פסקי דין על אילן כהן ניסן | פסקי דין על אדוה כהן ניסן | פסקי דין על נדב גרינפלד | פסקי דין על ציון גבאי | פסקי דין על עו"ד יובל ג'ימשידרשות מקרקעי ישראל |

18996-04/14 א     07/04/2017




א 18996-04/14 אילן כהן ניסן, אדוה כהן ניסן נ' נדב גרינפלד, ציון גבאי, עו"ד יובל ג'ימשידרשות מקרקעי ישראל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 18996-04-14 כהן ניסן ואח' נ' גרינפלד ואח'






מספר בקשה:

39
לפני
כבוד השופטת כוכבה לוי

ה
מבקשים:
1
.
אילן כהן ניסן
2
.
אדוה כהן ניסן


נגד

ה
משיבים:






צד ג':


1. נדב גרינפלד
2. ציון גבאי
3. עו"ד יובל ג'ימשיד
רשות מקרקעי ישראל




החלטה


1.
המבקשים עותרים לתיקון כתב התביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה וזאת מאחר שביום 25/1/17 התברר למבקשים במסגרת תשובתה של רשות מקרקעי ישראל
כי שווי מ"ר עיקרי לצורך חישוב דמי היוון הוא 6,079.07 ש"ח וזאת לעומת סכום של 3,092 ש"ח שהיה נכון למועד שבו הוגשה התביעה.
מאחר שסכום התביעה חושב על פי שוויו של מ"ר עיקרי, נדרשים המבקשים כעת לתקן את תביעתם ולהגדיל את סכום התביעה בהתאם לשווי מ"ר עיקרי לדמי היוון כפי שיעורו כיום.
משמעות התיקון הוא כי התביעה שבמקור עמדה על סכום של 195,000 ש"ח תעמוד על סכום מעודכן של 328,050 ש"ח.
2.
לטענת המבקשים , המידע באשר לשווי העדכני של מ"ר עיקרי לדמי היוון הגיע לידיהם בהמשך לבקשה נוספת למתן היתר בניה שהוגשה על ידי המבקשים בפברואר 2016 ובעקבות פניה לרשות מקרקעי ישראל
שהוגשה מטעמם בחודש נובמבר 2016.
3.
המשיב 1 מתנגד לבקשה מטעמים שונים.
נטען כי יש להעניק
משקל לכך שהבקשה הוגשה כאשר התיק מצוי בשלב ההוכחות וכי המבקשים נקטו בשיהוי כאשר לא הגישו את הבקשה עובר לתחילת שלב ההוכחות למרות שהיה על המבקשים לצפות כי שווי מ"ר עיקרי לדמי ההיוון ישתנה בהתאם לעלייה בשווי הקרקע במרוצת הזמן.
עוד נטען על ידי המשיב כי התיקון לא יועיל לבירור השאלות השנויות במחלוקת שכן הטעם העומד בבסיס הבקשה הוא הגשתה של בקשה לקבלת היתר בניה שהוגשה במועד אקראי על ידי המבקשים במקביל לניהול ההליך דנן אשר בעקבות הגשתה נודע למבקשים על השינוי בשווי מ"ר עיקרי לחישוב דמי היוון.
טענה נוספת היא כי ממילא את החישוב יש לבצע לפי שווי מ"ר עיקרי נכון למועד חתימת הסכם המכר נשוא ההליך ולכן אין משמעות לשינויים בשווי מ"ר עיקרי שנעשו לאחר מועד זה, וזאת בין היתר לאור הפרשנות שיש ליתן להסכם המכר.
המשיב 1 אף טען כי תיקון כתב התביעה יחייב תיקון כתבי ההגנה והגשת תצהירים וחוות דעת מתוקנים.
לטענת המשיב 1
התמהמהו
המבקשים עם פנייתם לרשות מקרקעי ישראל
לבירור דמי ההיוון עד לחודש נובמבר 2016 וזאת למרות שהבקשה להיתר בניה הוגשה בחודש פברואר 2016 ועל כן גם בהתנהלות זו יש משום שיהוי של המבקשים.
4.
המשיב 2 הצטרף לעמדת המשיב 1 בהתנגדותו לבקשה לתיקון כתב התביעה.
5.
רשות מקרקעי ישראל
שהיא צד ג' בהליך זה, הגישה תגובתה לבקשה ובה נטען כי היה על המבקשים לעתור בבקשה לפיצול סעדים ולא בדרך של בקשה לתיקון כתב תביעה, שכן למרות שניתן היה לצפות את השינוי העתידי בשווי מ"ר עיקרי לחישוב דמי היוון, לא הובאה כל טענה מצד המבקשים במסגרת כתב התביעה באשר לאפשרות שיידרשו לתבוע סכום נוסף בעתיד.
6.
בתשובה לתגובות טענו המבקשים כי מאחר ועסקינן בתיקון סכום התביעה בלבד על פי תחשיב עדכני לא ידרשו המשיבים לתקן את כתבי הטענות והתצהירים מטעמם.
כן טענו כי אמנם הבקשה להיתר בניה הוגשה בפברואר 2016, אלא שרק ביום 13/7/16 ניתן היתר הבניה ולכן אין לבחון את המועד שבו יכלו המבקשים לפנות לרשות מקרקעי ישראל
מחודש פברואר 2016 כפי שטען המשיב 1.
בנוסף טענו המבקשים כי את השינוי בגובה דמי ההיוון במרוצת השנים אין לזקוף לחובתם של המבקשים אלא לחובתו של המשיב 1 שנמנע מלהיעתר לדרישות המבקשים לשלם את דמי ההיוון כפי שהתחייב.

דיון והכרעה
7.
ברע"א 2695/08 אבי דוכן נ' מדינת ישראל
- משרד החינוך (21.5.08)- על האסמכתאות המובאות שם, חזר בית המשפט העליון על הכלל לפיו דרך המלך לתביעה של נזקים נוספים שהתגלו לאחר מועד הגשת התביעה וכל עוד התביעה תלויה ועומדת היא באמצעות תיקון כתב התביעה ולא בדרך של בקשה לפיצול סעדים, שכן לא תינתן הרשות לפצל סעדים כאשר עסקינן בסעד כספי שנדרש לפצלו למס' תביעות.
כמו כן כדרך הכלל בית המשפט ייעתר לבקשות לתיקון כתב תביעה במקרים אלו (בר"ע 235/72 "טאנרי קרה פיס ושות'" נ' נתן שנלר, פ"ד כז(1) 156, 157).
8.
לאחר שבחנתי את הבקשה שלפניי ומבלי להכריע בנושאים אשר הכרעתם תיעשה במסגרת ההליך העיקרי, אני סבורה כי למרות השלב המתקדם של ההליך שבו הוגשה הבקשה ובשים לב לתיקון שהתבקש יש לאפשר את תיקון כתב התביעה על מנת שכלל הסעדים של המבקשים יידונו במסגרת ההליך שלפניי.
אציין כי מאחר שעסקינן בהגדלת סכום התביעה, הרי שאין מקום לבחון מתן היתר לפיצול סעדים שמשמעותו פיצול הסעד הכספי למס' תביעות, מה עוד שאף אם הייתה מוגשת תביעה נפרדת בגין סכום הפיצוי הנוסף, הרי שמשיקולי יעילות היה מקום לאחדה עם התביעה שלפניי ולבררן ביחד.
9.
ברי , כימעצם תיקון כתב התביעה מוקנית לצדדים הנוספים להליך הזכות לתיקון כתבי הטענות שהוגשו מטעמם, אשר
אינם מוגבלים רק לגבולות התיקון שאושר. ברם בשים לב לתיקון שהתבקש אני סבורה בשלב זה כי התיקון שיידרש לצדדים הנוספים לבצע בכתבי הטענות אינו רב.
10.
את שאלת מחדלם של המבקשים לעניין המועד שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר שכבר החל שלב ההוכחות, ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות לטובת של הצדדים הנוספים להליך.
ומאחר ואני סבורה כי המבקשים יכלו לצפות את השינוי בשווי מ"ר עיקרי ולא הייתה כל מניעה מצד המבקשים לברר את השינוי בשווי מ"ר עיקרי לצורך חישוב דמי ההיוון באמצעות פניה לרשות מקרקעי ישראל
עוד בטרם החל שלב ההוכחות בהליך שלפניי, אני סבורה כי יש מקום לחייבם בהוצאות לטובת המשיבים 1-2, חיוב שמילויו יהווה תנאי לתיקון כתב התביעה.

אין מקום לדון בהוצאות הצד השלישי שכן אין בפני
י בקשה לתיקון ההודעה לצד ג' בשלב זה.
11.
מכל האמור לעיל, אני מתירה את תיקון כתב התביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה בכפוף לכך שהתובעים יישאו בהוצאות הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בסך של 11,700 ₪ עד ולא יאוחר מ28.4.2017.
יש להמציא אסמכתא לתשלום ההוצאות שאם לא כן ייותר כתב התביעה המקורי על כנו .
למקרה וישולמו ההוצאות יומצא עותק מכתב התביעה המתוקן יוגש לתיק בית המשפט עד ולא יאוחר מ10.5.2017
.כן יומצאו העתקים במקביל לידי המשיבים.
המשיבים רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים בהתאם למועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
12.
קובעת את התיק לתזכורת פנימית ליום 15.6.2017, לבחינת הגשת כתבי טענות מתוקנים ומתן הוראות להמשך בירור ההליך.






ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ז, 07 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18996-04/14 אילן כהן ניסן, אדוה כהן ניסן נ' נדב גרינפלד, ציון גבאי, עו"ד יובל ג'ימשידרשות מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 07/04/2017)