פסקי דין על אורה כהן | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על אורי כהן | פסקי דין על מנשה ישראל ואח' |

26049-11/16 רעצ     09/04/2017




רעצ 26049-11/16 אורה כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, אורי כהן, מנשה ישראל ואח'








בית משפט השלום בכפר סבא


09 אפריל 2017
רע"צ 26049-11-16 כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
ואח'






לפני
כב' סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

המבקשת

אורה כהן


נגד

המשיבים


1
בנק לאומי לישראל בע"מ
.2
אורי כהן

.3
מנשה ישראל
.4
ענת ישראל



החלטה


1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת (עמית גולדשטיין לירן) מיום 29.9.16 הדוחה בקשת המבקשת לאפשר לה מכר עצמי והמתירה לה לפדות את הבטוחה בתוך 90 יום על דרך סילוק החוב למשיב 1.

רקע

2.
תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת והמשיב 2 ( להלן- "החייבים") נפתח לפני למעלה מ 10 שנים (ביום 5.1.96) למימוש משכון שמכוחו שיעבדו האחרונים לטובת המשיב 1 את זכויותיהם בבית מגוריהם ברחוב הרימון נאות נורדיה (להלן-" הנכס"),וזאת לנוכח הצטברות חוב פיגורים בהלוואות שקבלו מהמשיב הנ"ל.

3.
כעולה מתיק ההוצאה לפועל שהוגש, ביום 6.9.00 מונה עו"ד יורי וינוגרד ככונס נכסים לנכס והוגשה מטעמו בקשה למתן הודעת פינוי בנוגע לנכס .ביום 11.1.04 הורה רשם ההוצאה לפועל על פינוי החייבים. הודעות הפינוי נמסרו לחייבים ביום 17.4.01 וביום הפינוי ( 21.5.01) הגיעו להסדר עם המשיב 1 . משלא עמדו בהסדר נקבע מועד לפינוי נוסף ושוב נוהל מו"מ לקראת הסדר לנוכח נסיבות קשות איתם התמודדו . גם הסדר נוסף מיום 1.1.03 הופר ונתבקש פינוי מחדש. הכונס שוחרר מתפקידו בשנת 2005 ותחתיו מונתה עו"ד תמר סלונים ביום 1.11.05 ככונסת נכסים .


הליכי הפינוי החלו מחדש וביום 12.6.06 נמסר צו פינוי נוסף לחייבים . לאחר מספר בקשות לעיכוב הפינוי פונה הנכס ביום 4.5.15 וכונסת הנכסים תפסה בו את החזקה בפועל ביום 4.5.15.

4.
בהמשך נערכה חוו"ד שמאי (מיום 5.7.15) על פיה הוערך שווי הנכס בסך של 2,850,000 ₪. במסגרת חוות דעת זו צוין כי לגבי שווי למימוש מהיר בהליך של כינוס נכסים תתכן הפחתה של 15%.


הזמנת הציבור להציע הצעות לרכישת הנכס פורסמה ע"י הכונסת ביום 15-16 לאוקטובר 2015 והחייבים זומנו להתמחרות במשרד הכונסת במסירה אישית ובהזמנה צוינה זכות פדיון שעומדת להם . כעולה מאישורי מסירה שהוגשו ע"י כונסת הנכסים בוצעה מסירה לחייבים כשנסיבות המסירה למבקשת פורטו באישור המסירה , ממנו עולה כי קרובי המשפחה של המבקשת סרבו לקבל את המסמכים בעבורה לאחר שלא נענתה לקריאתם מתוככי הדירה.

5.
ביום 19.11.15 נערכה התמחרות בהעדר התייצבות החייבים ומבלי שהודיעו על רצונם לממש את זכות הפדיון . בסיום ההתמחרות הוכרזו המשיבים 3-4 כזוכים בהתמחרות בהצעתם
בסך של 2,280,000 ₪ ( להלן-"ההתמחרות הראשונה") .

6.
רשמת ההוצאה לפועל התבקשה לאשר המכר ובדו"ח כונסת הנכסים התומך בבקשה לאישור צוין שהמבקשת לא שיתפה פעולה , הערימה קשיים בקידום הליך המכר למרות דחיות חוזרות של הליך הפינוי ע"מ לאפשר לה להסדיר את החוב ,אולם החוב לא סולק.

7.
בסמוך לכך ,המבקשת הגישה בקשה לעיכוב הליכי המכר מחמת טענות בעניין גובה החוב.
המשיב 1 התנגד בטענה כי רצונה של המבקשת לגייס כספים להגשת תביעה כנגד המשיב אינו מהווה עילת המצדיקה עיכוב הליכים .בקשת המבקשת נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 13.12.15 .

8.
ביום 16.12.15 הגישה המבקשת בקשה בכתב ידה לרשמת ההוצאה לפועל לביטול המכר והעלתה לראשונה את הטענה כי לא קבלה זימון להתמחרות הנ"ל ,הואיל והייתה מאושפזת בבית חולים לניאדו .
בבקשתה הסבירה המבקשת כי מי שנכח בהתמחרות סיפר לה על קורותיה לרבות תיאום גרסאות בין מציעים. ב"כ המשיב 1 ביקש לדחות הבקשה בהעדר ראיה תומכת ולמרות שהתבקשה אסמכתא על אשפוז המבקשת מידי ב"כ דאז, לא הומצאה וחלף זאת נמסרה הודעה ע"י ב"כ בדבר הפסקת ייצוגה. במצב זה בוצעה מסירה אישית להתמחרות בכתובת אם המבקשת. עוד נטען כי טענות המבקשת כנגד אופן ניהול ההתמחרות על בסיס מידע שנמסר לה מאדם כלשהו הינן טענות בעלמא וגם בבקשתה אינה מודיעה על כוונתה לממש את זכות הפדיון או כי בידה הצעת רכישה לנכס . כמו כן צוין כי המשיב 1 הסכים בעבר לביצוע הפחתה חלקית של חוב החייבים בכפוף להסדר יתרת החוב, לרבות ע"י מכר עצמי אולם הדבר לא עלה יפה והסכמה זו להפחתה הותיר על כנה.

9.
המשיב 2, גרושה של המבקשת הודיע לכב' רשמת ההוצאה לפועל כי הוא עומד על מכירת הנכס ועל כן אין לעכב המכירה ,מה גם שאין בידי המבקשת כספים לרכישתו וכל מטרתה לעכב את המכר .

10.
בקשה חוזרת של המבקשת לרשמת ההוצאה לפועל הוגשה במרץ 16 לביטול המכר מאותם טעמים. לאחר שהכונסת שהביעה הסכמתה להשגת הסדר וככל שלא יחתם ביקשה את אישור עסקת המכר עם הקונים ,נקבע ע"י הרשמת (בהחלטה מיום 13.4.16) דיון במעמד הצדדים.

11.
ביום 28.6.16 הגישה המבקשת לתיק ההוצאה לפועל הצעה להסדר דיוני , במסגרתה ביקשה כי תינתן לה ארכה של 90 יום לצורך אפשרות פדיון הנכס ממקורות עצמיים. עוד ביקשה לאפשר לה לנסות ולמכור את הנכס באמצעות בא כוחה בתוך 90 יום הנ"ל, תוך מתן סמכויות לאחרון לפרסם את הנכס ו/או לשווקו כפי שימצא לנכון. כמו כן ציינה כי ככל שתצליח לפדות את הנכס או להמציא הצעה שאינה נופלת מההצעה הזוכה תוך 90 יום, תבוטל זכיית המשיבים 3-4 והיא תוכל לרכוש את הנכס. במקרה שבו לא תצליח לפדות את הנכס או להעמיד הצעה נגדית למכירתו, ניתנה הסכמת המבקשת למכירת הנכס למשיבים 3-4
ולחתום על כל מסמך רלבנטי.

12.
במסגרת הדיון שנערך לפני כב' הרשמת במעמד הצדדים (מיום 29.9.16 ) קבעה כב' הרשמת כי תינתן למבקשת אפשרות לפדות את הנכס בלבד תוך 90 יום ועד ליום 28.12.16. החלטה זו היא נושא בקשת הרשות לערער.

13.
אין חולק כי לאחר ההחלטה הנ"ל המשיכו הצדדים בהליכי המכר בהוצאה לפועל .
המבקשת לא פדתה את הנכס במועד שנקבע ,אולם פנתה ביום 5.12.16 לכב' הרשמת לעיין שנית בהחלטה לנוכח העובדה שבידה הצעה גבוהה יותר של רוכשים אחרים, שאף הגישו הצעתם לרכוש את הנכס בסך של 2,550,000 ₪ מול הכונס והפקידו 10% משווי ההצעה.

14.
בהחלטה מיום 19.12.16 קבעה כב' הרשמת כי יש לקיים התמחרות נוכח ההצעה החדשה, ובהמשך אף ניתן אישור מכר למציעים הנ"ל . לנוכח אישור זה הגישו המשיבים 3-4 בקשת רשות לערער מצדם לביטול אישור המכר המאוחר בטענות שונות.

15.
הדיון בשתי בקשות הרשות לערער אוחד ואילו בקשות לעיכוב הליכים נדחו .
במסגרת הדיון במעמד הצדדים לפני נערכה התמחרות חוזרת באולם ביהמ"ש בהסכמת כל המציעים שלאחריה חזרו בהם המציעים האחרונים מההצעה העדכנית , ואילו המשיבים 3-4 הוכרזו מחדש כזוכים בהתמחרות כנגד תשלום של 2,552,000 ₪.

המבקשת התנגדה לאישור המכר המעודכן ועמדה על מתן החלטה בבקשתה , המשיגה על ההחלטה מ 29.9.16.

בדיון הנ"ל ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות לערער והחלטה זו מפרטת את נימוקיה.

טענות הצדדים

16.
לטענת ב"כ המבקשת, יש להורות על ביטול החלטת הרשמת נושא הבר"ע ותוצאותיה המאשרות זכיית המשיבים 3-4 בהתמחרות הראשונה ,הן משום אי זימונה כדין להתמחרות והן משום הפער בין ההצעה לבין שומת הנכס ,שאף אינה עולה עם קנה המידה של מכר נכסים בישוב הנ"ל.

המבקשת הייתה ערה לעובדה שניתנה לה ארכה של 90 יום לצורך פדיון הנכס ממקורות עצמיים, ולמרות שלא עמדה בכך טענה, כי היה על הרשמת לאפשר לה לנסות ולמכור את הנכס באמצעות בא כוחה ולא להעניק לה אך את זכות הפדיון. לטענתה הואיל וטרם אושר המכר מול המשיבים 3-4 ( בעת הגשת הבקשה על ידה) לא יגרם נזק בפרסום הנכס וביצוע התמחרות מחדש , גם לאחר ההתמחרות הנוספת שנערכה באולם ביהמ"ש.

17.
המשיב 1 התנגד לבקשה, הפנה לבקשותיה החוזרות ונשנות ללשכת ההוצל"פ בהן הביעה התנגדותה למכירה והמשך הליך מימוש הנכס. בקשותיה לאפשר לה לשוב לנכס נדחו, אך מאוחר יותר הייתה זו המבקשת שהגישה בקשה להסדר דיוני, ובמסגרתו ביקשה מתן שהות נוספת לתשלום החוב. למרות התנגדות המשיבים, ולמרות שהליך המכר התעכב, הרי בדיון שהתקיים בפני
כב' הרשמת ביום 29.9.16 ניתנה למבקשת בהחלטת כב' הרשמת נושא הבר"ע אפשרות חריגה לפדיון הנכס בתוך 90 יום, כאשר במידה ותוך פרק זמן זה לא יסולק החוב, ימשכו הליכי המכר מול המשיבים 3-4.
עוד הדגיש ב"כ המשיב 1 כי דין בקשת הרשות ערעור להידחות, הואיל והמועד למכר עצמי חלף, וממילא זכויותיה של המבקשת בנכס אינם עולים על 50% כאשר המשיב 2 שהוא בעל 50% הנוספים מבקש למכור את הנכס, וממילא לא יכולה הייתה לבצע את המכר בעצמה.

יתר על כן, לאור המשך ההליכים בלשכת ההוצל"פ, ולאחר שהתקבלה הצעה עדכנית לסכום גבוה יותר, ממילא הופכת בקשת רשות הערעור לתיאורטית, וככל שנפל פגם הרי הוא נרפא בהתמחרויות החוזרות.

18.
בתשובתה של המבקשת לתגובת המשיב 1 התייחסה המבקשת להתפתחות שחלה לאחר הגשת הבר"ע כך שהמציעים החדשים הציעו הצעה גבוהה יותר מזו של המשיבים 3-4
,וההצעה הזוכה בסך של
2,550,000 ₪ אושרה. למרות זאת לשיטתה, אם הייתה מפרסמת את הנכס בעצמה, הייתה מקבלת תמורה גבוהה יותר ומלאה עבור הנכס כפי שוויו האמיתי באופן שהיה מותיר אותה עם יתרת כספים לאחר סילוק המשכון.

לאחר שחלה התפתחות נוספת כאמור, בדיון שנקבע למעמד הצדדים לנוכח איחוד הדיון בתיק זה ובבקשת רשות לערער שהגישו המשיבים 3-4 ולמרות תוצאותיה עמד ב"כ המבקשת על הטיעונים הנ"ל. לדידו ,הואיל וההצעה החדשה שאושרה מעידה כי שוויו של הנכס גבוה יותר, הרי יש לאפשר למבקשת למצא רוכשים נוספים שיבקשו לרכוש את הנכס במחיר גבוה יותר ולהעמיד לרשותה פרק זמן מתאים לצורך כך.

החלטת הרשמת

19.
כבר בראשית ההחלטה קבעה כב' הרשמת כי הואיל והמבקשת לא ביקשה לחקור את המצהיר שביצע את המסירה של ההזמנה להתמחרות לידיה כדי להראות שמדובר בזיוף, יש לראות באישור המסירה, ככזה שבוצע כדין וכפועל יוצא מכך לקבוע שההתמחרות התנהלה כדין. כב' הרשמת ציינה כי משלא הגישה המבקשת שמאות נגדית, ממילא מהווה השמאות שהוגשה לתיק בסיס למתן ההחלטה.

יחד עם זאת, הדגישה כב' הרשמת כי:

"תוך גילוי מידת אנושיות והתחשבות בנסיבות חייה הקשות של החייבת, הסכים צד ג' ליתן לחייבת 90 יום נוספים לסילוק החוב לזוכה ופדיון הבטוחה מהנכס עד מירוקו. צד ג' הדגיש כי בהסכמה זו אין כדי להוות הסכמתו לפתיחת ההתמחרות מחדש, פרסומים חדשים ותחרות חדשה בינו לבין מציעים חדשים, ככל שיהיו."


נוכח ההסכמה הנ"ל, אפשרה כב' הרשמת למבקשת לפדות את הבטוחה בתוך 90 יום, תוך שהיא מדגישה את חשיבות השמירה על אינטרס ציבור המציעים המשתתפים בהליכי התמחרות כשכוונותיהם רציניות ותמות לב, ולכן קבעה כי
אין לאפשר מכר עצמי תוך פגיעה באינטרס צד ג', אף אם טרם אושר המכר עמו מטעמים שאינם קשורים במבקשת.

כב' הרשמת אף הפנתה למחדליה של המבקשת להיות פעילה בתיק במשך חדשים וקבעה כי ככל שביקשה לקדם הליכי המכר כולל השאת המחיר היה עליה לפעול ביתר מרץ.

הפועל היוצא מהחלטת הרשמת היה חיוב המבקשת לסלק את מלא החוב למשיב 1 עד ליום 28.12.16.

דיון

20.
כמובהר לעיל, ובמסגרת הדיון מיום 9.3.17, לא מצאתי בסיס למתן רשות הערעור .

מקובלים עליי נימוקי המשיבים, ובראש ובראשונה עמדת המשיב 1 כי המועד שעמד לרשות המבקשת למכר עצמי חלף. על כן, שעה שהתקיימה ההתמחרות הראשונה לא יכולה הייתה המבקשת לחזור ולבקש ליתן לה הזדמנות למכר עצמי.

למותר לציין שהחלטת כב' הרשמת כי לא נפל פגם בזימון כדין של המבקשת, בדין יסודה כך גם בקביעתה כי לא נפל רבב בביצוע התמחרות .

המבקשת שטענה לפגם בזימון לא הרימה את הנטל המוטל עליה להצביע על הפגם הנ"ל ועל כן לא נמצא יסוד לביטול תוצאת ההתמחרות. יחד עם זאת ולמעשה כבר בהחלטת כב' הרשמת, ולנוכח הסכמת המשיבים 3-4, ניתנה למבקשת הזדמנות חריגה כאמור, מתוך התחשבות בנסיבות חייה ,לפדות את הבטוחה למשיב 1. מכאן, שהמבקשת זכתה בארכת חסד שמטעמיה היא ,לא עשתה בה שימוש מלא .

יוטעם, וכפי שהובהר לעיל, למרות שהמבקשת לא מימשה את הזכות שהוענקה לה נאותה כב' הרשמת לאפשר דיון בהצעה חדשה ועדכנית לרכישת הנכס שהמציאה המבקשת בעצמה. העובדה שבהחלטה מאוחרת לזו, שעליה ביקשה המבקשת רשות לערער, ניתנה התייחסות להצעה עדכנית שהציעה המבקשת בעצמה, יש בה ליצור מניעות של המבקשת להעלות כל טענה שהיא בעניין ההתמחרות הראשונה. כפי שהדגיש ב"כ המשיב 1, בהצעתה של המבקשת לאישור הסדר דיוני שהוגשה ללשכת ההוצל"פ נאמר בהאי לישנא:

"במקרה בו לא תצליח החייבת לפדות את הנכס או להעמיד הצעה נגדית למכירתו תוך 90 יום, ניתנת הסכמת החייבת למכירת הנכס למר ישראל והיא תחתום על כל מסמך רלבנטי מתבקש. לשם כך, תחתום כבר כעת החייבת על ייפוי כוח בלתי חוזר אשר ימסר לב"כ ואשר יאפשר לו לבצע כל פעולה לשם מכירת הנכס מטעמה."
כל האמור לעיל מלמד, שהמבקשת הסכימה כי יאושר המכר למשיבים 3-4 על פי ההצעה המקורית בסך של 2,280,000 ₪ בהתאם להסכם מול כונסת הנכסים מיום 19.11.15. מקל וחומר ,שעה שאין חולק כי המכר שאושר למשיבים 3-4 הוא בסכום גבוה יותר, יש להותיר את האישור העדכני על כנו.

21.
אין חולק, כי לאחר הגשת בקשת הרשות לערער שלפני ,כאמור אושר מכר הנכס בסכום גבוה יותר מזה שאושר בהתמחרות שכנגדה יצאה המבקשת בבקשתה.

מסקנה זו נכונה גם לאחר הדיון כאמור שהתקיים לפניי.

על כן, אין כל הצדקה שהיא לתת למבקשת ארכה נוספת לבצע את המכר בעצמה .ודוק, ניסיון זה נועד אך ורק לספק את חזונה של המבקשת , בלא שתהא לכך תמיכה בחו"ד שמאי עדכנית לקבל סכום גבוה יותר מזה שעמד ביסוד הצעתה העדכנית ואושר לבסופו של דבר.
לפיכך, דין ניסיונה של המבקשת לעכב פעם נוספת את הליכי המכר בדרך של ניסיון להביא להתמחרות נוספת, להידחות.

אמנם מצבה של המבקשת הוא בכי רע לדבריה, והיא מבקשת לקבל סכום גבוה יותר תמורת הנכס לאחר פירעון החוב למשיב 1 ע"מ לרכוש לעצמה דירה אחרת, אלא שראינו כי המבקשת שמה לה שיטה לעכב את הליכי המימוש ארוכות ואין לאפשר לה עתה לפגוע בזכויותיהם של כלל המשיבים לרבות המשיבים 3-4 שהמתינו למיצוי זכויותיה בנוגע לפדיון הנכס. במאמר מוסגר אציין וכפי שעלה בדיון במעמד הצדדים, התנהגותה הכופה של המבקשת הניסה את המציעים האחרונים והביאה לחזרתם מההצעה, הגם שחזרה זו לא פגעה בשווי ההצעה למכר הנכס ,שאושרה לבסופו של דבר למשיבים 3-4.

22.
המסקנה המתחייבת אם כך, היא כי דין בקשת הרשות לערער להידחות.

כאן המקום לציין, כי המבקשת הייתה שותפה ומיודעת בהליכי אישור המכר, אם בפני
כב' הרשמת מאז הגשת ההצעה המעודכנת ע"י המציעים האחרונים (ביום 18.12.16), ועד לאישור המכר האחרון למשיבים 3-4. לנוכח התוצאה סבורתני ,כי למרות מצבה אין לפטור אותה
מתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד למשיבים בחלקים שווים בסך כולל של 1800 ₪.
ניתנה היום,
י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.








רעצ בית משפט שלום 26049-11/16 אורה כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, אורי כהן, מנשה ישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 09/04/2017)