פסקי דין על major gabremdan | פסקי דין על גיל חיים הררי | פסקי דין על אלכס משוסניק |

45921-11/16 סעש     01/05/2017




סעש 45921-11/16 major gabremdan נ' גיל חיים הררי, אלכס משוסניק








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 45921-11-16



לפני:
כב' השופטת שרה מאירי

ה
תובע/ה
משיב

:



major gabremdan




-

הנתבעים/המבקשים
:



1

.
גיל חיים הררי


2

.
אלכס משוסניק


החלטה

1.
בפני
י בקשת המבקשים (מ-16.2.17) לסילוקה על הסף של התביעה.

טוענים הנתבעים כי ביום 11.2.15 הגיש התובע כתב תביעה כנגד חברת "פאר הדיור בע"מ" (בתיק 26376-02-15 "החברה" , "ההליך הראשון"), במסגרתה טען כי עבד בחברה ב – 2 תקופות (יוער כבר עתה כי הראשונה בהן היא הנטענת בהליך דנא; ראה סעיף 1.6).

בהליך הראשון הגיעו הצדדים להסכם פשרה (לו ניתן תוקף של פס"ד) ובמסגרתו נקבע: "הצדדים מבהירים כי הגיעו להסכמה זו לאור הודאת הנתבעת בתקופת עבודתו השניה של התובע ויש בהסכמה זו כדי לחסל את כל תביעות התובע מהנתבעת לגבי כל תקופת העבודה הנטענת על ידו".(ההדגשה בבקשה).
והנה, בניגוד להסכמה, הגיש התביעה דנא ובה עתר לאותם סעדים שבהליך הראשון, הליך בו ניתן פס"ד סופי, בגין אותה תקופת עבודה, באותן עילות ואותם סעדים, ונגד בעל המניות ומנהל בחברה (כשנענתה בקשת התובע להציג פלט שיחות טלפון עמו בתקופות הנטענות בהליך הראשון – והובהר כי לא נערכו עמו שיחות טלפוניות).
מתקיים מעשה בי-דין (השתק עילה והשתק פלוגתא) המצדיק דחיית התביעה על הסף, שכן בהליך הראשון ובהליך דנא מתקיימת אותה מסכת עובדתית משפטית.
[המבקשים מפנים לע"א 253/84, ספיר נ' ספיר, פ"ד מ"ב (3) , 14 , 19; דב"ע נד- 3-108 גחלת גמול חסכון לחינוך בע"מ- דבורה חבקין,ׁפורסם בנבוׂ עבודה ארצי, כרך כז (1), 234;

ע"א 1650/00 עמוס זיסר נ' משרד השיכון ׁפורסם בנבו) דינים עליון כרך ס"ד, 806; ע"א 2360/99 בחר נ' דיור, בנין ופיתוח, פד"י נה(4) 18,24;

זלצמן , מעשה בית דין בהליך אזרחי
, תשנ"א, 31; רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים ׁפורסם בנבו) דינים עליון, כרך סד , 662;מפעלי עץ כרמיאל בע"מ נ' שמואל דונרשטיין ס"ע 8950-07-09 (פורסם בנבו)ניתן ביום 31.7.14].

התובע הגיש ההליך הראשון , בייצוג זהה, וויתר על טענת הרמת מסך.
הגשת התביעה דנא היא ניסיון לעקוף חלות כלל מעשה בי"ד ומשמתקיים כלל "הקרבה משפטית" בין הנתבעים לחברה – יצר פסה"ד בהליך הראשון השתק עילה והשתק פלוגתא (המבקשים מפנים לעב"ל 765/07 עווני אבו הדואן נ' המל"ל) .המסקנה האמורה עולה גם מתכלית הכלל של מעשה בי"ד [ע"א 246/66 קולזנר נ' שמעוני, פד"ע כב(2) 561].
משכך, עתרו לסילוק התביעה על הסף ולחיוב התובע בהוצאות.

2.
התובע בתגובתו (מ- 7.3.17) טען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ומשכך, יש לדחותה.
עיון בכתב התביעה (ס' 6) מלמד כי עסקינן בעילת תביעה אישית כנגד הנתבעים ולאו דווקא מכח הרמת מסך.
משהתביעה מפרטת ומציינת הטעמים להגשתה – יש לדחות הבקשה ולחייב הנתבעים בהוצאות,מה גם
שטענות הנתבעים באשר לחבותם כלפיו ותשלום שכרו – דינן להתברר בהליך ההוכחות.

3.
הנתבעים בתשובתם (מ-9.3.17 ) חזרו על טענותיהם והפנו לכך כי התובע כלל לא התייחס לבקשה ומתכונת תגובתו יש בה להצדיק קבלת הבקשה, משהתובע כלל לא מתייחס לכך כי מדובר "במעשה בי"ד – השתק פלוגתא ו/או העדר עילה" – כשדוקטרינת "השתק פלוגתא" יכול שתחול גם על מקרה בו אין זהות פורמלית בין בעה"ד – אם קיים ביניהם קשר מחייב /קרבה משפטית/עניינית או כשקיימת "זהות אינטרסים" בין בעה"ד בהליך הראשון לבעה"ד בהליך דנא (י.קדמי על הראיות, חלק 3, עמודים 1193-1194).
בענייננו , מדובר בזהות בין בעה"ד, ביניהם קשר מחייב, קיימת זהות אינטרסים בין בעה"ד בהליך הראשון לבעה"ד בהליך דנא, כשנתבע 1 הוא בעל מניות ודירקטור בחברה, והנתבע 2 הינו מנהל בחברה (תוך שהנתבעים מפנים לבקשת התובע בהליך הראשון לקבל פלט שיחות, תוך שעתר לרכיבים זהים).
משבחר להגיש ההליך הראשון כנגד החברה – ויתר על טענות הרמת מסך/חיוב אישי, כשהרמת מסך וחיוב אישי אינן עילות עצמאיות, אלא מעין נגזרת מתביעתו כלפי החברה, תביעה שהוכרעה.

4.
משהועבר למתן החלטה (22.3.17) – ניתנת החלטתי:
אין חולק כי בהליך הראשון (תביעה שהוגשה כמעט שנתיים טרם ההליך דנא), טען התובע ל-2 תקופות עבודה בנתבעת.
ביחס לראשונה בהן טען התובע בתביעה דנא, כי עבד אצל הנתבעים, תוך שהוא טוען כי אח"כ "הועסק באמצעות" החברה ותוך שהוא "מקדיש" פסקא ע"מ להבהיר, כי אין מדובר בתביעה להרמת מסך, שכן לא הועסק באמצעות שום חברה, אלא הועסק באופן אישי ע"י הנתבעים עצמם.

אלא, שחרף
"אי הנוחות" העובדתית, ודאי המשפטית, וכשאין חולק כי התביעות עוסקות באותו מסד עובדתי (בהתייחס כמובן להליך הראשון ובו התקופה הראשונה בלבד) ובהתאם, העילות זהות (והסכומים מתייחסים לתקופה הזהה ב-,2 ההליכים והגם ש"אי הנוחות" המשפטית אף היא אין להקל בה ראש, וכשיש טעם בטענת הנתבעים כי התובע לא "טרח יתר על המידה" בתגובתו לבקשתם – הרי
שלטעמי, ההלכות אליהם הפנו הנתבעים אינן ישימות.
הגם שהצדדים הגיעו להסכמה, לה ניתן תוקף של פס"ד – ולא להסכמה סתמית אלא תוך שצויין כי ההסכמה הושגה, משהנתבעת הודתה בתקופת עבודתו
השניה (בהליך הראשון) – ויש "בהסכמה זו כדי לחסל את כל תביעות התובע מהנתבעת לגבי כל תקופת העבודה הנטענת על ידו" – אעפ"כ, לא מצאתי לסלק התביעה על הסף.
אכן, תקופת העבודה הראשונה – היא היא התקופה בתביעה דנא, ואכן , נדמה כי התובע טען "מזה וגם מזה" ביחס לתקופה דנא (היא "התקופה הראשונה" בהליך הראשון).
אלא, שבכל הכבוד, אין בפני
נו פס"ד המכריע, לאחר דיון, בהליך הראשון – וממילא, אם הוכח אם לאו, כנטען ביחס לנתבע 2 – לא נדע, משלא ניתן פס"ד הקובע בנדון (ואכן, אף אין תצהיר בתמיכה לבקשה).
אלא , שהעיקר נעוץ בכך, הגם שלא אוזכר כלל ע"י מי מהצדדים – כי ההליך הראשון לא הובררו עובדותיו – גופא ובהליך דנא יש בפני
י אך כתב תביעה, שממילא, גם עובדותיו לא הובהרו, ולו לכאורה, ואין בטענת העובדה האחת, כדי לשלול-לסתור טענת העובדה הגם, זהה, ביחס להליך דנא.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי התביעה – אין מקום לסלק על הסף את התביעה.
לא אוכל שלא לציין,עם זאת, כי "צל" כבד וספק רבתי מוטל על התביעה דנא, ועל טענותיו ועילותיו של התובע.
לא אוכל גם להתעלם מכך כי הדרך בה בחר התובע לנהל תביעותיו אינה ראויה וספק אם היא בתום לב ובדרך מקובלת, או אם אין בה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
בנסיבות אלה, הגם שלא מצאתי לסלק התביעה על הסף, מחד, מוצאת אני להציע לתובע לשקול אם אכן מבקש הוא להמשיך בהליך דנא, מאידך, שמא ראוי כי ישקול לבקש למוחקו, תוך שהנתבעים יוותרו על הוצאותיהם.

לאחר הדברים האלה – משאין בפני
י מלוא הנתונים, שיהא בהם כדי סילוק על הסף – אין לי אלא לדחות הבקשה.

הוצאות הבקשה תשקלנה בהליך העיקרי.


ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז,
(
01 מאי 2017), בהעדר הצדדים.







קלדנית: ריקי איליאיץ.






סעש בית דין אזורי לעבודה 45921-11/16 major gabremdan נ' גיל חיים הררי, אלכס משוסניק (פורסם ב-ֽ 01/05/2017)