
5,000 ₪.

המזכירות תחזיר למערער באמצעות באת כוחו את העירבון שהפקיד ותמציא את פסק הדין לצדדים
.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ז, 30 מרץ 2017, בהעדר הצדדים
.



תמר
בזק רפפורט, שופטת
ענת זינגר
, שופטת
אלכסנדר רון
, שופט







עא בית משפט מחוזי 36556-10/16 הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים נ' יעקב איצ'ר, מזל איצ'ר, אליהו איצ'ר (פורסם ב-ֽ 30/03/2017)