פסקי דין על בני לבוב | פסקי דין על בלאק בורד | פסקי דין על אסף קרסנובסקי | פסקי דין על חן אלאלוף |

37076-09/15 א     31/10/2016




א 37076-09/15 בני לבוב, בלאק בורד בע"מ נ' אסף קרסנובסקי, חן אלאלוף








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 37076-09-15 לבוב ואח' נ' קרסנובסקי ואח'




תיק חיצוני: קיים תיק עזר לשופט



לפני כבוד השופט רמי אמיר



התובעים
(והנתבע שכנגד 1)
1. בני לבוב
2. בלאק בורד בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רפפורט


נגד

הנתבעים

(והתובע שכנגד 1)

1. אסף קרסנובסקי
2. חן אלאלוף
ע"י ב"כ עו"ד נעמן


החלטה

1.
בפני
י ארבע בקשות שהוגשו במסגרת תיק זה בעניינים מקדמיים.
לאחר שהוגשו תגובות ותשובות לבקשות, ואף התקיים בהן דיון ממושך, הגיעה עת ההכרעה.

רקע – גדרי המחלוקת בין הצדדים והשתשלות העניינים בתיק עד כה

2.
תחילתו של התיק, בתביעה שהגישו התובעים לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתרו התובעים לקבלת צווים שונים, לרבות צווי מניעה, בקשר עם תביעתם שעניינה הפרת זכויות יוצרים.

3.
בקליפת אגוז, טוענים התובעים, כי בעבר היתה שותפות בין התובע 1, מר לבוב, בעצמו ובאמצעות התובעת 2, לבין הנתבע 1, מר קרסנובסקי, במסגרתה פיתחו פרויקט, הכולל שישה קורסים ללמידה מתוקשבת ואתר אינטרנט באמצעותו מתנהלים קורסים אלו, כאשר קורסים אלו שווקו למורים חברי ארגון המורים. לטענת התובעים, ההכנסות שהתקבלו מארגון המורים בגין הקורסים, אמורות היו להתחלק בין הצדדים שווה בשווה.

4.
לפי הנטען בכתב התביעה, בשלב מסוים פעלו הנתבעים מאחורי גבם של התובעים להקמת פרויקט חלופי, מפר, במסגרתו פתח הנתבע 1 אתר חדש אליו הופנו המורים, ובמסגרתו שווקו קורסים זהים. כך, טוענים התובעים, כי הנתבעים העתיקו באופן מדויק וכמעט מוחלט את הפרויקט עליו עמלו התובעים, כולל התכנים והתצוגה בה הם מוצגים תוך שימוש בתכנים של אותם קורסים מתוקשבים, ועשו שימוש נרחב בידע המקצועי אותו תרם בזמנו התובע 1 לאורך כל תקופת בניית הפרויקט מחיתוליו.

5.
במקור הוגשה התביעה גם נגד ארגון המורים, אשר הגיש מצידו הודעת צד ג' נגד הנתבע 1, מולו היתה ההתקשרות של ארגון המורים.

6.
מטעם הנתבע 1 הוגש נגד התובע 1 כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טען, בין היתר, כי התובע 1 (הוא הנתבע שכנגד), הוא שהפר את ההתקשרויות החוזיות בין הצדדים וגרם לנתבע 1 (הוא התובע שכנגד) נזקים כבדים. עוד טען הנתבע 1 בכתב התביעה שכנגד, כי עקב התנהלות התובע 1 נאלץ הנתבע 1 לסיים את ההתקשרות בין הצדדים ולהקים, בתוך זמן קצר, אתר חלופי, אותו למעשה הקים מאפס.

להלן, לשם הנוחות, יכונה הפרויקט בכללותו – לרבות אתר האינטרנט והקורסים הכלולים בו –"הפרויקט המקורי" או "אתר הקורסים המקורי" (הוא הפרויקט אשר על פי הנטען בכתב התביעה היו שותפים לו התובעים והנתבע 1), כאשר "הפרויקט החדש" או "אתר הקורסים החדש" יהיה האתר, לרבות הקורסים הכלולים בו – אשר הוקם ע"י הנתבע 1 (לפי הנטען, בעזרת הנתבע 2), לאחר מכן.

7.
ביום 12.10.15 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט אמיר), במסגרתה, בין היתר, נקבעו מועדים להשלמת הליכים מקדמיים, ונקבע מועד לדיון.

8.
ביום 16.3.16 התקיים דיון בפני
כב' השופט אמיר.

במעמד הדיון הוסכם, בין היתר, על מחיקת התביעה נגד ארגון המורים ובעקבותיה גם מחיקת ההודעה לצד שלישי, וזאת בכפוף לכך שארגון המורים התחייב למסור לידי התובעים את המסמכים שנדרש לכך כמפורט בפרוטוקול הדיון ועיקרם במסמכים המעידים מי נרשם כמנחה פדגוגי בפרויקט המקורי ובפרויקט החדש; וכן במסמכים המעידים על התשלומים שבוצעו ע"י הנתבע 3 לנתבעים 1 ו/או 2 וחשבוניות שהוצאו אגב כך.

עוד סוכם במעמד הדיון, כי הצדדים יופנו להליך גישור בפני
מגשר שזהותו נקבעה.

במעמד הדיון, ומשהעתירה לסעדים שאינם כספיים למעשה התייתרה, הורה בית המשפט המחוזי על העברת הדיון לבית משפט השלום, אשר לו הסמכות לדון בעניין על פי שווי הסעד הכספי שנתבע.

9.
לאחר דברים אלו, התנהל דיון וניתנה החלטה בעניין ההליכים המקדמיים, אשר בשל חשיבותם לצורך ההכרעה בבקשות שבפני
י, אתייחס אליהם בפירוט:

10.
כעולה מן הפרוטוקול, עמדה ב"כ התובעים על השלמת ההליכים המקדמיים בין הצדדים, ובפרט הליכי הגילוי (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 11).

ב"כ הנתבעים הבהיר כי לשיטתו טרם הגיע המועד לגילוי מסמכים, ומכל מקום הציע להמתין עם הליכי הגילוי עד לאחר הליך הגישור (שם, ש' 14-16).

עוד הוסיף ב"כ הנתבעים, כי "ברגע שהתיק עבר לשלום, אנחנו נגיש בקשה למחוק את התביעה בגין כך שאינה ראויה להיות תביעה מכוח זכויות יוצרים, אנחנו עדיין לא מבינים מה היצירה. חלק גדול מהשאלון מתייחס לזה. אני מציע לחברתי להגיש תביעה מתוקנת ואז כל הליכי הגילוי ייעשו בהתאם".

בתגובה, עמדה ב"כ התובעים על בקשתה כי הליכי הגילוי והשאלונים התקיימו בהתאם למועדים שנקצבו ע"י ביהמ"ש והליך הגישור יתנהל במקביל.

11.
לאחר הדברים הללו, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"התעוררה שאלה בין הצדדים לעניין הליכי הגילוי והעיון והשאלונים, לפי החלטתי שמיום 12.10.15...
ביחסים שבין התובעים לבין הנתבעים 1-2 ימשיכו לחול ההוראות שהוריתי מיום 12.10.15. השינוי היחידי הוא שבעקבות כתבי טענות נוספים
(
הכוונה, כפי הנראה, בין היתר להגשת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד, אשר הוגשו לאחר אותה החלטה וקודם למועד הדיון – כ.ב.א
), יש הארכה מכללא של המועדים.
לכן אבהיר אותם כעת – השאלונים כבר נשלחו; ואילו התשובות לשאלונים (בתצהיר) וכן תצהירי גילוי בצירוף העתקי כל המסמכים, יועברו תוך 30 יום מהיום.
הצדדים יפנו להליך הגישור, אשר יחל רק לאחר חלוף 30 הימים האמורים.
אין בכוונתו של ב"כ הנתבעים 1-2 להגיש בקשה בבית משפט קמא למחיקת התביעה משום הצדקה לדחייה במועדי הגילוי והעיון והתשובות לשאלונים".

12.
הנה כי כן, חרף עמדת הנתבעים, קבע ביהמ"ש מועדים ברורים להשלמת הליכי העיון והגילוי.

עוד יצויין, כי הגם שעניין תיקון כתב התביעה הועלה במסגרת טענות הצדדים, לא ניתנה כל הוראה אופרטיבית (או בכלל) לגביו במסגרת החלטות בית המשפט.

13.
ביום 3.4.16 הוגשה בקשת הנתבעים למחיקת סעיפים מכתב התביעה, וזאת בשל טענת הנתבעים כי התובעים לא הבהירו מהי היצירה המקורית שהם טוענים לזכויות יוצרים בה ולא צירפו העתקה וכן בשל טענות הנתבעים לשימוש לרעה בהליכי משפט (בקשה מספר 7).

14.
במקביל, פעלו הצדדים לתיאום מועד ביניהם לביצוע הליכי גילוי ועיון הדדיים במסמכים, ומסתבר כי קבעו להיפגש ביום 15.5.16 במשרדי ב"כ הנתבעים לצורך כך.

15.
הצדדים חלוקים על אשר התרחש באותו מפגש, כאשר לטענת הנתבעים לא עמדו התובעים בחובות המוטלות עליהם ולא ביצעו הליכי הגילוי והעיון כנדרש ואף לא השיבו לשאלון בתצהיר ערוך כדין; בעוד התובעים טוענים את ההיפך.

16.
יומיים לאחר מכן, ביום 17.5.16 הוגשו בקשות מטעם שני הצדדים:

הנתבעים ביקשו להורות על מחיקת כתב התביעה בשל מחדלם של התובעים למלא אחר החלטת ביהמ"ש המחוזי ולהמציא את הנדרש מהם במסגרת ההליכים המקדמיים (בקשה מספר 10).

התובעים מצידם הגישו בקשה דחופה להורות לנתבעים להמציא את כל המסמכים אשר לא גולו על ידיהם, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט (לטענתם), וכן עתרו למחיקת כתבי הטענות שהוגשו מטעם הנתבעים ולסעדים לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש (בקשה מספר 11).

17.
ביום 18.5.16, הוגשה בקשה מטעם התובעים לתקן את כתב התביעה (בקשה מספר 12).

18.
ארבע בקשות אלו (7, 10, 11, 12) הן הבקשות שבפני
י ואדרש להן כעת כסדרן.
בקשה מספר 7 – בקשת הנתבעים למחיקת סעיפים מכתב התביעה

19.
במסגרת בקשה זו, עתרו הנתבעים, כאמור, למחיקת סעיפים מכתב התביעה, אשר פורטו בבקשה, ואשר עניינם כל טענות התובעים בעניין הפרת זכות יוצרים, וטענות נגזרות מהן וכן הסעדים הנגזרים מכח אותן עילות.

זאת, בהתבסס על טענת הנתבעים כי התובעים כלל לא טרחו לפרט במסגרת כתב התביעה מהי "זכות היוצרים" אשר הופרה, ואף לא טרחו לצרף לכתב התביעה עותקים מן "היצירה המקורית".

בבקשתם עמדו הנתבעים בהרחבה על כך שכבר בשלבים מוקדמים ביותר (עוד לפני הגשת כתב התביעה ולאחר קבלת מכתב ההתראה לפני תביעה), דרשו הנתבעים מן התובעים לפרט מהי אותה יצירה נטענת והתובעים לא עשו כן, ולא בכדי.

עוד עמדו הנתבעים על כך, שבעוד שהתובעים נמנעו מלהגיש כתב תביעה מתוקן במסגרתו יפורט האמור, הם עומדים על בקשותיהם להמשיך ולקיים הליכים מקדמיים במה שמצטייר, לטענת הנתבעים, כמסע דיג בניסיון לבסס את עילת התביעה.

עוד טענו הנתבעים, כי בהתנהלות זו של התובעים, אשר הגישו תביעתם מבלי לפרט מהי היצירה שהופרה ומבלי שזו צורפה, ותוך עמידה על דרישתם לגילוי מסמכים רחב יותר מגדר המחלוקות בין הצדדים, כאשר גדר המחלוקת במועד זה כלל לא ברור, כטענת הנתבעים, יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט המצדיק מחיקת חלק זה של התביעה.

הנתבעים אף טענו במסגרת הבקשה כי קבלתה צפויה להאריך את המועדים להשלמת ההליכים המקדמיים.

20.
התובעים הגישו (ביום 22.5.16) תגובה לבקשה, במסגרתה עמדו על כך שהנתבעים הזדרזו להגיש את הבקשה תוך שהם מפרים צו שיפוטי ונמנעים מגילוי המסמכים אותם הצטוו לגלות.

עוד עמדו התובעים כל כך, שבקשת הנתבעים התייתרה וזאת לאור העובדה שימים ספורים קודם להגשת התגובה הוגשה מטעם התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה.

התובעים הפנו להלכה הפסוקה המורה, כי ככל הניתן, יש לאפשר תיקונו של כתב טענות חלף מחיקתו, והוסיפו וטענו כי ככל שיאפשר ביהמ"ש את תיקון כתב התביעה, "הרי שאז יתאפשר לתובעים 1 ו – 2 ליתן פירוט רחב יותר גם לעניין זכות היוצרים שנטען כי הופרה בכפוף לקבלת העתק מכל המסמכים של הנתבעים 1 ו – 2 ושעד למועד הגשת תגובה זו סירבו להעבירם לידי התובעים 1 ו – 2 תוך ביזיון בית המשפט המחוזי" (ההדגשה במקור).

בסעיפים 18-22 לתגובתם, הביאו התובעים פירוט מסויים לטענתם בעניין זכות היוצרים שהופרה, והבהירו, כי "הקורסים הספציפיים של הפרויקט שנבנה על ידי הצדדים, כאמור בכתב התביעה (להלן: "הפרויקט המקורי") לרבות בניית סילבוס הקורס, רצף הלמידה, כתיבת תסריט התואם לסילבוס, עריכת הקלטות, הקלטת קריינות ושילובן בסרטון וכן תוכן הקורס מהווים יצירה המוגנת בזכויות יוצרים ("להלן: "היצירה")".

כפי שאציין בהמשך, גם במסגרת כתבי טענות אחרים הוסיפו התובעים ופירטו טענותיהם לגבי מהות היצירה ומהות ההפרה לה הם טוענים, הגם שלטענת הנתבעים אין די בפירוט זה.

21.
הנתבעים הגישו (ביום 2.6.16) תשובה לתגובת התובעים, במסגרתה חזרו על טענותיהם והגיבו לחלק מטענות התובעים.

הנתבעים טענו, כי אמנם בית המשפט המחוזי קבע כי לא תינתן ארכה להשלמת ההליכים המקדמיים לאור כוונת הנתבעים להגיש בקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה אך "אין בהחלטה זו כדי לקבוע כי המבקשים יוכלו להגיש בקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה רק לאחר השלמת ההליכים המקדמיים" (ההדגשה במקור, ראו סעיף 6.12 לתשובה).

עוד טענו הנתבעים, כי הפירוט שהובא בעניין היצירה שנטען כי הופרה אינו מספק, והוסיפו וטענו נגד התניית התובעים את הגשת כתב התביעה המתוקן בקבלת המסמכים מן הנתבעים כשלעצמה, ובפרט בהיותה סותרת את הנטען בבקשה לתיקון כתב התביעה (בקשה מספר 12, במסגרתה נטען כי כתב התביעה המתוקן שמתבקשת הגשתו צורף לבקשה).

22.
למעשה אין מחלוקת בין הצדדים, כי בקשת הנתבעים למחיקת סעיפים מכתב התביעה שקולה כנגד בקשה למחיקה על הסף, שכן למעשה הסעיפים שמבוקשת מחיקתם הם לב ליבה של התביעה.

23.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי הצדקה להיעתר לסעד כה דרסטי כמבוקש.

24.
ההלכה הפסוקה קובעת מקדמת דנא, כי הסעד של מחיקת כתב טענות, הוא סעד קיצוני אשר יינתן רק במקרים חריגים, כאשר ברור כי על פני הדברים אין לכתב הטענות כל תקומה.
זאת ועוד, ההלכה הפסוקה אף קובעת באופן ברור ומפורש, כי מקום בו ניתן להסתפק בתיקונו של כתב הטענות, יש להורות כן ואין להיעתר לסעד של מחיקתו, כאשר ככל שנגרמו לצד שכנגד הוצאות או נזקים כתוצאה מן התיקון, ניתן יהיה לשפותו בפסיקת הוצאות הולמות.
יפים לעניין דברי בית המשפט העליון בע"א 642/89 עיזבון שניידר ז"ל ואח' נ' עיריית חיפה ואח', פ"ד מו(1), 470:
"
אין מוחקים תביעה בשל חוסר עילה, אלא

אם כן ברור הדבר על פניה, ואף בהנחה

שכל האמור בה אכן יוכח, כי דינה לכישלון. אך כל עוד קיים סיכוי על-פי כתבי הטענות, ולו אך קלוש, כי התובע יזכה בתביעתו, אין למחוק אותה..." (ע"א 109/84
[
4
]
,
בעמ'
581
והאסמכתאות שם)
.
ב
כפי שסוכם בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין,
1990
)
365:
ו

"
בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן
-
כל שכן כשלא נתבקש - חייב בית המשפט לנהוג משנה-זהירות, כי המחיקה

שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו
".
ו
הלכה המשלימה דברים אלה היא, כי
-

"
כאשר הפגם שבכתב התביעה- חוסר העילה - ניתן לתיקון, והתובע רוצה

לתקנו, ייעתר לו בית המשפט ולא ימחוק את כתב התביעה, והוא, אפילו בדרגת

הערעור, ובלבד שהתיקון ירפא את הפגם" (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ'
370
;
ע"א 556/84
, 557,
ר"ע
495/84
, ב"ש
605/85
,
942
[5])
.

הלכה ותיקה זו, אשר נשנתה בפסקי דין רבים, מבוססת על העקרון המנחה אותנו של העדפת הירידה לחקר האמת על פני כבילת בעלי הדין בשלשלאות דיוניות.

25.
הנה כי כן, ככלל יש להעדיף את תיקונו של כתב התביעה על פני מחיקתו, ככל שהדבר ניתן וככל שלא יהיה בתיקון כדי לגרום לעיוות דין לצד שכנגד (ראו והשוו גם בספרו של גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), בעמ' 346, על הפסיקה הנזכרת שם).

26.
בענייננו, אמנם טענו הנתבעים בהרחבה כי היה על התובעים לכתחילה לפרט את היצירה הנטענת במסגרת כתב התביעה, בפרט כשקדמה לכך דרישת הנתבעים במסגרת המענה למכתב ההתראה, ואף טענו כי היה על התובעים לבקש את תיקונו של כתב התביעה בעקבות הדיון בבית המשפט המחוזי.

27.
ואולם, הנתבעים לא טענו, לא כל שכן שלא הוכיחו, כי ייגרם להם עיוות דין כלשהו אם יתאפשר תיקונו של כתב התביעה.

28.
הנתבעים אמנם טוענים כי התובעים פעלו שלא כדין בכך שלא פירטו מהי בדיוק היצירה אשר זכויות היוצרים בה הופרו לטענתם, ואולם, אין חולק, כי הנתבעים מבינים היטב מהן טענות התובעים, ולמה הן מכוונות. ואכן, הנתבעים התגוננו בפני
כתב התביעה הנוכחי בהתאם.

29.
העובדה שלא פורט בדיוק איזה חלק מהפרויקט מהווה יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, גם אם יש בה פגם, אינה מהווה פגם כה מהותי המחייב מניה וביה את מחיקת הסעיפים הרלוונטיים בכתב התביעה ויש להעדיף, אפוא, את תיקונו.

30.
בנסיבות אלו, לא מצאתי להיעתר לסעד הדרסטי המבוקש בבקשה מספר 7 ואני דוחה את הבקשה.

לעניין תיקון כתב התביעה אתייחס בהמשך החלטתי.

בקשה מספר 10 – בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה

31.
במסגרת בקשה זו, עתרו הנתבעים למחיקת כתב התביעה, וזאת בשל העובדה שהתובעים הפרו את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.3.16
בדבר גילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלון.

32.
עפ"י הנטען בבקשה, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורתה כאמור על השלמת ההליכים המקדמיים, קבעו הצדדים להיפגש ולבצע החלפה הדדית של תצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, וכן עיון הדדי במסמכים.

33.
בבקשתם, עמדו הנתבעים על כך שבעוד שהם (הנתבעים) עמלו על הכנת תצהירי גילוי מסמכים מפורטים ביותר, והכינו את כל המסמכים אשר פורטו בהם לעיונם של התובעים, הרי שהתובעים הפרו את ההחלטה, והגיעו לפגישה האמורה ללא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וללא תצהיר תשובות לשאלון חתום ע"י התובע.

34.
כפי שציינתי לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם על אשר התרחש באותו מפגש. כך, טוענות ב"כ התובעים בתוקף כי הובהר באותו מעמד כי התצהיר אינו חתום, אך הוא אושר ע"י התובע, ויועבר בתוך פרק זמן קצר כאשר הוא חתום ומאושר כדין, ולטענת ב"כ התובעים ניתנה הסכמת עו"ד אשכנזי ממשרד ב"כ הנתבעים.

35.
אין בדעתי להיכנס למחלוקות העובדתיות בין הצדדים באשר למה שהתרחש באותו מפגש משום שלטעמי אין הדברים נחוצים.

36.
סופו של דבר, אין חולק, כי בתוך זמן קצר (48 שעות) הוסר המחדל, והועברו לנתבעים תצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים ערוכים וחתומים כדין.

37.
בנסיבות אלו, ביקשתי את ב"כ הנתבעים, במעמד הדיון שהתקיים, להבהיר האם הנתבעים עומדים על בקשתם.

38.
ביום 30.10.16 הודיעו התובעים כי הם עומדים על הבקשה וזאת, משום שעיון בה מבהיר לביהמ"ש, פעם נוספת, את התנהלות התובעים, וכן בשל העובדה כי נפגעה שורת הצדק בכך שהתובעים העבירו את תצהיריהם יומיים לאחר שכבר הועברו להם תצהירי הנתבעים.

39.
על אף התעקשות הנתבעים, לא מצאתי כל הצדקה להיעתר לבקשה.

40.
אין צריך לומר, כי מחיקת כתב-טענות של בעל-דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. לפיכך, עפ"י ההלכה הפסוקה היא תינקט רק במקרים חריגים בהם ברור כי התנהלותו של בעל הדין נובעת מזלזול בוטה בהליך ובביהמ"ש ומחדליו חסרי תקנה. אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית-המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות (ראו והשוו ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר, יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4), 817, בפסקה 9 לפסק הדין).

41.
בענייננו, משהוסר המחדל בתוך פרק זמן קצר ביותר, לא מצאתי כל הצדקה להיזקק לבקשה.

42.
אף אין בסיס לטעמי לעמידת הנתבעים על בקשתם ועתירתם לחיוב התובעים בהוצאות בגין הגשתה. כאמור, הנתבעים הגישו בקשתם למחרת המועד שנקבע להחלפת התצהירים. גם אם לא אקבל את טענת התובעים כי היתה הסכמה מטעם הצד שכנגד לעיכוב בהעברת התצהירים החתומים, הרי שכאמור המחדל הוסר באופן מיידי, עוד ביום הגשת הבקשה (ראו נספח 2 לתגובת התובעים, אשר הנתבעים לא חלקו עליה בתשובתם), ולפיכך להשקפתי לא היה מקום כי הנתבעים יעמדו על ההכרעה בה, ומכל מקום לא מצאתי הצדקה לחייב את התובעים בהוצאות בשל כך.

43.
סוף דבר, אני דוחה גם את בקשה מספר 10.
בקשה מספר 11 – בקשת התובעים בעניין גילוי המסמכים

44.
במסגרת בקשה זו, אשר הוגשה אף היא ביום 17.5.16, תחת הכותרת "בקשה דחופה מטעם התובעים", עתרו התובעים לחייב את הנתבעים להעביר לעיון התובעים את כל המסמכים הנמצאים בידיהם, וכן עתרו למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים וכתב התביעה שכנגד, בשל אי קיום צו שיפוטי, ולסעדים מכח פקודת ביזיון בית המשפט.

45.
כזכור, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.3.16, קבעו הצדדים להיפגש ביום 15.5.16 כדי לבצע גילוי ועיון הדדי במסמכים והחלפת תצהירי תשובות לשאלונים.
לטענת התובעים בבקשתם, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי, החליטו הנתבעים, על דעת עצמם, להסתיר חלק מן המסמכים ולא לגלותם, בטענות שאינן ממין העניין.

46.
בתגובתם (אשר הוגשה ביום 25.5.16), טענו הנתבעים באריכות לעניין התנהלות התובעים וחוסר תום ליבם. עוד ציינו הנתבעים, כי לכל אורך הדרך שמרו על זכויותיהם וטענותיהם בקשר להליך גילוי המסמכים, ולגופו של עניין טענו כי המסמכים שגילויים מתבקש, הינם מסמכים החסויים בהיותם סוד מסחרי.

הנתבעים הדגישו, כי על פי ההלכה הפסוקה, היקף חובת הגילוי שבו יחוייב בעל סוד מסחרי, צריך להיקבע בזיקה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו. משכך, ומשעד לאותו מועד לא הציגו התובעים תשתית כלשהי לטענותיהם, ובפרט לא פרטו מהי ההפרה הנטענת של זכות היוצרים, הרי שאין לחייב את הנתבעים לגלות את המסמכים.

הנתבעים טענו, כי כל עוד לא הותר תיקונו של כתב התביעה, פעלו הנתבעים כדין באפשרם עיון וגילוי מסמכים מלא של כל המסמכים אשר אינם קשורים לטענות הכרוכות בהפרת זכות יוצרים, אשר לגביהם לא הונחה ע"י התובעים תשתית ראייתית.

הנתבעים שבו והדגישו, כי התנהלותם של התובעים לאורך ההליך הינה בגדר מסע דיג אסור שאין להתירו, שכן כל מטרתו להכביד על הנתבעים ולגרום להם הוצאות מיותרות, וזאת בניסיון לבסס עילת תביעה נגדם.

47.
בתשובתם לתגובה (שהוגשה ביום 5.6.16) חזרו התובעים על טענותיהם, תוך שהדגישו, כי היה על הנתבעים להעלות את טענת הסוד המסחרי בשלב מוקדם יותר, עובר להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.3.16, ומכל מקום, משהחלטה זו חייבה אותם לגלות את כל המסמכים שבידיהם, היה עליהם להשיג עליה בדרכים הקבועות בדין ולא לעשות דין לעצמם.

48.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ושמעתי את טענות הצדדים גם בדיון שהתקיים בפני
י, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

49.
עיון בתצהירי גילוי המסמכים שהוגשו מטעם הנתבעים (וצורפו לבקשת הנתבעים למחיקת התביעה, היא בקשה מספר 10), מעלה, כי בתצהיר גילוי המסמכים שנחתם ע"י הנתבע 1 והתובע שכנגד, מר קרסנובסקי, לא בא זכרה של טענת הסוד המסחרי; ואילו בתצהיר גילוי המסמכים שנחתם ע"י הנתבע 2, מר אללוף, סווגו מסמכים רבים ושונים, לרבות קבצי עבודה וסרטונים שהוכנו לאתר הקורסים החדש, וכן תרגולים, קבצי קריינות ותסריטים אשר הוכנו לאתר הקורסים החדש – כחסויים בהיותם סוד מסחרי.

50.
מדובר במסמכים שהם, כמובן, בלב ליבה של המחלוקת בין הצדדים, באשר, כזכור, טענתם המרכזית של התובעים בכתב התביעה היא כי אתר הקורסים החדש מהווה העתקה אסורה של אתר הקורסים המקורי, אשר כזכור, לטענת התובעים, נבנה ע"י התובעים והנתבע 1 תוך שותפות ביניהם.

לפיכך, למעשה אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר במסמכים מהותיים ביותר, אשר נוגעים במישרין לגדר המחלוקת בין הצדדים, ולמעשה הם עצמם מהווים את אותה מחלוקת, בהיותם המסמכים אשר נטען כי הם אלו שמהווים את המוצר המפר ו/או חלקים ממנו.

51.
טענת הנתבעים, לפיה אין להתיר את גילוי המסמכים, וזאת מאחר שמדובר במסע דיג אסור, עשויה במבט ראשון להישמע כטענה שובת לב.

אכן, הדעת נותנת, כי התובעים, אשר הם אלו שהגישו תביעה על העתקת יצירה המוגנת בזכות יוצרים, יידרשו, בשלב ראשון, להניח תשתית לטענה זו, ואין לאפשר להם להיבנות מן המסמכים המצויים בידי הנתבעים לצורך ביסוס עילת התביעה נגדם.

52.
על אף האמור, בענייננו מצאתי, כי דין הטענה להידחות וזאת בשל קיומם של מספר טעמים.

53.
ראשית, דעתי כדעת התובעים, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.3.16 חייבה את הנתבעים לגלות לתובעים את כל המסמכים שבידיהם, וזאת בתוך פרק הזמן שנקבע.

54.
עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי התקיים דיון ארוך ומעמיק במסגרתו שטחו הצדדים טענותיהם, ובסיומו ניתנה החלטת כב' השופט אמיר, אשר קבעה הוראות ברורות בעניין השלמת ההליכים המקדמיים, מתוך מודעות ומתן הדעת לכלל טענותיהם של הנתבעים.

כך, בעוד שהתובעים עמדו על כך שיש להסדיר את הליכי הגילוי והעיון במסמכים, טענו הנתבעים כי יש לדחות את הליכי הגילוי והעיון עד לאחר סיום הליך הגישור, ואולם טענתם נדחתה.

כך, הנתבעים הודיעו כי בדעתם לעתור למחיקת כתב התביעה ו/או חלקים ממנו, וביהמ"ש קבע ברחל בתך הקטנה, כי לא יהיה בהגשת בקשות מעין אלו כדי לעכב את הליכי הגילוי והעיון.

כך, גם הצעת הנתבעים לדחות את הליכי הגילוי והעיון עד לתיקון כתב התביעה לאור טענת הנתבעים כי יש מקום להבהיר מהי היצירה שנטען כי הופרה (ראו דברי ב"כ הנתבעים בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון בשורות 17-19: "אני מציע לחברתי להגיש תביעה מתוקנת ואז כל הליכי הגילוי ייעשו בהתאם") – לא התקבלה.

55.
עיון בפרוטוקול ובהחלטה מעלה כי בית המשפט המחוזי היה ער ומודע היטב לטענות הנתבעים כי כתב התביעה לוקה בחסר וכי לא פורטה בו היצירה שנטען כי הופרה, ועל אף האמור, מצא בית המשפט המחוזי לקבוע כי ללא קשר לטענות אלו, וללא קשר לתיקון כתב התביעה (לגביו לא מצא ליתן כל הוראה), יהיה על הנתבעים לגלות את כל המסמכים שברשותם בתוך המועד שנקבע.

56.
הנתבעים לא טענו במהלך הדיון דבר וחצי דבר לעניין היותם של מסמכים אלו או אחרים חסויים, וזאת בניגוד לטענת הנתבעים בתגובתם, כי הודיעו כי הם שומרים על זכויותיהם וטענותיהם ביחס לגילוי המסמכים.

ודוק. מדובר, כאמור, במסמכים שהם לב ליבה של המחלוקת. לא מדובר, במסמכים אשר יכול ונשמטו מזכרונם של הנתבעים או שנשתכחה מליבם הטענה הבסיסית שמדובר בסוד מסחרי (טענה שלא בא זכרה גם בכתב הגנתם).

57.
בסיומו של הדיון, כאמור, ניתנה החלטה ברורה ומפורשת המורה לנתבעים לגלות את כל המסמכים שברשותם והנוגעים לעניין.

לפיכך, ככל שאכן לטענת הנתבעים אין לחייבם להעביר מסמכים אלו או אחרים – לא כל שכן המסמכים המהותיים ביותר למחלוקת בין הצדדים -
היה עליהם, לכל הפחות, להעלות את טענת החיסיון באותו שלב, ולהבהיר כי אין בדעתם לגלות את המסמכים אשר לטענתם הם חסויים. הנתבעים לא עשו כן, ואף לא השיגו על החלטת בית המשפט המחוזי.

58.
למעשה, הנתבעים אינם מכחישים כי בקשתם היא לדחות את חיובם לגלות את המסכים עד לתיקונו של כתב התביעה ע"י התובעים. כך, במעמד הדיון בפני
י, שהתקיים ביום 27.10.16, הבהיר ב"כ הנתבעים: "אני הגשתי מיד בבקשה 7 בתוך התקופה לא חיכיתי אני מבקש לא לקיים את כל ההליכים עד שיוכרע התיקון".

59.
טענת הנתבעים בפני
י היום, לפיה יש לדחות את גילוי המסמכים עד לתיקונו של כתב התביעה (ובכלל זאת הבהרת היצירה כי נטען שהופרה וכיוצ"ב) עומדת בניגוד ברור להחלטה שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי אשר, לאחר ששמע את טענות הנתבעים, הורה במפורש כי לא יהיה בהגשת בקשות מעין אלו כדי לעכב את הליכי הגילוי והעיון.

60.
בזהירות הראויה ניתן לומר, כי בעיון בהתנהלות הנתבעים, לרבות בבקשות ובתגובות שהוגשו על ידם, מעורר את הרושם כי הנתבעים ביקשו לעשות כל שלאל ידם כדי להימנע ממסירת המסמכים הנדונים, המהווים, כאמור, על פי הנטען בכתב התביעה, את המוצר המפר, ולכל הפחות לדחות את העיון בהם ככל שניתן.

אלא, שכאמור, בית המשפט המחוזי כבר דחה ניסיונות אלו והבהיר בצורה מפורשת כי על הנתבעים לגלות את כל המסמכים שברשותם. בנסיבות אלו, התנהלות הנתבעים, אשר מנסים בדרכים עקיפות להשיג את אותה תוצאה אותה קיוו לקבל בסיומו של הדיון בבית המשפט המחוזי ובית המשפט לא נעתר להם, אינה ראויה.

61.
למעלה מן הצורך יובהר, כי גם לגופה, ספק בעיניי אם יש בטענת הסוד המסחרי כדי להצדיק את אי גילוי המסמכים לתובעים.

ראשית, הטענה נטענה בעלמא, ולא הובהר מדוע מהווים המסמכים סוד מסחרי. על פני הדברים, אף יש קושי בטענה כי המסמכים מהווים סוד מסחרי, מקום בו נטען בכתב ההגנה בלהט, כי מדובר בקורסים (הבנויים מסרטונים, קבצי קריינות, תסריטים ותרגולים אשר כולם סווגו כמסמכים חסויים בתצהיר הנתבע 2) שאין בהם כל חידוש ודומים להם מצויים זמינים ברשת לכל דיכפין (ראו, למשל, סעיף 7.10 לכתב ההגנה וסעיף 3.10 לתצהיר גילוי המסמכים של הנתבע 2).

זאת ועוד, בדיון שעלה בפני
י הסתבר, כי לטענת ב"כ הנתבעים, מצויים כלל הסרטונים והמסמכים בידיו של התובע 1 או בשליטתו (ראו, למשל, עמ' 4 לפרוטוקול ש' 19-21).

62.
כך או כך, כאמור, עמדתי היא כי החלטת בית המשפט המחוזי חייבה את הנתבעים להעביר לעיון התובעים, בתוך המועדים שנקבעו, את כל המסמכים המצויים ברשותם, ולפיכך לא היו הנתבעים להיאחז בטענה זו כדי להימנע ממסירת המסמכים.

63.
לאור האמור מצאתי לקבל את בקשה מספר 11 ולחייב את הנתבעים למסור לעיון התובעים את כל המסמכים שברשותם, כמתחייב מהחלטת בית המשפט המחוזי.

64.
יחד עם זאת, לא מצאתי, בשלב זה, מקום להיזקק לסנקציות לפי פקודת ביזיון בית משפט ואף לא לסעד הדרסטי שהתבקש בדמות מחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד וזאת ברוח הלכות בית המשפט העליון שצוטטו לעיל.

בקשה מספר 12 – בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה

65.
כאמור, מדובר בבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה. כעולה מן הבקשה, תיקון כתב התביעה כמבוקש נעוץ במסמכים אשר התקבלו בידי התובעים מארגון המורים, מכח אותן החלטות שניתנו במעמד הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ונזכרו לעיל.

בהתאם לאותן החלטות, הועברו לתובעים מאת ארגון המורים מסמכים המעידים מי נרשם כמנחה פדגוגי בפרויקט המקורי ובפרויקט החדש, וכן מסמכי הנהלת חשבונות.

66.
במסגרת הבקשה, אף פירטו התובעים טענותיהם בעניין הפרת זכויות היוצרים הנטענת על ידם (ראו, למשל, סעיפים 16-20).

67.
יחד עם זאת, התובעים לא הבהירו במסגרת הבקשה מהי בדיוק מהות התיקון המבוקש על ידם, ואף לא צירפו את כתב התביעה המתוקן אותו הם מבקשים להגיש, הגם שבגוף הבקשה נטען כי כתב התביעה המתוקן צורף אליה (ראו סעיף 7 לבקשה וסעיף 10 לתצהיר).

68.
בתגובתם (אשר הוגשה ביום 8.6.16), התנגדו הנתבעים לבקשה לתיקון כתב התביעה, ועמדו על כך שהתובעים לא פירטו את מהות התיקון המבוקש, וטענו שכתב התביעה המתוקן צורף לבקשה, כאשר, ימים ספורים קודם לכן, במסגרת תגובתם לבקשה מספר 7, טענו התובעים כי כתב תביעה מתוקן יוגש רק לאחר שיתאפשר להם עיון במסמכי הנתבעים.

עוד עמדו הנתבעים על כך, שבמסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, כלל לא הובהר מהו התיקון המבוקש.

הנתבעים טענו, כי גם הפירוט שניתן במסגרת הבקשה למהות היצירה הנטענת, אין די בו כדי להוות פירוט לעניין זכויות היוצרים, ויתרה מכך הוא מהווה סתירה ושינוי חזית מטענות התובעים.

עוד הלינו הנתבעים על כך שהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה באיחור ניכר, לאחר שהועברו אליהם תצהירי גילוי המסמכים והתשובות לשאלונים מן הנתבעים.

69.
במסגרת תשובתם לתגובה, הלינו התובעים בהרחבה על התנהלותם של הנתבעים ,והבהירו בין היתר, כי בקשת התיקון מתבקשת הן על מנת להבהיר את הטענות המקוריות ברוח המסמכים שהתקבלו מאת ארגון המורים, והן על מנת ליתן פירוט רחב יותר לעניין זכות היוצרים שנטען כי הופרה, וזאת, בכפוף לקבלת העתקים מכל המסמכים שבידי הנתבעים.

70.
במעמד הדיון שהתקיים, טענה ב"כ התובעים כי העובדה שנכתב בבקשה לתיקון כתב התביעה כי כתב התביעה המתוקן מצורף, מקורה בטעות סופר, וכי למעשה בקשת התובעים היא לאפשר להם לתקן את כתב התביעה לאחר שיתקבלו בידיהם כל מסמכי הנתבעים.

71.
העולה מן המקובץ, כי גם בשלב זה, לאחר שהוגשה תגובה ותשובה ולאחר שהתקיים דיון בבקשה, עדיין לא ברור לביהמ"ש עד תום מהי מהותו המדוייקת של התיקון המבוקש.

72.
אכן, הדין וההלכה הפסוקה לימדונו כי ככלל, יש להיעתר ביד רחבה לבקשות לתיקון כתב התביעה אשר יהיה בהן כדי להבהיר ולחדד את הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, ואפשר שאכן כזאת היא בקשת התובעים.

73.
יחד עם זאת, לעת הזו, משלא ברורה מהותו המדוייקת של התיקון המבוקש, ומשלא עמדו התובעים בחובתם על פי הדין לתמוך בתצהיר את העובדות החדשות שמבקשים הם להוסיף לכתב התביעה (בין היתר משלא ברור מהן אותן עובדות חדשות בדיוק), לא מצאתי כי ניתן להיעתר לבקשה.

74.
עמדתי היא, כי אין הצדקה להעתר לבקשה אמורפית לתיקון כתב התביעה בטרם יובהר לבית המשפט
מהם בדיוק התיקונים המבוקשים ויונחו בפני
ו תצהירים מתאימים לאימות הטענות. אף לא מצאתי הצדקה לאפשר תיקון חלקי של כתב התביעה כעת, מקום בו ברור כי יכול ולאחר השלמת הליך גילוי המסמכים יתבקש תיקון נוסף של כתב התביעה.

75.
לפיכך, בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה ואף נראה כי טרם בשלה העת להגשתה.

76.
יחד עם זאת, אין לסתום את הגולל על עצם האפשרות לבקש את תיקונו של כתב התביעה, ולפיכך, ככל שתוגש ע"י התובעים בקשה ערוכה כדבעי ונתמכת בתצהיר כדין לתיקון כתב התביעה לאחר שיתבררו להם מלוא העובדות, תישקל בקשה זו לאחר קבלת תגובה ותשובה לה כדין.

77.
בשולי הדברים אעיר, כי לא נעלם מעיניי כי תיקונו של כתב התביעה למעשה מתחייב לאור החלטתי בבקשה מספר 7 במסגרתה דחיתי את בקשת הנתבעים למחוק סעיפים מכתב התביעה, וזאת בשל האפשרות לתיקונו.

יחד עם זאת, העולה מן המקובץ, כי כל עוד לא הומצאו לתובעים המסמכים המבוקשים על ידם, לא ניתן לעמוד על התיקון המדוייק המתבקש על ידיהם ולהכריע בעניינו.
לפיכך, ככל שלאחר השלמת הליך העיון לא יעתרו התובעים לתיקון כתב התביעה באופן המבהיר את מהות היצירה שנטען כי הופרה, שמורות לנתבעים טענותיהם בעניין.
סיכום

78.
מצאתי להפריד בין הבקשות ולדון בהן כל אחת בנפרד כסדרה, ואולם ברור כי הבקשות כרוכות זו בזו ומשפיעות זו על זו.

79.
כפי שציינתי לעיל, לא נעלם מעיניי הקושי עליו הצביעו הנתבעים בטענתם כי למעשה מבקשים התובעים להקדים את גילוי המסמכים מטעמם של הנתבעים להגשת כתב תביעה מתוקן במסגרתו יבהירו מהי בדיוק עילת התביעה העומדת להם נגד הנתבעים.

80.
ואכן, משמעותן המצטברת של ההחלטות בבקשות השונות שהונחו בפני
י היא, כי בסופו של דבר יתאפשר לתובעים להגיש בקשתם לתיקון כתב התביעה רק לאחר שיקבלו מן הנתבעים את כל המסמכים המבוקשים על ידיהם ובכלל זאת רכיביו השונים של הפרויקט שנטען כי הוא הפרויקט המפר.

81.
ואולם, במכלול הנסיבות סברתי כי תוצאה זו – מעבר לכך שהיא מתחייבת מהחלטת בית המשפט המחוזי בראשית ההליך שהיא, כמובן, מחייבת גם את בימ"ש זה – הרי שהיא התוצאה הנכונה והראויה בבחינת השאיפה לרדת לחקר האמת תוך שמירה, ככל הניתן, על יעילות דיונית.

82.
בבואי לשקול את שאלת ההוצאות סברתי, כי לאור העובדה ששני הצדדים חדלו במחדלים דיוניים, מי יותר ומי פחות, אין מקום לעת הזו לפסוק הוצאות לחובת מי מהם.

יחד עם זאת אעיר, כי דומה כי הצדדים שניהם מכבירים בקשות ומסמכים, תוך חזרה על טענות שהועלו שלא לצורך, וככל שלא יפעלו הצדדים לתקן דרכיהם, עניין זה יובא בחשבון אף הוא בבואי לפסוק הוצאות בסיום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

83.
סוף דבר, אני דוחה את בקשות הנתבעים למחיקת כתב התביעה ומחיקת סעיפים ממנו (בקשות 10 ו – 7) ללא צו להוצאות.

אני מקבלת באופן חלקי את בקשת התובעים במסגרת בקשה מספר 11 ומורה כי הנתבעים יעבירו לתובעים, בתוך 10 ימים מהיום, את כל המסמכים המצויים ברשותם והנוגעים למחלוקת שבין הצדדים, ובכלל זאת כל המסמכים אשר פורטו בתצהירו של הנתבע 2 וטרם הועברו לעיון התובעים.

אני דוחה, בשלב זה, את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה (בקשה מספר 12) ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ז, 31 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 37076-09/15 בני לבוב, בלאק בורד בע"מ נ' אסף קרסנובסקי, חן אלאלוף (פורסם ב-ֽ 31/10/2016)