פסקי דין על הלן גלבר | פסקי דין על עיריית אשדוד | פסקי דין על ד"ר יחיאל לסרי | פסקי דין על דורון חזן ואח' |

12000-11/16 פה     28/05/2017




פה 12000-11/16 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, דורון חזן ואח'








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

פ"ה 12000-11-16
צ"ו 36274-08-16

28 מאי 2017

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

נציג ציבור (עובדים) - מר משה זיכרמן
נציג ציבור (מעסיקים) - מר יוסף פרלוביץ'
התובע
ת
:

הלן גלבר
ע"י ב"כ עו"ד אורלי צברי



-

הנתבעים
:
1.
עיריית אשדוד

2. ד"ר יחיאל לסרי
3.
דורון חזן
ע"י ב"כ עו"ד חן סומך

4.
מדינת ישראל - משרד הפנים
ע"י ב"כ עו"ד קובי אזולאי


פסק דין

עניינו של

פסק דין
זה בשאלה האם רשאית הייתה עיריית אשדוד
(להלן: העירייה) לשנות את תנאי המכרז למינוי מהנדס העיר.

רקע עובדתי

1.
בחודש פברואר 2015 פרסמה העירייה מכרז לתפקיד מהנדס עיר (מכרז 7/15) כאשר אחד מתנאי המכרז נגע להיקף הניסיון הנדרש. על פי תנאי זה, דרשה העירייה:

"ניסיון מוכח מצטבר של 9 שנים ומעלה בתחומים הבאים:
1. בתחום תכנון ערים.
2. באחד מהתחומים הבאים: פיקוח ורישוי, בנייה ציבורית, עבודות ציבוריות המבוצעות על ידי רשות מקומית או מטעמה.

3. ניהול עבודת מטה והנחיה והובלת צוות עובדים.

4. ניסיון נרחב במינהל הציבורי או הכללי.

5. ידע נרחב בחוקי התכנון והבנייה."
(הדגשה שלי - י.א.ש.).

2.
בתום הליך המכרז

החליטה העירייה למנות לתפקיד מהנדס העיר את הנתבע 3, מר דורון חזן (להלן: מר חזן).

3.
לאחר החלטת העירייה, הגישו התובעת (להלן: גב' גלבר או התובעת) ומר אביב גל בקשה לסעד זמני במסגרתו טענו בין היתר לפגמים בהליך המכרז וכן לכך שמר חזן אינו ממלא אחר תנאי הסף בדבר דרישת הניסיון (צו 23686-09-15; להלן: ההליך הקודם). הבקשה נשמעה בפני
בית הדין ובמסגרתה הוסכם בין הצדדים כי העירייה תקפיא את מינויו של מר חזן לתפקיד מהנדס העיר עד לבירור התובענה העיקרית כאשר במשך התקופה ישמש מר חזן כממלא מקום מהנדס העיר. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

4.
ביום 22.6.16 לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות ונשמעו סיכומי הצדדים בהליך העיקרי, ניתנה הצהרת העירייה בזו הלשון:

"
העירייה תבטל את המכרז למינוי מהנדס עיר שמספרו 7/15 ותצא לפרסום של מכרז חדש תוך לא יאוחר מ-10 ימים מהיום. העירייה תשתדל להשלים את ההליך מהר ככל האפשר. העירייה תפרסם את המכרז באותו נוסח שפורסם המכרז הקודם"
(להלן: ההצהרה או ההתחייבות; הדגשה שלי - י.א.ש.).


במסגרת פסק הדין נקבע כך:

"ניתן בזה תוקף של

פסק דין
להודעת העירייה שלפיה המכרז למינוי מהנדס עיר שמספרו 7/15 - יבוטל וכתוצאה מכך יבוטל מינויו של מר חזן לתפקיד מהנדס העיר. ככל שתצא העירייה במכרז חדש וככל שמר חזן יגיש מועמדותו במכרז זה, לא תבוא התקופה שבה כיהן כממלא מקום בפועל של מהנדס העיר, בחשבון תקופת הניסיון העומדת לבחינה במסגרת אותו מכרז"
(להלן: פסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.).

5.
בעקבות פסק הדין, פרסמה העירייה ביום 1.7.16 מכרז חדש הזהה למכרז 7/15 (מכרז 85/16). לאחר פרסום המכרז, ביום 20.7.16 התקבלה בעירייה התייחסותה של גב' שושי פרץ, ראש ענף (ועדות מינהל השירות ברשויות המקומיות) מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים (להלן: גב' פרץ), לתנאי הסף שאותם פרסמה העירייה במכרז. בין יתר הערותיה, ציינה הגב' פרץ כי דרישת הניסיון במכרז חורגת מדרישת הניסיון הקבועה בחוק ועל כן יש להעמידה על תקופה של 5 שנים בלבד.


על רקע זה הודיעה העירייה לבית הדין כי בכוונתה לצאת במכרז חדש בתנאים שפורטו בעמדת משרד הפנים. בהמשך להודעה זו פרסמה העירייה ביום 21.7.16 הודעת הארכה ותיקון של תנאי הסף ביחס למכרז (להלן: המכרז).

6.
ביום 15.8.16 הגישה התובעת לבית המשפט המחוזי עתירה מנהלית לביטול המכרז, להורות על פרסום מכרז חדש ולקבוע כי מר חזן אינו עומד בתנאי הסף של המכרז. בהחלטה מיום 11.9.16 הועבר ההליך לדיון בפני
בית דין זה.

7.
ביום 12.9.16 התכנסה ועדת המכרזים לבחירת מהנדס העיר, ראיינה חמישה מועמדים ובסופו של הליך החליטה ברוב קולות על בחירתו של מר חזן לתפקיד. ביום 21.9.16 התכנסה מליאת מועצת העיר ולאחר דיון והצבעה אישרה את מינויו של מר חזן.

8.
בפני
בית הדין התקיימו שתי ישיבות במסגרתן הגיעו הצדדים להסכמה כי מדובר בשאלות משפטיות וכי פסק הדין יינתן על יסוד סיכומי הצדדים בכתב. הצדדים הסכימו כי השאלה שבמחלוקת הנדרשת להכרעה היא:
האם התחייבה העירייה במסגרת ההליך הקודם לפרסם כתנאי סף למכרז ניסיון של 9 שנים וכן תנאי סף אחרים? ואם כן, האם ניתן

פסק דין
המחייב אותה לעשות כן? וככל שכך, האם רשאית הייתה העירייה לסטות מתנאי סף אלה ובאיזה תנאים?


נדון בהן כסדרן.

טענות הצדדים

9.
לטענת התובעת, יש לראות בהתחייבות העירייה עובר לפסק הדין משום התחייבות שלטונית שהשתכללה להבטחה שלטונית המחייבת את העירייה לפרסם מכרז באותם תנאים שפורסמו במכרז 7/15. התובעת טוענת כי התחייבות העירייה נבלעה בפסק הדין, כך שיש לראות בפסק הדין כמחייבת את העירייה לפרסם מכרז זהה למכרז 7/15.


עוד טוענת התובעת, כי דרישת הניסיון של 9 שנים מקורה בחוזר מנכ"ל ועל כן מעוגנת בדין. באשר לקיומו של

פסק דין
המחייב את העירייה טוענת התובעת כי העירייה מודה שפעלה מכוח פסק הדין בפרסום המכרז ביום 29.6.16 שכלל דרישת ניסיון של 9 שנים ובכך יש כדי להעיד שכוונת העירייה הייתה לחזור על תנאי המכרז ולכוונה זו ניתן תוקף ב

פסק דין
.


התובעת גורסת כי משהתחייבה העירייה לפרסם תנאי סף למכרז דרישת ניסיון של 9 שנים ומשיש לראות בפסק הדין כמחייב את העירייה לעשות כן, לא הייתה העירייה רשאית לסטות מתנאי הסף. עוד טוענת התובעת כי מתן פרשנות שלפיה החלטות בית הדין כפופות לחוות דעת של פקיד במדינה, אינה יכולה להתקבל. מוסיפה התובעת וטוענת, כי הנתבעת לא הצביעה על כל עילה המאפשרת סטייה מתנאי הסף וכי חובתה הציבורית של העירייה כוללת את החובה שלא לפגוע בזכויות אדם חוקתיות העומדות לזכות תושבי העיר אשדוד כאשר מינוי של מהנדס עיר שאינו עומד בתנאי הסף, מאיינת זכויות אלה.


התובעת מוסיפה וטוענת, כי אין לראות בדרישת הניסיון של חמש שנים כתנאי סף שלא ניתן לדרוש ניסיון העולה עליו, אין לראות בחוק משום הסדר שלילי שאינו מאפשר דרישת ניסיון מקצועי גדול יותר ויש ליתן משקל גם לגודל היישוב.


התובעת טוענת עוד כי אין בנמצא כל חוות דעת משפטית מחייבת מגורם משפטי במדינה המחייבת את העירייה לשנות או לתקן את תנאי הסף והדבר לא נכפה על העירייה. מוסיפה לבסוף טוענת התובעת כי המדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי רשאית הייתה לדרוש מהעירייה לשנות את תנאי הסף ולהעמידם על חמש שנים בלבד.

10.
העירייה עמדה על טענתה כי פעלה בהתאם להוראות הדין וכי לא נפל בהתנהלותה כל פגם. לדבריה, כפי שעולה מהוראות החוק, תנאי הכשירות כוללים תנאי של ניסיון לתקופה של 5 שנים ותנאי זה כלול בתנאי הסף במכרז. העירייה הטעימה כי העמידה בעבר את דרישת הניסיון על 9 שנים על פי קובץ עיסוקים שפרסם משרד הפנים. העירייה טוענת כי אין יסוד לטענת התובע שלפיה דרישות הניסיון שונות בהתייחס לגודל הרשות שכן הדרישה הקבועה בחוק לחמש שנות ניסיון נוגעת לרשות מקומית המונה יותר מ-10,000 תושבים ותו לא.

עוד טענה העירייה, כי כל פעולותיה באשר למכרז החדש היו כדין, באופן גלוי ושקוף ומטעמים הגיוניים וסבירים, מה גם שטרם הנחיית משרד הפנים פעלה העירייה לפרסום המכרז בהתאם להצהרתה בפני
בית הדין. העירייה הסבירה כי פעלה על פי דרישת משרד הפנים אשר הורתה כי יש להיצמד לדרישות הסף הקבועות בחוק.

העירייה גורסת כי משרד הפנים הוא הגורם המנחה את הרשות בכל הנוגע להצבת דרישות ותנאים לאיוש משרות הטעונות מכרז וכי אין היא רשאית לקבוע תנאי סף אחרים מאלה הקבועים בחוק. העירייה טוענת כי הנורמה המשפטית מותווית בתקנה 7 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-1979 (להלן: תקנות המכרזים) וכי פעולותיה בהתאם להנחיית משרד הפנים עולות בקנה אחד עם הוראות הפסיקה, חוק המהנדסים ותקנות המכרזים וכי לא הייתה כל סיבה המצדיקה סטייה מהנחיות משרד הפנים.

העירייה מבהירה כי הצהרתה בהליך הקודם מהווה לכל היותר התחייבות או הבטחה שלטונית שאינה בת ביצוע. לשיטתה, התחייבותה לפעול לפרסום מכרז חדש בתנאים שבהם פורסם המכרז הראשון קוימה במלואה, אך משנתקבלה הנחיית משרד הפנים המורה לעירייה לפרסם תנאי מכרז בהתאם להוראות הדין, פעלה העירייה בהתאם לאותה הנחייה. לדבריה, גם אם תוכח קיומה של הבטחה מפורשת, אשר לא באה לידי ביטוי במסגרת פסק הדין, הרי שהעירייה מוחזקת כחסרת יכולת לקיים את אותה התחייבות נוכח עמדת משרד הפנים ולאור העובדה כי מדובר בשינוי נסיבות המביא לכך שההתחייבות אינה בת ביצוע ועל כן יש לראות בכך משום צידוק חוקי המתיר סטייה מהתחייבות של רשות שלטונית. העירייה טוענת, כי פרסום מכרז בתנאי סף אשר אינם עומדים בקנה אחד אל מול הוראות הדין והנחיות הגורמים המוסמכים במשרד הפנים, יש בו משום פגיעה באינטרס הציבורי וסטייה מכללי ניהול תקין.

11.
לעמדת המדינה, המדינה אינה כפופה להסכמות הצדדים בהליך הקודם ותפקידה מתמצה בפיקוח הרגולטורי. לעמדתה, יש להיצמד להוראות הקבועות בחוק והקובעות את תנאי הכשירות של מהנדס עיר, אין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. המדינה גורסת כי מטרת קביעת תנאי הכשירות היא שמירה על שוויון, הגינות ושקיפות ומניעת מצב של פרסום תנאי מכרז הנותנים עדיפות למאן דהוא על פני אחרים וכן לוודא כי רק מועמד הכשיר למלא את התפקיד יוכל להיבחר למלא אותו. המדינה מוסיפה וגורסת כי על ועדת הבחינה בבואה לבחון התאמתו של מועמד לתפקיד לבדוק לא רק את עמידתו בתנאי הסף אלא גם התאמתו בפרמטרים נוספים.

הכרעה

12.
הצדדים נחלקו בשאלה האם התחייבה העירייה במסגרת ההליך הקודם לפרסם כתנאי סף למכרז, ניסיון של 9 שנים וכן תנאי סף אחרים?

במסגרת ההליך הקודם, לאחר שנשמעו ראיות הצדדים והערות בית הדין, הצהירה העירייה כי:

"
העירייה תבטל את המכרז למינוי מהנדס עיר שמספרו 7/15 ותצא לפרסום של מכרז חדש תוך לא יאוחר מ-10 ימים מהיום. העירייה תשתדל להשלים את ההליך מהר ככל האפשר. העירייה תפרסם את המכרז באותו נוסח שפורסם המכרז הקודם".

מקרא לשון ההצהרה מצביע על כך שהעירייה התחייבה לפרסם את המכרז כלשון המכרז הקודם ובכך נכלל התנאי של 9 שנות ניסיון. דא עקא, עיון בפסק הדין מעלה כי זה נתן תוקף של

פסק דין
רק לחלקה של הצהרת העירייה ולפיה "המכרז למינוי מהנדס עיר שמספרו 7/15 - יבוטל וכתוצאה מכך יבוטל מינויו של מר חזן לתפקיד מהנדס העיר". פסק הדין לא נתן תוקף להצהרה כי המכרז שיפורסם יהא זהה למכרז הקודם ומכאן, כי חלק זה של הצהרת העירייה אינו מהווה חלק מפסק הדין ואין לקבל את הטענה כי ניתן

פסק דין
המחייב את העירייה לפרסם מכרז בתנאים זהים ושאי מילויו מהווה הפרה של הוראה שיפוטית.

לפיכך, ענייננו בהצהרת העירייה בלבד ועל רקע מעמד זה יש לבחון האם רשאית הייתה העירייה לסטות מהצהרתה זו.

13.
ככלל, להצהרת העירייה בפני
בית הדין מעמד של התחייבות שלטונית. התחייבות שכזו יכולה להוות מקור לזכות או עילה משפטית ומנגד לחייב את הרשות השלטונית בתנאים מסויימים (בג"ץ 594/78 אומן מפעלי סריגה בע"מ נ' שר התעשיה, פ"ד לב(3) 469 (1978); בג"ץ 142/86 "דישון" כפר שותפי להתיישבות נ' שר החקלאות, פ"ד מ(4) 523 (1986); בג"ץ 5018/91 גדות תעשיות פטרוכימיה בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(2) 773 (1993); בג"ץ 4915/00 רשת, חברת תקשורת והפקות נ' ממשלת ישראל, פ"ד נד(5) 451, 477 (2000)). בבוא בית הדין לבחון את התחייבות העירייה עליו לעשות כן על פי אמות המידה שנקבעו בכללי המשפט המנהלי.

השאלה היא - האם נתקיימו התנאים הנדרשים לחיוב הרשות בקיום ההבטחה? ובמילים אחרות, באילו תנאים רשאית רשות לסטות מהתחייבותה זו?

הלכה היא כי התנאים הנדרשים לאכיפת ההתחייבות הם כי (א) ההבטחה ניתנה על ידי בעל הסמכות לתת אותה וכי המבטיח התכוון ליתן להבטחתו תוקף משפטי מחייב; (ב) ההבטחה מפורשת די הצורך; (ג) ההבטחה בת ביצוע

ואין צידוק חוקי או טעם סביר לשנות את ההבטחה או לבטלה.

14.
אין חולק כי דברי העירייה נאמרו באופן ברור ומשנעשה הדבר במסגרת הליך שיפוטי, קשה לומר כי מדובר בגדר הצהרת כוונות גרידא. כך גם אין לומר כי נותן ההצהרה לא היה מוסמך לתיתה וכי היא לא היתה ברורה ומפורשת. אלא מאי?- העיריה טוענת כי קיבלה הוראה חד משמעית בעניין זה מהמדינה ולפיה, כשם שאין היא רשאית לגרוע מתנאי הסף כך אין היא רשאית להוסיף עליהן. אם כך, הבחינה העומדת בפני
נו היא - האם ההבטחה היא בת ביצוע או שמא יש טעם חוקי או צידוק סביר לשנותה.

15.
ראשית ייאמר, כי ככלל, על העירייה לפעול על פי הוראות משרד הפנים ומשזה מורה לה כי עליה להיצמד להוראות החוק, אין העירייה רשאית, אלא אם נקבע אחרת ב

פסק דין
, לסטות מהוראת הרגוטלור. משכך, נדרשנו לבחינת עמדת המדינה כי אין לסטות מתנאי הסף הקבועים בדין.

16.
בבסיס דיני המכרזים עומד עקרון השוויון ומכאן ההקפדה היתרה על קביעתם וקיומם של תנאי הסף. בית המשפט העליון הדגיש בפרשת א.נ.א חשמל עקרון זה. וכך קבע:

"
המכרז הציבורי מהווה תחרות מאורגנת לקראת כריתת חוזה [...] ביסודו של המכרז הציבורי עומדים שני עקרונות: הראשון הוא עקרון השוויון, השמירה על טוהר המידות ומניעת שחיתות, תוך מתן הזדמנות שווה לכל המציעים. השני הוא עקרון היעילות והחיסכון בכספי הציבור [...]. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות ולוודא כי המציעים מתמודדים בתנאים שווים. כמו כן, הקפדה זו נועדה למנוע מצב שבו אחד המציעים נהנה מתנאים מקלים ביחס ליתר המציעים. על כן אי עמידה בתנאי סף, אשר מעניק למציע יתרון על פני מציעים אחרים, נחשבת בדרך כלל לפגם מהותי, אשר עשוי להביא לפסילת ההצעה [...]
.

הקפדה זו נועדה לשמור לא רק על השוויון הפועל כלפי פנים, בין המשתתפים במכרז, אלא גם כלפי חוץ - בין המשתתפים לבין משתתפים פוטנציאליים אשר סברו כי הם אינם עומדים בתנאי הסף ועל כן לא הגישו הצעתם למכרז [...]. פעמים רבות מתעוררת סוגיית העמידה בתנאי הסף במקרים בהם ישנה התנגשות בין שני העקרונות העומדים ביסוד המכרז הציבורי, כאשר מטעמי יעילות כלכלית מבקשת הרשות להגמיש את תנאי הסף, לעיתים על חשבון עיקרון השוויון בין המציעים [...]. במקרים בהם ישנה התנגשות בין העקרונות הללו יגבר בדרך כלל עקרון השוויון, וזאת בשל ההנחה כי בטווח הארוך תוצאה זו תגביר את האמון ותעודד השתתפות במכרזים ציבוריים"
(עע"מ 5511/13 א.נ.א חשמל בע"מ נ' נמל אשדוד, 16.6.2014).

וכך נקבע גם על ידי בית הדין הארצי בפרשת אורה חיים:

"קשה להפריז בחשיבותו של עקרון השוויון שהוא ''
נשמת אפו' של המכרז הציבורי, הוא מונח ביסוד דיני המכרזים כעקרון על, ומורה לרשות בעלת המכרז לנהוג בשוויון כלפי כל משתתפי המכרז, בכל שלביו, ובנסיבות מתאימות גם כלפי מציעים פוטנציאליים
'.
המדובר בעקרון ליבה העובר כבריח התיכון בכל המכרזים הציבוריים לסוגיהם ולמיניהם. 'עקרון השוויון בדיני המכרזים הוא רחב, ומתפרש על כל תנאי המכרז שיש לקיימם בשוויוניות בידי כל המתחרים'.
השמירה על השוויון מקדמת את האינטרס הפרטי במתן הזדמנות שווה לכל פרט. כן מקדמת היא אינטרס ציבורי כבד משקל, שעניינו, בין היתר, הגברת אמון הציבור בשיטת המכרז; הקפדה על תקינות ניהול ענייניה של הרשות ואיתור המועמד המתאים ביותר. כך באופן כללי וכך בכל הנוגע למכרזים לשם קבלת עובדים או קידומם"
(ע"ע 25819-07-10 אורה חיים - מדינת ישראל, אגף המכס, 22.8.2010; הדגשה במקור - י.א.ש.).

מכאן, כי לעקרון השוויון ניתן מעמד מועדף במסגרת האיזונים עת נבחנים מעמדם ותוקפם של תנאי הסף.

ובהשלכה לענייננו, אכן, לא יכול להיות חולק כי לא ניתן להפחית מתנאי הסף משאלה נקבעו בדין. מטרת קביעת תנאים אלה בחוק היא לשמר רמה מסוימת של כשירות מקצועית שהמדינה ראתה לנכון כבסיס לתפקיד סטטוטורי של מהנדס עיר. אולם האם ניתן לומר כי קביעת תנאי הסף בחוק מהווה הוראה שעליה חל גם האיסור "בל תוסיף"?

17.
שקלנו את טענות הצדדים ומצאנו לקבוע כי עמדת המדינה שלפיה ההוראות הקבועות בדין מהוות את נקודת האיזון של עקרון השוויון, היא סבירה.

בית המשפט העליון
בפרשת קרן
קבע כי
"הנורמה המשפטית המחייבת הותוותה בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) התש"ם-1979" (בג"ץ 8795/99 הרצל קרן נ' מרים פיירברג ראש עיריית נתניה, 10.10.2001).
הוראות סעיף 7 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם-1979 מורות כי: "דרישות ההשכלה והנסיון למועמדים במכרזים פומביים יהיו ככל האפשר כדרישות ההשכלה והנסיון הנהוגות ברשויות מקומיות או בשירות המדינה למשרות דומות".
מכאן, משנקבעו תנאי הסף בתקנות, יש לראותן כנורמה המשפטית המחייבת שכל סטייה מהן משמעה פגיעה בעקרון השוויון.

אמנם, על פניה הוספת תנאי ניסיון או תנאי כשירות אחרים יכולה לבוא מתוך כוונה להעמיד את רמת המועמדים על רף גבוה יותר ומשמדובר בעיר גדולה, ייתכן ויש הצדקה להקשחת תנאי הסף. עם זאת, אנו מקבלים את עמדת המדינה כי שינוי תנאי הסף בתפקיד סטטוטורי עשוי לפגוע בעקרון השוויון ולהביא למצבים שבהן "ייתפר" המכרז למידותיו של מאן דהוא. מכאן, אנו מוצאים את עמדת המדינה - שכשם שאין לגרוע מתנאי הסף הקבועים בדין, כך גם אין להוסיף עליהן - סבירה. אין בכך כדי לגרוע מחובת ועדת המכרזים לשקול את ניסיונו וכישוריו של כל מועמד ולפעול למינויו של המועמד המתאים ביותר לתפקיד הנדרש.

18.
סיכומו של דבר - ככל שיש לראות בהצהרת העירייה כהתחייבות, הרי שמשיש טעם חוקי וצידוק סביר לעמדת המדינה שעל פי הוראתה פעלה העירייה, יש לראות בכך טעם המצדיק סטייה מההצהרה, לאשר את המכרז בנוסח שפורסם ולפיכך, דין הבקשה לביטול המכרז -להידחות.


בנסיבות העניין, ולאור התוצאה שאליה הגענו, יישא כל צד בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום.


ניתן היום, ג' סיוון תשע"ז,
(
28 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







מר משה זיכרמן
נציג ציבור (עובדים)

יעל אנגלברג שהם
שופטת

מר יוסף פרלוביץ'
נציג ציבור (מעסיקים)








פה בית דין אזורי לעבודה 12000-11/16 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, דורון חזן ואח' (פורסם ב-ֽ 28/05/2017)