פסקי דין על רחל סופר | פסקי דין על עו"ד יהונתן צברי | פסקי דין על עו"ד ברוך חכים | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב |

36610-02/17 ער     10/05/2017




ער 36610-02/17 רחל סופר נ' עו"ד יהונתן צברי, עו"ד ברוך חכים, כונס נכסים רשמי תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"ר 36610-02-17 סופר נ' צברי ואח'




לפני
כבוד השופטת
שרה דותן


המערערת

רחל סופר


נגד


המשיבים

1.יהונתן צברי
עו"ד נושה החייבת

2.ברוך חכים

, עו"ד מנהל מיוחד
3.כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה
4.מדינת ישראל - יועץ המשפטי לממשלה

ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)




פסק דין



ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' השופטת נ' גרוסמן, בתפקידה כרשמת, לפיה נדחתה בקשת המערערת לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון במסגרת הליך עש"א 19686-06-15 בגדרו מבקשת המערערת לבטל את הכרעת המנהל המיוחד, בתביעת החוב של הנושה, עו"ד יהונתן צברי
(להלן: "הנושה").

בין המערערת לנושה מתנהל מזה שנים סכסוך שלידתו ביחסי עבודה שהתקיימו בין השנים במשך כשבעה חודשים בשנים 2000-2001. בשל חובות נטענים הוגשו על ידי הנושה והמערערת תביעות הדדיות שנדונו בפני
בורר.

על פי פסק הדין שניתן ביום 26.9.2005 חויבה המערערת לשלם לנושה 310,667 ₪. מתוך חיוב זה סכום של 16,600 ₪ יוחס להפרשי שכר, הפרשי עמלות והחזר הוצאות, שנשאו ריבית בשיעור של 20% לחודש החל מחודש מרץ 2001.

בתאריך 17.12.2005 אישר בית הדין לעבודה את פסק הבורר לאחר שהמערערת לא הפקידה 150,000 ₪ להבטחת מילוי פסק הבוררות. ערעור שהוגש על ידה לבית הדין הארצי לעבודה נדחה, אף הוא, בשל איחור בהגשתו.

משלא שילמה המערערת את חובה פתח המשיב בהליכי פשיטת רגל נגדה במסגרתם הגיש תביעת חוב על סכום של שלושה טריליון ₪ בהסתמך על חישובי הריבית שנקבעו ביחס לסכום של 16,000 ₪.
המערערת אשר הוכרזה בינתיים כפושטת רגל, לא אמרה נואש, והמשיכה בהליכים בניסיון לבטל את פסק הבורר בהתאם לאישור שקיבלה מבית המשפט לפשיטת רגל.

בסופו של יום קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה של המערערת והורה על החזרת התיק לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שישלים את הדיון בבקשתה לביטול פסק הבורר.
עתירת הנושה כנגד החלטה זו לבג"ץ נדחתה ביום 9.10.2012 (בג"ץ 7033/12).
בפסק דינו התייחס כב' השופט י' עמית לתוצאות פסק הבורר ולהשלכתו על הנושים האחרים של המערערת כשהוא מפנה להחלטת בית הדין הארצי לעבודה.
"סיכומו של דבר, שנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, מצא בית הדין כי יש ליתן חשיבות נכבדה לאינטרס של מיצוי האמת ובירור הטענות החמורות שהועלו כנגד העותר והבורר, ויש מקום לביקורת מעמיקה של פסק הבוררות. זאת, בעיקר בכל הנוגע לריבית החריגה שנפסקה בפסק הבורר, ואשר גרמה לחוב להגיע לסכומים דמיוניים...".

לנוכח האמור לעיל, נמנע בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטה נשוא העתירה ובאשר להתערבות מנימוקי צדק ונאמר שם:
"גם תנאי זה אינו מתקיים בעניינינו. הנה כי כן, העותר הועסק על ידי המשיבה משך שבעה חודשים, ובעקבות תקופת העסקה זו, המשיבה חייבת לו על פי פסק הבורר סכום דמיוני של 3 טריליון שקל. העותר אמנם אישר כי אין ביכולתו לגבות סכום זה, אך בעתירתו לא הותיר כל מקום לספק כי בכוונתו לגבות כל סכום שיתאפשר לו לגבות מהמשיבה, גם אם יאלץ 'להסתפק' בעשרות מליוני שקלים. מבלי להביע כל עמדה באשר לגרסאות הצדדים, לא שוכנעתי 'בלשון המעטה' כי
הצדק
מחייב
התערבותו
של
בית משפט
זה
על מנת לאפשר

לעותר להמשיך לנקוט בהליכי גבייה של עשרות מליוני שקלים מהמשיבה. אדרבה, תוצאת פסק דינו של בית הדין לעבודה ולפיה יוחזר הנושא לבדיקתו של בית הדין האיזורי לעבודה, נראית סבירה וצודקת יותר".
לאחר דיונים נוספים בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי (בהם נדחו בקשותיה של המערערת לביטול פסק הבורר) וכשהוא מונחה על ידי האמור בבג"ץ 7033/12 הנ"ל ובהחלטות בית המשפט לפשיטת רגל בחן עוה"ד ברוך חכים
, בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעת החוב, את תביעתו של הנושה.

בסעיף 9 להחלטה הדגיש המנהל המיוחד את השלכותיה של הכרעתו על תיק הכינוס בציינו:
"בשל היות תביעת החוב תביעה חריגה בהיקפה, הרי שההכרעה בתביעת החוב יש לה השפעה רבה על תיק הכינוס ועל האפשרות לשים סוף לסכסוך המתמשך בין הצדדים, בכל הנוגע לחוב הנתבע במסגרתה ועל יתר זכויות הנושים בתיק הפש"ר".

בשל האמור לעיל, אפשר עו"ד חכים לצדדים לטעון בהרחבה גם לעניין תביעת החוב לגופה לרבות הצגת מסמכים.
לאחר שנכנס בעובי הקורה של טענות הצדדים החליט עו"ד חכים שלא "להציץ מעבר לפרגוד פסק הבוררות" בעיקר לנוכח העובדה שניתנה למערערת ההזדמנות למצות את הדין בבקשותיה לביטול פסק הבוררות.
משכך, התמקדה החלטתו של עו"ד חכים בבחינת רכיבי החוב ונקבע על ידו כי, סה"כ סכום תביעת החוב המאושר הינו 856,469 ₪.
כנגד החלטה זו הוגש ערעור ובמסגרתו התבקשו פטור מאגרה ומערבון.

בהחלטתה נשוא הערעור בחנה כב' הרשמת את מצבה הכלכלי של המערערת מול זכות הגישה לערכאות והגיעה למסקנה כי יש בידה סכומים העשויים לשמש מקור להתדיינות המשפטית ונשיאה בחובות הדין מבחינת אגרה וערבון.

משנדחתה טענת המערערת לפיה מצבה הכלכלי מצדיק מתן פטור מאגרה ומהפקדת ערבון בחנה כב' הרשמת, גם את סיכויי הערעור וציינה בזהירות המתבקשת, כי הנטל המוטל על
שכמה של המערערת כבד ולא בנקל מתערב בית המשפט התערבות שכזו.
המערערת חולקת על קביעות אלה ומכאן הערעור שלפני.


בחנתי את טענות הצדדים והחלטתי כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה אין לחסום את דרכה של המערערת לבירור טענותיה מטעמי אגרה וערבון.

כפי שפורט על ידי לעיל, ליבת המחלוקת הינם חיובי ריבית חריגים בשיעורם אשר גרמו לחוב של 16,600 ₪ לתפוח לסכום הדימיוני של שלושה טריליון ₪.
אין חולק, כי המנהל המיוחד בדק ביסודיות את טענות הצדדים לעניין היקף החוב בטרם קבע את סכום החוב.
ברם, לנוכח העובדה שלסכום שנקבע יש השפעה על זכויותיהם של יתר הנושים ומכיוון שהנושה הגיש אף הוא ערעור על ההחלטה, סבורה אני שיש שלאפשר למערערת להעלות את טענותיה באשר לסכום שנפסק, ולהחלטתו של עו"ד חכים שלא "להציץ מעבר לפרגוד פסק הבורר".

כפי שנאמר גם בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת י. אלשיך בהחלטתה מיום 15.9.2011 (פש"ר 1381/09) כי:
"...בנסיבות המקרה ארחיק לכת ואומר, כי ישנה חשיבות רבה לכך כי פסק הבורר הספציפי יעבור ביקורת מעמיקה. אינטרס זה חורג אך ורק מטובת החייבת, וגובל באינטרס כללי שעניינו תקנת הצבור – ודברים אלו אמורים בעיקר בכל הנוגע לאישור הריבית החריגה"
(הדגשה שלי ש.ד.).

לפיכך, סבורה אני כי אין להתעלם מסיכויי הערעור אף אם אינם גבוהים.

באשר למצבה הכלכלי של המערערת בהסתמך על החלטת כב' השופטת ע' צ'רניאק בע"ר 5813-01-16, החלטת כב' הרשם גלעד לובינסקי זיו בע"א 4199/16 והחלטתו של כב' הנשיא א' אורנשטיין מיום 15.11.16 עלה בידי המערערת להוכיח כי מצבה הכלכלי מצדיק מתן פטור מאגרה והמפקדת ערבון והחלטתי לקבל את הערעור.

באשר להוצאות, כעולה מהחלטת המנהל המיוחד בין יתר פרטי חובה של המערערת עשרות אלפי שקלים של חיובי הוצאות לנושה שלא שולמו, משכך, החלטתי שלו לחייב את המשיבים בהוצאות הערעור.


המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ד אייר תשע"ז, 10 מאי 2017, בהעדר הצדדים.












ער בית משפט מחוזי 36610-02/17 רחל סופר נ' עו"ד יהונתן צברי, עו"ד ברוך חכים, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 10/05/2017)