פסקי דין על יורם כהן | פסקי דין על חנה כהן | פסקי דין על עו"ד שלום כהן | פסקי דין על כונס נכסים | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על מוטי לוי ואח' |

37272-05/17 הפ     29/05/2017




הפ 37272-05/17 יורם כהן, חנה כהן נ' עו"ד שלום כהן, כונס נכסים, בנק מזרחי טפחות בע"מ, מוטי לוי ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
29 מאי 2017
ה"פ 37272-05-17 כהן ואח'
נ' שלום כהן ואח'







בעניין:
1
.
יורם כהן
2
.
חנה כהן


ע"י עו"ד בני חדד
ה
מבקשים



נגד



1.
עו"ד שלום כהן
, כונס נכסים

2. בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י עו"ד שלום כהן
3. מוטי לוי

4. טובה לוי

ע"י עו"ד אברהם שוורץ
5.
עו"ד
עופר שפירא – מנהל מיוחד לנכסים החייבים

ע"י עו"ד ירדן פישר

6.שירי קפואנו


ע"י עו"ד דורית בר
ה
משיבים



פסק דין


1.
המבקשים פנו לבית המשפט במסמך שהוגדר כ"המרצת פתיחה למתן

פסק דין
הצהרתי להורות כי המבקשים הינם בעלי מלוא הזכויות על גגות דירת החייבים". במסגרת המרצת הפתיחה נכללה "בקשה דחופה לעיכוב הליכי הכינוס ולחלוקת כספי התמורה בתיק הוצאה לפועל מס' 03-29773-12-2 ו/או פש"ר מס' 57250-11-14 ו/א 57264-11-14".

2.
לפי הנטען בתובענה, בחודש מאי 2005 או בסמוך לכך רכשו החייבים דירה ברחוב נחל צאלים 41 בבית שמש, לרבות הגג שמעל הדירה הנרכשת ולרבות הגג הנמצא מעל הדירה הצמודה לדירתם. המבקשים, כך נטען, רכשו מהמשיבים 3-4 (להלן: החייבים) ביום 2.6.2009 את מלוא זכויותיהם בגג הנמצא מעל דירת החייבים, שילמו להם את מלוא התמורה ודיווחו על הרכישה לרשויות. החזקה בדירה אף נמסרה למבקשים שבנו על הגג שתי יחידות דיור ונהגו בו מנהג בעלים. לטובת המבקשים אף נרשם משכון. בהמשך בשנת 2013 רכשו המבקשים, לטענתם, את הגג הנוסף הנמצא מעל הדירה הצמודה לדירת החייבים, שילמו את התמורה, קיבלו את החזקה ובנו עליו יחידת דיור נוספת. בהינתן כי הבית לא נרשם כבית משותף לא הוצמדו הגגות לדירת הנדונה והזכויות בהם לא נרשמו על שם המבקשים.

3.
המבקשים מוסיפים כי רק לפני מספר שבועות גילו כי החייבים מצויים בהליכי פשיטת רגל וכי ניתן נגדם צו כינוס נכסים. עוד נודע להם לאחר בירור נוסף כי דירתם של המבקשים, לרבות הזכויות בגגות, שאותם רכשו לפי הנטען המבקשים, שועבדו לטובת המשיב 2, בנק מזרחי טפחות בע"מ
(להלן: הבנק), שלבקשתו מונה המשיב 1 (להלן: כונס הנכסים) כונס נכסים
למכירתה. כונס הנכסים ניהל הליכים למכירת הדירה ומכר אותה למשיבה 6, רוכשת הנכס (להלן: הרוכשת).

4.
לפי תיאור הדברים שבהמרצת הפתיחה בוצע מכר הדירה על ידי כונס הנכסים בהסתמך על משכון שנרשם לטובת הבנק. למבקשים טענות באשר לעדיפות זכותם על הגגות על פני זכותם של הבנק, כונס הנכסים והרוכשת.

5.
המבקשים פנו תחילה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לעכב את מכירת הנכס. לאחר שקיבל את תגובת הכונס והרוכשת ביטל הרשם את החלטתו לעכב את ההליכים והורה על שפעולם תוך שהבהיר כי על המבקשים לפנות לבית המשפט. מכאן התובענה שלפני.

6.
לאחר הגשת התובענה ביקשתי לקבל הבהרה באשר לאפשרות להגשת הליך כלפי מי שמצויים בכינוס נכסים במסגרת פשיטת רגל, מבלי לפנות לבית המשפט בו מתנהל הליך פשיטת הרגל. עמדת המבקשים הייתה כי מאחר והזכויות בדירת החייבים ובגג נמכרו על ידי הבנק לרוכשת, הרי שאין לנהל את תביעתם במסגרת הליך פשיטת הרגל כנגד החייבים, מאחר והנכס כבר יצא אל מחוץ לקופת הכינוס, הרי שמדובר בתובענה למתן סעד הצהרתי על בעלות במקרקעין, שיורה כי המבקשים הם בעלי הנכס ו/או בעלי הזכויות בנכסים שנבנו על גג הנכס, תובענה שמצויה בתחום סמכותו של בית משפט זה. לחילופין ביקשו כי במידה ויורה בית המשפט על הגשת הבקשה במסגרת הליך פשיטת הרגל, יורה בית המשפט על החזר האגרה או העברתה להליך המקביל. המבקשים הוסיפו כי עד להכרעה בשאלת הבעלות הגישו תביעת חוב מותנית בהליך פשיטת הרגל, על סך 1,600,000 ₪, השווי המוערך של הנכס.

7.
לאחר ההבהרה ובכדי להימנע ממצב בלתי הפיך ניתן צו זמני ונתבקשה תגובת המשיבים לרבות שאלת הסמכות. מבין המשיבים הגיב המנהל המיוחד שביקש לסלק את התובענה על הסף נוכח הוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). לטענת המנהל המיוחד אין לבית משפט זה סמכות לדון בהליך מבלי שהוגשה בקשה מתאימה לבית המשפט של פשיטת הרגל בכדי שיתיר את הגשת התביעה וכל עוד לא ניתן היתר כזה הרי שלא ניתן לדון בתובענה באשר היא נוגעת לנכסי החייבים המצויים תחת הגנת הפקודה. המנהל המיוחד מפנה לע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ פסקה 27 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (13.2.2014) (להלן עניין לוי). רוכשת הנכס הגישה גם היא תגובה בה התייחסה לגופו של עניין.

8.
המבקשים השיבו לבקשה לסילוק על הסף, תוך שהם טוענים כי אין צורך לפנות לבית משפט של פשיטת רגל שכן תביעתם היא נגד הרוכשת והבנק, ולא כנגד החייבים, וכי המנהל המיוחד אינו משיב לפניותיהם בנוגע להליך פשיטת הרגל.

9.
לאחר שבחנתי את נימוקי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולסלק את ההליך על הסף.

10.
סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א)
משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע."


11.
כלומר, לאחר מתן צו כינוס, כל טענה של נושה בדבר חוב בר תביעה כנגד החייב שכנגדו ניתן צו הכינוס, תידון רק ברשות בית המשפט הדן בפשיטת הרגל, ובתנאים שיקבע בית משפט זה. בסעיף 1 לפקודה הוגדרו החבויות המתבררות במסגרת הליכים אלו:

" 'חבות' – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;
'חוב בר תביעה' - חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;".

12.
מהגדרות אלו ניתן ללמוד כי נושה רשאי לתבוע במסגרת הליך פשיטת רגל גם חבויות של החייב, שאינן ניתנות לשערוך כספי, ובכלל זה חבויות שהדרך למימושן היא על ידי בקשה למתן

פסק דין
הצהרתי. בענייננו, אף שמבוקש סעד הצהרתי, מדובר בנכסי מקרקעין (שרישומם טרם הושלם), שניתן להעריך את שווים הכספי, ולפיכך אין מניעה לדון בהם במסגרת הליך פשיטת רגל.

13.
המבקשים אמנם אינם נושים המעוניינים לגבות חוב מהחייב, אלא
צד ג' המבקש לבטל את מימושו של נכס שנכלל בקופת הכינוס. מאחר ולא מדובר בנושה, יש לבחון האם גם במקרה כזה בקשה למתן סעד הצהרתי מקומה להתברר במסגרת הליכי פשיטת הרגל בלבד, או שיש לבררה כהליך משפטי עצמאי, מבלי לקבל את רשותו של בית המשפט לפשיטת רגל.

14.
אין צורך להרחיב על היתרון שבקיום מכלול הדיונים הנוגעים לנכסים שלחייב זיקה אליהם במסגרת הליך פשיטת הרגל, תחת קורת גג אחת. זאת, מאחר ובית משפט זה הוא בעל הידע והמומחיות לדון במרוכז בנכסי החייב, לאזן את כלל הזכויות והאינטרסים הנוגעים לצדדים השונים בהליך, ולחלק את הנכסים באופן שוויוני. המבחן הרלוונטי בעניין זה הוא האם תוצאת ההליך, בין אם יוזם ההליך הוא נושה ובין אם הוא צד ג', צפויה להשפיע על קופת נכסיו של החייב. כאשר התשובה לכך חיובית, על גורם המבקש לפתוח בהליך עצמאי בנוגע לנכס לבקש את רשותו של בית המשפט לפשיטת רגל, שעשוי לדון בסוגיה הנוגעת להליך הכינוס בעצמו, או לאשר דיון עצמאי בפני
ערכאה אחרת, בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים. הדיון במכלול ההיבטים של הכינוס בערכאה אחת מיישם גם את עקרון היעילות הדיונית (רע"א 6341/16 מועלם עזרא נ' רון אהרון, המנהל המיוחד לנכסי ה, ירון גולדין פסקה 10 (11.6.2016), רע"א 6170/13 תנעמי נ' כונס הנכסים הרשמי פסקה 4 (5.6.2014)).

15.
הצורך בפני
ה לבית משפט לפשיטת רגל קודם לדיון בתובענה בפני
בית משפט זה, מתחדד לאור בקשת המבקשים לעכב את הליכי פשיטת הרגל, דרישה מהותית הנוגעת לליבת הליך הכינוס, ולאור תביעת החוב המותנית שהגישו המבקשים בהליך פשיטת הרגל. בניגוד לטענת המבקשים, המרצת הפתיחה מופנית גם כלפי החייבים ובנוסף הדיון בה כרוך, בין היתר, בהכרעה בדבר מעמדו של הבנק כנושה מובטח, ובתוקף המשפטי של רכישת הדירה במסגרת הליכי כינוס. במצב דברים זה, דיון בתובענה כפי שהיא בפני
בית משפט זה, עלול להביא להכרעות כפולות וסותרות, ולפיכך יש לפנות תחילה לבית המשפט לפשיטת רגל, ולבקש את אישורו להגשת התביעה כלפי החייבים.

16.
בנוסף, בענייננו המבקשים מעלים טענות כנגד מימוש הנכס על ידי הבנק, שפעל כנושה מובטח, ובהתאם לס' 20(ב) לפקודה, מימש עצמאית את הנכס שבמחלוקת ללא תלות בנושים אחרים או בהליך הכינוס העיקרי כנגד החייב. גם במקרה זה האכסניה המתאימה לבירור הטענות היא בית המשפט לפשיטת הרגל, בהתאם לרציונל האמור לפיו יש לרכז את הדיון בפשיטת רגל בידי ערכאה אחת, בעלת הידע והמומחיות הרלוונטית, לשם שמירה על השוויון ולטובת היעילות הדיונית. מומחיות זו נדרשת, בין היתר, לדון במעמד המשפטי של כל אחד מהצדדים בהליך, בין אם כצד ג', כנושה או כנושה מובטח (עניין לוי,
שם).

17.
לסיכום, אני מורה על סילוק התובענה, כפי שהוגשה, על הסף.

18.
בפני
המבקשים פתוחה האפשרות לפנות לבית המשפט לפשיטת רגל, על מנת לקבל את אישורו לניהול הליך עצמאי בבית משפט זה בנוגע לנכסים שבמחלוקת. במידה ויינתן אישור כאמור, ניתן יהיה לנקוט בהליך חדש בעניין זה.

19.
מאחר ומעיון במערכת נט המשפט לא נראה כי הופקד סכום של 50,000 ₪ ממילא לא נכנס הסעד הזמני לתוקף וההחלטה בדבר מתן סעד זמני - מבוטלת.

20.
אין צו להוצאות. ככל שהתקנות מאפשרות השבת האגרה או חלק ממנה תפעל המזכירות בהתאם.

ניתן היום,
ד' סיוון תשע"ז, 29 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


ארנון דראל
, שופט








הפ בית משפט מחוזי 37272-05/17 יורם כהן, חנה כהן נ' עו"ד שלום כהן, כונס נכסים, בנק מזרחי טפחות בע"מ, מוטי לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 29/05/2017)