פסקי דין על סמרטלייט (בכינוס נכסים) | פסקי דין על עו"ד אהרן בן שחר בתפקידו ככונס נכסים לנכסי החברה | פסקי דין על מבני תעשיה | פסקי דין על בנק הפועלים |

1950/00 פשר     09/02/2003




פשר 1950/00 סמרטלייט בע"מ (בכינוס נכסים), עו"ד אהרן בן שחר בתפקידו ככונס נכסים לנכסי החברה נ' מבני תעשיה בע"מ, בנק הפועלים בע"מ




14
בתי המשפט
פשר 001950/00
בשא 21721/01
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
09/02/03

כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:

1. סמרטלייט בע"מ (בכינוס נכסים)

2. עו"ד אהרן בן שחר בתפקידו ככונס נכסים לנכסי החברה

המבקשים:

נ ג ד
1. מבני תעשיה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ש.פ. בירן ואח'
2. בנק הפועלים בע"מ
המשיבים:
החלטה

בפני
בקשת חברת סמרטלייט בע"מ (בכינוס נכסים)
(להלן: "סמרטלייט" או "המבקשת 1") ועו"ד אהרון בן שחר ככונס הנכסים לנכסי סמרטלייט (להלן: "הכונס") להורות לבנק הפועלים להימנע מלשלם כל סכום שהוא לחברת מבני תעשיה בע"מ
(להלן: "מבני תעשיה" או "המשיבה 1") מכח כתב ערבות בנקאית שהוצא לטובתה ע"י בנק הפועלים. לאחר שהונחה בפני
הבקשה והתגובה מצאתי כי נסיבות המקרה הולמות כי אעשה שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר דין אזרחי , ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים וכך אני עושה.

עובדות המקרה;

1. ביום 24.3.79 נחתם בין סמרטלייט לבין מבני תעשיה הסכם לפיו שכרה סמרטלייט מבנה ממבני תעשיה (להלן: "הסכם השכירות").

2. סמרטלייט מסרה בידי מבני תעשיה כתב ערבות בנקאית מובטח ע"י בנק אמריקאי ישראלי להבטחת חיוביה עפ"י הסכם השכירות (בשלב מאוחר יותר עברו חיוביו של בנק אמריקאי ישראלי לבנק הפועלים - המשיב 2 בבקשה נשוא הדיון).

3. בסעיף 2ג להסכם השכירות הוסכם כדלקמן:

"מוסכם בין הצדדים כי ניתנת לשוכר האפשרות להתיר את ההתקשרות על פי הסכם החל מה - 01/02/1999 ובתנאי שיודיע לחברה על כוונתו לעשות זאת, 6 (שישה) חודשים מראש (להלן: "ההודעה המוקדמת"), הודיע השוכר כאמור תסתיים ההתקשרות כאמור בס"ק לעיל, ישלם השוכר לחברה תשלומים חודשיים לפי הפירוט הבא :-
סך של 9,214 ₪ החל מה - 1/2/1999 וכלה ב - 31/01/2001
סך של 9,444 ₪ החל מה - 1/2/2001 וכלה ב - 31/01/2002.
( להלן - "תשלום פיצוי בגין פינוי").
לתשלומי הפיצוי לעיל יתווספו הפרשי הצמדה כהגדרתם בסעיף 14 להסכם, ובתוספת מע"מ כחוק.
להבטחת תשלומי הפיצוי יחתום השוכר על שטרי חוב נוספים (להלן - "שטרי החוב הנוספים") כהגדרתם בסעיף 16 להסכם.
למען הסר ספק סכום כהגדרתו בסעיף 17 להסכם ישאר בידי החברה עד השלמת תשלומי הפיצוי כמוגדר לעיל..."
4. בסעיף 40 א להסכם השכירות נקבע :

"הצדדים מסכימים כי הסכם זה ייחשב כבטל בהתקיים אחד המקרים המפורטים להלן:
(1)...
(2)...
(3) אם מונה כונס נכסים על נכסי השוכר..."

5. בחודש יולי 1999 מימשה סמרטלייט את זכויותיה עפ"י סעיף 2ג להסכם השכירות ופינתה את המושכר, כן החלה סמרטלייט לשלם את התשלומים החודשיים להם התחייבה בגין הפינוי המוקדם כפי שנקבע בסעיף 2ג להסכם השכירות. לאור הפינוי המוקדם הוקטן,בהסכמת הצדדים, סכום הערבות הקבוע בכתב הערבות הבנקאית, והועמד על סך של 66,297 ש"ח.

6. ביום 10.12.00 מונה עו"ד בן שחר כונס נכסים זמני לנכסי סמרטלייט וביום 29.4.01 מונה עוה"ד בן שחר לכונס הנכסים הקבוע של סמרטלייט.

7. ביום 16.1.01 הודיע כונס הנכסים, במכתב למבני תעשיה על בטלות הסכם השכירות, מכח סעיף 40א(3) להסכם השכירות ועקב מינויו של כונס נכסים קבוע לנכסי סמרטלייט. החל מתאריך זה חדלו סמרטלייט והכונס מתשלום שכר דירה למבני תעשיה.

8. ביום 18.10.01 התקבלה במשרדי בנק הפועלים דרישת מבני תעשיה לתשלום סך של 66,297 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מכח כתב הערבות, ולחילופין, להארכת תוקפו של כתב הערבות עד ליום 26.11.02 ומכאן הבקשה שבפני
להורות לבנק שלא לשלם למבני תעשיה כל סכום עפ"י כתב הערבות.

טענות המבקשים;

9. עם ביטול הסכם כדין, בטלים אף החיובים הנגזרים ממנו, ובטלה גם הערבות אשר כל מטרתה - להגן על ביצוע חיובים אלו.

10. אמנם הערבות הבנקאית הינה ערבות אוטונומית, אולם תיתכנה נסיבות מיוחדות בהן ימנע בית המשפט פירעון הערבות לטובת הנערב, וזאת עד לבירור הנסיבות המיוחדות הקיימות ביחסים בין החייב העיקרי לבין הערב (בדברים אלו מסתמכים המבקשים על בר"ע 46/71 מד"י , אגף יבוא המזון נגד החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ ואח' פ"ד כה(1) 529).

11. על אף היות הערבות הבנקאית ערבות אוטונומית, היא איננה ערבות אוטומטית ואינה מוחלטת. בהיותה של הערבות הבנקאית סוג של ערבות נשמר הקשר בין שני החיובים. גם אם נקבע מפורשות בכתב הערבות כי הינו אוטונומי הרי שלפי סעיף 7(א) לחוק הערבות כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב. הצדדים יכולים, אמנם, להתנות על הוראת סעיף 7(א) לחוק הערבות, אך אינם יכולים לעקור את סעיף 7(א) מעיקרא, כאשר ידוע מפי הנושה עצמו שאין לו, או עדיין אין לו, תביעת חוב טובה כלפי החייב.

טענות המשיבה 1 - "מבני תעשיה";

טענות מקדמיות;

12. בקשת המבקשים היא למעשה תביעה נגד מבני תעשיה ובנק הפועלים למתן צו הצהרתי או צו עשה קבוע אשר יורה על בטלות כתב הערבות. לפיכך על המבקשים היה לנקוט בדרך של הגשת תביעה נגד המשיבים ואין מקום להגשת בקשה למתן הוראות במסגרת תיק פש"ר. לפיכך יש לדחות את הבקשה על הסף על פי תקנות 245 ו - 101 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 בשל חוסר סמכות של בית המשפט לדון בבקשה.

13. לבקשת המבקשים לא צורף תצהיר ולפיכך כל הטענות שבעובדה הנטענות במסגרת בקשת המבקשים יש לראותן כבלתי מבוססות או בלתי מוכחות עפ"י תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי . משנשמט הבסיס העובדתי של הבקשה דין הבקשה להדחות על הסף, באשר היא אינה מגלה עילה.

טענות מכח הסכם השכירות;

14. מלשון החוזה עולה בבירור כי כוונת הצדדים היתה להבטיח את זכויותיה של משיבה 1 בערבות בנקאית אוטונומית.

15. הן כללי פרשנות החוזה (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973) והן הפרשנות התכליתית מביאים למסקנה כי כוונת הצדדים היתה לאפשר מצד אחד לסמרטלייט לצאת מהתקשרותה החוזית עם משיבה מס' 1, בכל הנוגע לתשלום מלוא דמי השכירות והחזקת המושכר, ומנגד, להבטיח פיצוי הולם למשיבה מס' 1 בעבור השקעתה במבנה. הפרשנות היחידה האפשרית לסעיף 2ג להסכם השכירות הינה כי למרות שההסכם בין הצדדים יפקע ויתקיימו ממנו רק הכללים הנוגעים לתשלום הפיצוי, הערבות הבנקאית תעמוד בעינה. זהו הפירוש היחידי האפשרי של האמור בהסכם השכירות. הצעת המבקשים למתן פרשנות לפיה התרת ההסכם מביאה לבטלות הערבות הבנקאית לא רק שאינה סבירה, אלא היא גם חסרת תום לב.

16. הסעיפים בהסכם השכירות הנוגעים לערבות הבנקאית הינם מהסעיפים המיועדים לחול דווקא במצב של משבר והם ממשיכים להתקיים ולחייב את הצדדים גם לאחר הביטול.

17. ביטול ההסכם מכח סעיף 40 להסכם השכירות אינו מבטל את הערבות הבנקאית , שכן משהופעל סעיף 2ג להסכם השכירות, סעיף 40 אינו חל עוד במערכת היחסים שבין הצדדים. בנוסף, הערבות הינה אוטונומית ואינה מושפעת מסעיף 40 להסכם השכירות.

טענות מכח כתב הערבות הבנקאית;

18. היחסים בין הבנק ובין הנושה לפי הערבות הבנקאית הינם יחסים עצמאיים ונפרדים ליחסים שבין הנושה לבין החייב, לפיכך אין המבקשים יכלים למנוע מבנק הפועלים לבצע את התשלומים למבני תעשיה, כך עולה גם מהסכם השכירות ומנוסח כתב הערבות הבנקאית.

19. למעשה, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים והמבקשים אף מודים בכך כי הם לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי המשיבה 1 ,שהובטחו בערבות הבנקאית , לפיכך אין מקום לטענה לפיה כאשר יודעים מפיו של הנושה עצמו כי אין לו כל תביעת חוב טובה כלפי החייב לא יתאפשר מימוש הערבות הבנקאית.

עמדת הכנ"ר;

20. ערבות בנקאית היא אוטונומית ולפיכך השאלה היחידה היא האם על פי תנאי הערבות זכאי הנערב להיפרע.

21. אין חולק בנוגע לקיומו של חיוב כלפי מבני תעשיה , לפיו עם ביטול חוזה השכירות תשלם השוכרת פיצוי בגובה מוסכם - פיצוי זה איננו משולם בפועל למבני תעשיה. - לפיכך אין מקום לטענה לפיה אם אין לנושה העיקרי, או עדיין אין לו, תביעת חוב טובה כלפי החייב תהא לכך השלכה לעניין מימוש הערבות הבנקאית, שכן במקרה שלפנינו תביעת החוב של המשכירה - מבני תעשיה אינה מוטלת בספק ואין חולק כי היא זכאית להגיש תביעת חוב.

22. אמנם בית המשפט הכירו בקיומן של נסיבות הפוגעות בעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, אולם מנגד הכירו בצורך לצמצם את המקרים, ואמות המידה, שעל פיהם ניתן יהיה לפגוע במוסד הערבות הבנקאית האוטונומית. לא נראה כי במקרה דנן התקיימו הנסיבות המיוחדות המצדיקות את הגבלת עצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית ולכן סבור הכנ"ר כי דין הבקשה להדחות.

עד כאן העובדות וטענות הצדדים ולהלן החלטתי;

23. טרם אתייחס לסוגיות העיקריות בבקשה שלפני, אתייחס לטענות המקדמיות שהועלו ע"י ב"כ מבני תעשיה בתגובתם לבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי למסקנה כי ניתן לדון בה במסגרת בקשה למתן הוראות. נראה כי העובדות המפורטות בבקשה (אליה לא צורף תצהיר) אינן סותרות את אלו המתוארות בתגובתה של "מבני תעשיה" ובתצהיר שצורף אליה.
כך נאמר בסעיף 6ד לבקשה :

"החל מחודש ינואר 2001 ואילך, חדלו החברה ו/או כונס הנכסים מתשלום שכר הדירה למשיבה 1".

דברים אלו תואמים את טענתה של מבני תעשיה כי סמרטלייט לא עמדה בהתחייבויותיה. דברים דומים טוען גם ב"כ הכנ"ר בתגובתו. גם אם אין לפרש את האמור בסעיף 6ד לבקשה כאילו יש בו אישור לטענת המבקשת בדבר הפרת התחייבויות, הרי שלא נטענה כל טענה הפוכה ע"י המבקשות לא בתצהיר כמתבקש, ואף לא בבקשה עצמה. לפיכך בהתחשב בעובדה שבפני
נו מחלוקת משפטית גרידא ניתן, אמור, לדון בבקשה במסגרת בקשה למתן הוראות ואינני רואה מקום להפנות את הצדדים לתביעה רגילה בבית המשפט המוסמך לכך.
ראוי לציין שמסיבות אלו אף החלטתי כי ניתן לדון בבקשה על סמך החומר הכתוב שבפני
וזאת מכח תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי.

24. לעניין הטענה בדבר אי הגשת התצהיר - הבקשה נשוא דיוננו הוגשה הן ע"י החברה הנמצאת בכינוס נכסים והן ע"י הכונס ועל כן מן הראוי היה ליתן תצהיר אשר יתמוך בה, לפחות מטעם החברה. יחד עם זאת תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות סנקציה בדבר אי הגשת תצהיר לפיה: "... תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט..." , משמע - אין באי הגשת תצהיר כדי למנוע דיון בבקשה כולה. זאת וגם זאת, מהבקשה עולה כי לא קיימת מחלוקת עובדתית כלשהי בין הצדדים , הטענות הן משפטיות רובן ככולן ותצהיר אין בו כדי להעלות או להוריד מטענות המבקשות.

המסגרת הנורמטיבית;

25. בבסיס הדיון עומדת שאלת השלכות ביטולו של הסכם על קיומה של ערבות בנקאית אשר ניתנה להבטחת קיומו של ההסכם.

26. ערבות בנקאית בשונה מערבות רגילה הינה ערבות אוטונומית , משמע, לערב לא עומדות הטענות שעומדות לחייב העיקרי כלפי הנושה.
לעניין זה יפים דבריו של המלומד ר. בן אוליאל בספרו דיני בנקאות (עמ' 484- 485) :

"ערבות זו (ערבות בנקאית, ו.א.) היא "אוטונומית" במובן שהיחס המשפטי הקושר את הבנק לנושה הנערב הוא עצמאי לעומת היחס שבין הנושה לבין החייב. לתופעה זו שתי פנים: מצד אחד, הכלל הוא כי החייב אינו יכול להתערב ביחסים שבין הבנק לבין הצד האחר ולמנוע מהבנק את קיום התחייבותו, וזאת לאחר שהתרחש האירוע החזוי בכתב הערבות. מצד אחר כלל העצמאות לא מאפשר לבנק לשחרר את עצמו מן ההתחייבות לגבי הנושה על סמך טענת הגנה העומדת בידו של החייב כלפי הנושה".

אחד מפסקי הדין המנחים בעניין זה הינו בר"ע 46/71 מדינת ישראל, אגף יבוא מזון נגד החברה הא"י לקירור ואספקה בע"מ ואח' פ"ד כה(1) 529, 531 שם אומר כב' מ"מ הנשיא (כתוארו אז) זוסמן:

"בערבות זו , שהיא מבודדת מעסקת היסוד המובטחת על ידה, אין לבית המשפט עניין בטענות ומענות שבין מוכר וקונה. השאלה היחידה היא, אם על פי תנאי הערבות, זכאי הנערב להיפרע".

על אף עצמאותה של הערבות הבנקאית הרי שהפסיקה הכירה בכך כי ישנן נסיבות מיוחדות העשויות לפגוע בעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית. כך נקבע בבר"ע 46/71 הנ"ל בעמ' 532:

"ערבות על פיה ייפרע הנערב לפי דרישתו הראשונה, מיועדת ליתן לזה מירב הבטחון. משזכה עקב חוזהו לבטוחה המנתקת אותו, ביחסים שבינו לבין הערב, מתניות החוזה, ומשהעניקה לו זכות גביה לפי דרישה, באין נסיבות מיוחדות, לא מן המידה שבית המשפט יהפוך את הקערה על פיה, ויאלץ בעל זכות גביה מידית להמתין עד שיצליח להעמיד זכותו כלפי החייב העיקרי בתובענה משפטית (ההדגשה שלי ו.א.). לא כך הוסכם בין הנערב לבין הערב, וגם לא בין הנערב לבין החייב העיקרי (לגבי חבות הערב), ועל שום מה ישנה בית המשפט את ההסכם שנעשה?"

מפסק הדין עולה כי במידה ויוכח כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עשוי בית המשפט לחרוג מעקרון העצמאות בכל הנוגע ערבות בנקאית.

התייחסות לנסיבות מיוחדות אפשריות קיימת בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 340/78 איליט בע"מ נגד אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ פ"ד לב(3) 318 מפי כב' הנשיא לנדוי :

" אחרי ככלות הכל קיים סעיף 7(א) לחוק הערבות , תשכ"ז - 1967, כי "כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב". מן הפסיקה של בית משפט זה יוצא שעל ידי נוסח מתאים של כתב הערבות יכולים הצדדים להתנות על הוראה זו, במה שנוגע להוכחת החוב בין החייב והערב, אך אין הם יכולים לעקור את הוראת הסעיף 7(א) מעיקרא , כאשר אנו יודעים מפי הנושה עצמו שאין לו, או עדין אין לו, תביעת חוב טובה כלפי החייב".

משמע, כאשר יודע הערב מפיו של הנושה כי לא קיים חוב כלפיו - הרי שעשויות לחול אותן "נסיבות מיוחדות" המפקיעות את עצמאותה של הערבות הבנקאית מעסקת היסוד שבין הנושה והחייב העיקרי.

לענייננו;

27. סעיף 2ג להסכם השכירות (אשר החלק הרלבנטי ממנו צוטט בפסקה 3 להחלטה זו ) קובע כי ניתנת לסמרטלייט אפשרות להתיר את ההתקשרות עם מבני תעשיה, החל מה 1/2/99 (במקום ב- 31/1/02 - שאז ממילא אמור היה הסכם השירות להסתיים), אפשרות זו מותנית בתשלום פיצויים של החברה למבני תעשיה. סמרטלייט עשתה שימוש באפשרות המוקנית לה בסעיף 2ג להסכם השכירות והתירה את ההתקשרות עם מבני תעשיה בחודש יולי 1999. ההשלכה הראשונית של התרת התקשרות הינה כי החוזה בין הצדדים אינו תקף עוד, ולפיכך אין כל משמעות להודעת הביטול שנשלחה ע"י כונס הנכסים של סמרטלייט מכח סעיף 40א(3) להסכם השכירות, שכן החוזה ממילא פקע עוד בשלב מוקדם יותר.

28. אין חולק כי להבטחת חיוביה, על פי הסכם השכירות, מסרה סמרטלייט בידי מבני תעשיה כתב ערבות בנקאית. הפיצוי המוסכם בגין פינוי מוקדם עפ"י סעיף 2ג הינו חלק מחיוביה של סמרטלייט. לטענת סמרטלייט והכונס הרי משבוטל ההסכם אין עוד מקום לפעול על פי תנאיו , לרבות עניין מימושה של הערבות הבנקאית. בהקשר זה הבעתי כבר את דעתי שהודעת הביטול שנשלחה מכוחו של סעיף 40 להסכם השכירות (עקב מינוי של כונס נכסים לחברה) הינה חסרת משמעות שכן החוזה בין הצדדים הותר עוד קודם לכן. אולם אף אם היה תוקף להודעת הביטול , הרי שאין בהודעת הביטול ואף לא בהתרת ההסכם השכירות עפ"י סעיף 2ג כדי להוביל לבטלות הסעיפים העוסקים בערבות הבנקאית. לעניין זה יפים דבריה של פרופ' ג. שלו בספרה דיני חוזים , מהדורה שניה בעמ' 545:

" ביטול חוזה מנתק את הקשר שבין הצדדים ומשחרר אותם מחיוביהם האקטיביים העתידיים. העסקה מתבטלת, אולם החוזה המסדיר את יחסי הצדדים ממשיך להתקיים , ותוצאות ההפרה , כמו ההשבה ותביעת הפיצויים , נמדדות על פיו. יתר על כן : ישנן תניות בחוזה שכל חיותן באה להן מאירועי ההפרה והביטול שבעקבותיה..."

על כן אני קובעת כי ממילא לא היה בכוחו של ביטול הסכם השכירות ואך לא בהתרתו המוקדמת מכח סעיף 2ג להסכם השכירות כדי להביא לבטלותה של הערבות הבנקאית.

29. בכתב הערבות הבנקאית הראשוני שהוצא לטובת מבני תעשיה (נספח לתגובת המשיבה 1) נאמר בזו הלשון:

" ... אנו נשלם לכם מדי פעם, תוך שבעה ימים מיום קבלת דרישתכם בכתב , כל סכום של קרן הערבות שצויין בדרישתכם הנ"ל וזאת מבלי שתהיו חייבים לבסס את דרישתכם או לדרוש תחילה סילוק הסכום האמור מאת החייב ובתנאי שהסכום הכולל שנשלם לכם על פי ערבותנו זו לא יעלה על סכום קרן הערבות בתוספת הפרשי הצמדה".

יצויין כי במכתב מיום 26.11.00 שנשלח ע"י בנק הפועלים ל"מבני תעשיה" הופחת סכום הערבות הבנקאית והוארך תוקפה של הערבות, מלבד שינויים אלו נאמר במכתב כי: "יתר תנאי הערבות ישארו בתוקפם ללא שינוי".

העולה מכתב הערבות הבנקאית שהוצא לטובת "מבני תעשיה" הינו כי הערב (בשלב ראשון בנק אמריקאי ישראלי ובשלב מאוחר יותר בנק הפועלים) מחוייב בתשלום סכום הערבות על פי דרישת הנערבת, הלא היא חברת "מבני תעשיה".

31. כפי שכבר הבהרתי הרי שמן הבקשה והתגובה לה, עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם קיומו של חוב אשר טרם נפרע של סמרטלייט כלפי מבני תעשיה. כך עולה גם מתגובת ב"כ הכנ"ר. המסקנה היא במקרה דנן לא נתקיימו "נסיבות מיוחדות" המצדיקות סטיה מעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית על פי ההלכות אשר הוזכרו לעיל. אשר על כן אין גם כל סיבה לשלול ממבני תעשיה את זכותה מכח כתב הערבות הבנקאית שהוצא לטובתה.

32. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום 12.12.01 שעה 14:30.

בלשכתי, היום, 12.12.01, בהעדר הצדדים.
אלשיך ורדה
, שופטת









פשר בית משפט מחוזי 1950/00 סמרטלייט בע"מ (בכינוס נכסים), עו"ד אהרן בן שחר בתפקידו ככונס נכסים לנכסי החברה נ' מבני תעשיה בע"מ, בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/02/2003)