פסקי דין על קרן בר-און | פסקי דין על עו"ד אורי בר-און | פסקי דין על רובין גרינבלט

43287-10/16 תק     06/04/2017




תק 43287-10/16 קרן בר-און, עו"ד אורי בר-און נ' רובין גרינבלט








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 43287-10-16 בר און ואח' נ' גרימבלט


תיק חיצוני:

בפני

כבוד הרשם הבכיר
ניר זיתוני


תובעים

1.קרן בר-און

2.עו"ד אורי בר-און


נגד


נתבע

רובין גרינבלט



פסק דין


1.
לפני תביעה כספית ע"ס 13,722 ₪ אותה הגישו התובעים נגד הנתבע , נגר במקצועו ,

בגין עבודות שביצע בבית התובעים .

2.
התביעה הוגשה ביום 31.10.16 . נטען בכתב התביעה כי בחודשים אוגוסט עד ספטמבר

2013 ביצע הנתבע עבודות מקיפות בבית התובעים שכללו בניית ארונות בעלי דלתות הזזה

בחדר הורים וחדר ילדים , ארונות בחדרי רחצה , ארונות כביסה ומזנון בסלון הבית .

התובעים פנו לנתבע בהמלצת מעצבת הפנים ציפי לוי , שהיתה אחראית לשיפוץ הכללי

שערכו התובעים בביתם ( להלן "ציפי") . התובעים שילמו לנתבע סכומים העולים כדי

40,000 ₪ . הנתבע הבהיר כי החומרים בהם הוא משתמש ורמת עבודתו הם מהאיכותיים

ביותר ולכן התובעים היו מוכנים לשלם לו יותר ממה דרשו בעלי מקצוע אחרים .

הנתבע מעולם לא הנפיק קבלות או חשבוניות מס חרף בקשות התובעים
, אך זו אינה עילת

התביעה . בפועל בוצעה עבודה במהלכה הורכבו מוצרים מאיכות ירודה .

ארונות חדר הרחצה נבנו מחומרים שאינם מותאמים לתנאי לחות ולכן העלו רקבון , התנפחו

וצבעם התקלף , כעולה מהתמונות שצורפו לתביעה . דלתות ההזזה בארונות חדר ההורים

נתקעו ויצאו ממסלולן באופן קבוע . המדפים במזווה המטבח התפרקו וכל הציוד שהיה

עליהם קרס ונשבר
. תקלות אלו החלו להופיע כחודשיים לאחר סיום העבודה . התובעים פנו

לנתבע , שדרש תשלום עבור תיקון . לאחר חודשים נוספים הגיע הנתבע וביצע מספר
תיקונים , אך לאחר מספר חודשים התקלות חזרו על עצמן . התובעים סבלו מהתקלות במשך
שנים , אך נמנעו מלהזמין בעל מקצוע חלופי בשל דוחק כלכלי . לבסוף , כאשר הגיעו מים
עד נפש , הוזמן הנגר מוטי שוחצר ( להלן "מוטי")
כדי לתקן את
מחדלי הנתבע .
מוטי נתן הצעת מחיר לתיקון הליקויים בסך של 7,722 ₪ . הצעה זו ניתנה למען הגינות
כאשר החלפת הארונות באופן מלא עלותה 12,402 ₪ . סכום התביעה מורכב מהסכום
הנקוב בהצעת המחיר בצירוף 3,500 ₪ בגין עוגמת נפש ו 2,500 ₪ בגין כאבים וסבל .
לענין זה נטען כי בתם הקטינה של התובעים וכן התובעים עצמם נחבלו בניסיון לפתוח
את דלתות ההזזה שנתקעו .

3.
ביום 14.12.16 הגיש הנתבע כתב הגנה . נטען כי העבודות בוצעו בשנת 2011 .

הנתבע הפיק חשבונית למרות שהתובע אמר לו כי אין טעם לעשות כן . צורפו

חשבוניות וקבלות בסך כולל של 38,000 ₪ . עלות העבודה כפי שסוכמה בין

הצדדים היתה 38,000 ₪ . התובעים לא הזמינו כל עבודה במטבח . בחודש אוגוסט 2011

ביקשו התובעים להתקין מנגנון הזזה תוצרת חברת בלום , והתעקשו על התקנתו למרות

שהנתבע אמר להם שהמנגנון הזה לא אמין ועלול להיתקע . הנתבע אמר שאינו לוקח

אחריות על המנגנון והתובעים הסכימו . גוף ארונות האמבטיה עשוי מחומר סנדוויץ

הידוע כעמיד במים לעומת חומרים אחרים . מעטפת הארון עשויה מאם.די.אף , המיועד

לדחיית לחות . בחדרי רחצה יש להימנע משימוש אגרסיבי הגורם לשריטות ומכות ,

כאשר מים נכנסים לשריטות , כפי שהוסבר לתובעים .

בשנת 2012 הודיע התובע לנתבע כי דלת ההזזה בארון בחדר תקועה וביקשו לתקנה .

הנתבע הגיע לאחר יומיים , רכש חלקים על חשבונו והתקין את המנגנון שוב ללא חיוב

נוסף . הנתבע הסביר כי התקלה נובעת משימוש אגרסיבי וביקש להימנע מכך .

בשנת 2013 הודיע התובע על תקלה נוספת בארון ההזזה . הפעם הודיע הנתבע כי

התיקון כרוך בתשלום של 800 ₪ והתובע הסכים . התיקון בוצע , כאשר במהלכו

הבחין במכות ושריטות על הרהיטים . התובע התחייב לבצע את התשלום במשרדו

של הנתבע לאחר ביצוע העבודה , אך לא קיים התחייבות זו .

על כן , מבוקש לדחות את התביעה ולחייב התובעים בסך של 5,000 ₪ בגין הוצאות

ועוגמת נפש .

4.
ביום 25.12.16 הוגש כתב תשובה
. התובעים מאשרים כי העבודות בוצעו בשנת

2011 , כאשר מה שנכתב בכתב התביעה לעניין זה נובע מטעות סופר . התובעים

טוענים כי מעולם לא קיבלו חשבוניות . לתמיכה בטענה כי הנתבע ביצע עבודות

במזווה המטבח , צורפה הצעת מחיר אותה הגיש הנתבע לתובעים לפיה המחיר הכולל הוא
40,800 ₪ . לא יעלה על הדעת כי התובעים שהשקיעו סכום רב בשיפוץ איכותי של ביתם
, יתעקשו להתקין מנגנון הנוטה להיתקע . התובעים הקפידו על שימוש נאות בארון בחדר
של בתם הקטנה . התובעים מעולם לא התחייבו לשלם 800 ₪ עבור התיקון .

5.
היום התקיים דיון בתביעה במהלכו נשמעו עדויות התובעים , הנתבע ובנו של הנתבע

אנטולי , שהתלווה לנתבע בביצוע העבודה והתיקונים ( להלן "אנטולי") .

התובע טען כי לא זכר מתי בוצעה העבודה ומכאן הטעות לעניין זה בכתב התביעה .

התובעים ביצעו בביתם שיפוץ נרחב בשנת 2011 בעלות של חצי מיליון ₪ בעזרת

בעלי מקצוע שונים אך הגישו תביעה רק נגד הנתבע . התובעת הסבירה כי התביעה הוגשה רק

בסוף שנת 2016 כי בפעם השנייה שהתובע הגיע לביתם הוא נראה חולה ולכן התובעת אמרה

לבעלה התובע שהם ירדו מהעניין . לאחר שנים שוחחה התובעת בעניין עם ציפי . ציפי שאלה

מדוע התובעים לא קוראים לנתבע וסיפרה לתובעת שהנתבע עובד והכל בסדר .

התובע הסביר כי הצעת המחיר של מוטי לא הובאה כדבר עיקרי , כיוון שהדברים מדברים

בעד עצמם . התובע ציין כי הנתבע נראה אמין , אבל הוא לא טלית שכולה תכלת .

הנתבע ציין כי לא ראה בתמונות שהוגשו בדיון התנפחות אלא פיצוץ , שהוא דבר מכני .

אפשר היה להביא את המגירה לדיון . הנתבע הכחיש כי נתן את הצעת המחיר שצורפה

לכתב התשובה וציין כי אין ברשותו את הצעת המחיר שנתן . הנתבע שילם את כל המיסים

ולא רצה להפסיד את העבודה בשל סירוב התובע לשלם את המע"מ .

אנטולי העיד כי סייע לאביו בביצוע העבודות בשנת 2011 כאשר היה בתקופה שבין סיום

השירות הסדיר לבין תחילת שירות הקבע . הוא אינו זוכר מה כללה ההזמנה , אך זוכר

כי לא בוצעו עבודות במטבח . הנתבע אמר לו שהמנגנון בלום בעייתי , אך הותקן כי זה מה

שהתובעים רצו .

6.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי להעדיף את גרסתם של הנתבע ואנטולי על פני

גרסת התובעים ולדחות את התביעה מהטעמים שיפורטו להלן .

7.
ראשית , לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לכך שהתביעה הוגשה בשיהוי משמעותי

של שלוש שנים לפחות , מאז הביקור האחרון של הנתבע בבית התובעים בשנת 2013 .

איני מקבל את ההסבר של התובעת לשיהוי שכן מדובר בהסבר כבוש שאין לו כל זכר

בכתב התביעה ובכתב התשובה . במקרה שלפני יש לייחס חשיבות רבה במיוחד לכתבי

הטענות הן משום שנערכו ע"י התובע , עו"ד במקצועו , והן משום הטרחה הרבה שהושקעה

בהכנתם , תוך תמיכת הטענות בתצהירים ערוכים כדין . הדעת נותנת כי אם הנתבע

היה מבצע עבודה כה לקויה כנטען בכתב התביעה ולא מתקן את הליקויים כדבעי

גם לאחר שני ביקורים בדירה , התביעה היתה מוגשת לכל המאוחר בתחילת שנת 2014

ולא בסוף שנת 2016 .

8.
שנית , עדותו של הנתבע נמצאה מהימנה ועוררה אמון , עד כדי שכך שגם התובע

ציין כי הנתבע נראה אמין . הנתבע מסר גרסה עקבית המתיישבת עם האמור

בכתב ההגנה . גרסתו הבסיסית של הנתבע נתמכה בעדותו של בנו אנטולי , שלא שמע את

עדות אביו לפני שהעיד .

העובדה כי לא היתה התאמה מלאה בין עדות הנתבע לעדות בנו , רק מחזקת את

הגרסה של הנתבע , שכן לא סביר שבנו של הנתבע יזכור כל מה שארע לפני שש שנים .

9.
התובעים לא הביאו לעדות את ציפי , שהתברר כי היא עדת מפתח בתיק .

לא בכדי מצא לנכון התובע להתכתב עם ציפי במהלך הדיון ואף להציג את התכתובת

לבית המשפט ולנתבע . ככל שסבר התובע כי ציפי היא עדה רלוונטית , היה עליו לזמנה

לדיון . עדותה של ציפי יכולה היתה לתמוך בטענת התובעים לפיה הצעת המחיר

שצורפה לכתב התשובה ניתנה ע"י הנתבע . כבר מכתבי הטענות היה ברור כי ענין זה

שנוי במחלוקת , שכן בהצעת המחיר ישנו פרק שלם בנוגע למטבח והנתבע הכחיש כי

ביצע כל עבודה במטבח .

10.
אני מתקשה לקבל את ההסבר של התובע לפיו לא זכר כי הנתבע ביצע את העבודות

בשנת 2011 . הנתבע ציין בכתב התביעה לא רק את השנה 2013 אלא גם את החודשים

אוגוסט ספטמבר . בהתחשב בטענת התובעים לפיה ביצעו בשנת 2011 שיפוץ מקיף

בביתם בעלות כוללת של חצי מיליון ₪ , לא סביר כי לא יזכרו את השנה בה בוצע

השיפוץ .

11.
טענות התובעים לפיהן הנתבע ביצע עבודה רשלנית תוך שימוש בחומרים שאינם

מתאימים , לא הוכחה כנדרש . בהתחשב בעובדה כי התובעים פנו לנגר אחר

בשנת 2016 כדי שיתקן את הליקויים בעבודת הנתבע , לא ברור מדוע הנגר האחר

לא נתן חוות דעת בעניין זה ולא התייצב לדיון כדי להצביע על אותם ליקויים

נטענים . גם התמונות שצורפו לתביעה התייחסו רק לחלק מהליקויים הנטענים

ואיכותן לא היתה טובה דיה , כפי שאישר התובע בהגינותו בדיון . לא ברור מדוע

התובעים לא צילמו סרטונים המראים את הליקויים בדלת ההזזה כפי שנעשה

ע"י תובעים אחרים בתיקים דומים בבית משפט זה .

12.
אני מעדיף את גרסת הנתבע גם במחלוקת לעניין המנגנון מתוצרת בלום . אין זה

מתקבל על הדעת כי הנתבע יציע לתובעים מנגנון שנוטה להתקע , כאשר הנתבע

הוא זה שידרש לתקן ללא עלות ליקויים במנגנון זה . גם אם התובעים אינם

מבינים דבר בעניין מקצועי זה , יתכן כי התובעים הציגו דרישה להתקנת מנגנון

זה על בסיס מידע שקיבלו מציפי או מאדם אחר שמבין בענין .
חרף האמור לעיל , אני סבור כי לאור עמדתו המקצועית של הנתבע לגבי הליקויים באותו
מנגנון היה על הנתבע לסרב להתקינו.
כבעל מקצוע חובתו לסרב להתקין מנגנון שיוצר בעיות
, גם כאשר הלקוח מתעקש . מסקנתי זו תלקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט .
13.
על כן , אני מורה על דחיית התביעה .

לאור האמור בס' 12 של פסק הדין , אין צו להוצאות .

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד
קבלתו .




ניתן היום,
י' ניסן תשע"ז, 06 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 43287-10/16 קרן בר-און, עו"ד אורי בר-און נ' רובין גרינבלט (פורסם ב-ֽ 06/04/2017)