פסקי דין על אייל אלקלעי | פסקי דין על אל-על נתיבי אויר לישראל | פסקי דין על קתאי פסיפיק |

62408-05/16 תק     27/03/2017




תק 62408-05/16 אייל אלקלעי נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, קתאי פסיפיק








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 62408-05-16 אלקלעי ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ ואח'



בפני

כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין - פלדמן


התובע
אייל אלקלעי


נגד

הנתבעת
אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ


נגד

צד ג'
קתאי פסיפיק

באמצעות טל תעופה בע"מ


פסק דין

רקע ועובדות כלליות-
1.
התובע ורעייתו רכשו מאת סוכנות נסיעות בשם אמסלם כרטיסי טיסה לחו"ל. הכרטיסים שנרכשו כללו טיסת הלוך מת"א להונג קונג, לאחר מכן טיסה מהונג קונג לטוקיו, וביום 12/4/16 טיסת חזור מטוקיו להונג קונג ומהונג קונג לארץ.
טיסת החזור, על כך אין חולק, הייתה מחולקת לשני מקטעים, כאשר חלקה הראשון אמור היה להתבצע על ידי צד ג', שעת ההמראה נקבעה בשעון המקומי לשעה 10:45 וזו אמורה הייתה לנחות בשעה 15:41 בשדה התעופה בהונג קונג, וחלקה השני נועד להתבצע על ידי הנתבעת, כך ששעת ההמראה נועדה להיות על פי השעון המקומי בשעה 16:30.
2.
הצדדים אינם חלוקים אף בנוגע לכך שהזמן המינימלי בין טיסות המשך בשדה התעופה בהונג קונג נקבע על ידי רשות שדות התעופה שם, למינימום של שעה ורבע.
3.
הואיל
וחל עיכוב בשעת הנחיתה בחלק הראשון של המסע חזרה ארצה, כך שטיסת צד ג' נחתה בשעה 15:41 בשדה התעופה בהונג קונג, היה דלפק הקישור של חברת אל על סגור, ונציג אל על לא נמצא במקום.

התובע טוען כי נציג צד ג' ששהה במקום אותה עת, אליו פנו התובע ורעייתו בלית ברירה, טען לפניהם כי דלפק אל על במקום נסגר נוכח העובדה שבטיסת אל על נעשה רישום יתר, ולאחר דין ודברים איתר עבורם טיסה חלופית בחברת טורקיש איירליינס עם עצירה באיסטנבול בדרכם חזרה. לטענת התובע נחתה טיסתם החלופית באיחור של 12 שעות ביחס לשעה בה נועדו לשוב ארצה, ומכאן תביעתו זו. עוד טען התובע כי לא זכה לקבל את ההטבות הקבועות בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: 'החוק'), ואף לא ניתנה בידו הבחירה בין טיסה חלופית לבין החזר כספי כמצוות החוק. בשים לב לכל אלו, לזכויותיו לפי חוק שירותי תעופה לקבלת הטבות, זכות בחירה ופיצוי כספי ובשים לב למרחק הטיסה מישראל, מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לתובע (עבורו ועבור רעייתו) סך כולל של 10,000₪.
4.
הנתבעת טענה כי משאיחר התובע לטיסתו ארצה, ובשים לב לעובדה שדלפקיה נסגרים שעה ורבע לפני מועדה של כל טיסה, למניעת איחור ואי עמידה בלוח הזמנים המוקצב על ידי רשות התעופה, הרי שלא יכול היה לעלות לטיסתו ארצה כפי שהוזמנה מבעוד מועד, ועליו להפנות את טענותיו אל צד ג'. עוד טענה כי ממילא אין כל תחולה להוראות חוק שירותי תעופה, נוכח העובדה שהתובע עצמו איחר לטיסתה, אשר יצאה במועדה וכמתוכנן לדרכה. לשיטתה, טענות התובע לפיהן הגיע אל דלפק הבידוק של הנתבעת שעה אחת לפני הטיסה המתוכננת ארצה אין בה ממש שהרי אין חולק כי טיסת צד ג' הגיעה אל הונג קונג בשעה 15:41 וטיסת ההמשך נועדה לצאת בשעה 16:30. בהתאמה, חזקה לטענתה שהתובע הגיע בשעה מאוחרת יותר אל דלפקיה, שהרי היה עליו לעבוד ביקורת דרכונים, לאסוף את כבודתו ולעבור בידוק (צ'ק אין) אצל הנתבעת.
5.
זאת ועוד - לטענתה, על פי הוראות תקנות התעופה הבינ"ל, על פיהן פועלות רוב חברות התעופה הסדירות (
iata
), המוביל שבקטע הטיסה שלו חל העיכוב מחויב לדאוג לטיסת המשך חלופית עבור נוסעיו המאחרים וכך קרה גם כאן. הנתבעת הכחישה כל רמז לטענה בדבר רישום יתר והמציאה דו"ח תפוסה לתמיכה בטענתה, ולבסוף טענה כי אף אם היה מקום להורות על פיצוי התובע בגין האירוע הרי שיש להשית על צד ג' את החובה לשפותה בגין כל פיצוי כאמור, ובהתאמה הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת קטאי פסיפיק איירלינס בע"מ, צד ג' כאן.
6.
צד ג' טענה כי בנסיבות המקרה אין תחולה להוראות חוק שירותי תעופה, נוכח העובדה שהטיסה שהתעכבה הינה טיסה מטוקיו להונג קונג ולא טיסה לישראל, והיא עצמה אינה עונה להגדרת "מפעיל טיסה" כאמור שם, משאינה מפעילה טיסה מישראל או אל שטח ישראל. עוד טענה כי על הפרשה חלות הוראות אמנת מונטריאול (שנועדה ליצור אחדות ועקביות בדינים החלים על טיסות בין מדינות שונות החתומות על האמנה), ואלו קובעים ייחוד לעילה, על פי האמנה בלבד. כך או אחרת טוענת צד ג' כי אף לו הייתה תחולה להוראות החוק, הרי שטיסתה התעכבה במשך שעה אחת בלבד, וכי ממילא אין זכות לפיצוי כספי על פי החוק כמו גם על פי האמנה במקום שבו סיבת העיכוב היא בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו של מפעיל הטיסה/ המוביל האווירי. במקרה דנן, טענה צד ג', היה העיכוב נעוץ בתנאי מזג האוויר הקשים אשר יצרו עיכוב בטיסות ומנעו, על פי הוראות רשויות התעופה, את העמידה במועדים באופן שניתנה הוראה על שלוש הגבלות בנחיתה ובהמראה של מטוסים באותו יום.
עדויות הצדדים:
7.
במהלך הדיון שנערך לפניי נחקרו התובע, נציגת הנתבעת ונציגת צד ג'. התובע חזר על הדברים והבהיר כי הוא ורעייתו לא אמורים היו לעבור כלל ביקורת דרכונים ולאסוף כבודתם בהונג קונג, שכן מדובר במסלול טיסת המשך בה הכל נערך מבעוד מועד (עוד בטוקיו). כן הבהיר כי במקרים אחרים בהם נדרש לטיסת המשך וחל עיכוב בטיסה הראשונה המתין להם נציג של חברת ההמשך על מנת "להריצם" אל טיסת ההמשך המיועדת לצאת בקרוב, לרבות על ידי הנתבעת כאן בטיסות אחרות בהן עשה שימוש בשירותיה, ואולם הפעם לא פעלה הנתבעת בהתאם ונציגה אף לא המתין בשער המיועד לטיסות המשך כמקובל. לטענתו במצב זה גרסת הנציג מטעם צד ג' אשר טען לפניו ולפני יתר הנוסעים שהגיעו ביחד איתו כי מדובר ברישום יתר הינה סבירה, שהרי אם לא מדובר ברישום יתר מדובר לשיטתו בתקלה ובטעות של הנתבעת.
8.
התובע טען עוד כי מלבדו ומלבד רעייתו הגיעו ביחד איתו בטיסה מטוקיו 4 נוסעים נוספים ונוסעים אחרים הגיעו בזמן מטיסה מסידני וגם הם מצאו את הדלפק של הנתבעת סגור, אף שעמדו בזמנים. לשיטתו יש בדברים כדי ללמד כי דלפק הנתבעת נסגר לפני הזמן וכי יש ממש בטענת רישום היתר שהועלתה, שכן מדובר בסה"כ ב-10 נוסעים שהחמיצו את טיסתם לארץ.
9.
אשר לשאלה כיצד נבחרו הטיסות וטיסות ההמשך ובהתאמה מי בחר את זמן ההמתנה בין טיסה לטיסה טען התובע כי היו מקרים בעבר בהם ניתנה בידו האפשרות לבחור אך לא כך היה הפעם, כאשר סוכן הנסיעות הוא שקבע עבורו אילו טיסות יוכל לעשות בהן שימוש לצורך מסלול נסיעתו.
10.
התובע ביקש לשבח את התנהלותה של צד ג' בנסיבות המקרה, וטען כי הגם שנציג צד ג' טען תחילה כי הוא אינו אמור לשרת את הנוסעים שהחמיצו את טיסתם באל על הרי שמשלא נמצא נציג של אל על במקום, סייע בידם ועזר לכל אחד מהם למצוא פתרון חלופי לטיסת אל על ארצה.
11.
נציגת הנתבעת חזרה על טענות הנתבעת בכתב הגנתה, למעט בנוגע לתהליך שאמורים היו התובעים לעבור. זו אישרה כי משמדובר בטיסה שהיא מכנה "טיסה אל-עלית", המורכבת למעשה מ"כרטיס אחוד" כהגדרתה, הרי שסוכן הנסיעות נדרש לתאם את הטיסות מול חברה אחת בלבד, היא הנתבעת, והיא אשר דאגה לתיאום עם יתר חברות התעופה את המסלול והמועדים. לשיטתה סוכן הנסיעות הוא שבחר מבין הטיסות העונות להגדרת המסלול של התובע. בהתאמה, טענה, בהגיעו אל היעד לא נדרש התובע לעבור בידוק (צ'ק אין) כי אם להגיע אל שער היציאה המיועד לטיסות הקישור. לעניין העדרות נציג בעמדה טענה נציגת הנתבעת כאן כי גם אם נחתה טיסת צד ג' בשעה
15:41 חזקה כי נדרשה לתובע כמחצית השעה להגיע לעמדתה, נוכח הזמן הנדרש לחיבור שרוול, וקבלת אישור לעזוב את המטוס, וכי בשלב זה עמדתה סגורה נוכח סמיכות הזמנים לשעת הטיסה המיועדת, משהיא מקפידה שלא לאחר בטיסותיה, ולא להמתין לנוסעים באופן שעשוי ליצור עיכוב. נציגת הנתבעת נדרשה במהלך הדיון לברר אם יש ממש בטענה כי נוסעים נוספים, עשרה במספר כטענת התובע, החמיצו את הטיסה, וניתנה לה הפסקה לשם כך. בסיום ההפסקה הודיעה כי אין בידיה מענה לשאלה זו אך בינתיים התברר לה כי למעשה הועברו התובע ורעייתו מרשימת הנוסעים בטיסתה לטיסה של חברת תעופה אחרת כבר בשעה 15:41, על ידי נציגי צד ג'. לשיטתה במצב דברים זה ממילא אין ולא היה מקום לצפות כי נציג מטעמה ימתין לתובע ולרעייתו, בין ביציאתם ממטוס צד ג' ובין בעמדת הקישור.
12.
נציגת צד ג' חזרה אף היא על עיקרי טענותיה בכתב התשובה, וטענה כי מזג האוויר הסוער שרר באזור הונג קונג, וכי בשל מזג האוויר כאמור השתהתה נחיתת המטוס במשך 50 דקות, שכן נתקבלו הוראות להמתין באוויר עד לנחיתת/המראת מטוסים אחרים שעוכבו בשל מזג האוויר. אשר לשאלה האם אמנם שינתה את זהות הטיסה (וחברת התעופה בהתאמה) אליה ישויכו התובע ורעייתו בשעה 15:41 טענה כי ידוע לה שנעשה ניסיון לאתר חברת תעופה חלופית עבור התובע ורעייתו למניעת עיכובים מיותרים, אך היא לא יכלה לאשר או להכחיש מועד ביצוע ההעברה כאמור.
דיון -
לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאחר שניתנו הוראות לעניין המצאת תרשומת המעידה כי אמנם נעשה שינוי בפרטי טיסת ההמשך של התובע ורעייתו עובר להגעתו לדלפק הנתבעת לצורך השלמת הקישור כאמור והצדדים מסרו התייחסותם למסמכים שהוגשו בהתאמה אני רואה לנכון
לקבל את התביעה בחלקה בלבד ולדחות את ההודעה לצד ג' ואבהיר-
13.
ראש וראשון יובהר כי משאין חולק כי טיסת החזור של התובע ורעייתו נעשתה באמצעות "כרטיס אחוד" כמובהר על ידי הנתבעת, ובאופן שמדובר למעשה בטיסה אחת בעלת שני חלקים אשר יעדה הסופי הוא ישראל, וכן בשים לב לעובדה שהרי אין חולק כי מטרת טיסתם של אלו מטוקיו להונג קונג הייתה אך ורק כדי להמשיך בדרכם לעבר מדינת ישראל, סבורתני כי יש לראות בשתי הטיסות כחלקים של אותה טיסה אחת, שיעדה הסופי כאן.

בהתאמה, אני קובעת כי יש לראות את הטיסה כטיסה שהוראות החוק חלות עליה. בהקשר זה יובהר כי הגדרת "טיסה" על פי החוק היא –
""טיסה" – טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים;", חניית ביניים מוגדרת כ- "שהות ביעד ביניים לשם טיסת המשך ליעד הסופי;" והיעד הסופי מוגדר כ- "היעד הנקוב בכרטיס הטיסה בטיסה ישירה, או – בטיסה הכוללת חניית ביניים – היעד האחרון הנקוב בכרטיס הטיסה;"

כך, טיסה שהיעד הסופי והאחרון הנקוב בכרטיס הטיסה שלה הוא בישראל, לרבות טיסה עם חניית ביניים מהווה "טיסה" לצורך הגדרת החוק, והלה חל עליה.
14.
הואיל ונוכח האיחור בהגעת הטיסה מטוקיו יצאה הטיסה מהונג קונג על ידי הנתבעת כשהתובע ורעייתו אינם ישובים בה – יש לראות למעשה את הטיסה האמורה כטיסה שבוטלה ביחס לתובע ולרעייתו. בנוסף, משטיסתם החלופית יצאה באיחור של מספר שעות (ממסמך שהוגש כאמור לאחר הדיון נראה לכאורה כי הטיסה החלופית המריאה כ-6 שעות לאחר הטיסה המקורית המוזמנת), הרי שלכל הפחות לחלק מהוראות החוק בוודאי תוקף מחייב בנוגע לטיסה דנן, כך שאיחור זה כשלעצמו מקים אחריות על פי החוק. (ר' בעניין זה ת"ק(תל אביב-יפו) 47879-05-15 בן ארצי ואח' נ' דייטש לופטהנס אקטיגשל שפט ואח', פורסם בנבו , וכן ת"ק (תל אביב-יפו) 30400-10-14 חרמש נ' אליטליה-קומפגניה איראה איטליה אס פי איי, פורסם בנבו).
15.
ראוי להבהיר כי חוק שירותי תעופה לא נועד להעשיר את התובע, ומטרתו לוודא כי נוסע שטיסתו שונתה לא יינזק משינוי זה. כך, ובהתאמה, קובע החוק מספר הטבות אשר יינתנו לנוסע שטיסתו שונתה (לרבות בוטלה/ נדחתה / הוקדמה או שונו תנאיה) על מנת שלא יינזק.
כך, נקבע שם כי החל מאיחור בן שעתיים בשעת יציאת הטיסה יהא הנוסע זכאי למזון ומשקאות, וכן לשרותי תקשורת כנקוב שם, והכל על מנת שלא ימצא עצמו הנוסע כשהוא "כלוא" בשדה תעופה ללא מזון, משקה ויכולת להודיע לאנשי שלומו אודות מצבו.
עוד נקבע שם כי במקרה של איחור של 5 עד 8 שעות יהא הנוסע זכאי, בנוסף להטבות אלו, לקבל החזר של עלות כרטיס הטיסה או טיסה חלופית לפי בחירתו, וזאת על מנת שלא יידרש להמתין לטיסתו שעה שהוא "כלוא" כאמור.
אשר לנוסע שטיסתו נדחתה ב- 8 שעות ומעלה או בוטלה – בעניינו נקבע כי יהא רשאי לקבל החזר מלוא עלות כרטיס הטיסה שרכש או לחלופין, לפי בחירתו – בכרטיס טיסה חלופי, וכן פיצוי כספי.
16.
בכל הנוגע לפיצוי כספי קובע החוק כי פיצוי כאמור יהא מסויג לפי שעת ההגעה ליעד, אם נבחרה טיסה חלופית, וכן כי ככלל יינתן הפיצוי אלא אם הראה מפעיל הטיסה כי נבצר ממנו למנוע את העיכוב שנוצר.
17.
מעדות נציגת הנתבעת עולה כי הנתבעת היא הלכה למעשה מי שארגן את הטיסה כולה, לרבות מטוקיו להונג- קונג וכן "מפעיל הטיסה" בכל הנוגע לטיסה מהונג קונג לישראל.
18.
על סמך הנתונים שהוצגו לפני עולה, כי הנחיתה התרחשה למעשה בשעה 15:41 (שעת הנגיעה בקרקע) וההמראה של הנתבעת התרחשה בשעה 16:30. בהתאמה ניכר כי נוכח העיכוב בנחיתה נותר הזמן שבין הנחיתה להמראה נמוך מן הזמן המינימאלי המותר ע"פ רשות שדות התעופה בהונג-קונג (שעומד לשיטת כל הצדדים על שעה ורבע כאמור). בהתאמה, לא ניתן היה להעלות את התובע ורעייתו על טיסת ההמשך ,בגלל האיחור.
19.
לא שוכנעתי, בשים לב לנספחי כתב ההגנה, כי מדובר היה ברישום יתר. יצוין בהקשר אחרון זה כי התובע התבסס לטענתו על מידע שהובא בפני
ו על ידי נציג צד ג' במקום, ולא הוצגו בפני
י אסמכתאות רלוונטיות להוכחת קיומו של רישום יתר.
20.
הטיסה החלופית אשר הוזמנה אחרי הנחיתה יצאה לכאורה בחלוף 6 שעות משעת ההמראה המקורית. בהתאמה מדובר באיחור בטיסה ולא בטיסה שבוטלה ולכן בהתאם להוראות ס' 7(ב) לחוק, נראה כי אין עומדת לתובע זכות ל"פיצוי כספי" כי אם ל"שירותי סיוע" וטיסה חלופית/החזר כספי בלבד.
21.
מן המסמכים שהציגה צד ג' נחה דעתי כי מזג האוויר הסוער הוא שיצר עיכוב בשעת הנחיתה, וכי הוראות לעיכוב ניתנו על ידי רשות שדות התעופה. בהתאמה לא היה זה עיכוב הנתון לשליטת איזו מבין חברות התעופה שלפניי, ולא יכלו אלו למנוע את העיכוב בנחיתת המטוס בהונג קונג.
22.
גם אם נרצה לומר כי מדובר בביטול טיסה בשל סירוב להסיע את התובע ורעייתו לפי ס' 5(ב) לחוק (שלא בשל רישום יתר כאמור) הרי שלפי הוראות סע' 6(ה)(1) לחוק אין קמה לתובע זכות לפיצוי כספי בנסיבות העניין, מששוכנעתי כאמור כי האיחור היה בלתי נמנע.
23.
ס' 6(ב) לחוק קובע כי במקום בו זכאי הנוסע ל"פיצוי כספי" ניתן יהיה להפחית את שיעורו בשים לב לשעת הנחיתה, אם הוצעה לנוסע טיסה חלופית והוא קיבל את ההצעה. במקרה שלפנינו, שעת הנחיתה ביעד הסופי ממילא אינה רלוונטית, שהרי זו עשויה להקל על שיעור הפיצוי במקרה של חבות בלבד, וכאמור נוכח הוראות ס' 6(ה)(1) הנ"ל לא זכאי התובע בנסיבות העניין לפיצוי כספי, בשל האילוץ החיצוני והבלתי נמנע שהוביל לאיחור בנחיתה.
24.
בפועל, התובע עשה שימוש בטיסה חלופית והעיד כי היה מרוצה מהשירות של חברת קתאי פסיפיק
בהזמנת הטיסה. דבר זה יש בו כדי לאשרר כי החלופה שנבחרה אכן התאימה לו, ולא מצאתי כי יש לזכותו בסעד כלשהו בגין העדר יכולת הבחירה בין החזר כספי לבין טיסה חלופית.
25.
מעיון במסמך שצורף, עולה כי בעוד טיסת צד ג' נחתה בשעה 15:41, וההגעה לשער הייתה בשעה 15:47 (כנקוב שם), הרי שטיסה חלופית הוזמנה לתובע בשעה 15:54 בלבד.
הנה כי כן, התובע ורעייתו עדיין רשומים היו כנוסעים של הנתבעת בשעת נחיתתם, ומצופה היה, כמי שידעה כי לא תוכל להעמיד לרשות התובע ורעייתו את שירותי הטיסה המוזמנים בגין איחור זה, כי הנתבעת תעמיד לרשותם, לכל הפחות, סיוע - החל מהעמדת נציג במקום שיבהיר את הזכויות, וכלה ב"שירותי הסיוע" גופם, קרי, מזון, משקאות ושירותי תקשורת, כמצוות סעיף 3(א)(1) לחוק. בכל הכבוד, כללי
iata

המעבירים את האחריות לאיחור אל המוביל המאחר הם כללים פנימיים החלים על חברות התעופה ואינם נזכרים בחוק, ובהתאמה אין בהם כדי לגרוע מזכותו של התובע לעמוד על זכויותיו אל מול חברת התעופה ממהנה הזמין את כרטיס הטיסה.
26.
סעיף 11(א)(1)(א)-(ג) לחוק קובע פיצוי לדוגמא במקרה בו הפרה חברת התעופה את הוראות החוק ולא העמידה לרשות הנוסע את ההטבות הקבועות בו. הסעיף קובע פיצוי ללא הוכחת נזק, ואולם דומני כי בקביעת שיעור הפיצוי על ביהמ"ש לקחת בחשבון, במכלול שיקוליו את סוג ההטבה שנמנעה (האם "פיצוי כספי" על פי החוק או שמא הטבת מזון), את אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, ואת התנאים בשטח בזמן אמת.
מששוכנעתי כאמור, כי ההטבות שנמנעו הן הטבות "שירותי הסיוע" בלבד, משנראה כי הנתבעת אינה מכירה ואינה מבינה את החובה החלה עליה מכוח הדין לאפשר שירותי סיוע גם למי שאיחר שלא מבחירתו ובלית ברירה לטיסת המשך, בשים לב לכך שלשיטת הנתבעת עצמה עניין לנו בכרטיס-אחוד שבו נבחרו חברות התעופה, זמני התעופה, ואופן הקישור על ידי הנתבעת ולא על ידי התובע, וכן בשים לב מנגד, לכך שלתובע נמצא פתרון בדמות טיסות המשך חלופיות על ידי החברה ה"מאחרת", כך שלא נותר, הלכה למעשה, ללא כל פתרון למצבו בזמן אמת, דומני כי ראוי יהיה להעמיד את שיעור הפיצוי בנסיבות אלו על סך כולל של 500 ₪ בלבד.
בשולי הדברים אציין כי, אכן סיטואציה לא נעימה ארעה לתובע, ואיש לא היה שש להיתקע בהונג-קונג למשך שעות בידיעה שישנה המתנה נוספת המחכה לו בשדה התעופה באיסטנבול, על אחת כמה וכמה שעה שבחר מלכתחילה לטוס בטיסה ישירה עם אל-על מהונג קונג לישראל. ולמרות זאת, דברים קורים, ולא תמיד יש ביכולתנו את האפשרות להשית את הנזק המלא על מישהו אחר ואנו נאלצים לספוג את חלקו של הנזק בעצמנו. כך גם במקרה זה בו בשל אילוצי מזג האוויר נאלץ התובע להגיע ארצה באיחור ניכר.
ועם כל זאת, הואיל ולשעת הנחיתה אין השפעה על תוצאות ההליך, ומששוכנעתי כי האיחור נבע מאילוצים טכניים חיצוניים שלנתבעת (ולצד ג') אין כל יכולת למנוע אותם, מצאתי לדחות את עיקר התובענה.
לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה בחלקה בלבד במובן זה שאני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 31.5.16, ועד יום התשלום המלא בפועל.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובע בגין ההליכים כאן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.
27.
הנתבעת חויבה כאמור בשל הפרת הוראות החוק בתשלום פיצוי לדוגמא. הנתבעת ביקשה להשית כל חיוב שיוטל עליה במסגרת ההליך כאן על צד ג', בהסתמכה על הוראת
iata
, כשהיא טוענת למעשה שצד ג' היא "מפעילת הטיסה" ביחס לטיסה שעד לחניית הביניים.

הואיל וכאמור נחה דעתי כי הנתבעת היא מארגנת הטיסה לרבות ביחס לחלק זה, והואיל ולא שוכנעתי שעל פי הוראות
iata
חלות החובות שהוטלו על הנתבעת בהתאם להוראות החוק (למעט החובה לדאוג לטיסה חלופית כמפורט בכלל 2 שם) על "מפעיל הטיסה המאחרת", לא מצאתי מקום לקבל את ההודעה לצד ג' ולשפות את הנתבעת בגין החיוב שהושת עליה כאן.

בהתאמה ההודעה לצד ג' נדחית.
יחד עם זאת, משמצאתי להאמין לגרסת התובע לפיה נציג צד ג' לא פעל מיוזמתו לאיתור טיסה חלופית, ועשה כן רק לאחר פניות ודרישות מטעם התובע ואחרים, איני עושה צו נפרד להוצאות בגין ההודעה לצד ג'.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 62408-05/16 אייל אלקלעי נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, קתאי פסיפיק (פורסם ב-ֽ 27/03/2017)