פסקי דין על יוסף גבאי | פסקי דין על אברהם יעקובי | פסקי דין על רהיטי נווה עצמון בע''מ | פסקי דין על אחים יעקובי |

50141-03/17 רעא     23/05/2017




רעא 50141-03/17 יוסף גבאי נ' אברהם יעקובי, רהיטי נווה עצמון בע''מ, אחים יעקובי








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 50141-03-17 גבאי נ' יעקובי ואח'


23 מאי 2017





בפני

כב' השופט יגאל גריל
, שופט בכיר
המבקש:

יוסף גבאי

ע"י ב"כ עוה"ד רונן צרפתי
עפ"י מינוי הלשכה לסיוע משפטי


נגד


המשיבים:
1. אברהם יעקובי
ע"י ב"כ עוה"ד טלעאת כנעאן

2. רהיטי נווה עצמון בע''מ
ע"י ב"כ עוה"ד חלים מחול

3. אחים יעקובי
ע"י ב"כ עוה"ד טלעאת כנעאן

החלטה


א.
בפני
י בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון) מיום 22.2.17, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשם ההוצאה לפועל (מר עופר שורק) מיום 11.1.16 בתיק הוצל"פ (איחוד) 02-99315-03-0 במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לקבלת הפטר.

ב.
מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא, החלטות רשם ההוצאה לפועל מיום 4.10.15, 3.11.15 ו-11.1.16, כמו גם מעיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה עולה, שהמבקש כבן 63, מוכר כנכה לפי חוק הביטוח הלאומי, ולפי המצוין בתצהירו מתקיים מקצבת נכה ומקצבת שירותים מיוחדים.
המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, ותיקיו בלשכת ההוצאה לפועל אוחדו ביום 13.7.03.

ג.
אמו המנוחה של המבקש נפטרה ביום 6.1.01 והותירה אחריה צוואה לפיה ירשה אחותו של המבקש (סול) את דירתה. ביום 8.11.04 עשתה סול תצהיר לפיו ויתר על 9/10 חלקים מעיזבון האם המנוחה, כך שהמבקש ירש 1/10 מדירת האם המנוחה, וביום 20.3.07 הסתלק המבקש מחלקו בעיזבון לטובת אחותו רבקה.

לטענת המבקש מימנה עבורו רבקה את הטיפולים שטופל, התרופות, והמסגרות בהן שהה בתקופה שהיה נתון במצב נפשי קשה ומכור לסמים, ריצה עונש מאסר בפועל, ונזקק להליך שיקום וגמילה, ואחותו מימנה כאמור את התשלומים למכוני הגמילה וההוסטלים, ובהמשך אף שכרה עבורו דירת מגורים למשך שנה.

ד.
דירת האם המנוחה נמכרה ביום 31.8.15 לצד שלישי כנגד 685,000 ₪ כך שחלקו של המבקש ממכירת הדירה עמד על סך של כ-63,000 ₪ (לאחר הפחתת שכ"ט עו"ד ותשלום למתווך).

המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל ביום 21.9.15 בקשה לקבלת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה), התשכ"ז-1967. ביום 4.10.15 וביום 3.11.15 ביקש רשם ההוצאה לפועל לקבל השלמות שונות לבקשת ההפטר.

ה.
ביום 11.1.16 דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת המבקש להפטר בציינו שהמבקש לא הוכיח את הסכום שהגיע לו מעיזבון אמו המנוחה ואף לא את הסכום שהיה חייב לאחותו, למעט טענותיו הוא וללא אסמכתאות, כפי שנדרש בהחלטה מיום 3.11.15

כב' הרשם החליט לדחות את הבקשה למתן צו הפטר לפי סעיף 69י'4(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל.
כב' הרשם הוסיף, שנראה כי במקרה זה בוצעה על ידי המבקש הענקה שהקטינה את מסת הנכסים שלו, הנופלת תחת הוראות סעיף 96 של פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כשמטרת סעיף 96 הנ"ל היא למנוע הענקת נכסים בעיקר לקרובי המעניק, באופן המפחית שלא כדין מהיקף הנכסים העומדים לחלוקה בין הנושים.

לפיכך, דחה כב' הרשם את בקשת המבקש למתן צו הפטר, והוסיף כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מן המבקש לפנות להליך של פשיטת רגל.

ו.
על החלטת כב' הרשם ערער המבקש (המיוצג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי) לבית משפט השלום בחיפה. ביום 21.2.17 התקיים דיון בפני
שופטת קמא, שבו לא הייתה הופעה מטעם המשיבים, הגם שאלה זומנו כדין.

טענת ב"כ המבקש בפני
בית משפט קמא הייתה שבסכום שהגיע למבקש ממכירת דירת האם המנוחה (כ-63,000 ₪) הוא עשה שימוש להחזר סך 45,000 ₪ לאחותו רבקה שמימנה באותה עת את מחייתו ואת מגוריו, ודאגה לכל צרכיו, ואת היתרה בסך 25,000 ₪ העביר לטובת המשיבה מס' 1 לסגירת תיק ההוצאה לפועל שהיה פתוח.

ז.
המבקש, כך נטען, פעל בתום לב ולא מתוך רצון להקטין את מסת הנכסים ו/או להעלים נכסים.

נוכח השנים הארוכות שחלפו מאז העברת חלקו של המבקש בירושה, וכן לאור מטרת השימוש בכספים, לרבות מצבו הקשה של המבקש, טוען ב"כ המבקש, שלא היה מקום לזקוף עניין זה לחובתו של המבקש, ולדחות את בקשתו למתן צו הפטר, מה גם שהוראות חוק ההוצאה לפועל נועדו להקל על חייבים לפתוח דף חדש בחייהם, ומה גם שהמשיבים כלל לא הביעו את דעתם ביחס לערעור.

ח.
בפסק הדין מיום 22.2.17 ציינה שופטת קמא, שמהחלטת כב' הרשם עולה, שהמבקש בחר שלא להמציא אסמכתאות כלל לחוב הנטען לאחותו, וגם בדיון בערעור בפני
בית משפט קמא לא המציא המערער ראיה באשר לחוב הנטען שהביא להסתלקותו מחלקו בעיזבון אמו המנוחה.
כך, למשל, לא הומצא הסכם השכירות בגין הדירה ששכרה עבורו אחותו, ולא הוצגו קבלות בגין הטיפולים השונים וכו'.

לפיכך, כך ציין בית משפט קמא, לא ניתן הסבר מניח את הדעת להסתלקות המבקש לטובת אחותו ולא הוצגו אסמכתאות להסבר הנטען, ומכיוון שכך מהווה הסתלקותו זו של המבקש, הענקה שהקטינה את מסת הנכסים של המערער כחייב, בהתאם לסעיף 96 של פקודת פשיטת הרגל. מכיוון שכך, הגיע בית משפט קמא למסקנה שלא נפל פגם משפטי בולט בהחלטת כב' הרשם ואין להתערב בה.

ט.
טענת ב"כ המבקש לפיה הענקת חלקו של המבקש בירושת האם המנוחה לאחותו לא הייתה מהווה מכשול בדרכו לקבל הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, נדחתה על ידי בית משפט קמא שציין, כי בעת שביצע כב' הרשם את בחינת התנאים למתן הפטר לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל, הוא מצא שאין המבקש עונה לתנאים הנדרשים, ולכן אין להיענות לבקשתו למתן צו הפטר.

י.
טענת המבקש שבתום חצי שנה מדחיית בקשת ההפטר הוא רשאי להגיש את בקשתו שנית ואזי לא תהא עוד משמעות להענקה שביצע לאחותו, נוכח חלוף השנים, ולכן יש ליתן לו את צו ההפטר כבר עתה – נדחתה א, היא על ידי בית משפט קמא הואיל והוראת סעיף 69י'3 של חוק ההוצאה לפועל, מחייבת לבדוק כל מקרה לגופו ובזמנים הרלוונטיים, האם עונה החייב לתנאים הנדרשים לצורך הענקת סעד של הפטר, ולכן אין מקום להתייחס לשאלה האם יעמוד החייב או שלא יעמוד בעתיד בתנאים הנדרשים. יש לבחון כל בקשה לגופה במועדים הרלוונטיים.


לפיכך, דחה בית משפט קמא את ערעורו של המבקש.

י"א.
בבקשת רשות הערעור המונחת בפני
י טוען המבקש, כי שגה בית משפט קמא משדחה את בקשתו להפטר מבלי שנתן דעתו למועד הסתלקותו של המבקש. ב"כ המבקש חוזר על הטענות כפי שפורטו בהרחבה הן בפני
כב' הרשם והן בפני
כב' שופטת קמא.

ב"כ המבקש מדגיש, שוויתורו של המבקש על זכויותיו בחלקו שבדירת אמו המנוחה, נעשה בשנת 2007 כשמונה שנים ומחצה עובר לבקשת ההפטר שהוגשה בספטמבר 2015.

ב"כ המבקש מציין, שתכלית תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל היא לאפשר לחייבים מוגבלים באמצעים, שהיו זוכים בהפטר אילו היו פונים להליכי פשיטת רגל, לזכות בהפטר ולבנות את חייהם מחדש.

י"ב.
בהתייחס להוראת סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל טוען ב"כ המבקש, כי ויתורו של המבקש על חלקו בדירה נעשה בתום לב, כשמונה שנים ומחצה טרם הגשת בקשת ההפטר, תוך השבת מקצת ההוצאות בהן נשאה בעבורו אחותו רבקה, וסגירת תיק אחד מתוך שבעת תיקי ההוצאה לפועל שהיו פתוחים כנגדו, ולא מתוך ניסיון להקטין את מסת הנכסים או להעלים נכסים.

י"ג.
עוד מוסיף ב"כ המבקש, שהליך פשיטת הרגל מיותר במקרה זה, הואיל והמבקש עומד בדרישות תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, ומאז ויתורו של המבקש על חלקו בדירה חלפו כשמונה שנים ומחצה.

כמו כן טוען ב"כ המבקש, שאיש מן הנושים בתיק האיחוד נשוא בקשת ההפטר לא הביע התנגדות לא לבקשת ההפטר ולא לערעור, ולכל הליך שננקט בתיק זה. אי-הבעת התנגדות מהווה טעם בעל משקל לקבלת בקשתו של המבקש להפטר מחובותיו.

י"ד.
ב"כ המבקש חוזר ומציין, שהמבקש מתקיים מקצבת המוסד לביטוח לאומי ועמד במשך
כ-15 שנה ברציפות בצו התשלומים שנקבע לו, למרות קשייו הרבים. מוסיף ב"כ המבקש, שבנסיבותיו של המבקש יש לאמץ את עקרון העל של עשיית הישר והטוב.

ט"ו.
המשיבים לא הגיבו לבקשת רשות הערעור.

ט"ז.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוניו המפורטים של ב"כ המבקש, ולנסיבותיו האישיות של המבקש, אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשת רשות הערעור.

עצם העובדה שהמשיבים לא הגיבו על הבקשה למתן הפטר לא בפני
רשם ההוצאה לפועל, לא בפני
בית משפט קמא, ולא בפני
בית משפט זה, יש לה בדרך כלל משקל, אך יחד עם זאת אין בכך כדי להביא לביטול החלטת כב' הרשם ולביטול פסק דינו של בית משפט קמא, מקום בו המסקנה המשפטית אליה הגיעו נכונה ומבוססת.

י"ז.
אין די בטענות שהעלה המבקש באשר לסכום שהיה חייב לאחותו. כב' הרשם ציין, שהמבקש לא הגיש כל אסמכתאות באשר לחוב ולא הוכיח את טענתו. כב' בית משפט קמא הצביע אף הוא על כך. למשל, לא הומצא הסכם השכירות בגין הדירה ששכרה עבורו אחותו, ולא הוגשו קבלות על הטיפולים השונים שנטען כי אחותו מימנה עבורו, ועוד. בקביעות אלה אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

י"ח.
סעיף 69י'3 של חוק ההוצאה לפועל קובע את התנאים בהם רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים. יחד עם זאת, קובע סעיף 69י'4(א)(3) של חוק ההוצאה לפועל, שרשם ההוצאה לפועל לא יתן צו כאמור אם היה לו יסוד להניח שהחייב ביצע פעולות כאמור בסעיף 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל: "שאילו היה החייב פושט רגל כאמור באותה פקודה, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל לפי הענין" (ההדגשה שלי – י.ג.).

י"ט.
סעיף 96(ב) של פקודת פשיטת הרגל קובע:
"העניק אדם נכסים ונעשה פושט-רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה... ".


כ.
בענייננו, בקשתו של המבקש למתן צו הפטר הוגשה ביום 21.9.15, וזהו המועד הקובע לפיו היה על כב' הרשם לבחון האם ניתן להיעתר לבקשתו של המבקש. הענקת חלקו של המבקש לאחותו נעשתה בשנת 2007. כפי שקבע כב' הרשם, הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ותיקיו בלשכת ההוצאה לפועל אוחדו ביום 13.7.03, כך שבתאריך ההענקה לא היה המבקש כשר-פרעון של כלל חובותיו, ובמועד הגשת בקשת ההפטר טרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה.

כ"א.
הקביעות והמסקנות של רשם ההוצאה לפועל כמו גם הקביעות והמסקנות של בית משפט קמא, מעוגנות כראוי בהוראות החוק, ומשלא נפל פגם, לא בהחלטת כב' הרשם, ולא בפסק דינו של בית משפט קמא, אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשת רשות הערעור, ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא את העתקי ההחלטה אל:

1. ב"כ המבקש: עו"ד רונן צרפתי
, חיפה.

2. ב"כ המשיבים מס' 1 ומס' 3: עוה"ד טלעאת כנעאן

, מג'ד אל כרום.

3. ב"כ המשיב מס' 2: עוה"ד חלים מח'ול, נהריה.


ניתנה היום,
כ"ז אייר תשע"ז, 23 מאי 2017, בהעדר הצדדים.











רעא בית משפט מחוזי 50141-03/17 יוסף גבאי נ' אברהם יעקובי, רהיטי נווה עצמון בע''מ, אחים יעקובי (פורסם ב-ֽ 23/05/2017)