פסקי דין על יהושע כהן | פסקי דין על מאיה כהן | פסקי דין על מנחם כהן ואח' | פסקי דין על פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) | פסקי דין על משה כהן |

3662/17 עא     01/06/2017




עא 3662/17 יהושע כהן, מאיה כהן, מנחם כהן ואח' נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) בע"מ, משה כהן




החלטה בתיק ע"א 3662/17



בבית המשפט העליון


ע"א 3662/17 - א'


לפני:
כבוד השופטת ע' ברון


המערערים:
1. יהושע כהן

2. מאיה כהן

3. מנחם כהן

4. ליה כהן (קטינה)


נ

ג

ד


המשיבים:
1. פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) בע"מ

2. משה כהן


בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.4.2017 וביטול הפסיקתה מיום 7.5.2017 ב-ה"פ 11371-02-15 (כבוד השופט כ' מוסק)


בשם המערערים:
עו"ד יעקב אמסטר

המשיבים:
עו"ד דורון לנגה
; עו"ד יהונתן סבאג






החלטה


1. בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.4.2017 ב-ה"פ 11371-02-15 (השופט
כ' מוסק
), ולפיה על המערערים להעביר את מניותיהם בחברת טולוס-בניין והשקעות בע"מ (להלן:
החברה
) למשיבה 1 בתמורה ל-2,180,000 ש"ח, שכן זו האחרונה הוכרזה כזוכה בהתמחרות שנערכה בין הצדדים; וביטול הפסיקתה שנחתמה ביום 7.5.2017 המורה על העברת המניות. יוער כי ההחלטה ניתנה לאחר שבפסק דינו מיום 8.12.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי החברה התנהלה תוך קיפוח ענייניהם של המערערים, וכי הסעד המתאים לעניין הינו הפרדת כוחות תוך עריכת התמחרות בין הצדדים.

השתלשלות העניינים בתמצית

2. החברה כהגדרתה לעיל היא חברה קבלנית שנוסדה בשנת 1991 והמניות בה הוחזקו שווה בשווה בידי שני אחים – אהרון כהן שנפטר בשנת 2009 (להלן:
המנוח
), ומשה כהן
, הוא משיב 2 (להלן:
משה
), המחזיק במניות החברה באמצעות המשיבה 1. המערערים 4-1 הם יורשיו של המנוח, כאשר המערער 1 הוא מנהל עיזבון המנוח. בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות שהחלו עוד בימי חייו של המנוח, והשניים (המנוח ומשה) חתמו על הסכם ולפיו המנוח ימכור למשה את מניותיו בחברה, וזאת בתמורה לסך של 1,000,000 ש"ח שישלם לו משה. על אף שהועברו למשה 45% מהמניות בחברה, ההסכם לא יצא אל הפועל בסופו של יום לאחר שלא שולמה התמורה עבור המניות. משכך, לאחר מות המנוח הגיעו המערערים ומשה להסכם חדש ולפיו ההסכם בין המנוח למשה בטל, וכי המניות שהועברו יוחזרו למערערים. על אף האמור, המניות הוחזרו למערערים רק לאחר ניהול הליך משפטי קודם. יוער כי המערערים הלינו חזור ושוב על התנהלותו של משה בחברה, ואף הגישו בגין כך שתי בקשות לפירוק החברה שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי – וזאת בעיקר מכיוון שמדובר בחברה סולבנטית פעילה.

לאחר שנדחו בקשות הפירוק, הגישו המערערים תביעה נגד המשיבים בטענה כי החברה מתנהלת תוך קיפוחם, המתבטא בהדרתם מניהול החברה על אף החזקתם ב-50% ממניות החברה, היעדר דיווח על פעולות שנעשות בחברה, ועוד. במסגרת פסק הדין שניתן בתובענה זו, הוא פסק הדין נושא הערעור, קבע בית המשפט המחוזי ביום 8.12.2016 כי הוכח שהחברה אכן התנהלה תוך קיפוח מתמשך של המערערים, כטענתם, ובתוך כך "בשלב מסוים עשה משה כהן
בחברה ובנכסיה ככל העולה על רוחו". עם זאת, על אף שהסעד שהתבקש על ידי המערערים היה מינוי מנהל נוסף מטעמם – שכן משה שימש כמנהל יחיד – קבע בית המשפט המחוזי כי הסעד המתאים למקרה הוא סעד של התמחרות, כך שכל צד יגיש הצעה לרכישת מניות הצד האחר; וזאת מן הטעם שמינוי מנהל מטעם המערערים יוביל את החברה למבוי סתום בנסיבות העניין. לאחר שהצדדים הגישו את הצעותיהם במסגרת ההתמחרות (ולאחר שניתנה לצדדים אפשרות לשיפור הצעותיהם), בהחלטה מיום 6.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי הצעת המשיבים היא ההצעה הזוכה. על פי מתווה ההצעה, מניות המערערים יועברו למשיבה 1; וזאת בתמורה לסכום של 2,180,000 ש"ח שישולמו לשיעורין, כך ש-10% ישולמו ביום 20.4.2017, ו-30% ישולמו מדי 30 יום אחרי כן עד להשלמת העסקה. העברת המניות תתאפשר מרגע התשלום האחרון. אלא שבפועל, התשלום האחרון שעל פי ההצעה אמור היה להתבצע על ידי המשיבים רק בעוד מספר חודשים, הוקדם והופקד בקופת בית המשפט ביום 4.5.2017; וביום 7.5.2017 נתן בית המשפט המחוזי פסיקתה, שלפיה על רשם החברות להעביר את מניות המערערים לידי המשיבה 1.

הבקשה לעיכוב ביצוע

3.
טרם ששולם התשלום האחרון בגין המניות, הגישו המערערים ביום 3.5.2017 ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי; וביום 10.5.2017 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2017, ולביטול הפסיקתה מיום 7.5.2017, היא הבקשה שלפניי. בהחלטתי מיום 10.5.2017 ניתן צו ארעי שבו הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 6.4.2017, במובן זה שהמערערים ימשיכו להחזיק במניותיהם בחברה עד למתן החלטה אחרת. עם זאת, כך נתברר, בקשה להעברת המניות הוגשה לרשם החברות והמניות הועברו למשיבה 1 ביום 11.5.2017. במצב דברים זה טענו המשיבים בתגובתם לבקשת עיכוב הביצוע כי זו התייתרה, שכן עניין לנו כעת במעשה עשוי. עוד טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות על הסף גם מן הטעם שהוגשה תוך שיהוי ניכר, מעל לחודש לאחר שניתנה ההחלטה הקובעת כי המניות יועברו למשיבה 1 עם השלמת התשלום האחרון. לגופה של הבקשה לעיכוב ביצוע, טענו המשיבים כי סיכויי הערעור "קלושים עד לא קיימים", וכי המערערים לא עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם על מנת להצדיק היענות לבקשתם. יוער כי בנוגע למאזן הנוחות, לא טענו המשיבים דבר.

המערערים מנגד טוענים כי סיכויי הערעור טובים שכן נפלו שגיאות רבות בפסק הדין; זאת, בין היתר, הן בקביעת סעד ההתמחרות שלטענת המערערים אינו מתאים במקרה דנן, והן בהחלטת בית המשפט שלא לאפשר למערערים לקזז מהצעתם את חובותיו הכספיים של משה למערערים. לעניין מאזן הנוחות נטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המערערים שכן במקרה שהמניות יוותרו בחזקת המשיבה 1 עלולים להיגרם נזקים בלתי הפיכים שלא יאפשרו את החזרת המצב לקדמותו; ובתוך כך הועלתה האפשרות שיימכר נכס שבבעלות החברה לגורמים שלישיים. עוד נטען שחשש זה מתעצם לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי החברה התנהלה תוך קיפוח המערערים. אשר לטענת השיהוי טוענים המערערים כי הסיבה לכך שהבקשה לא הוגשה בסמוך להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2017 היא שעל פי הצעת המשיבים, התשלום האחרון היה עתיד להתבצע רק בעוד מספר חודשים, ורק הקדמת התשלום על ידי המשיבים היא שהובילה לכך שניתן היה להעביר את המניות במועד שבו הועברו. לבסוף, בעניין טענת המשיבים בדבר היות ביצוע פסק הדין מעשה עשוי טוענים המערערים כי העברת המניות התבצעה
לאחר
מתן הצו הארעי המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 6.4.2017, ועל כן יש להשיב את המצב לקדמותו. יוער לעניין זה, כי הצדדים חלוקים באשר למודעות המשיבים בדבר כניסת הצו הארעי לתוקף בעת הגשת הבקשה לרשם החברות.

דיון והכרעה

4. לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם הצדק עם המשיבים בטענתם כי הבקשה הוגשה בשיהוי מסוים. ההחלטה הקובעת כי הצעת המשיבים היא ההצעה הזוכה ניתנה עוד ביום 6.4.2017 ולמעשה בכך הושלם פסק הדין. על כן ניתן היה לצפות שכבר בסמוך למועד זה יגישו המערערים את בקשתם לעיכוב ביצוע ההחלטה, אם חפצם בכך; אך אלה המתינו עד לאחר התשלום האחרון ומתן הפסיקתה על ידי בית המשפט המחוזי. בעניין זה אין בידי לקבל את טענת המערערים כי התשלום האחרון אמור היה להתבצע רק בעוד מספר חודשים ועל כן לא אצה להם דרכם – שכן אין כל טענה כי המשיבים לא היו רשאים להקדים את התשלום; ואף אם לא היו רשאים, עדיין אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק את הגשת הבקשה בחלוף למעלה מחודש ימים לאחר מועד מתן ההחלטה.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מן הקביעות שקבע בית המשפט במסגרת פסק הדין בכל הנוגע לניהול החברה על ידי משה, ומכך שעל אף שהמשיבים זכו בהתמחרות נפסקו לחובתם הוצאות בסכום לא מבוטל של 334,000 ש"ח. כך למשל, קבע בית המשפט כי משה עשה בחברה כחפצו, וזאת מבלי ליתן דיווח למערערים על ההוצאות העסקיות, העברות כספים, משיכות כספים וכיוצא באלה. במצב דברים זה, שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המערערים ודין בקשתם להתקבל, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור; וכך במיוחד משלא נטענה מצד המשיבים כל טענה בדבר נזק – לא כך שכן נזק בלתי הפיך – שעלול להיגרם להם מעיכוב ביצוע כאמור.

אשר לטענת המשיבים כי העברת המניות היא מעשה עשוי באופן המצדיק את דחיית הבקשה, אינני סבורה כי יש בטענה זו כדי להטות את הכף לטובת המשיבים. אכן, נכון למועד כתיבת ההחלטה המשיבה 1 מחזיקה בכל מניות החברה לאחר שהועברו אליה מניות המערערים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מנסיבות ההעברה ומועדה. אין חולק כי העברת המניות התבצעה ביום 11.5.2017 וזאת לאחר כניסת הצו הארעי מיום 10.5.2017 לתוקף, המורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2017 עד למתן החלטה אחרת. בנסיבות העניין, ומשמאזן הנוחות מורה כאמור על עיכוב ביצוע ההחלטה, מצאתי כי יש "לשמר" את המצב שהיה במועד מתן הצו הארעי; ומשמע העברת המניות חזרה לידי המערערים, וכך אני מורה. משזו החלטתי, לא מצאתי צורך להידרש לשאלה אם בעת הגשת הבקשה שהגישו המשיבים לרשם החברות להעברת המניות, היו המשיבים מודעים לקיומו של הצו הארעי שניתן ביום 10.5.2017; אם כי יוער שסמיכות הזמנים מעוררת תהייה.

5. סוף דבר, הבקשה מתקבלת במובן זה שבנסיבות שנוצרו, ועל מנת להשיב את המצב לקדמותו, המניות שהועברו לידי המשיבה 1 ביום 11.5.2017 יוחזרו למערערים עד להכרעה בערעור או עד למתן החלטה אחרת, ורשם החברות ינהג בהתאם; וזאת בכפוף לכך שהמערערים יפקידו ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך 100,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיבים בגין מתן הסעד הזמני. אין צו להוצאות בשלב זה, ואלה יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ז (1.6.2017).





ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17036620_g04.doc
טש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 3662/17 יהושע כהן, מאיה כהן, מנחם כהן ואח' נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993) בע"מ, משה כהן (פורסם ב-ֽ 01/06/2017)