פסקי דין על יוסף בן תאופיק חטיב

170/95 פ     15/07/1996




פ 170/95 מדינת ישראל נ' יוסף בן תאופיק חטיב





בבית משפט המחוזי בנצרת
תיק פלילי מס' 170/95
בפני
כבוד השופט אהרן אמינוף

בעניין: מדינת ישראל
המאשימה

- נ ג ד -

יוסף בן תאופיק חטיב


גזר - דין
.1בישיבה הראשונה שנקבעה להוכחות חזר בו הנאשם מן הכפירה והודה
והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן ובהכרעת הדין
הוכרז כסוחר סמים.

.2העבירות שעליהן הורשע הנאשם הן יבוא, סחר והחזקת סם מסוכן מסוג
חשיש במשקל של 40.660ק"ג (להלן-הסם).

.3הוראות החיקוק לפיהן הורשע הנאשם הן:

א. יבוא סם מסוכן - עבירה לפי סעיפים 13ו- 19לפקודת הסמים
המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-( 1973להלן-הפקודה).
ב. סחר בסם מסוכן - עבירה לפי סעיפים 13ו- 19א' לפקודה.
ג. החזקת סם מסוכן שלא לשמוש עצמי בלבד - עבירה לפי סעיף 7
(א)(ג) רישא לפקודה.
ד. סיוע ברכב לבצוע עוון, או פשע - עבירה לפי סעיף 43לפקודת
התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-( 1961להלן-פקודת התעבורה).
.4בטעוניה לעונש בקשה ב"כ המאשימה להדגיש הפרטים הבאים:

א. כמות הסם הגדולה.
ב. הנאשם נתפס בעת בצוע העבירות. בצע את העבירות בשל בצע כסף.
ג. הנאשם מתגורר בכפר הנושק לגבול לבנון ומשם אפשר לבצע ביתר
קלות עבירות סמים.
ד. קיימים קשיים גדולים בתפיסת עברייני סמים מכיון שבמקרים
אלו אין מתלונן.

בשל הנמוקים הנ"ל בקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל
לתקופה ארוכה ומשמעותית, מאסר על תנאי לתקופה מקסימלית, קנס,
פסילת רשיון הנהיגה של הנאשם וכן חלוט הרכב - (שבו השתמש הנאשם
להובלת הסם) - מסוג פולקסוואגן פסט מס' ( 30-283-07להלן-הרכב).

.5הסניגור הדגיש את העובדה שהנאשם הודה, גם במשטרה, מיד לאחר
תפיסתו, וגם בבית משפט ובכך חסך מזמנם של המשטרה ובית המשפט
וכן חשף את העבריין העיקרי - מוחמד מנדורי - (שהועמד לדין
בנפרד). לדבריו אלמלא שתוף הפעולה של הנאשם, מנדורי לא היה
נתפס.

כמו כן הדגיש הסניגור את עברו הנקי של הנאשם ואת החרטה שהביע.

לדבריו, הנאשם שמש בלדר בלבד לצורך העברת הסם ולאור כל הנמוקים
הנ"ל יש להקל בעונשו.

באשר לרכב, בקש הסניגור שלא לחלט הרכב בטענה שלא מדובר בסוחר
סמים ומכיון שהרכב הוא קנין המשפחה.

.6א. ב"כ הצדדים צרפו אסמכתאות כדי לתמוך את דרישותיהם לעונש,
זו לחומרא וזה לקולא.
ב. רוב האסמכתאות שצרף הסניגור, (להוציא אחת), הן גזרי דין
שנתנו ע"י בתי משפט מחוזיים וכידוע אין בהן כדי לחייב בית
משפט זה.

האסמכתאות שהציג הסניגור מתיחסות למקרים שבהם היו כמויות
גדולות של סם והעונשים שהוטלו קלים ולעיתים אפילו קלים
ביותר.

על כך ניתן לומר, כפי שבית משפט העליון אמר לא פעם, שבתי
המשפט הטילו עונשים קלים במידה מופלגת. לפיכך, אין מקום
שאלך בעקבותם.

מפסק הדין היחיד של בית המשפט העליון בע.פ. 163/87נואף
מוצטפא ואח' נ. מדינת ישראל
, תקציר פ"ד, כרך ל"ג ,106 ,7
עולה כי הערכאה הראשונה הטילה עונשים קלים, כשהכרעת הדין
התבססה בעקרה על אמרתו במשטרה של אחד המשתתפים בעבירה
שהתקבלה כראייה לפי סעיף 10א' לפקודת הראיות והשופט מצא
"דבר לחזוקה" באמרתו של משתתף אחר ובראיות נסיבתיות אחרות.
ערעורם של המערערים על ההרשעה וחומרת העונש נדחה.

ג. לעומת האסמכתאות שהציג הסניגור הציגה ב"כ המאשימה מספר
אסמכתאות מהן עולה בברור החומרה שבה מתיחס בית המשפט
העליון לעבירות סמים - גם מסוג חשיש -.

לדוגמא:
בע.פ. 1505/92מדינת ישראל
נ. זכי סעיד, תקדין עליון כרך
,)4( 92תשנ"ב-תשנ"ג - ,1992ע' 434הגדיר בית המשפט
העליון כמות של 34ק"ג חשיש "כמות אדירה" והגדיל עונש מאסר
של 26חודשים שהוטל ע"י ערכאה ראשונה למאסר בפועל למשך 4
שנים בהדגישו כי רק בשל המדיניות הנקוטה בידי בית המשפט
העליון שלא למצות את הדין בערעור לא הוטל על המשיב עונש
כבד מזה.

בע.פ. 162/79מרדכי משאט נ. מדינת ישראל
, פ"ד ל"ג (254 ,)3
הגדיר בית המשפט העליון כמות של 8ק"ג כ"כמות עצומה" ודחה
ערעור של המערער שנדון ל- 4שנות מאסר, מתוכן 3בפועל ורכבו
חולט.

בענין חלוט הרכב אמר בית המשפט העליון:
"חילוט הרכב לפי סעיף ( 36ב)( )1הוא אחד האמצעים שבעזרתם
נלחם המחוקק בנגע הסמים ולא ידענו על שום מה, תשאר הוראה
זו אות מתה".

בענין חילוט מכונית ראה גם רע"פ 5271/90שלום מירלשווילי
נ. מדינת ישראל
, תקדין עליון כרך ,)1( 91תשנ"א-תשנ"ב -
,1133 ,1991וכן גזר דין בת.פ. 18/94שניתן בבית משפט זה
על ידי.

.7תסקיר ק. מבחן שהוגש לגבי הנאשם נמנע מהמלצה טפולית, או אחרת
כלשהי.

.8לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בטעוני ב"כ המאשימה מחד גיסא,
ובטעוני הסניגור והעובדה שהנאשם אכן הודה וחסך הן מזמנם
של המשטרה והתביעה והן מזמנם של בית המשפט, וכן בעובדה שמדובר
בנאשם בעל עבר נקי מאידך גיסא, אני מטיל על הנאשם עונש כדלקמן:

א. מאסר בפועל לתקופה של 3שנים. תקופת המעצר תנוכה מן המאסר
בפועל.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 36חודשים והתנאי הוא שבמשך 3שנים
מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה כלשהי מן העבירות שעליהן
הורשע.

ג. אני מצווה לחלט את הרכב לטובת הקרן שהוקמה על פי הפקודה.

בענין זה לא למותר יהא לצייןמספר הערות:

ראשית, הנאשם הוכרז כסוחר סמים בהכרעת הדין וטענות סניגורו
כי הוא לא היה סוחר אלא בלדר בלבד תלויה על בלימה.
מכתב האישום - עולה שהיה זה הנאשם שיצר קשר עם הלבנוני
"אבו עומר" כדי שהלה יביא לו סם מלבנון ואף שלם ללבנוני
סכום של -. 29,000ש"ח כחלק מהסכום המגיע (ראה סעיפים 1ו-3
לכתב האישום המתוקן).

שנית, טענת הסניגור שהרכב הוא קנין המשפחה לא נתמכה בראיה
כלשהי.

שלישית, סעיף 36א (א)( )1לפקודה קובע לאמור:
"הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם
סבר שלא לעשות כן מנמוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל
עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא -
( )1רכוש ששמש, או נועד לשמש לבצוע העבירה, או ששמש, או
שנועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה".

במקרה שלפנינו הרכב שמש כדי לאפשר את בצוע העבירה והסם
הובל ברכב.

.9מכיון שהרכב חולט אין אני סבור שיש להטיל על הנאשם עונש נוסף
של קנס.
.10אני נמנע גם מלפסול את רשיון הנהיגה של המבקש, הן בשל המאסר
הממושך שהוטל עליו והן בשל כך שרכבו חולט.

.11והודע לנאשם וב"כ הצדדים.

.12זכות ערעור תוך 45יום.

היום כ"ח בתמוז התשנ"ו - .15/7/96

אהרן אמינוף, שופט
בית משפט המחוזי
נ צ ר ת
י.ז.- פ001705ך.ת








פ בית משפט מחוזי 170/95 מדינת ישראל נ' יוסף בן תאופיק חטיב (פורסם ב-ֽ 15/07/1996)