פסקי דין על בנימין בוחניק | פסקי דין על גזלה בוחניק | פסקי דין על חנא חדד | פסקי דין על רשא חדד |

21355-03/17 רתק     07/06/2017




רתק 21355-03/17 בנימין בוחניק, גזלה בוחניק נ' חנא חדד, רשא חדד








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 21355-03-17 בוחניק ואח' נ' חדד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אברהים בולוס


מבקשים

1
.
בנימין בוחניק

2
.
גזלה בוחניק


נגד


משיבים

1. חנא חדד
2. רשא חדד



החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה מיום 12.2.17 (להלן: פס"ד).

2.
הצדדים להליך הינם שכנים המתגוררים באותו הבניין. המבקשים הגישו לביהמ"ש קמא תביעה כספית, שבגדרה עתרו לחייב את המשיבים לפצותם בתשלום סך 10,4141 ₪.

3.
נטען בכתב התביעה, כי ביום 30.6.16, המשיבים ביצעו עבודות שיפוצים בדירתם, והם או הפועלים מטעמם ניצלו את היעדרם של המבקשים, הסיגו גבול לשטחם, הסבו להם נזקים ממשיים לעצים, לגדר ועוד. גם נטען בכתב התביעה, כי העבודות שביצעו המשיבים כללו יציקת ביטון, ובעקבותיה הותז ביטון על שני הרכבים של המבקשים שחנו בסמוך למקום בו בוצעה העבודה. לאור זאת, המבקשים סבורים כי יש לחייב את המשיבים בתשלום הנזקים שהוסבו להם ואשר הם:
סך של כ-2,600 ₪ בגין הנזקים לרכבים, סך 800 ₪ בגין שכ"ט שמאי, פיצוי בגין הסגת גבול בסך 2,000 ₪ וגם בשל עוגמת הנפש סכום נוסף בסך 5,000 ₪.

4.
בדיון שהתקיים בפני
ביהמ"ש קמא ביום 12.2.17 התייצבו הצדדים ולאחר שמסרו את גרסאותיהם ניתן פס"ד הדוחה את תביעת המבקשים. ביהמ"ש קמא הסביר כי דין התביעה דחיה משום שהמבקשים לא הניחו תשתית ראייתית משכנעת הקושרת בין הנזק הנטען למעשי או מחדלי המשיבים. הובהר, כי
העובדה שבידי המבקשים תמונות המתעדות
נזקים שנגרמו לרכביהם ואשר צולמו כחודש לאחר ביצוע העובדות, אין בה די כדי להרים את הנטלים הרובצים לפתחם. כן נקבע בפס"ד, כי בין הצדדים להליך זה סכסוך ארוך שנים שבעקבותיו הגיעו לא אחת לבית המשפט; ברם
קיומו של סכסוך זה וביצוע העבודה ע"י המשיבים שאין חולק לגביהם, לא מהווים תשתית מספקת לקבלת התובענה.

5.
עם פס"ד זה לא השלימו המבקשים והגישו את בקשתם המונחת כעת בפני
י. בבקשה המבקשים סקרו את הסכסוך מתחילתו על גלגוליו השונים. בסוף בקשתם הפנו לכתב התביעה והוסיפו כי בזמן ביצוע העבודות הם לא נכחו בבית וכשחזרו ראו "הרס רב" (סע' 10 לבקשה) שבגינו הוגשה התובענה; כן נטען כי דברי המשיבים בפני
ביהמ"ש רחוקים מהאמת ואף משופעים בסתירות. אלה היו ההשגות, ועל יסודן
המבקשים סבורים כי יש להיעתר לבקשה ולהתערב בפס"ד של ביהמ"ש.

6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק הדין, בתיק ביהמ"ש קמא ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני סבור כי דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

7.

ראשית אזכיר, כי
אמת המידה למתן רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינה מחמירה מזו הנהוגה
בבקשות רשות ערעור רגילות, (רע"א 6480/13 דיאס נ' בזק לתקשורת, סע' 9). הדבר
מתחייב ונגזר מהתכליות העומדות ביסודו של ביהמ"ש לתביעות קטנות
שנועד להכריע לרוב בסכסוכים קטנים ופשוטים, להתנהל ביעילות ובמהירות, (רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן, פסקה 8); שההליכים שינוהלו בגדרו יהיו פשוטים אף תוך סטיה
מדיני הראיות והפרוצדורה (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ' 851). לאור זאת, רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות תינתן
רק כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה, או כאשר עסקינן בשאלה משפטית
בעלת חשיבות עקרונית
שביהמ"ש לתביעות קטנות מרבה לדון בה (בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל [פורסם במאגרים]).

8.
במקרה זה לאחר שביהמ"ש שמע את הצדדים שהתייצבו בפני
ו ועיין בכל הראיות, גם אלה שצורפו לכתבי הטענות, הגיע לכלל מסקנה
כי לבד מהטענה לקיומם של נזקים ואף שבחלקם גובו בהגשת חו"ד שמאית, הרי באשר לקשר הסיבתי
המבקשים סומכים בעיקר על השערות שאין ביסודן ראיות משכנעות. עצם העובדה שהמשיבים ביצעו עבודות בניה או שיפוצים לא מקימה, לכשעצמה, את אחריותם לנזקי המבקשים. מחובת המבקשים להניח תשתית ראייתית אשר תקשור בין הנזק שנגרם לעבודות שבוצעו , ובאין ראיות לא ניתן לסמוך אך על טענות המבקשים שגם הודו כי בזמן ביצוע אותן העבודות לא נכחו במקום.

9.
לא זו אף זו, מעיון בכתב התביעה ונספחיו הרושם המתקבל הוא כי המבקשים הפריזו בתיאור נזקיהם שרובם גם נטען בעלמא. כך למשל לעניין הנזק לגינה, המבקשים לא צרפו חו"ד גם לא ראיה אחרת בעלת משקל. כל אשר צורף לכתב התביעה הינה הצעת מחיר לרכישת עצים ואדניות, דבר שלא מוכיח את קרות הנזק גם לא את היקפו. ואילו לעניין הנזקים שנגרמו לרכבים , ביהמ"ש קמא הבהיר בפס"ד כי התמונות שמתעדות נזק זה נעשו זמן רב לאחר ביצוע העבודות הנטענות, הגם שבהקשר זה לבד מהתמונות המבקשים לא הציגו אף ראיה אחרת הקושרת בין נזקים אלה לעבודות הבניה והשיפוצים שהמשיבים ביצעו, הסבר שהינו הגיוני ומקובל עלי.

10.
מסקנתו של ביהמ"ש קמא מושתת על הראיות שהובאו בפני
ו והתרשמותו
מהצדדים שמסרו את דבריהם בפני
ו, ולא מצאתי במקרה זה כי נפלה טעות לא כל שכן בולטת בקביעת הממצאים גם לא בהסקת המסקנה הסופית שתצדיק את מתן הרשות המבוקשת והתערבות בפס"ד של ביהמ"ש קמא.

11.
ועוד,
אמת המידה
המחמירה באשר למתן רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות עליה עמדתי לעיל, מקבלת במקרה זה
משנה תוקף משום שבפועל עיקר השגות המבקשים מופנות
כלפי ממצאיו העובדתיים של ביהמ"ש קמא. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים; כאשר נפלה בקביעת הממצאים טעות בולטת היורדת לשורש העניין, או כשהמסקנות במישור העובדתי אינן מעוגנות בחומר הראיות או כאלה שלא מתיישבות עם ההיגיון והשכל הישר
(ע"א 9070/04 עומר חסן נ' חוסין שאכר חסן, בפסק' 7 ; ראו גם ע"א 8837/05 מרשוד נ' אל שורטי, בפסק' כ"ד (פורסם במאגרים); וכפי שהקדמתי לא כך בענייננו.

12.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

13.
משלא התבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו
לצדדים.


ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ז, 07 יוני 2017, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 21355-03/17 בנימין בוחניק, גזלה בוחניק נ' חנא חדד, רשא חדד (פורסם ב-ֽ 07/06/2017)