פסקי דין על עופר פריד | פסקי דין על זאב רוזנגרטןע"י עו"ד אברהם אטיאס | פסקי דין על שמואל פרלמוטר |

49000-05/17 הפב     05/06/2017




הפב 49000-05/17 עופר פריד נ' זאב רוזנגרטןע"י עו"ד אברהם אטיאס, שמואל פרלמוטר








בית המשפט המחוזי בירושלים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
05 יוני 2017
הפ"ב 49000-05-17 פריד נ' רוזנגרטן ואח'






בעניין:
עופר פריד


ע"י עו"ד גדיאל בלושטיין
המבקש



נגד



1. זאב רוזנגרטן

ע"י עו"ד אברהם אטיאס

2. שמואל פרלמוטר



ה
משיבים

החלטה

1.
לפני בקשה למתן צו מניעה זמני להשעיית כל הליכי בוררות, עד לדיון בבקשה שהוגשה להורות על העברת בורר מפקידו ולחלופין למתן הוראות לבורר.

2.
בין המבקש לבין המשיב 1 (להלן: המשיב) מתקיימים הליכי בוררות בפני
המשיב מס' 2, עורך הדין שמואל פרלמוטר
(להלן: הבורר). עניינה של הבוררות מערכת יחסים חוזית שהייתה בין המשיב לבין המבקש, שבמסגרתה סיפק המבקש למשיב שירותי בנייה ובין הצדדים התגלעה מחלוקת.

3.
בהמרצת הפתיחה שהוגשה טוען המבקש כי בשל כך שאין בידו לשלם לבורר את שכרו, וכן לשלם את שכרו של מומחה שמונה אגב הליכי הבוררות, החל "מחול שדים", שאין לו דבר וחצי דבר עם הליך הוגן, זכויות מתדיין, כללי צדק טבעי וניהול בוררות כדין.

4.
בין היתר טוען המבקש כי הבורר אינו נותן החלטות בבקשות אותן הוא מגיש, אך מקפיד להחליט בבקשות שמגיש הצד שכנגד, הבורר מונע מהמבקש מלעיין בתיק הבוררות אף שהוא יודע שאין בידיו מסמכים עקב החלפת ייצוג, הבורר החליט על הגשת סיכומים בכתב מבלי לשמוע ראיות, וכן כי הבורר מינה מומחה לטענות מסוימות אך ויתר עליו למרות החלטת המינוי, והוא עומד להחליט בעניינים מקצועיים בעצמו בלא שיש לו מקצועיות או יכולת להחליט בנושאים אלה.

5.
לדידו של המבקש החלטות הבורר מחייבות את העברתו מתפקידו, ולחלופין מצדיקות מתן הוראות לבורר על מנת להחזיר את הבוררות ל"מסלולה התקין" כהגדרתו. עוד נטען כי במצב הדברים הנוכחי, מאחר והבורר מנסה לסיים את הבוררות מבלי לשמוע עדים ומבלי לתת למבקש את יומו ואת זכות הטיעון, קיים צורך במתן צו מניעה להשהיית הליכי הבוררות עד להכרעה בהמרצת הפתיחה שהוגשה.

6.
בטיעוניו ער המבקש לכך שביסוד החלטות הבורר הימנעותו של המבקש מתשלום שכר הטרחה שקבע הבורר, וכן הימנעותו מתשלום שכרו של המומחה מטעם בית המשפט. בהקשר זה טוען המבקש כי היה על הבורר לפנות לבית המשפט או לצד השני בבקשה שיישא בתשלום, ולא לפגוע בזכויותיו הדיוניות, ועל כן, החלטת הבורר בטלה מחמת חוסר סמכות . טענה זו נובעת מהנחתו של המבקש כי הסמכויות המסורות לבורר בתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), אינן מסורות לבורר בהליך זה, שכן הצדדים הגדירו מראש בהסכם ביניהם את סמכויות הבורר.

7.
המשיב מבקש לדחות את הבקשה על הסף. הוא סבור כי אין הצדקה למתן סעד זמני, וכי מדובר בתובענה משוללת יסוד. לטענתו המועד לפנייה לבית המשפט בנוגע לתקינות הליך הבוררות, ובכלל זה קביעה שניתנה במסגרת בוררות בחוסר סמכות, וכן בקשה להעברת בורר מתפקידו, הוא עם מתן פסק הבוררות ובמסגרת בקשה לביטול הפסק. עוד טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה מאחר והמבקש הסתיר מידע רב מבית המשפט, בדבר התנהלותו חסרת תום הלב בהליך הבוררות - הימנעותו מתשלום חלקו שכר הטרחה של הבורר והמומחה שמונה בהליך הבוררות; מאבקו המתמשך כנגד הטלת העיקולים שאושרו לבסוף על ידי בית משפט זה, המצאת המסמכים לידי המבקש מספר פעמים, ועוד, באופן ששיתק הלכה למעשה את הליך הבוררות.

8.
באשר לטענות המבקש בדבר אי תחולתה של התוספת הראשונה לחוק הבוררות, טוען המשיב כי היא חלה על ההליך הנדון בהתאם לסעיף 2 לחוק, לפיו ככל שלא הוסכם במפורש אחרת, חלה התוספת על הליכי בוררות, והבורר מוסמך בהתאם לסעיף ט' לתוספת ליתן

פסק דין
בהעדר הגנה בשל חוסר שיתוף הפעולה של המבקש. המשיב תומך טענותיו ברע"א 5163/10 ירחיב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עידו דקל (9.12.2012), ורע"א 6327/12 עופר ניב ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (1.9.2013). המשיב ציין
כי סעיפים 31 ו-33 לחוק הבוררות, מאפשרים לצד הנפגע לשלם את שכר טרחתו של הבורר, אך אינם גורעים מסמכותו לפעול כנגד הצד שאינו משלם את שכר הטרחה ו/או פוגע בהתקדמות ההליך, כפי שנוהג המבקש, שאינו משלם את שכר טרחתו של המומחה. המשיב דוחה גם את טענות המבקש כי לא קיבל לידיו את כל המסמכים הרלוונטיים להליך, וטוען כי לא התמלאו התנאים להעברת הבורר מתפקידו.

9.
בתשובת המבקש לתגובת המשיב חוזר המבקש על טענותיו, ובין היתר כי התוספת הראשונה איננה חלה על הסכמת הצדדים לפנות להליך בוררות, ולחילופין כי התנאים להפעלת הסמכות הקבועה בסעיף ט' לתוספת אינם מתקיימים במקרה הנדון, וכן כי במצב הדברים הקיים, כאשר חסרון הכיס שלו מונע הלכה למעשה מהבורר לנהל את הליך הבוררות, נפגעת זכות הגישה שלו לערכאות.

10.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה למתן צו מניעה זמני.

11.
בבואו להכריע במתן סעד זמני על בית המשפט לשקול האם הוצגו ראיות לכאורה לקיומה של עילת תובענה, לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים, שעיקרו בחינת הפגיעה הצפויה במי מהם, וכן לשקול שיקולי יושר: תום הלב של המבקש, והאם מתן הסעד הינו פתרון הוגן, ראוי ומידתי בנסיבות העניין.

12.
אשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה נלמד על פני הדברים קושי. ביסוד הבקשה, כאמור, הטענה כי מאחר וסעיף 16 לחוזה בין הצדדים (נספח 2 לבקשה) מגדיר את סמכויות הבורר, הרי שהתוספת הראשונה לחוק, ובכלל זה סעיף ט', אינה חלה. עיון בסעיף האמור להסכם בין הצדדים מלמד כי אף שנקבעו בו הגדרות שונות לאופן הליך הבוררות, הרי שלא נקבעה קביעה מפורשת באשר לתוצאות אי תשלום שכר הבורר או מומחה שמינה. מכאן שעל פני הדברים, ובזהירות המתחייבת מכך שנבחנת עילת התביעה באופן לכאורי לצורך מתן סעד זמני, ניתן לומר כי לאור הלשון הרחבה והכוללנית של סעיף זה, ובהעדר הסתייגות מפורשת מהחלת התוספת, מתאפשר לראות את הצדדים כמי שהסכימו על תחולת התוספת בהליך הבוררות (והשווה רע"א 9389/06 מערכות דרכים מתקדמות בע"מ נ' אפ.טי.אס
-פורמולה טלקום סולושנס בע"מ פסקאות 19-20 (14.10.2009)(להלן: עניין מערכות דרכים). מכאן שבכל הנוגע לרכיב הראשון בבחינת ההחלטה בדבר מתן סעד זמני, אין הכף נוטה בהכרח לקבלת עמדת המבקש.

13.
כך הדבר גם באשר לרובד הנוסף של המרצת הפתיחה שעניינו מתן הוראות לבורר. עיון בהוראות סעיף 16 לחוק הבוררות מעמיד בספק את הטענה לפיה ניתן לתת הוראות לבורר בעניינים הנדונים בבקשה מכוח הוראה זו. ככלל, דומה כי בעניין זה חל הכלל לפיו אין לאפשר לצד לבוררות להעלות טענות כנגד הבורר בעיצומו של ההליך, רק משום שאופן ניהול הבוררות אינו מוצא חן בעיניו, גם כאשר האווירה בה מתנהל ההליך איננה מיטבית. בית המשפט יטה להתערב בהליך בוררות שעודנו מתנהל רק במקרים חריגים ביותר. (רע"א 6931/11 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זוהר חי פסקאות כב-כו (11.10.2011)). מכל מקום, גם כאן, המעט שניתן לומר הוא כי הקשיים הנלמדים מתוך המרצת הפתיחה אינם תומכים במתן סעד זמני. עוד ספק בעיני אם יש בסיס מספיק לעתירה להעברת הבורר מתפקידו, ואם בנסיבות העניין חלות הוראות סעיף 11 לחוק הבוררות.

14.
אשר למרכיב השני, מאזן הנוחות, הרי שהמשך הליך הבוררות במתכונת שקבע הבורר
אינה מסבה למבקש נזק בלתי הפיך, ונראה כי במידה ותימצא הצדקה לכך,
ועמדתו תתקבל, ניתן יהיה לתת מענה לנזק שנגרם לו בדרך של פיצוי כספי. מכל מקום, שמורות למבקש טענותיו, ואין בהמשך הדיון לפני הבורר למנוע את העלאתן של הטענות בשלב המתאים לכך.
מכאן שגם בהיבט זה אין מקום לקבל את הבקשה.

15.
לאור כל האמור, הבקשה למתן צו מניעה זמני – נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסכום כולל של 5,000 ₪.

16.
המזכירות תעביר את התיק העיקרי להקצאה (יש לראות במסמך המשולב ככתב טענות בהליך העיקרי).
17.

18.
בשולי הדברים אעיר כי יתכן ויש מקום לכך שהמבקש ישקול אם לעמוד על ההליך העיקרי ואם לא מוטב להמתין לסיום הבוררות.


19.
המזכירות תעביר את ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ז, 05 יוני 2017, בהעדר הצדדים.









הפב בית משפט מחוזי 49000-05/17 עופר פריד נ' זאב רוזנגרטןע"י עו"ד אברהם אטיאס, שמואל פרלמוטר (פורסם ב-ֽ 05/06/2017)