פסקי דין על ישראל פאר | פסקי דין על נעמי פאר | פסקי דין על מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה | פסקי דין על יעקב מזרחי |

42654-10/16 תק     06/04/2017




תק 42654-10/16 ישראל פאר, נעמי פאר נ' מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ, יעקב מזרחי








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 42654-10-16 פאר ואח' נ' מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם הבכיר
ניר זיתוני


תובעים

1.ישראל פאר

2.נעמי פאר


נגד


נתבעים

1.מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ

2.יעקב מזרחי




פסק דין


1.
לפניי תביעה כספית על סך 33,500 ₪ כנגד חברה קבלנית שהתחייבה לבצע פרויקט של בניית ממ"ד ומרפסת בבית התובעים וכנגד הבעלים הנטען של החברה.

2.
התובעים הם בני זוג המתגוררים ברח' הנטקה 39 בחיפה. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה העוסקת בבנייה של מבנים מסוגים שונים לרבות תוספת ממ"ד ומרפסת לבתים קיימים. הנתבע 2 (להלן: "יעקב") הוא מי שחתם על ההסכם עם התובעים.

3.
ביום 8.7.14 התחייבה הנתבעת להגיש עבור התובעים בקשה להיתר בנייה ולבצע את התכנון והגשת המסמכים הנדרשים לקבלת היתר לבניית ממ"ד ומרפסת בדירת התובעים תמורת 10,000 ₪. אין מחלוקת כי סכום זה שולם, ניתנה קבלה בגינו והתובעים לא מבקשים את החזרתו.

4.
ביום 5.3.15 חתמו הצדדים על הסכם עבודות לבניית ממ"ד ומרפסת (להלן :"ההסכם"). לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים התרשמתי כי מדובר בהסכם המבוסס על נוסח סטנדרטי אשר הובא על ידי הנתבעת. ב"הואיל" הרביעי של ההסכם הצהירו התובעים כי קיים היתר בנייה מאושר בביצוע העבודות. לאחר הדיון התברר כי אין מחלוקת שהצהרה זו אינה נכונה שכן שני הצדדים הציגו מסמכים לפיהם היתר הבנייה נחתם ביום 31.7.16. הנתבעת מוגדרת בהסכם כ"קבלן המבצע". בפרק ההגדרות בס' 2 של ההסכם מוגדר הקבלן המבצע כ "הקבלן לרבות עובדיו ו/או שולחיו ו/או קבלני משנה ו/או כל פועל ו/או כל עובד עבורו ו/או מטעמו לביצוע העבודה". בס' 5.1 של ההסכם התחייבה הנתבעת לסיים את העבודה לא יאוחר מ-38 ימי עבודה מיום תחילת העבודה עד היום שבו תימסר החזקה לתובעים. בס' 10.1 של ההסכם הסכימה הנתבעת כי המפקחים על העבודה , שהם גם הפוסקים המקובלים עליה ומחייבים אותה , הם המהנדס, הארכיטקט והמפקח שמצוינים בהסכם. בס' 1של נספח א' להסכם נכתב כי המהנדס הוא מוחמד אגבריה( להלן: "מוחמד") ו/או איליה קפלן (להלן: "איליה"). בס' 2 של נספח ב' להסכם נכתב כי התובעים ישלמו עבור רכישת בטון וברזל הנחוץ לממ"ד מיד בחתימת חוזה סכום של כ-25,000 ₪ על מנת לשמר ולהגן על מחיר חומרי הגלם מפני עליית מחירים. בנספח ג' של ההסכם נכתב כי ההסכם מותנה בהשלמת הליכי קבלת אישורי הבנייה מהעירייה באחריות הנתבעת. אם מסיבה כלשהי לא התקבלו האישורים המתאימים, ההסכם בטל. אם ההסכם בטל בשל אי קבלת אישורי הבנייה , תחזיר הנתבעת לתובעים את מלוא התשלום הראשון בסך 25,000( כך במקור – נ.ז.) תוך חודש ימים מביטול ההסכם.

5.
אין מחלוקת כי ביום חתימת ההסכם שילמו התובעים 25,000 ₪ וקיבלו קבלה.

6.
בכתב התביעה מיום 31.10.16 טוענים התובעים כי תוך מספר חודשים התברר להם שהנתבעים לא עשו דבר ואף לא פתחו תיק בקשה להיתר בנייה בעירייה. הנתבעים שיקרו כאשר הצהירו שהיתר הבנייה עומד להתקבל תוך שבוע. התובעים פעלו בעירייה כדי לקיים את התחייבות הנתבעים לקבלת היתר בנייה שכן הנתבעת לא הייתה קבלן רשום ולא יכולה הייתה לקבל את ההיתר שלא באמצעות קבלן רשום. הנתבעים הציגו מצג שקרי בפתיח להסכם לפיו יש בידיהם את כל ההיתרים ההכשרות וההסמכות על פי חוק לבצע את העבודה. לכן מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים להחזיר את המקדמה בסך של 25,000 ₪ וכן לשלם לתובעים את ההפרש בין המחיר הכולל אותו התחייבו לשלם לנתבעת לבין המחיר אותו נאלצו לשלם לקבלן אחר מרום משגב ייזום ובנייה בע"מ (להלן: "הקבלן האחר") כמפורט בהסכם עם הקבלן האחר מיום 12.8.16 שצורף לכתב התביעה. בשל מגבלת סכום התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות , התובעים צמצמו את תביעתם מ-42,000 ₪ ל-33,500 ₪.

7.
ביום 8.1.17 הגישו הנתבעים כתב הגנה. הנתבעים הכחישו כי הצהירו בפני
התובעים שהיתר הבניה עומד להתקבל תוך שבוע. אם היתר הבנייה היה מתקבל תוך שבוע , לא ברור מדוע התובעים היו מוכנים לשלם 25,000 ₪ כדי להגן על עצמם מפני עליית מחירים. הבקשה להיתר בנייה הוגשה ביום 22.6.15 כאשר עורך הבקשה והמהנדס הוא איליה. לאחר חתימת ההסכם הייתה בעיה של התנגדויות שכנים , בה טיפלו הנתבעים למרות שלא היו חייבים לעשות כן. ביום 14.3.15 אישרה הוועדה המקומית בניית ממ"ד עם המרפסות ולאחר מכן הוגשה בקשה להיתר. התובעים צירפו להסכם עם הקבלן האחר את כתב הכמויות שהכין איליה, שהוא המהנדס מטעם הנתבעים. איליה גם פיקח על הבנייה וחתם את החתימות הנדרשות לקבלת אכלוס, לאחר שהנתבעים שילמו את שכרו תוך הסתמכות על כך שהנתבעת תבצע את הבנייה בהתאם להסכם. התובעים הודיעו על ביטול ההסכם במכתב מיום 11.7.16, 5 ימים לאחר שקיבלו היתר בנייה , תוך שהם דורשים השבת כספים בטענה לפיה טרם קיבלו היתר בנייה. התובעים חזרו על דרישתם לבטל את ההסכם ולהשיב כספים ביום 29.7.16 וביום 1.8.16 למרות שבמועד זה ההיתרים היו בידיהם והם היו במשא ומתן מתקדם עם הקבלן האחר, עמו חתמו על הסכם ביום 12.8.16. התובעים הם אלה שלחצו על הנתבעים להתקשר בהסכם טרם קבלת היתר בנייה , כפי שעולה מהודעת דואר אלקטרוני מיום 16.2.15. הנתבעת הסתמכה על ההסכם ולא התקשרה עם מזמינים אחרים לביצוע העבודות. טופס קבלן רשום ניתן רק בסוף תהליך ההיתר ולכן במועד בו ביטלו התובעים את ההסכם, עדיין לא הגיע המועד להגשת טופס קבלן רשום.
על כן מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות ושכ"ט עורך דין.

8.
היום התקיים דיון במסגרתו נשמעו עדויות התובעים. כמו כן, נשמעו העדויות של הבעלים של הקבלן האחר חיים וילדר (להלן: "חיים"), גב' יונה שריקי (להלן: "יונה") שהיא אמה של שכנתם של התובעים שהגישה תביעה דומה בתיק 21528-11-16 (להלן: "התיק המקביל") ושכנה נוספת בבניין בשם אראלה פרנקל (להלן: "אראלה") , לה הסכימו הנתבעים להחזיר את המקדמה בסך של 25,000 ₪ מבלי שהגישה תביעה.

9.
התובע טען כי הטענה העיקרית הינה שהנתבעת היא לא קבלן רשום ולכן לא יכולה הייתה לחתום עם התובעים על הסכם. התובע טוען כי התובעים הסכימו לשלם 25,000 ₪ על בסיס האמירה של יעקב לפיה תוך שבוע או שבועיים יש היתר בנייה. חודשיים לאחר מכן גילו התובעים כי הנתבעת בכלל לא פתחה תיק בעירייה כדי לקבל היתר. התובע הסביר כי במשרד מהנדס העיר אמרו שגם לאחר חתימת ההיתר ביום 11.7.16 העניין עדיין לא גמור , כי יש את שלב ההערות. בשלב זה התובעים הפסיקו להאמין והזמינו את יעקב לפגישה עם 4 משפחות מהבניין. יעקב לא הגיע לפגישה. ההתנגדות של השכנים נבעה מכך שהשכנים טענו שהתובעים מבקשים להוסיף 2 מרפסות ו-2 ממ"דים בגלל שהנתבעת הוסיפה לתיק הבקשה להיתר את אראלה ללא ידיעת התובעים. התובע היה מודע לכך שבהסכם נכתב כי התובעים מצהירים שיש כבר היתר בנייה , אך לא עמד על תיקון ההסכם , שכן יעקב אמר לו כי זה מה שכתוב בכל החוזים ואין להם מה לדאוג.

10.
חיים העיד כי הקשר עם התובעים נוצר דרך יפעת פרויקטים. חיים קיבל את הנתונים הדרושים לו לגבי כמות הברזל והבטון מאיליה ולכן לא נדרש לכתב הכמויות הקודם כדי להכין כתב כמויות משלו. חיים אישר כי ההסכם עם הקבלן האחר שצורף לתביעה , הוא הסכם שהתובע נתן לו. חיים אישר כי איליה עשה את תפקידו נאמנה במהלך ביצוע העבודות.

11.
אראלה העידה כי חתמה על הסכם מול הנתבעת לאחר התובעים. הבקשה להיתר בנייה שנגעה לה , נרשמה רק על שמו של התובע. אראלה לא הגישה תביעה כנגד הנתבעים כיוון שהנתבעים התנהגו אליה יפה והחזירו לה את המקדמה ששילמה עבור החומרים בסך של 25,000 ₪. אראלה לא שללה את טענתו של ירדן לפיה אמר לה שהוא מחזיר לה את הכסף לפנים משורת הדין, כמחווה של רצון טוב ובגלל שהיא אלמנה.

12.
מטעם הנתבעים התייצב לדיון ירדן מזרחי, בנו של יעקב (להלן: "ירדן"). ירדן טען
שהוא הבעלים של הנתבעת. ירדן העיד כי יעקב לא הגיע לדיון כיוון שהוא אחרי התקף לב. ירדן הדגיש כי אגרות הבנייה שולמו ביום 6.7.15, בניגוד לטענת התובע לפיה לא הייתה כל התקדמות. ירדן הדגיש כי לא התקיימו התנאים המופיעים בנספח ג' לביטול ההסכם ולהחזרת המקדמה לתובעים. ירדן אישר כי הנתבעת היא לא קבלן רשום , אך היא מעסיקה קבלן רשום , כמו שהיא מעסיקה מהנדס. נטען כי לאחר קבלת המכתב מיום 29.7.16 הגיב ירדן כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם והתובעים הסכימו איתו. ירדן הסביר כי העובדים של הנתבעת אמורים היו לבצע את העבודה תחת פיקוח של קבלן רשום. לשיטתו , התובעים לא היו חייבים לדעת בשלב החתימה על ההסכם מיהו הקבלן הרשום שיבצע את הבנייה ומכל מקום , התובעים לא הפנו כל שאלה לנתבעת בעניין זה. הנתבעת רכשה את החומרים לביצוע העבודה ויש לה קבלות , אך אלו לא צורפו לכתב ההגנה ולא הובאו לדיון. נטען כי מתוך המקדמה בסך של 25,000 ₪ הנתבעת שילמה מע"מ ושכרה את שירותם של בעלי מקצוע לרבות מודד. חרף האמור לעיל , הנתבעת הסכימה להחזיר לאראלה את המקדמה שכן אראלה אמרה שהיא לא מתכוונת לבנות והנתבעת הייתה מוכנה לספוג את העלויות בהתחשב בכך שאראלה היא אלמנה .

13.
השאלה הראשונה בה עליי להכריע היא האם הנתבעת הפרה את ההסכם באופן המצדיק את ביטול ההסכם על ידי התובעים והשבת המקדמה בסך של 25,000
₪. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה אני משיב לשאלה זו בשלילה. לא עלה בידי התובעים להצביע על הוראה כלשהי בהסכם הכתוב אשר הופרה על ידי הנתבעים. הטענה לפיה יעקב התחייב במעמד החתימה על ההסכם כי ינתן היתר בנייה תוך שבוע היא טענה בעל פה המנוגדת להסכם הכתוב , בו נכתב משום מה כי ההיתר כבר ניתן. אין די בעובדה כי יעקב לא התייצב לדיון מבלי שהוצגה תעודה רפואית המצדיקה את היעדרותו, כדי לשנות את מסקנתי בעניין זה . אין כל הגיון בטענת התובע לפיה יעקב יכול להתחייב בשם הוועדה המקומית כי ינתן היתר בנייה תוך שבוע. טענה זו של התובע אף אינה מתיישבת עם המסמכים שצורפו כבר לכתב ההגנה , לפיהם הבקשה להיתר התקבלה בעירייה רק ביום 22.6.15. אין צורך לגלות הבנה מעמיקה בדיני התכנון והבנייה או בפרקטיקה הנוהגת בוועדה המקומית כדי להגיע למסקנה לפיה לא ייתכן שיינתן היתר בנייה תוך שבוע כאשר הבקשה לקבלת היתר טרם הוגשה.

14.
הבקשה להיתר הוגשה על ידי איליה שהוא גם עורך הבקשה וגם המהנדס האחראי לביצוע השלד. ככל שהתובעים היו סבורים כי איליה התרשל בטיפול בבקשה להיתר , היה עליהם לצרפו לרשימת הנתבעים למרות שאיליה פעל בשמה של הנתבעת.

15.
טענת התובעים לפיה הליכי קבלת ההיתר לא התקדמו במהירות הנדרשת בשל מחדלי הנתבעים לא הוכחה. התובעים ידעו לצרף מכתבים אותם שלחו בזמן אמת לנתבעת. על רקע זה בולטת בהיעדרה כל טענה כתובה של התובעים במכתב, בדואר אלקטרוני או במסרון בעניין זה לפני הודעת ביטול ההסכם מיום 11.7.16 . הטענות המפורטות שהועלו לעניין זה באמצעות המוצג ת/4 היו צריכות למצוא את ביטויין בכתב התביעה או בכתב התשובה לכתב ההגנה , כדי שתהיה לנתבעים שהות מספקת ללמוד את הטענות ולהגיב להן.

16.
אני דוחה את הטענה לפיה הנתבעת הפרה את ההסכם כאשר התקשרה בהסכם לביצוע עבודות בנייה מבלי שהייתה במעמד של קבלן רשום. טענה זו אינה מתיישבת בשום פנים ואופן עם הגדרת קבלן רשום בס' 2.1 של ההסכם , הכוללת גם את שלוחיה של הנתבעת.

17.
אני דוחה את טענת התובעים לפיה התובעים היו רשאים לבטל את ההסכם ביום 11.7.16 משום שלא התקבל היתר בנייה עד אותו המועד. כפי שהתברר כבר מעיון בנספח א' 1 לכתב ההגנה , אגרות הבנייה שולמו ביום 6.7.16 ולכן הליכי קבלת ההיתר היו באותה העת בשלב מתקדם ביותר. במבחן התוצאה אין מחלוקת כי ההיתר נחתם סופית ביום 31.7.16.

18.
השאלה הבאה לה עליי להידרש היא האם ביטול ההסכם על ידי התובעים ללא הצדקה מחייב את הנתבעת להחזיר לתובעים את המקדמה בסך של 25,000 ₪. ירדן טען במהלך הדיון כי הנתבעת עשתה שימוש בכספים אלה כדי לשלם לבעלי מקצוע, לשלם מע"מ ולרכוש חומרים. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שהנתבעת לא הציגה קבלות לתמיכה בטענות אלה, בהתחשב בעדותו של ירדן לפי הקבלות בגין החומרים מצויות ברשות הנתבעת , אך משום מה לא הובאו לדיון. חרף האמור לעיל , אני סבור כי אין הצדקה לחייב את הנתבעת להחזיר לתובעים את כל סכום המקדמה. לא מצאתי כל בסיס בטיעוני התובעים ובראיות שהציגו כדי להגיע למסקנה לפיה התובעת רימתה אותם כאשר לקחה מהם מקדמה בסך של 25,000 ₪ במעמד החתימה על ההסכם כדי להגן על
מחיר חומרי הגלם ולא עשתה שימוש בכסף כדי לרכוש חומרי גלם . מאידך, לא נטען כי הנתבעת לא יכולה לעשות שימוש בחומרי הגלם אותם רכשה לטובת בניית המרפסות והממ"דים בבניין ברח' הנטקה 39 בחיפה , לטובת פרויקטים אחרים שהיא בונה במקביל. כמו כן, יש הגיון בטענת הנתבעת לפיה נעשה שימוש בכספי המקדמה כדי להתקשר עם בעלי מקצוע דוגמת מודד וכן כדי לשלם מע"מ. כיוון שהנתונים המדויקים לעניין זה מצויים ברשות הנתבעת והנתבעת כשלה מלהציגם מצאתי לנכון לקבוע על דרך האומדנה כי לנתבעת נגרמו הוצאות ריאליות בסך של 15,000 ₪ , לרבות הנזק שנגרם לנתבעת מביטול ההסכם ללא הצדקה על ידי התובעים. בהתאם אני מחייב את הנתבעת להחזיר לתובעים מתוך כספי המקדמה סך של 10,000 ₪.

19.
לאור מסקנתי לפיה ההסכם בוטל ללא הצדקה על ידי התובעים, אין כל יסוד לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בגובה ההפרש בין המחיר אותו התחייבו התובעים לשלם לנתבעת בגין הפרויקט כולו לבין המחיר אותו התחייבו לשלם לקבלן האחר.

20.
העובדה כי הנתבעת הסכימה להחזיר לאראלה 25,000 ₪ אינה מחייבת להגיע לתוצאה דומה גם לגביי התובעים, לאחר שאראלה, אשר הובאה לעדות מטעם התובעים , לא שללה את ההסבר של ירדן לפיו הסכים להחזיר לה את המקדמה לפנים משורת הדין ובהתחשב בהיותה אלמנה.

21.
לא מצאתי בכתב התביעה או בטענות התובעים כל בסיס לחיוב אישי של יעקב. אין די לעניין זה בעובדה כי יעקב חתם על ההסכם בעצמו לצד ציון שמה של הנתבעת. לא מצאתי בסופו של דבר כל בסיס להרמת מסך או לחיוב אישי של יעקב על בסיס מחדל או מעשה שיעקב עשה בעצמו.

22.
אשר על כן , אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 10,000 ₪.

לאור תוצאת פסק הדין ונימוקיו אין צו להוצאות.


סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.




על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו.




ניתן היום,
י' ניסן תשע"ז, 06 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 42654-10/16 ישראל פאר, נעמי פאר נ' מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע"מ, יעקב מזרחי (פורסם ב-ֽ 06/04/2017)