פסקי דין על אתי לוי עזריה | פסקי דין על מנשה אמנון כהן | פסקי דין על לימור כהן |

6404-02/16 תאמ     23/04/2017




תאמ 6404-02/16 אתי לוי עזריה נ' מנשה אמנון כהן, לימור כהן








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 6404-02-16 לוי עזריה נ' כהן ואח'


תיק חיצוני:



מספר בקשה:6

בפני

כבוד הרשם בכיר
אדי לכנר


תובעת

אתי לוי עזריה


נגד


נתבעים

1.מנשה אמנון כהן

2.לימור כהן




פסק דין

בפני
י תביעה כספית בסך 18,564 ש"ח לתשלום בגין עבודה שבוצעה על-ידי התובעת.

רקע ועובדות

התובעת הינה אתי לוי עזריה
, מעצבת פנים אשר עוסקת בתחום זה שנים רבות.
הנתבעים הינם בעלי דירה ברחוב חד נס 18 ברמת גן אשר הזמינו שירותי תכנון ועיצוב פנים מהתובעת.

בין הצדדים נחתם הסכם ביום 23.6.14 לפיו תעניק התובעת לנתבעים שירות תכנון ועיצוב פנים בדירתם שברמת גן.
ההסכם הכיל בתוכו את התחייבויותיה של התובעת בכל הנוגע למתן השירות וכן את סכום שכר טרחתה על כל חלקיו.
ביום 7.7.14 שילמו הנתבעים לתובעת סך של 5,000 ₪ כולל מע"מ.
לאחר סיום תפקידה של התובעת בהסכם, סרבו הנתבעים לשלם בעבור התובעת את יתרת התשלומים בסך 7,714 ₪ וזאת בטענה כי לא ביצעה התובעת את התחייבותה במלואה.
ולפניי תביעה זו.

טענות התובעת

התובעת טענה כי נפגשה מספר פעמים עם הנתבעים טרם חתמו על ההסכם עד שלבסוף הגיעו הם להסכמה בדבר ההסכם ונחתם הוא.
לטענתה, החלה היא בעבודתה תוך שהיו התובעים שבעי רצון משירותה ופעלה היא למול גורמי המקצוע הרלוונטיים.
התובעת טענה כי ביום 7.7.14 שולם ע"י הנתבעים סך של 5,000 ₪ וזאת בקיזוז מתוך ההסכם.

לטענת התובעת, הייתה זמינה היא לכל שאלה, בקשה והערות מצידם של הנתבעים ומילאה היא את תפקידה בצורה הראויה והמקצועית ביותר תוך השקעה של שעות רבות לקיום פגישות עם ספקים ובעלי מקצוע.

התובעת טענה כי הנתבעים שינו את תכניות המטבח באופן פתאומי וכל זאת לאחר שבנתה היא את תכנית בנייתו בדירת הנתבעים ואף נתבקשה היא להכין תכנית למיקום אקווריום בסלון.

זאת ועוד, טענה התובעת כי נאלצה היא לפנות רבות אל הנתבעים בבקשה לתשלום וביום 26.8.15 שילמו הם תשלום נוסף בסך 2,000 ₪ אך סרבו הם לשלם בעבור היתרה.
עוד טענה התובעת כי ביקשו הנתבעים הכנת תכנית למיקום אקווריום בסלון הדירה ועל זאת לא תוגמלה היא (להלן: עבודה נוספת).

בנוסף, טענה התובעת כי על-פי ההסכם שנערך ונחתם בין הצדדים, גמר התשלום היה צריך להתבצע בגמר "חדרים רטובים" (חיפוי חדרי האמבטיה) אך משהגיעו לנקודה זו ונכנסו הנתבעים לדירתם, לא השלימו הם את התחייבותם ולא שילמו לתובעת את יתרת התשלומים בטענה כי התובע לא משלם מע"מ.

לבסוף, טענה התובעת כי נגרמה לה עוגמת נפש וזאת בשל הצורך לבקש רבות את יתרת התשלומים בגין עבודתה.


טענות הנתבעים

הנתבעים טענו כי אין הם שילמו את יתרת התשלומים לתובעת וזאת בשל אי-עמידתה בהתחייבות. על-פי הנתבעים, התובעת ביצעה תכנית לבניית המטבח אך אין היא התלוותה אל הנתבעים בבחירתו ולא לקחה כל חלק ברכישתו.

עוד טענו הנתבעים כי תכניות החשמל אותן בנתה התובעת היו מלוות בטעויות רבות אשר גררו הוצאות כספיות רבות לתיקון באמצעות בעלי מקצוע מתחום החשמל.

בנוסף, טענו הנתבעים כי בחירת החומרים נעשתה כולה באמצעותם בלבד וזאת משום שסירבה התובעת להתלוות אליהם וכי עיקר הדרכתה הייתה דרך הודעות במכשיר הסלולר.

זאת ועוד, טענו הנתבעים כי עיקר ליווי התובעת היה בבחירת הכלים הסניטריים אך אין היא לקחה חלק וליווי בבחירת השיש, הדלתות, קרמיקה, פרקט, צבעים, טפטים וגופי תאורה.

לבסוף, הוסיפו הנתבעים כי התובעת לא פיקחה על עבודת בעלי המקצוע ובשל כך נגרמו טעויות רבות של אנשי המקצוע אשר גררו הוצאות כלכליות נוספות לשיפוצים.


דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים, קריאת כתבי הטענות ועיון במסמכים שהוגשו לבית המשפט, גרסתה של התובעת משכנעת ועל כן, אני מקבל את התביעה אך באופן חלקי. ולהלן נימוקיי:

טענת התובעת כי הייתה זמינה רבות לנתבעים נמצאה כנכונה וזאת באמצעות הודעות אותן הציגה התובעת בפני
י. טיב ההודעות מצביע על שביעות רצונם של הנתבעים מן התובעת ומצביעים על זמינותה של התובעת לשאלותיהם של הנתבעים ומתן מענה במקרה הצורך.

בנוסף, דין טענת התובעת בדבר הכנת תכנית המבטח הוא להתקבל שכן, הוכיחה התובעת כי בנתה היא בעבור הנתבעים תכנית הכנה למטבח במועד שנקבע ואף הפנתה היא את הנתבעים לחנות המיועדת לשם רכישת הארונות והציוד הדרוש לשם בנייתו.
משבחרו התובעים שלא להמשיך עם התכנית של התובעת, אין בכך כדי לפתור את הנ"ל מהתשלום בעבור העבודה אותה ביצעה.

מאידך, דין טענת התובעת בדבר עבודה נוספת הוא להידחות וזאת משום שלא הוכיחה התובעת בפני
י משום עבודה נוספת אותה ביצעה על-פי בקשת הנתבעים ו/או על-פי ההסכם שבין השניים.

בהתייחס לטענת הנתבעים ועל-פי התרשמותי מעדותה של התובעת, אני משוכנע כי אין התובעת ביצעה את עבודה במלואה ,כפי שסוכם, וזאת משום שלא התלוותה היא אל הנתבעים בבחירת מוצרים נוספים לבית כגון דלתות, גופי תאורה ורצפת פרקט מלבד הכלים הסניטריים.
ההסכם שבין השניים כלל הוא ליווי מקצועי לאורך כל הליך שיפוץ נכס הנתבעים ומשלא עמדה התובעת בהתחייבותה במלואה, לא ניתן יהיה לדרוש תשלום בגין עבודה זו.

יתרה מזאת, בדיון שהתקיים בפני
י, נשאלה התובעת האם התלוותה היא לנתבעים בבחירת החומרים, השיבה היא כי הדריכה אותם לאן לפנות וכי יצרה קשר קודם לכן עם בית העסק אליו הפנתה אותם. כלומר, אין התובעת קיימה ליווי פיזי של הנתבעים בבחירת החומרים (מלבד הכלים הסניטריים).

באשר לטענת התובעת בדבר עוגמת הנפש אשר נגרמה לה כל זמן שלא עמדו הנתבעים ביתרת התשלומים אוסיף ואומר כי אין מקום לטענה זו שכן, עוגמת נפש אינה טענה שיכולה לעלות ביחסים מסחריים.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני פוסק לקבלת התביעה באופן חלקי באופן שינומק להלן:

על-פי ס'13 ג 1 לחוזה שנערך בין הצדדים, בחירת החומרים עלותה 3,500 ₪ פלוס מע"מ. בחירת החומרים לא נעשתה במלואה ועל כן תקבע בשיעור של 50% מערכה המקורי, קרי 1,750 ₪ פלוס מע"מ.

ס'13 ד לחוזה מתמחר את הליווי המקצועי בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

אין מקום לפיצויים בגין עבודה נוספת שכן לא הוכחה בפני
י וכן, עוגמת הנפש אינה יכולה שתעלה.

סה"כ תשלומים לתובעת- 4,750 ₪ בצירוף מע"מ.


סוף דבר

התביעה מתקבלת באופן חלקי
. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 4,750 ₪ .

בנסיבות העניין כאשר התביעה התקבלה באופן חלקי בלבד כל צד יישא בהוצאותיו.





ניתן היום,
כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 6404-02/16 אתי לוי עזריה נ' מנשה אמנון כהן, לימור כהן (פורסם ב-ֽ 23/04/2017)