פסקי דין על ט.ב.דסל שיווק בע"מ | פסקי דין על רהיטי אלי דוד | פסקי דין על אליהו ישראל דוד |

13130-03/15 תאק     26/03/2017




תאק 13130-03/15 ט.ב.דסל שיווק בע"מ נ' רהיטי אלי דוד בע"מ, אליהו ישראל דוד








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 13130-03-15 ט. ב. דסל שיווק בע"מ
נ' רהיטי אלי דוד בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשם הבכיר אבי כהן


התובעת

ט. ב. דסל שיווק בע"מ


נגד


הנתבעים

1. רהיטי אלי דוד בע"מ
2. אליהו ישראל דוד



החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבע 2 לביטול פס"ד שניתן נגדו בתיק זה ביום 8.6.16 בהיעדר בקשת רשות להתגונן במועד. מובהר כי פסה"ד ניתן נגד שני הנתבעים אך עניינה של הבקשה בנתבע 2 בלבד, שהוא המבקש היחיד.

לאחר עיון בבקשה מיום 12.3.17, בתגובה מיום 21.3.17 של התובעת ובתשובה מהיום של הנתבע 2, אני מוצא לדחות הבקשה.

יצוין כי התובעת הגישה, משום מה וללא הסבר, ביום הזה ולאחר הגשת תשובת הנתבע 2 לתגובה, תגובה נוספת, שזהה בתוכנה לתגובתה הנ"ל מיום 21.3.17 פרט לסעיף אחד. בנסיבות, התעלמתי ממסמך זה שהוגש שלא כדין וללא רשות, ומסיבה זו גם לא תזכה התובעת בהוצאות ההליך.

להלן נימוקיי בתמצית:

1.
הנתבע לא יוצא חובת הודעה בתצהירו לגבי המועד והאופן שבהם התוודע לראשונה לפסה"ד, וממילא לא מוכיח כי הגיש את פסה"ד במועד החוקי הנקוב בתקנה 201 לתקסד"א.
יצוין כי מוטלת על בעל דין המבקש לבטל החלטה שניתנה בהיעדרו חובה לפרט בתצהירו במדויק מתי (ולמעשה גם כיצד) נודע לו על דבר מתן ההחלטה. "אין להסתפק באמירה שנודע "לאחרונה"" [רע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ' אחים רזקאללה בע"מ (פורסם בנבו, 7.2.12)].

מדברי הנתבע בתצהירו עולה כי הצדדים ניהלו הליכים מקבילים [בין היתר בת"א (מחוזי חיפה) 27165-03-15), ולכן סביר שנושא החוב הפסוק עלה כבר במסגרתם.
2.
הנתבע 2 אינו כופר בחוקיות מסירת מסמכי התביעה לידיו, שעל בסיסה ניתן נגדו פסה"ד (מסירה אישית מיום 24.6.15).
3.
הנתבע לא מספק הסבר של ממש, ודאי לא הסבר משכנע, לסיבת מחדלו להגיש בר"ל במועד. הנתבע טוען לגבי הליכי חדלות פירעון שיזם, אך לא מצרף אסמכתות ולא מפרט מועדים רלוונטיים, וניכר מדבריו שהליכים אלו הסתיימו מזמן, וחרף כך הנתבע לא מבהיר, בניגוד לדרוש, מדוע השתהה זמן כה רב, השתהות שיצרה הסתמכות ניכרת של התובעת על פסה"ד החלוט.
4.
הבקשה מעוררת תחושת אי-נוחות רבה, שכן הצדדים הסכימו אך לאחרונה (במסגרת התיק הנ"ל במחוזי חיפה) על גובה החוב הרלוונטי ועל אופן פירעונו, והנה, לפתע פתאום נזכר הנתבע להגיש הבקשה שבנדון, שבה הוא קורא תיגר למעשה, הן על נכונות פסה"ד מושא הבקשה והן על ההסכמה הדיונית מהעת האחרונה שלה היה שותף, כשהוא מיוצג ע"י עו"ד.
5.
לגופם של דברים: הנתבע אינו כופר בעיקר או ברוב החוב הכספי, אלא בהיקפו הרשום בכתב התביעה ובפסה"ד. אלא שהנתבע בוחר לטעון את טענותיו בתצהירו באופן מעורפל ולא ברור ולא מפורט מספיק ובאופן לא משכנע. הנתבע בוחר לנסח את הטעות הנטענת בסעיף 20 לתצהירו, מבלי לפרט את הדברים (את כפל רישומי ההמחאות/הקבלות ואת הסכומים והמועדים והמסמכים הרלוונטיים), תוך שהוא מצפה מהקורא להשלים את החסר, שלא לומר לנחש את החסר. התובעת, בתגובתה, מכחישה את הטעות הנטענת וטוענת (הגם שללא תצהיר) כי החוב מושא התביעה (ופסה"ד) מורכב הן מהמחאות בלתי נפרעות והן מחוב נוסף בגין סחורה שסופקה ושעולתה לא שולמה, כרשום בכרטסת התובעת שצורפה לתביעה. בנסיבות העניין, היה מצופה מהנתבע הטוען לטעות הנ"ל, לפרטה ולהבהירה היטב ואף לבססה במסמכים, כמו גם להבהיר פשר השיהוי הרב בהעלאת טענת הטעות (שיהוי שבא אף אחרי אותה הסכמה דיונית רלוונטית מהזמן האחרון), אך הנתבע לא עשה ולא סיפק כל זאת.

לסיכום

הבקשה נדחית.

איני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת הוצאות, חרף בקשתה, וזאת, הן משהתובעת הגישה שתי תגובות נפרדות כאמור, הן משלא צירפה תצהיר לתמיכה בתגובתה והן משלא פירטה באופן מלא וברור יותר בכתב התביעה את כל רכיבי ותחשיב החוב וסכום התביעה.


ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 13130-03/15 ט.ב.דסל שיווק בע"מ נ' רהיטי אלי דוד בע"מ, אליהו ישראל דוד (פורסם ב-ֽ 26/03/2017)