פסקי דין על נעים מחלוף מיכאל | פסקי דין על שמשון אופיר | פסקי דין על חיים כהן | פסקי דין על נעים מחלוף | פסקי דין על שמעון אופיר | פסקי דין על חיים כהן |

17167-03/17 הפ     26/03/2017




הפ 17167-03/17 נעים מחלוף מיכאל, שמשון אופיר, חיים כהן נ' נעים מחלוף, שמעון אופיר, חיים כהן








בית משפט השלום בחדרה


ה"פ 17167-03-17 מיכאל ואח' נ' מחלוף ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
טל תדמור-זמיר


מבקשים

1
.
נעים מחלוף
מיכאל

2
.
שמשון אופיר

3
.
חיים כהן

נגד

משיבים
1. נעים מחלוף
2. שמעון אופיר
3. חיים כהן


החלטה

לפניי תובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, בגדרה עותרים המבקשים כי בית המשפט יאשר הסכם לפירוק שיתוף במקרקעין. המבקשים הם גם המשיבים, שכן הבקשה מוגשת בהסכמה.

1.
מהבקשה עולה כי המבקשים הם בני משפחה בדרגות קרבה שונות, אשר בשנת 2011 רכשו במשותף, בחלקים שווים, את מלוא הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 418 בגוש 10402 בחדרה (להלן: "המקרקעין"). בשנת 2015 התקשרו המבקשים בהסכם שיתוף, מתוך כוונה לבנות 2 יחידות דיור על המגרשים לשימושם העצמי, בהתאם לחלוקה שתיקבע על ידם, ברם בשלב כלשהו עלו יחסיהם על שרטון, התגלו ביניהם מחלוקות שונות והם הבינו כי חלף פניה להליכים משפטיים מוטב להם להגיע להבנות בדבר פירוק השיתוף ביניהם. בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלו המבקשים, הם הגיעו להסכמה כי פירוק השיתוף יתבצע
על דרך מכירת המקרקעין לצד ג', בתנאי שבית המשפט יאשר את הסכם פירוק השיתוף, ייתן לו תוקף של

פסק דין
וייתן צו לפירוק השיתוף, על דרך מכירת המקרקעין לצד ג'.

2.
בהתאם להחלטה מיום 9.3.17, הבהירו המבקשים כי הם אמנם רכשו את מלוא הזכויות במקרקעין, ברם העברת הזכויות על שמם טרם הושלמה וכיום רשומות לטובתם שתי הערות אזהרה, על זכותם של המוכרים (מר שליסל יעקב וחברת אפיקי פז השקעות וניהול צ.ח בע"מ). כן שבו והבהירו כי
תנאי לקיומו של הסכם פירוק השיתוף הינו אישור בית המשפט לפירוק השיתוף באמצעות

פסק דין
חלוט אשר יתן סופיות לפירוק השיתוף, כך שאף צד לא יוכל לבוא בטענות לצד אחר, לאחר מכן (כך לשון ההודעה מיום 20.3.17).

דיון והכרעה

3.
לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה מצאתי לדחותה וזאת ממספר טעמים.

4.
ראשית, כאמור, הבקשה הוגשה על דרך של המרצת פתיחה. תקנה 248 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מפרטת מיהם הזכאים לבקש המרצת פתיחה ותקנה 249 מפרטת מהן השאלות שבהן ניתן לבקש בהמרצת פתיחה. תקנה 249(8) מתייחסת ל"אישור מכירה, קניה, פשרה או עסקה אחרת" ותקנה 248(3) מדברת על "אדם הטוען שהוא מעוניין בסעד...על פי... מסמך...". עם זאת, יש הסוברים שרשימת העניינים המפורטים בתקנה 249 לתקנות נוגעים כולם לענייני ירושה ועזבון (ראה: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 11, 2013) בעמ' 771 וכן ה"פ (ת"א) 33680-11-09 קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ נ' אלוני שמחה ואח' (2.12.09) (להלן: "עניין קרדן")). ועוד – בניגוד לאמור בסעיף 8 להודעת המבקשים מיום 20.3.17, בענייננו אין מדובר בסעד הצהרתי גרידא, אלא בבקשה למתן סעדים אופרטיביים, אשר יש בהם כדי לשנות מציאות קיימת – צו לפירוק שיתוף במקרקעין ומכירתם לצד שלישי. מכאן, לדידי, אין הבקשה ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה.

5.
שנית, מהבקשה עולה כי מטרתה קבלת אישור בית המשפט להסכם אליו הגיעו הצדדים, מבלי שנתגלעה ביניהם כל מחלוקת. בהקשר זה רואה להפנות לעניין קרדן, שם נקבע:

"אם אין סכסוך, אין צורך במשפט. אם אין משפט, אין צורך בבית המשפט".

כך סבורה אף אני. בהעדר מחלוקת בין הצדדים, אין מקום "להקדים תרופה למכה" ולהגיש הסכם לבית המשפט מתוך חשש עתידי להפרתו. בית המשפט אינו משמש "חותמת גומי" ו

פסק דין
אינו נועד לקדם את נוחות מי מהצדדים. תפקידו של בית המשפט להכריע בסכסוכים. כאלה מציפים אותם מדי יום ואין להוסיף עליהם שלא לצורך.

6.
יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט נאסר ג'האשן בה"פ (קריות) 7224-02-15 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גדיר (22.4.15):

"לטעמי, אישור פרקטיקה זו וקבלת עמדת המבקש כי תקנה 249 מאפשרת הגשת הסכם זה לאישור בית המשפט על מנת שיינתן לו תוקף של

פסק דין
, תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות לאישור הסכמים מסחריים או הסכמים להסדרת סכסוכים למיניהם, כאשר בית המשפט אינו ממלא כל תפקיד שיפוטי באשרו הסכמים אלו, מלבד מתן תוקף של

פסק דין
להסדרים אליהם הגיעו הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. הדרך תהיה קצרה עד אשר יאשר בית המשפט הסדרים מסחריים או הסכמים בנוגע למקרקעין, ובכך יהפוך בית המשפט למעין "חומת גומי" וייתן תוקף של פסקי דין להסדרים אותם כרתו הצדדים מקום שאין סכסוך בפני
בית המשפט. נראה, אפוא, כי גם שיקולי מדיניות מונעים אישור הסדרים אלה".

7.
הטעם השלישי לדחיית הבקשה נעוץ בהוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"). כאמור, המבקשים טרם השלימו העברת הזכויות במקרקעין על שמם. סעיף 7 לחוק קובע כי
עיסקה במקרקעין טעונה רישום ומסתיימת ברישום, וכל עוד לא הסתיימה העיסקה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה.

מהוראות סימנים א' וב' לפרק ה' לחוק, שעניינן יחסי השיתוף ופירוק השיתוף במקרקעין, עולה כי כל עוד המבקשים אינם רשומים כבעלי הזכויות במקרקעין, אין הם יכולים לבקש את פירוק השיתוף. ראה לעניין זה ה"פ (י-ם) 802/05 בלזברג נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (31.7.08), שם נקבע כי לבעלי הערת אזהרה אין כל זכות קניינית במקרקעין ולכן ממילא אינם יכולים להיחשב כ"שותפים" במקרקעין.
זאת ועוד - סעיף 38(א) לחוק המקרקעין קובע את הכלל לפיו פירוק השיתוף במקרקעין יהיה על פי הסכם בין השותפים. אך בהעדר הסכם כזה, יתבצע פירוק השיתוף על פי צו של בית משפט.
המבקשים הסכימו ביניהם על פירוק השיתוף ולכן אין מקום למתו צו על ידי בית המשפט.

סוף דבר

8.
משלושת הטעמים אשר פורטו לעיל, הריני דוחה הבקשה על דרך המרצת פתיחה, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 17167-03/17 נעים מחלוף מיכאל, שמשון אופיר, חיים כהן נ' נעים מחלוף, שמעון אופיר, חיים כהן (פורסם ב-ֽ 26/03/2017)