פסקי דין על אורי שמר

52039-05/17 רעס     25/05/2017




רעס 52039-05/17 מדינת ישראל נ' אורי שמר








בית משפט השלום בנתניה


רע"ס 52039-05-17 מדינת ישראל
נ' שמר




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
ארז נוריאלי


מאשימה

מדינת ישראל


נגד


נאשם

אורי שמר



החלטה


לפני בקשה במעמד צד אחד למתן צו סגירה לעסק שמתנהל ללא רישיון עסק, לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים").
ביום, 24.5.17 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות לפי סעיפים 4, 14 ו-25 לחוק רישוי עסקים ולפי פריט 6.9א' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.

על-פי עובדות כתב האישום, החל מחודש יולי 2016 מנהל המשיב עסק של למכירת מזון הידוע בשם "אלוף הבאגט", ללא רישיון עסק כדין.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למתן צו סגירת עסק לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים. בבקשה צוין, בין היתר, כי קיים חשש לגרימת נזקים בריאותיים ובטיחותיים לציבור לקוחותיו, כתוצאה מניהול העסק ללא רישיון כדין וללא האישורים הנדרשים לכך.
סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע: "משהוגש כתב אישום לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16 ותוקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי או בכל מועד קודם שנקבע בצו".
כבר נקבע בפסיקה כי על בית המשפט לבחון האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המספיקה לביסוס עילת הפסקת עיסוק מידית: "על המאשימה להניח תשתית ראייתית לכאורה למיוחס לנאשם בכתב האישום ולקיומה של 'עילת הפסקת עיסוק מידית' – עליה לשכנע כי נקודת האיזון בין מידת הנזק שיגרם לבעל העסק ולצדדים שלישיים כתוצאה ממתן הצו לבין מידת הנזק שעלול להיגרם לציבור כתוצאה מהמשך הפעלת העסק ללא רישיון עד לסיום המשפט – מטה את הכף להעדיף את אינטרס הציבור; וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר" (רע"פ 4384/13 מדינת ישראל
נ' מיאו והאו בע"מ ואח').
כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, הפעלת עסק ללא רישיון, כשלעצמה, אינה מצדיקה את סגירתו המיידית של העסק [
ע"פ (נצ') 27064-12-14

, "אורטל בן מוחה נ' מדינת ישראל
", (פורסם בנבו)]. "מטרתה של ההוראה הינה מניעתית ולא עונשית, והשימוש בסמכות הנתונה על פיה איננו נעשה כדבר שבשגרה". [
עפ (נצ') 10855-07-14

מפעלי ברודני בע"מ נ' עיריית נצרת עילית

[פורסם בנבו]
].
עיינתי בבקשה על נספחיה ולא מצאתי כי נתמלאו כל התנאים הנדרשים בחוק למתן צו במעמד צד אחד.
הונחה בפני
י תשתית ראייתית מסוימת לטענה לפיה הפעלת העסק יוצרת סיכון ממשי
לציבור וזו נלמדת לכאורה מעיון בגרסת המשיב בחקירתו. עם זאת, התרשמתי כי התנהלות המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם טענותיה ומצאתי כי חל שיהוי בהגשת הבקשה שלפניי.

צו הפסקה מנהלי כנגד המשיב הוצא ביום 19.4.17 (ולמשך 30 יום). טרם פקיעת תוקף הצו, בביקורת שנערכה בעסק ביום 27.4.17 נמצא כי המשיב ממשיך להפעיל את העסק ללא רישיון כדין ובניגוד לצו המנהלי. עם זאת, חקירתו של המשיב נערכה רק ביום 14.5.17, כשלושה שבועות לאחר מועד הביקורת. בנוסף, כתב האישום והבקשה שלפניי הוגשו בחלוף כחודש ממועד הביקורת ולאחר שלכאורה פקע אותו צו מנהלי.
לא מצאתי בבקשה ובטענות המבקשת כל הסבר לשיהוי המתואר.
לפיכך, איני נעתר לבקשה בעת הזו ואיני מוצא מקום ליתן צו כפי המבוקש, במעמד צד אחד.
עם זאת, לאחר שעיינתי בבקשה ובמצורף לה, מצאתי כי יש צורך לקיים דיון דחוף בבקשה במעמד שני הצדדים.
על המשיב למסור תגובתו בכתב לבקשה, ככל שימצא מקום לעשות כן, עד ליום 28.5.17 בשעה 12:00.
דיון במעמד שני הצדדים יתקיים בפני
י ביום 29.5.17 בשעה 8:30.

ב"כ המבקשת יוודא זימונו של המשיב למועד הדיון.
המזכירות תודיע טלפונית על החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ז, 25 מאי 2017, בהעדר הצדדים.



















רעס בית משפט שלום 52039-05/17 מדינת ישראל נ' אורי שמר (פורסם ב-ֽ 25/05/2017)