Google

נורה ארונסון, יוסף מנצור, אלבירה יופה ואח' - קג"מ- קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, רו"ח גבי טרבלסי עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב

פסקי דין על נורה ארונסון | פסקי דין על יוסף מנצור | פסקי דין על אלבירה יופה ואח' | פסקי דין על קג"מ- קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות | פסקי דין על רו"ח גבי טרבלסי עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב |

31163-01/16 פרק     15/06/2017




פרק 31163-01/16 נורה ארונסון, יוסף מנצור, אלבירה יופה ואח' נ' קג"מ- קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, רו"ח גבי טרבלסי עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פר"ק 31163-01-16 מגה קמעונאות בע"מ ואח'
נ' אלון רבוע כחול ישראל בע"מ ואח'

פר"ק 32884-12-16 מגה קמעונאות בע"מ ואח'
נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

פר"ק 31003-05-16 מגה קמעונאות בע"מ ואח'
נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'





מספר בקשה:167
לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ




בעניין: פקודת החברות

ובעניין: מגה קמעונאות בע"מ, ח.פ 52-003618-7
(להלן "החברה")



המבקשים:

1
. נורה ארונסון
2. יוסף מנצור
3. אלבירה יופה


ע"י ב"כ עו"ד אופיר רונן

4. אדוארד זיסמן


נגד

המשיבים:
1. קג"מ- קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות
בע"מ (בניהול מיוחד) מקבוצת עמיתים קרנות הפנסיה

הוותיקות



ע"י ב"כ עו"ד מיכל גריידי


2. רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב
(נאמנים)


3. כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב



פסק דין



בפני
בקשה שהוגשה על ידי עובדים של החברה במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות לקג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
(בניהול מיוחד) מקבוצת עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות (להלן: "קג"מ") לשלם למבקשים את קצבת הנכות ו/או קצבת הפנסיה המגיעה להם.


רקע עובדתי קצר
1.
ביום 17.1.16 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה.

2.
המבקשים הינם עובדי החברה, אשר לקו בנכות, עובר למתן צו הקפאת ההליכים כנגד החברה, ואשר עם סיום עבודתם בחברה, נותרה לכל אחד מהם יתרת ימי מחלה צבורה.

3.
המבקשים מבוטחים אצל קג"מ, המנהלת, בין היתר, קופות גמל לקצבה.

4.
יחסי העבודה בין החברה לבין חלק גדול מעובדיה (וביניהם המבקשים) מוסדרים במסגרת הסכם קיבוצי משנת 1982 (נספח 6 לסיכומי הנאמנים), לפיו העובדים זכאים ל-30 ימי מחלה
(2.5 ימים לחודש) לכל שנת עבודה בחברה. בנוסף, זכאים העובדים לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה, בתנאים מסויימים.

5.
לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, הגישו המבקשים תביעות חוב כנגד החברה, בהן תבעו, בין היתר, את פידיון ימי המחלה הצבורים לטובתם.

6.
עד למועד צו הקפאת ההליכים קיבלו המבקשים שכר מהחברה על חשבון ימי המחלה שנצברו לזכותם, עובר למתן הצו. הנאמנים שילמו למבקשים דמי מחלה גם בתקופת הקפאת ההליכים, וזאת עד ליום 30.6.16, שהינו מועד סיום תקופת הקפאת ההליכים, על פי הסדר נושים שאושר לחברה ביום 6.5.16.

7.
בתום תקופת הקפאת ההליכים פוטרו כל עובדי החברה. העובדים החולים במחלות ממושכות, וביניהם המבקשים, הופנו לחברות המבטחות אותם, לצורך קבלת גמול או קצבה בגין מחלתם או אחוזי הנכות שנקבעו להם. לצורך כך, מסרו הנאמנים לעובדים הנ"ל, וביניהם המבקשים, מכתבי סיום העסקה ואת יתר המסמכים הנדרשים לצורך פנייה לחברות המבטחות.

8.
בהתאם לכך, פנו המבקשים לקג"מ, המבטחת אותם, לקבלת קצבת/פנסיית נכות/מחלה, ואולם בקשתם סורבה, בטענה כי תקנונה אינו מאפשר מתן קצבה, כל עוד לא נוצלו כל ימי המחלה הצבורים להם בחברה.
מכאן, הבקשה שבפני
.
9.
יצויין כי קג"מ הגישה בקשה לסילוק על הסף של הבקשה, בטענה כי בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 הסמכות לדון בתביעה בין קופת גמל לעמיתיה או חליפיהם הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. טענה זו נדחתה על ידי במסגרת החלטתי בדיון מיום 18.4.17, והוסף כי אם קג"מ תעמוד על קבלת החלטה מנומקת, היא תינתן בשלב מאוחר יותר. מאחר שקג"מ לא חזרה על הטענה בסיכומיה ולא הודיעה דבר, יש לראותה כמי שויתרה על טענתה בעניין העדר סמכות לבית משפט זה לדון בבקשה.

טענות הצדדים

טענות קג"מ

10.
המבקשים אינם זכאים לסעדים המבוקשים על ידם, מאחר שאינם עומדים בתנאי התקנון לקבלת קצבת נכות, בשלב זה.

11.
בהתאם להוראות הדין ועל פי ההלכה הפסוקה, קרן הפנסיה מנועה מלפעול בניגוד לתקנונה.

12.
על פי סעיף 33 לתקנון, חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות יהיה:

"החודש בו חל המועד המאוחר מבין אלה..."
...

(2) היום שלאחר התקופה שבגינה יש למבוטח זכות לתשלום דמי מחלה לפי הוראות הדין, צו הרחבה, הסכם עבודה או הסדר החל על מבוטח, הארוכה מביניהן
".

13.
החברה הפסיקה לשלם למבקשים דמי מחלה, ולאחר מכן פיטרה אותם, במהלך תקופת זכאותם לדמי מחלה, מבלי שאפשרה להם לנצל את ימי המחלה. קיים חשש כבד כי פיטורי המבקשים נעשו בשל מחלתם, אשר הייתה ידועה לחברה במועד סיום יחסי עובד ומעביד, בניגוד לדין. משפיטורי המבקשים היו במהלך תקופת מחלתם, היה על החברה להימנע מפיטוריהם ולאפשר להם לנצל את ימי המחלה.

14.
החריג הקבוע בסעיף 4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 (להלן: "חוק דמי מחלה") אינו חל על חברה שניתן כנגדה צו הקפאת הליכים.

15.
הוראת סעיף 12 לחוק דמי מחלה גוברת על הוראת סעיף 4א לחוק הנ"ל. הנאמנים אינם יכולים לבטל זכויות המוקנות מכוח הסכם קיבוצי בניגוד לחקיקת המגן.

16.
עובדי החברה שלא שהו במחלה ממושכת, המשיכו בעבודתם בתקופת הקפאת ההליכים, והמשיכו לקבל את מלוא שכרם מכוח ההסכמים הקיבוציים שהמשיכו לחול עליהם, גם בחברה בבעלותה החדשה. שלילה סלקטיבית של זכויות העובדים הלוקים במחלה ממושכת, הינה פגיעה בניגוד לדין, דווקא בזכויות של הקבוצה המוחלשת מקרב עובדי החברה.

טענות הנאמנים

17.
סעיף 4א לחוק דמי מחלה קובע כי ניתן לפטר עובד במחלה ככל שמימש 90 ימי מחלה, גם במצב בו צבורים לעובד ימי מחלה נוספים על פי ההסכם הקיבוצי.
כל אחד מהמבקשים ניצל למעלה מ-90 ימי מחלה בתשלום, ומשכך ניתן היה להפסיק את עבודתם לפי סעיף 4א לחוק.

18.
סעיף 4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה קובע הסדר מיוחד לסיטואציה של לית ברירה, דוגמת פשיטת רגל - ובהיקש גם הקפאת הליכים - לפיו ניתן לפטר עובד במחלה גם במקרה שהעובד טרם ניצל 90 ימי מחלה. סעיף זה חל גם על עובדים שיחסי העבודה עימם מוסדרים בהסכם קיבוצי.

19.
פידיון ימי מחלה אינו רכיב הנכלל בהגדרת "שכר עבודה" על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), אליו מפנה סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), המעניק מעמד של דין קדימה לזכויות המוענקות לעובד כ"שכר עבודה" על פי חוק הגנת השכר. לפיכך, ימי המחלה אינם חוב בר תביעה והם מתאיינים במועד מתן צו הקפאת ההליכים.

20.
הזכות לפידיון ימי מחלה שנקבעה בהסכם הקיבוצי מהווה פיצוי לעובדים הפורשים לגמלאות (מעל גיל 55) שניתן לעובדים מסויימים ובכפוף לעמידתם בתנאים המנויים ובעת היות המעביד סולבנטי. בהתאם לסעיף 4.6 לפסיקתא שניתנה בעניינה של החברה, במסגרת אישור הסדר הנושים לחברה, פידיון ימי מחלה (גם על פי ההסכם הקיבוצי) אינו מבין הזכויות המשולמות לעובדים (הממשיכים או שסיימו עבודתם בחברה) על ידי הנאמנים.

21.
בתקנונה של קג"מ אין כל הוראה המתייחסת למצב בו נקלע המעסיק לחדלות פירעון. לאקונה זו ראוי כי תושלם בדרך המאפשרת את קיום התקנון והזכות כלפי העובדים ולא שלילתה.

טענות העובדים

22.
המחלוקת היחידה בין העובדים לבין קג"מ הינה האם הנאמנים הם אלה שצריכים לשלם לעובדים הלוקים במחלות ממושכות ו/או בנכות קשה, את דמי המחלה שנצברו לזכותם עד למועד צו הקפאת ההליכים או שקג"מ היא זו שצריכה לשלם לאותם עובדים את קצבת הנכות או קצבת הפנסיה, בגין התקופה החלה ממועד צו הקפאת ההליכים ואילך.

23.
המבקשים הגישו את הבקשה כנגד קג"מ בלבד, שכן למיטב ידיעתם, לא משולם לעובדים פידיון ימי מחלה בגין התקופה שלאחר מועד צו הקפאת ההליכים ואילך.

24.
בתקנון קג"מ יש לאקונה בכל הקשור להליכי חדלות פירעון. גם אם עמדה לעובדים יתרת ימי מחלה במועד צו הקפאת ההליכים, מאחר שאינם יכולים לקבל מהנאמנים כספים בגין יתרת ימי המחלה, כאמור, קמה להם הזכות לקבל את קצבת הנכות או קצבת הפנסיה בהתאם לתקנון קג"מ.

25.
העובדים מתנגדים למצב בו יוותרו "קרחים מכאן ומכאן", בשל המחלוקת בין הנאמנים לקג"מ.

עמדת הכנ"ר

26.
תומך בעמדת הנאמנים.

27.
בעלי תפקיד בחברה בהקפאת הליכים אינם מחוייבים להמשיך ולשאת על גבם התחייבויות שהחברה נשאה על גבה מכוח הסכמים קיבוציים או מכוח נוהג אחר, ולהמשיך לשלם דמי מחלה לעובדים שאינם מעוסקים עוד, שהרי קופת ההקפאה אינה יכולה לעמוד מכך.

28.
לפיכך, ימי המחלה של העובדים התאפסו במועד מתן צו הקפאת ההליכים.

השאלות שבמחלוקת

השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, מתמקדות בעניינים הבאים:

א.
האם ניתן היה לפטר את המבקשים בטרם מיצו את ימי המחלה הצבורים לטובתם?

ב.
האם קמה למבקשים זכות לפדות את ימי המחלה הצבורים לטובתם?

דיון והכרעה
האם ניתן לפטר את המבקשים בטרם מיצו את ימי המחלה הצבורים לטובתם?
29.
סעיף 4א לחוק דמי מחלה קובע:

"4א.
(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:
1)
המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;
2)
מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; לעניין זה, "פסק מלפעול" - הפסקת פעילות שאינה זמנית.

(ג) בסעיף זה, "עובד" - לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי
."

30.
בהתאם להוראת סעיף 4א הנ"ל, ניתן לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, אף במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית הקבועה בסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, העומדת על 90 ימים.

31.
בענייננו, לטענת הנאמנים, שלא הוכחשה על ידי מי מהצדדים, העובדים פוטרו מעבודתם לאחר שניצלו למעלה מ-90 ימים מימי המחלה שצברו עובר למועד מתן צו הקפאת ההליכים. לפיכך, לכאורה, ניתן היה לפטרם בטרם ניצלו את מלוא ימי המחלה שנצברו לטובתם.

32.
בין הנאמנים לבין קג"מ התעוררה מחלוקת האם התקופה המקסימלית הדרושה בסעיף 4א לחוק דמי מחלה הינה התקופה המקסימלית בהתאם לסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה או התקופה המקסימלית שניתנה לעובדים במסגרת ההסכם הקיבוצי, וזאת לנוכח האמור בסעיף 12(ב) לחוק דמי מחלה, הקובע:

"12(ב) חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות עובדים על פי הסכמים קיבוציים, בין אם חל על העובדים חוק זה ובין אם לאו".

33.
כפי שיפורט להלן, בענייננו לא דרושה הכרעה בשאלה זו, שכן סעיף 4א(ב) לחוק דמי מחלה מונה חריגים, שבהתקיימם ניתן לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, אף אם לא ניצל את תקופת הזכאות המקסימלית (בין אם התקופה על פי החוק ובין אם התקופה לפי ההסכם הקיבוצי), כאשר החריג הרלבנטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף 4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה, המקים זכות לפיטורין במקרה שהמעסיק הוכרז פושט רגל או ניתן כנגדו צו פירוק.

34.
בענייננו, אמנם לא ניתן כנגד החברה צו פירוק, אלא צו הקפאת הליכים, אך נראה כי יש להחיל את הוראת סעיף 4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה אף על ענייננו.

בתחומים רבים

דיני הפירוק משמשים מקור להשלמת חוסרים בדיני הסדר נושים, שכן קיים דמיון ניכר בין השיקום לפירוק,
כאשר בשניהם המטרה העיקרית היא להשיא את התמורה לנושים.



יפים לעניין זה
דבריו של בית המשפט העליון בע"א 3911/01 זהר כספי נ' שלמה נס, רואה-חשבון, נו (6) 752
):

"ככל שההסדר בסעיף 350 ובתקנות החדשות אינו מלא, ניתן להשלים את החסרים שבו מתוך דיני הפירוק שבפקודת החברות ובהשראתם. ראו, למשל,
רע"א 292/99

שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד) [6], בעמ' 62-61, שם העיר
השופט אנגלרד
כי "...ההסדר התחיקתי של שיקום חברות... לוקה בחסר ולכן נוצר בפרקטיקה השיפוטית מעין שילוב בין דיני הסדר נושים למטרת שיקום לבין דיני הפירוק. בתחומים רבים דיני הפירוק משמשים מקור להשלמת החסרים בדיני הסדר נושים...". ראו גם:
ע"א 3225/99

שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ [7], בעמ' 115-112 וכן, לאחרונה,
ע"א 6010/99

עו"ד ששון, כמנהל המיוחד של חברת תבור, תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי [8], בעמ' 397. הטעם להשלמה זו הוא שבין השיקום לפירוק קיים דמיון ניכר. מטרת הליכי השיקום היא להציל מרכוש החברה ככל שניתן, בעיקר עבור הנושים
..."

35.
קיים היגיון רב להרחיב את תחולת החריג שבסעיף 4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה גם על הסדרי נושים, אשר נועדו לשם שיקום החברה והבראתה.

מושכלות יסוד הם, כי המשך הפעלת חברה בהקפאת הליכים מותנה בכך כי הפעלת החברה לא תהא גירעונית, וקיימת חשיבות רבה, עד כדי הכרח, לצמצם את הוצאות החברה בתקופה זו.

חלק אינטגרלי מהליך הייעול כרוך פעמים רבות, בפיטורי עובדים, על אחת כמה וכמה עובדים שאינם מועסקים בפועל בחברה בשל מחלתם, וזאת כאיזון בין הרצון לשקם את החברה, מחד לבין הרצון לשמר את מקור פרנסתם של מרבית העובדים, מאידך.

36.
המשך תשלום דמי מחלה לעובדים שאינם מועסקים בפועל על ידי החברה במהלך תקופת הקפאת ההליכים מטיל על החברה הוצאות שאין בצידן כל הכנסה, ועלול, ברמה גבוהה של וודאות, לגרום להפעלה גירעונית ולסיכול הליכי השיקום של החברה.

37.
ניתן אף לומר, כי החלת החריג במקרה של חברה בהקפאת הליכים, מתחייבת ביתר שאת, שכן בעוד שבהליך פירוק מפוטרים כל העובדים, הרי שבהליך הקפאה, קיים סיכוי להמשכיות העסקת חלק גדול מהעובדים ושימור מקור פרנסתם, במידה שהליך השיקום מצליח. הצלחת הליך השיקום תלויה, כאמור, במידה רבה, בהוצאות שעל החברה לשאת לשם תפעולה, ומכאן שהצורך לאזן בין זכויות העובדים המועסקים בפועל בחברה, לבין אלה שאינם עובדים בשל מחלתם, הינו חיוני ומתחייב בחברה המצוייה בהליך שיקום.

38.
לפיכך, החלת החריג שבסעיף
4א(ב)(2) לחוק דמי מחלה על חברה בהקפאת הליכים, עולה בקנה אחד עם תכלית הליך הבראה, ויש להחילו גם כאשר ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה.

39.
משקבענו זאת, הרי שבידי הנאמנים היה להפסיק את עבודת המבקשים בחברה עם הינתן צו הקפאת ההליכים כנגד החברה, ובטרם מוצתה תקופת הזכאות לימי המחלה, אף לפי ההסכם הקיבוצי.

40.
כפועל יוצא, ומאחר שהמבקשים ניצלו את תקופת הזכאות המקסימלית לפי החוק (90 ימים), וניתן היה להפסיק את עבודתם במועד מתן צו הקפאת ההליכים אף אם טרם ניצלו את מלוא תקופת הזכאות (ככל שהתקופה נקבעת לפי הוראות ההסכם הקיבוצי), הרי שהם אינם זכאים עוד לדמי מחלה, וקמה להם הזכות לפנות לקג"מ, ולקבל קצבת נכות ו/או קצבת פנסיה החל ממועד צו הקפאת ההליכים, בהתאם לסעיף 33 לתקנונה.

41.
יש עוד לציין בהקשר זה, כי תקנון קג"מ אינו מתייחס למצב בו המעסיק מצוי בהליכי חדלות פירעון, ולאקונה זו מן הראוי לפרש לטובת העובדים הלוקים במחלות וזקוקים לקצבה.

האם קמה למבקשים זכות לפדות את ימי המחלה הצבורים לטובתם?
42.
בהתאם לחוק דמי מחלה, דמי מחלה מגיעים לעובד רק בגין התקופה בה התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין מעבידו. אין בחוק
דמי מחלה כל הוראה המקנה זכות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים בלתי מנוצלים.

43.
עם זאת, זכות זו יכולה להיות מוקנית לעובדים בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי או במסגרת כל הסדר אחר שבין העובד למעבידו.

44.
בענייננו, ההסכם הקיבוצי מקים לעובדים מסויימים זכות לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה בתנאים מסויימים (נספח ז' להסכם הקיבוצי משנת 1982). כך, למשל קובע סעיף 2 לנספח ז', כי הפיצוי יינתן רק במקרה שהעובד ניצל לא יותר מ-65% מסך כל חופשת המחלה המגיעה לו.
קג"מ לא טענה, וממילא לא הוכיחה כי התנאים המקימים את הזכאות לפיצוי מתקיימים ביחס למבקשים. מה גם, שככל שמגיע פיצוי כלשהו (והדבר ייבדק על ידי הנאמנים במסגרת תביעות החוב), הר ששיעור הפיצוי המפורט בסעיף 4 לנספח ז' הינו בשיעורי שכר של ימים בודדים, ואין בכך כדי לשלול מהעובדים את הזכאות לקצבה מקג"מ. זאת, על אחת כמה וכמה כאשר הנאמנים שילמו דמי מחלה למבקשים עד לתום תקופת הקפאת ההליכים.

45.
לעניין זה יש להוסיף כי זכויות העובדים נבחנות על פי סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות, החל מכוח סעיף 350טז(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, המעניק מעמד של דין קדימה לזכויות המוענקות לעובד כ"שכר עבודה" על פי הגדרתו בחוק הגנת השכר. "שכר עבודה" אינו כולל פידיון ימי מחלה. אף המוסד לביטוח לאומי אינו משלם גמלה לעובדים בגין פידיון ימי המחלה. מעבר לכך, בפסיקתא שניתנה במסגרת אישור הסדר הנושים הזכות לפידיון ימי מחלה לא נכללה בין הזכויות המשולמות במסגרת הסדר הנושים (סעיף 4.6 לפסיקתא, נספח 4 לסיכומי הנאמנים). לפיכך, ספק באם המבקשים זכאים לפידיון ימי מחלה בדין קדימה, אף אם מוקנית להם זכות לפיצוי בגין ימי מחלה צבורים על פי ההסכם הקיבוצי, אולם, כאמור, הנושא ייבדק ויוכרע על ידי הנאמנים במסגרת ההכרעה בתביעות החוב.

46.
לאור האמור לעיל, הרי שקג"מ אינה יכולה לבסס את סירובה לשלם לעובדים את הקצבה המגיעה להם, בטענה כי לעובדים זכאות לפידיון ימי מחלה, ודין טענתה בעניין זה להידחות.

סוף דבר

47.
לאור המקובץ לעיל, למבקשים אשר אינם זכאים עוד לתשלום דמי מחלה מהנאמנים וספק אם זכאים לפידיון ימי מחלה, קמה הזכאות לקבלת קצבה מקג"מ, ועל קג"מ לשלם למבקשים את הקצבה המגיעה להם, לפחות מתום תקופת הקפאת ההליכים.

48.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה לקג"מ לשלם למבקשים את הגמלה המגיעה להם החל מיום 30.6.16 ואילך, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.




49.
קג"מ תישא בהוצאות המבקשים (לרבות המבקש 4), הנאמנים והכנ"ר בסך 7,500 ₪ לכל אחד.
לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד התשלום ועד לתשלומו בפועל.

ניתן היום,
כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.














פרק בית משפט מחוזי 31163-01/16 נורה ארונסון, יוסף מנצור, אלבירה יופה ואח' נ' קג"מ- קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, רו"ח גבי טרבלסי עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב (פורסם ב-ֽ 15/06/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים