פסקי דין על פאדי רואש | פסקי דין על אפי מירב | פסקי דין על אלה רובין | פסקי דין על רו"ח גבריאל טרבלסי | פסקי דין על אלונית בניה ופיתוח | פסקי דין על תירא מעבדות פרמבציטיות ואח' |

11871-05/14 פרק     30/04/2017




פרק 11871-05/14 פאדי רואש, אפי מירב, אלה רובין נ' רו"ח גבריאל טרבלסי, אלונית בניה ופיתוח בע"מ, תירא מעבדות פרמבציטיות בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



פר"ק 11871-05-14 טרבלסי נ' אלונית בניה ופיתוח בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כבוד השופטת
בטינה טאובר



מבקשים

1. פאדי רואש
2. אפי מירב
3. אלה רובין


נגד


משיבים
1. רו"ח גבריאל טרבלסי
, מפרק
2. אלונית בניה ופיתוח בע"מ
(בפירוק)

3. תירא מעבדות פרמבציטיות בע"מ
4. בנק לאומי לישראל בע"מ
5. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

החלטה

מבוא

1.
בפני
בקשה נוספת שהוגשה על ידי מר פאדי רואש
, גב' אפי מירב
וגב' אלה רובין
(להלן: "המבקשים"), שהינם דיירי ונציגי הבניין ברחוב השקמה 19 בנשר, הידוע גם כגוש 12379, חלקה 31, אשר נבנה על ידי אלונית בניה ובפיתוח בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה"), והטוענים לזכויות בנכס
בשטח של 860 מ"ר (להלן: "הנכס"), עליו רבץ שיעבוד ספציפי ושיעבוד של צף לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") ואשר נמכר במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה ובאישורו של כב' השופט ד"ר זרנקין ביום 03/09/15.

2.
למען שלמות התמונה יצוין, כי בתאריך 08/06/16 הגישו המבקשים בקשה קודמת, שנוגעת אף היא לנכס ולמשיבים, ובמסגרתה עתרו המבקשים, כי בית משפט יורה על עיכוב התמורה, שהתקבלה בעקבות מימוש הנכס על פי אישורו על ידי בית המשפט. כן עתרו המבקשים במסגרת בקשתם, כי בית משפט יתיר את צירופם של החברה ושל רו"ח גבריאל טרבלסי
(להלן: "המפרק") כנתבעים נוספים בתביעה שהגישו המבקשים והמתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ת"א 13722-03-16, כנגד מספר צדדים, לרבות הבנק, רשות מקרקעי ישראל, הועדה המקומית לתכנון ולבניה מורדות הכרמל, והמפקח על רישום מקרקעין, ועוד.

3.
במסגרת ההחלטה שניתנה בבקשת המבקשים ביום 27/06/16, נדחתה בקשת המבקשים לצירוף החברה והמפרק כנתבעים נוספים לתביעה המתנהלת על ידי המבקשים בבית המשפט המחוזי. כן התייתר הצורך להכריע בבקשת המבקשים לעיכוב העברת התמורה, שהתקבלה ממימוש הנכס לבנק, לאחר שהתברר שהכספים הועברו לבנק בשלמותם, וניתן על ידי הבנק כתב שיפוי.

4.
אקדים ואציין כי הגם שהבקשה משתרעת על פני 16 עמודים, הרי שאף לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה לא עלה בידי להבין מהו הסעד לו עותרים המבקשים כנגד המפרק והבנק. במסגרת תשובתם ציינו המבקשים כי למעשה עתרו המבקשים בבקשתם לחיוב אישי של המפרק בגין מימוש מכירת הנכס. ואולם מן הראוי היה כי הסעד המבוקש בבקשה יוגדר מלכתחילה מפורשות בבקשה וכן תהיה בבקשה הפרדה בין העובדות הנטענות ו ההלכות המשפטיות הנזכרות, ובאופן שניתן יהיה
להבין את הנטען בבקשה.

5.
בתמצית ייאמר כי טענתם של המבקשים הינה בעיקרה, כי היה על המפרק לדעת כי השטחים שנמכרו על ידו לידי החברה הרוכשת תירא מעבדות פרמצבטיות וקוסמטיות בע"מ (להלן: "תירא" או "החברה הרוכשת"), הינם רכוש משותף שבבעלות הדיירים, כפי שעולה אף מחוות דעת שמאית, שהייתה ברשות המפרק, וליידע את בית המשפט במידע זה, טרם אישורו של המכר.

6.
לגוף העניין, נטען על ידי המפרק, כי פעל למימוש הנכס בהליך פומבי לחלוטין, בהסתמך על המידע והמסמכים שהיו קיימים בידיו אז והיום, שהינם בעיקר חוזה חכירה חתום ותקף מלפני 15 שנים, אשר מקנה לחברה זכויות חכירה בנכס במלואו, ועל כל רכיביו. כמקובל בהליכי מכר בהליכי חדלות פירעון, נמכרו זכויות המכר בחוזה החכירה "
as is
", על כל הכרוך בכך, ולקונה הועבר מידע בדבר השימוש שעושים הדיירים בנכס מאז שנותר ריק, ועל כן, הקונה הוא ממילא הנתבע הישיר בתובענה.

7.
המפרק הוסיף וטען, כי המבקשים ידעו אודות הליך המכירה, שהתנהל כהליך מכר פומבי ושקוף ואף נטלו בו חלק, קיבלו לידיהם את תיק המכר ואף הגישו הצעה לרכישת הנכס, אשר לא התגבשה בסופו של יום לכדי הצעה מגובשת. בנסיבות אלה, סבור המפרק, כי אין יסוד לבקשה, מה גם שההלכה הנוגעת להטלת אחריות אישית על בעל תפקיד ידועה ויש לנקוט בה במקרים קיצוניים וחריגים ובהם מקרים בהם פעל בעל התפקיד ברשלנות או ברמייה או בחריגה מובהקת בסמכות ובניגוד להוראות בית המשפט. וזהו כאמור אינו המקרה להטלת אחריות אישית על בעל התפקיד.
8.
הבנק ציין כי במסגרת הבקשה לא התבקש סעד אופרטיבי כנגד הבנק ואף הטענות הנטענות במסגרת הבקשה הינן משוללות יסוד. הבנק סבור שאין מקום להתייחס לטענות המבקשים בשלב זה לגופן, שכן עיקרן שהבנק התרשל בבדיקות שביצע ביחס לנכס במועד השיעבוד, טענות המתייחסות לתקופה הקודמת להליך הפירוק, ואין מקומן להתברר במסגרתו, מה גם שטענות המבקשים כנגד הבנק תלויות ועומדות לבירור, בתביעה נפרדת שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט המחוזי, ובכל מקרה הגיש הבנק בקשה לדחיית התביעה כנגדו על הסף, מחמת חוסר עילה, השתק מניעות, חוסר תום לב ועוד.


דיון

9.
ביום 27/11/12 הורה כב' השופט ד"ר זרנקין על מתן צו הקפאת הליכים זמני נגד קל בנין בע"מ וכנגד חברות נוספות בקבוצתה, בכללן החברה, וזאת בתיק פר"ק 51003-11-12 (להלן: "תיק הקפאת ההליכים"), וביום 02/12/12 ניתן צו הקפאת הליכים קבוע נגד החברות, ורו"ח גבריאל טרלבסי מונה כנאמן בהקפאת ההליכים.

10.
ביום 08/05/14 הגיש הנאמן בקשת פירוק כנגד החברה, וביום 15/07/14 ניתן צו הפירוק כנגד החברה ורו"ח גבריאל טרבלסי
מונה כמנהל מיוחד של החברה
וביום 04/01/15 מונה רו"ח גבריאל טרבלסי
כמפרק החברה.

11.
נכון למועד מתן צו הקפאת ההליכים, היו בחברה שני נכסים: אחד מהם הוא הנכס נשוא הבקשה, וכן נכס נוסף, והמפרק פעל למימושם. ביחס לנכס נשוא הבקשה עמד בפני
המפרק חוזה חכירה, חתום ותקף משנת 2001, אשר הקנה לחברה זכויות חכירה בנכס, במלואו ועל כל רכיביו, כשהוא חופשי ונקי מזכויות צדדים שלישיים ובכללם המבקשים. כן עמד בפני
המפרק אישור זכויות עדכני מיום 25/02/13 אשר הופק על ידי רשות מקרקעי ישראל.

12.
מעיון בתיק עולה, כי המפרק פנה בבקשה למתן הוראות לבית המשפט, ביום 13/04/15 להורות ולאשר לו לפעול למימוש הנכס, כאשר במסגרת הבקשה תואר הנכס על ידי המפרק, בהתאם לשמאות שהוזמנה על ידי הנאמן ביום 05/03/13 ואשר הוצגה על ידו. בעקבות האמור אישר בית המשפט (כב' השופט ד"ר זרנקין) למפרק בהחלטתו מיום 20/04/14 את בקשתו.

13.
כן עולה מעיון בתיק בית המשפט, כי ביום 26/06/14 הוגש לבית המשפט דו"ח המפרק, במסגרתו דווחו פעולות הפרסום והליכי המכר של הנכס, אשר כללו פרסום הזמנה להציע הצעות בעיתונים גלובס ומעריב, פרסום באתר האינטרנט של הליך הקפאת ההליכים וכן הועמד לרשות המעוניינים תיק מכר, אשר כלל מידע שהיה קיים בחברה אודות הנכס, מסמכי ההצעה לרכישתו, נוסח הצעת רכישת הנכס, נוסח ערבות בנקאית ונוסח הסכם המכר.

14.
יצוין, כי המבקשים ידעו אודות הליך המכר אשר התנהל בפומבי על ידי המפרק, בחסות בית המשפט, קיבלו דיווח רציף ומלא מהמפרק, לרבות את תיק המכר, ואף השתתפו בהליך, על דרך של הגשת הצעה לרכישת הנכס, הצעה אשר בסופו של יום לא התגבשה להצעה מחייבת.

15.
די בהקשר זה להצביע על האמור במכתבו של המבקש 1, בתפקידו "כיושב ראש ועד בניין האקדמיה", למפרק מיום 05/05/15, אשר בו נכתב כדלקמן:


"במסגרת תפקידי כיושב ראש ועד בניין האקדמיה סוכם עם בעלי הדירות על האפשרות לרכוש את הנכס שבנידון, זאת באמצעות עו"ד רומנו עודד, שייצג את הדיירים וישמש כנאמן עד השלמת עסקת מימוש הנכס ובכפוף לאישור בית המשפט.

הצעתנו לרכישת נכס הינה 1,500,000 ₪ ...".

16.
עוד ובנוסף יצוין כי בדו"ח שהגיש המפרק לבית המשפט, לצורך אישור ההתקשרות בהסכם המכר ביום 03/09/15, דיווח המפרק לבית המשפט באופן מפורש, כי הנכס מצוי בתוך בניין מגורים וחלקים ממנו שימשו ומשמשים את דיירי הבניין. בנוסף ציין המפרק בדו"ח שהגיש לבית המשפט באותיות מובלטות תנייה שנקבעה בהסכם המכר הנותנת ביטוי לטענות המבקשים, בדבר השימוש שעשו ועושים המבקשים בממכר, ולשונה כדלקמן:


"...מבלי לגרוע מכלליות האמור – ידוע לקונה כי נכון למועד חתימת ההסכם, חלק מתוך הממכר משמש את דיירי הבניין בו ממוקם הממכר; הקונה מאשר, כי האחריות להסדרה ופינוי של החלקים הנ"ל בממכר הינם באחריותו הבלעדית והכל מקרה הממכר יועבר לקונה במועד ההשלמה במצבו
as is
".

17.
ואם לא די בכך, המפרק דיווח לבית המשפט על מכתבים שהתקבלו במשרדו, אשר נשלחו על ידי המבקשים לעיריית נשר, בהם העלו המבקשים טענות כנגד העירייה, ולא כנגד הליך המכר ו/או החברה, ואשר מעידים אף הם על כך שהמבקשים ידעו אודות עסקת המכר העומדת לקראת השלמה.

18.
וכאמור ביום 03/09/15 אישר בית המשפט את ההתקשרות בהסכם מכר בין החברה באמצעות המפרק לבין תירא, רוכשת המקרקעין.
19.
מן האמור עולה איפוא כי המפרק פעל למכירת הנכס בהליך פומבי ופתוח על פי המיידעים, שהיו קיימים בידיו אודות הנכס, ועל פי חוזה חכירה תקף ואישור רשות מקרקעי ישראל אשר מהם לא עלתה מניעה למכור את הנכס במצבו, וכנכס חופשי ונקי מזכויות צדדים שלישיים. המבקשים אשר ידעו אודות הליך המכר בזמן אמת ואף ניהלו עם המפרק באמצעות בא כוחם מגעים לרכישת הנכס, לא העלו בפני
המפרק בזמן אמת טענות כלשהן בכל
הנוגע לזכויותיהם הנטענות בנכס אותו עמדו לרכוש ואף לא פנו בבקשה לבית המשפט, בכל הנוגע לזכויותיהם הנטענות.

20.
מן המקובץ עולה אף כי גם אם יש למבקשים טענות מבוררות כנגד החברה לפיהם התקשרה החברה בחוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, בקשר למקרקעין המהווים רכוש משותף של הדיירים, , פירט המפרק בפני
בית משפט את מלוא המידע שהיה ידוע לו בזמן אמת ואף הוסיף ופירט, עוד טרם אושר המכר במסגרת הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידו ביום 03/09/15, את השימוש שעושים המבקשים וכלל הדיירים בנכס.

21.
ולבסוף, וכפי שצוין כבר לעיל, דאג המפרק להביא בפני
הרוכשת חברת תירא את המידע הנוגע לדיירים ואם למבקשים טענות באשר לאפשרויות השימו ש בנכס, ולפיכך, בעלת דינם של המבקשים הינה חברת תירא שרכשה את הנכס, כפי שעשו המבקשים בפועל עת הגישו את תביעתם לבית המשפט המחוזי כנגד תירא ואחרים.

22.
הלכה ידועה היא, ש
הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד הינה סנקציה חמורה, שיש לנקוט בה במקרים קיצוניים וחריגים. ראה: ת"א (מרכז) 185-12-09 עו"ד גונן קסטנבאום נ' צ.נ. בניני איכות בנתניה בע"מ (15/03/2010); בש"א (ירושלים) 4513/08 צעצועי עוזי בע"מ נ' עו"ד בית-און ישי – נאמן (29/07/2009).

23.
בין המקרים החריגים, בהם ראו בתי המשפט לנכון להתיר ניהולה של תביעה כנגד בעל תפקיד, ניתן למנות חריגה מובהקת מסמכות בעל התפקיד ונקיטת פעולות בניגוד להוראות שניתנו לו על ידי בית המשפט (ה"פ (ירושלים) 1277/02 חנה לנדנר נ' ל.האן צעצועים בע"מ (09/12/2013). בתי המשפט רואים בהטלת אחריות אישית על מפרק מצב חריג, הנובע מכך שהמפרק חטא בהתנהגות חריגה (ע"א (חיפה) 2068/05 עו"ד עידן גולדנברג נ' ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ (10/06/2007).


ובלשונו של בית המשפט העליון בעניין גרנות:


"הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד עשויה אמנם להמחיש לבעל התפקיד את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ולתמרץ אותו לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אולם עם זאת, קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד".

24.
בעניין גרנות עמד בית המשפט העליון על הטעמים, בגינם יש לדחות בקשה לחיוב אישי של בעל תפקיד, וציין, כי בבוא בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה נגד בעל התפקיד, עליו לבדוק, אם התביעה כנגד בעל התפקיד נסבה על פעולות ומהלכים שביצע באישור בית המשפט, מה שמקשה עוד יותר על ביסוס התביעה. וכאמור בעניינו הביא המפרק את מלוא המידע שהיה ברשותו בפני
בית המשפט ולא ניתן לייחס לו כי פעל ברשלנות או חלילה מתוך רמייה, באופן שהעלים מידע חיוני מעיני בית המשפט.

25.
לאור כל האמור, וככל שבקשת המבקשים הינה להטיל על המפרק אחריות אישית, הגם שהטענה לא נובעת במפורש מן הבקשה, לא עלה בידי המבקשים להצביע בבקשת הארכנית שהוגשה על ידם ואשר נתמכה בתצהירי המבקשים על נסיבות חמורות, זדון או פעולה כלשהי אשר תאפשר את חיובו האישי של המפרק ויש איפוא לדחות את בקשת המבקשים.

26.
למעלה מן הצורך יצויין כי המבקשים הגישו ממילא תביעה בת"א 13722-03-16 כנגד צדדים שונים ובכללם תירא, רוכשת הנכס, וככל שיתברר כי יש ממש בטענותיהם יוכלו המבקשים לממש את זכויותיהם בתביעה זו ובכלל זה, כנגד תירא, אשר
רכשה את הנכס מהמפרק במצבו "
as is
", על כל הכרוך בכך.

27.
בכל הנוגע לטענות המבקשים כנגד הבנק יצוין כי לא הועלה בבקשה כל סעד אופרטיבי כנגד הבנק. זאת ועוד, משתביעתם של המבקשים כנגד הבנק מתבררת ממילא בבית המשפט
המחוזי במסגרת
בת"א 13722-03-16
וטענותיהם מתייחסות להליכי השיעבוד שקדמו להליך חדלות הפירעון המתברר בהליך זה, הרי שאין מקום לדון בטענותיהם של המבקשים כנגד הבנק במסגרת ההחלטה.


סוף דבר
28.
דין בקשות המבקשים להידחות.

29.
הנני מחייבת את המבקשים לשלם, ביחד ולחוד, את הוצאות המפרק בסך של 5,000 ₪ ואת הוצאות הבנק בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.








פרק בית משפט מחוזי 11871-05/14 פאדי רואש, אפי מירב, אלה רובין נ' רו"ח גבריאל טרבלסי, אלונית בניה ופיתוח בע"מ, תירא מעבדות פרמבציטיות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 30/04/2017)