פסקי דין על אמנון סלע | פסקי דין על יוסף דב שולדר

59997-10/13 הפ     15/05/2017




הפ 59997-10/13 אמנון סלע נ' יוסף דב שולדר








בית משפט השלום בחיפה



ה"פ 59997-10-13 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'

ה"פ 35410-10-13 שינפלד(אסיר) נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני
כב' השופטת מירב קלמפנר נבון



המבקש
אמנון סלע
ע"י ב"כ עוה"ד יצחק גולדברג ואח'


נגד

המשיבים
1. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברינט

2. יוסף דב שולדר

3.
עו"ד שמואל שנפלד
ע"י ב"כ עוה"ד קופטי


החלטה

לפני בקשה שניה במסגרתה של תובענה זו, לפסול עצמי משבת בדין.
המבקש טוען כי לאחר דיון אשר התקיים בתיק זה ביום 2/4/17, שוחח ב"כ המבקש עם בתו של המבקש המכהנת כרשמת הוצאה לפועל בלשכת חיפה וזו מסרה לו כי בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטותיה.
המבקש טוען כי העובדה הזו לא נמסרה לצדדים בידי בית המשפט וביזמתו, היא לא הייתה ידועה למבקש או לפרקליטו והתגלתה רק לאחר אותה שיחה עם הבת - הרשמת הגב' סלע הקש.

לטענת המבקש מהווה הדבר פגם מהותי העולה כדי הפרת חובת הגילוי הנאות החל על בית המשפט ומצדיקה פסילת בית המשפט. המבקש טוען כי הפרת חובת הגילוי הנאות מקימה חשש ממשי למשוא פנים ופגיעה במראית פני הצדק.
המבקש טוען כי בית המשפט ידע על קשרי המשפחה בין הרשמת למבקש, הרשמת קשורה בעקיפין לתובענה זו ועל כן חלה החובה על בית המשפט להודיע מיוזמתו לצדדים כי הוא יושב בדין כערכאת ערעור על החלטותיה ולפסול עצמו מלדון בתובענה זו.
עוד טוען המבקש כי הוא עתר בתלונה כנגד בית משפט זה לנציבות קבילות הציבור על שופטים והגיש ערעור על החלטת בית משפט זה שלא לפסול עצמו משבת בדין, מיום 2/4/17. משכך, טוען המבקש כי למען מראית פני הצדק , אל נוכח הגשת התלונה, על בית המשפט לפסול את עצמו מלדון בהליך.
המשיב ה"ה שינפלד הודיע כי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.
המשיב בנק דיסקונט התנגד לבקשה וטען כי נושא השיחה עם הרשמת הוזכר כבר בהודעת הערעור על החלטת בית המשפט בבקשת הפסילה הראשונה. כן סבור בנק דיסקונט כי יש להמתין למתן החלטת נשיאת בית המשפט העליון בהודעת הערעור, שמא תהא לכך התייחסות בהחלטתה.
לטעמו של המשיב בנק דיסקונט לא היה מקום מתחילה לבקשת הפסילה הראשונה וכך אף טען בפרוטוקול הדיון מיום 2/4/17. עוד טוען המשיב בנק דיסקונט כי ככל שעילת הפסילה היא התרשמות המבקש, שבית המשפט עוין את הרשמת אל נוכח ישיבתו כערכאת ערעור על החלטותיה, הרי שהתרשמות המשיב שונה. המשיב - בנק דיסקונט טוען כי בית המשפט דווקא הזדעק משהסתבר לו הסיכון בו עומדת הרשמת, ככל שתתקבל בקשתו של המבקש והתביעה המקורית שהוגשה כנגד הרשמת ואביה תחזור לעמוד על כנה.
המשיב בנק דיסקונט טוען כי שתי בקשות הפסילה גם יחד לוקות בחוסר תום לב, כאשר הן מוגשות לאחר סיום ההוכחות ועם מתן צו להגשת סיכומים.
המשיב בנק דיסקונט טוען כי ראוי היה להגיש תצהיר מטעמה של הרשמת ולא מטעמו של ב"כ המבקש, דבר המהווה עדות שמיעה. כן, העובדה כי הוגשה תלונה לנציב תלונות השופטים אין בה על מנת להוות טעם לפסילה.
המשיב – בנק דיסקונט טוען כי בקשת פסלות מבית המשפט בשל ישיבתו כערכאת ערעור על החלטות הרשמת אין בה ממש וכמוה כטענה לפסילת שופט בשל העובדה כי דן בעבר בעניינים שבין הצדדים וחווה דעתו לגביהם. לטעמו של המשיב לא היה בהתבטאות בית המשפט בדיון, אלא דאגה לזכויות צד שלישי אשר לא צורף לבקשה בידי המבקש ולא היה בה משום חריצת דין או קביעת עמדה באשר לתוצאות הדיון
או הפרת חובת הגילוי או לעניין מהימנות המבקש.
המשיב בנק דיסקונט טוען כי כל עוד לא מדובר ב"קרבה ממשית" אין כאן עילת פסילה ואף לא על רקע של "השתייכות קבוצתית" וגם אין משום דעה קדומה בכל הקשור למבקש או בתו הרשמת. משכך, עתר המשיב בנק דיסקונט לדחיית הבקשה.

המשיב שולדר לא הגיב כלל לבקשה.
המבקש עתר וקיבל את זכות התשובה ובה טען כי פסילת בית המשפט מתבקשת משום שהוא יושב דרך קבע כערכאת ערעור על החלטות הרשמת סלע הקש, בתו של המבקש, וכן מפאת העובדה כי בית המשפט לא מסר פרט זה לצדדים מיוזמתו. עוד טען המבקש כי להחלטת בית המשפט העליון בערעור אשר הגיש על החלטת בית משפט זה בבקשת הפסילה הראשונה מיום 2/4/17 אין על מנת להשפיע על בקשה נוכחית זו.
לטענת המבקש לא נטען כי בית משפט "עוין" את הרשמת סלע הקש והדבר אינו רלבנטי שעה שבית המשפט היה אמור למסור לצדדים כי הוא יושב כערכאת ערעור על החלטותיה, מיוזמתו.
עוד משיב המבקש כי לא היה צורך בהגשת תצהיר מטעמה של הרשמת וכי בית המשפט דן בעניינו של קרובו מדרגה ראשונה של נושא משרה שיפוטית המכהן בלשכת ההוצאה לפועל במחוז חיפה. לטעמו של המבקש, הגשת תלונה לנציב התלונות על השופטים אינה מהווה אמנם עילת פסלות אך מהווה שיקול אשר יטה את הכף מקום בו קמה עילת פסלות.
המבקש טוען כי עצם העובדה שבנק דיסקונט לא התייחס לעובדה כי בית משפט לא מסר הודעה לצדדים בדבר ישיבתו כערכאת ערעור על החלטות הרשמת, כמוה כהודאה בכך שעסקינן בהפרת חובת הגילוי הנאות המצדיקה פסילת בית המשפט משבת בדין. אשר לעיתוי העלאת הבקשה טוען המבקש כי לא היה ידוע לו על עילת הפסילה אלא לאחר סיום שמיעת הראיות בעת שיחת טלפון שקיים עם הרשמת.

דיון :
טוען המבקש כי היה על בית המשפט לגלות לצדדים כי הוא יושב כערכאת ערעור על החלטות הרשמת הקש סלע – בתו של המבקש ומשעה שלא עשה כן , הפר את חובת הגילוי הנאות והדבר מעלה חשש למשוא פנים המצדיק פסילת בית המשפט. הפרת חובת הגילוי היא איפוא זו המעלה את החשש למשוא פנים ובשים לב לאמור בתשובת המבקש, אף העובדה כי בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל.

אפתח ואציין כי בין בית המשפט לבין הרשמת, בתו של המבקש, לא קיימת כל "קרבה" המקימה חשש למשוא פנים בניהול המשפט, שרק בהתקיימו מצווה שופט לפסול עצמו מלשבת בדין (ראה סעיף 77א(א3) לחוק בתי המשפט).

העובדה כי בתו מכהנת כרשמת ההוצאה לפועל בחיפה ידועה למבקש, ולמרות זאת הוא בחר להגיש תביעתו בבית משפט השלום בחיפה, ששופטיו משמשים מכוח הוראות החוק כערכאת ערעור על החלטות הבת. זאת על אף שיכול היה להגישה בכל אחד מבתי השלום במחוז.
מלין המבקש כי היה על בית המשפט להודיע לצדדים כי הוא יושב כערכאת ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל והרי כל שופט בבית משפט השלום בחיפה הוא ערכאת ערעור סטטוטורית על החלטות רשמת ההוצאה לפועל. ואומנם הערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל נשמעים, דבר שבשגרה, על ידי כל השופטים הדנים בעניינים אזרחיים, למשל בתקופות פגרה.
אציין כי במקרה של הגשת תביעה על ידי קרוב משפחה של עובד מערכת בתי המשפט, חל נוהל מס' 01/10, שלפיו מחויב העובד למלא טופס "הודעת עובד על מעורבות קרוב משפחתו בהליך שיפוטי" ולהגישו לנשיא בית משפט השלום, על מנת שיחליט היכן תידון התביעה. נוהל זה לא הוחל על עובדי רשות האכיפה והגביה, שאליה משתייכת הרשמת, ואילו הוחל, הרשמת היא זו שהייתה צריכה לדווח לנשיא בית המשפט על הגשת התביעה.
מכאן שעצם העובדה שמותב זה משמש כערכאת ערעור על החלטות הרשמת, אינה מהווה עילה לפסילתו מלשבת בדין.
במצב דברים זה, לא מתקיימת חובת הגילוי כנטען על ידי המבקש.
ממילא הדברים היו ידועים וגלויים לפני המבקש ואין בישיבת בית משפט זה כערכאת ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל על מנת לבסס "קרבה" כלשהיא המעלה את החשש למשוא פנים. הטיעון כי מראית פני הצדק מחייבת את בית המשפט להביא עובדת היותו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתו הרשמת של אחד הצדדים, אינו עילת פסלות בפני
עצמה כי אם מהווה שיקול במקרים בהם כפות המאזניים מאוזנות בין שאלת החשש הממשי, למשוא פנים בפועל. במקרה דנן אין חשש למשוא פנים ממשי ואף לא בפועל שכן מדוע שבית המשפט יעדיף או לחלופין ייטה לרעת צד ביודעו כי הוא קשור בקרבת משפחה למכהן במשרה שיפוטית, על החלטותיו הוא יושב כערכאת ערעור.
אמת המידה העיקרית היא השאלה אם היושב בדין גיבש דעה כך שאינו פתוח עוד לשכנוע וזאת בנקודת זמן בה שופט אמור להיות פתוח לשכנוע. כזאת לא רק שלא נטען בידי המבקש, אלא שהבקשה אף באה לאחר סיום שמיעת הראיות, אף שהמבקש ידע כאמור כי בתו מכהנת כרשמת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה עוד טרם הגשת התביעה דנן.
המבקש טען עוד כי הוגשה תלונה כנגד בית המשפט וכן הוגש ערעור על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו מיום 2/4/17 ודי בכל אלו על מנת לגבש עילת פסילה.
הגשת תלונה נגד השופט אינה כשלעצמה עילת פסלות וראה לעניין זה האמור בספרו של כבוד השופט מרזל "דיני פסלות שופט" עמ' 224- 225 וכך היא אף עמדת נציבות תלונות הציבור על שופטים – ראה דין וחשבון לשנת 2004 עמ' 30. בהעדר חובת הגילוי הנטענת והפרתה, שכן הדברים היו ידועים וגלויים לפני המבקש עוד טרם הגשת תביעותיו לפני בית משפט השלום,הרי שאין בכך על מנת להוות, אף לא שיקול לפסילה.
אף הערעור על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו, אינו מגבש עילת פסילה ובקצרה יאמר כי "על מנת לפסול שופט בדין הישראלי יש להראות כי קיים בעיניו של שופט סביר חשש ממשי כי השופט הספציפי גיבש דעתו ואין הוא פתוח עוד לשכנוע , הגם שחובה עליו, כעקרון , להיות פתוח לשכנוע בנקודת הזמן הרלבנטית" (ראה ספרו של כבוד השופט מרזל "דיני פסלות שופט" עמ' 140).
אל נוכח האמור בהעדר עילת פסילה, אין מקום לקבל את הבקשה והיא נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ז, 15 מאי 2017, בהעדר הצדדים.









הפ בית משפט שלום 59997-10/13 אמנון סלע נ' יוסף דב שולדר (פורסם ב-ֽ 15/05/2017)