פסקי דין על פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ | פסקי דין על עינת אברהם | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

40905-01/16 תאמ     30/03/2017




תאמ 40905-01/16 פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' עינת אברהם, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 40905-01-16 פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ
נ' אברהם ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רבקה גלט


התובעת

פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ


נגד


הנתבעות

1.עינת אברהם

2.הראל חברה לביטוח בע"מ





פסק דין



לפניי תביעה לתשלום עבור נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב הנהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות
ובשאלת הנזק.

הראיות
נהגת התובעת העידה כי נסעה בפקק באחד הרחובות הראשיים בפ"ת, חצתה רמזור ירוק, ונעצרה כשאחורי רכבה על מעבר חצייה, בשל העומס. לדבריה, בשלב זה הגיע רכב הנתבעים בפני
יה שמאלה מרחוב צדדי, ונכנס לנתיב במהירות ובפראות, תוך שפגע בה מאחור. לטענתה, היתה בעצירה מוחלטת בעת התאונה. בחקירה הנגדית אישרה הנהגת כי בתמונות שהוגשו מטעם התובעת לא ניתן לראות את הנזק שנגרם לרכבה, אך הפנתה לתמונות שהיה ידוע לה כי הן מצויות בידי הנתבעים דווקא, וטענה כי בהן נראה הנזק היטב. כשנשאלה כיצד נסע רכב הנתבעים, הדגימה את הרכב פונה שמאלה לרחוב בו נסעה, במהירות, ופוגע בה בצד ימין אחורי, אך לאחר מכן אמרה שאינה זוכרת האם נפגע רכבה מימין או משמאל. בכל מקרה, הבהירה כי גם פגיעה בצד הרכב היתה למעשה פגיעה אחורית, היות שרכב הנתבעים הגיע מאחוריה. עוד נשאלה האם נכון שרכבה סטה בין הנתיבים כמה פעמים, ובמהלך סטייתו נפגע, והשיבה כי לא סטתה אלא נסעה בנתיב השמאלי בפקק.
בעניין מועד עריכת חוות דעת השמאי, המאוחר לתאונה ב-7 חודשים, טענה כי המדובר ברכב של חברה, וכי הודיעה מיד, והרכב נלקח בסמוך לאחר מכן לתיקון, והושב אליה לאחר התיקון, אך המועדים אינם זכורים לה.

הנתבעת 1 העידה כי השלימה את הפנייה שמאלה ונסעה בנתיב השמאלי, עת ראתה את רכב התובעת בנתיב הימני, מאותת לפנייה ימינה. כשהיתה במקביל לרכב התובעת, החליטה נהגת התובעת לחזור לנתיב השמאלי ופגעה בה בצד ימין קדמי. ברכב התובעת נגרמה פגיעה בצד שמאל אחורי, ואילו ברכבה נגרמה פגיעה מינורית ביותר, בצד ימין קדמי. בחקירה הנגדית עומתה הנתבעת עם האמור בהודעת הנהג מטעמה, שם מסרה כי רכב התובעת ניסה לעקוף משמאל, וזגזג בין הנתיבים. כעת הסבירה כי טעתה, והתכוונה לכך שהיא עצמה נסעה בנתיב השמאלי. כשנשאלה על אמרתה לפיה רכב התובעת בלם והיא פגעה בו מאחור, השיבה כי היא בלמה ואז רכב התובעת בלם אף הוא, ואין הבדל בין גרסתה אז והיום.

מטעם התובעת הוגשה הודעת הנהגת בה מסרה כי רכב פגע בה מאחור.
כמו כן הוגשה הודעת הנתבעת בה מסרה: "צד ג' נסע בין הנתיבים, המבוטחת ניסתה לעקוף מצד שמאל, צד ג' בלם והמבוטחת פגעה מאחור. לטענת המבוטחת צד ג' זגזג בין נתיבים".

מטעם הנתבעים הוגשו תמונות נזקי רכב התובעת, בהן נראית מכת שפשוף לרוחב הכנף אחורית שמאלית, מהגלגל האחורי ועד קצה הרכב.

הטענות
התובעת טענה בסיכומיה כי עדות הנהגת מטעמה תואמת את הנזקים כעולה מן התמונות שהוגשו מטעם הנתבעים, ועל כן יש לקבל את התביעה.

ב"כ הנתבעים טענה כי לא הוכחה התביעה היות שהתמונות שהוגשו מטעם התובעת אינן מתעדות נזקים. נטען כי תמונות נזקי התובעת תומכות בגרסת הנתבעים לפיה היא סטתה. נטען כי גרסת התובעת אינה אפשרית היות שאם נסעה בנתיב השמאלי, והיתה משמאלה גדר, לא יכלה הנתבעת לנסוע משמאלה. בנוסף, נטען כי פער הזמנים בין התאונה לעריכת חוות הדעת השמאית, מעורר קושי. ב"כ הנתבעים אמרה "אם חברי יציג תמונות כפי שהוצג לפניי, אז אני כבר לא יכולה לומר הרבה. הנזק שבחוות הדעת הוא לא הנזק הזה".

הכרעה
גרסת התובעת נשמעה סבירה והגיונית, בטענתה כי רכב הנתבעים הגיעה מאחוריה מצד שמאל והתנגש ברכבה מאחור. הנהגת הבהירה כי אינה זוכרת האם הפגיעה היתה מימין או משמאל, אך התייחסה לפגיעה כאחורית, כיוון שהיתה בחלק האחורי של רכבה.

מנגד, גרסת הנתבעת עוררה קשיים רבים, לנוכח סתירות של ממש בין דבריה בהודעת הנהג שלה, לבין העדות. מן ההודעה עולה כי היתה בעת עקיפה בזמן התאונה, וכי רכב התובעת בלם והיא פגעה בו מאחור. בניגוד לכך, טענה בעדותה כי רכב התובעת חזר לנתיב השמאלי, ובעת סטייתו פגע ברכבה שהיה בנתיב השמאלי.

בין אם כך ובין אם אחרת, לפניי תמונות הנזק ברכב התובעת, שאינן מוכחשות כלל מצד הנתבעים, ולהיפך- התמונות הוגשו על ידי ב"כ הנתבעים. בתמונות נראה נזק ברור ברכב התובעת, בכנף אחורית שמאלית.

טענת הנתבעים בסיכומיהם לפיה גרסת התובעת בלתי אפשרית בשל גדר הפרדה במקום, אינה יכולה להתקבל, שכן לא הובאו ראיות בעניין גדר הפרדה בעת שמיעת הנהגים, והם לא עומתו עם טענה שכזו. תמונת הכביש שהוגשה מטעם הנתבעים לתיק בית המשפט לאחר הדיון אינה בעלת ערך רב, שכן איש מן העדים לא התייחס אליה, ולא הוכח כלל כי זהו מקום התאונה. יתרה מזו, נהגת התובעת כלל לא עומתה עם הטענה לקיומה של גדר במקום.

מוקד הנזק ברכב התובעת מעיד כי רכב הנתבעים היה מאחוריו בעת הפגיעה, ומשמע מכאן, שהיה על הנתבעת להבחין ברכב התובעת ולמנוע את התאונה, בין אם היה רכב התובעת בנתיב הימני, ובין אם בשמאלי.

כללו של דבר, יש להעדיף את גרסת נהגת התובעת המתיישבת עם מוקדי הנזק.

לפיכך, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנתבעים.

בעניין הנזקים, טענת הנתבעים היא כי לא הוכחו נזקי התובעת היות שלא הוגשו תמונות המתעדות נזק. טענה זו אינה יכולה להתקבל שעה שתמונות הנזק הוגשו בידי הנתבעים עצמם, ולא הוכחש כי הנזקים הללו נגרמו בתאונה. כידוע, בהתאם לסעיף 7 לפקודת הראיות, יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו. בענייננו, עדות הנתבעת 1 הוכיחה את נזקי התובעת, ודי בכך.

בנוסף, הנזקים תואמים את תוכן חוות דעת השמאי, העוסקת בנזק במוקד האחורי. אינני מקבלת את הטענה לפיה הנזק שבחוות הדעת הוא נזק אחר מזה שבתאונה, שכן הטענה לא הוכחה והיא סותרת את חוות דעת השמאי.

גם אינני מייחסת חשיבות לאיחור במועד מתן חוות דעת השמאי, שהרי הנזקים תועדו בתמונות מיד לאחר התאונה, ואינם מוכחשים.



סיכום
אני מקבלת את התביעה.

הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 32 סך של 3,285 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ ושכר עדת התובעת בסך 300 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.



ניתן היום,
ג' ניסן תשע"ז, 30 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 40905-01/16 פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' עינת אברהם, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/03/2017)