פסקי דין על יאיר ביטון |

65333-03/17 בעח     15/06/2017




בעח 65333-03/17 יאיר ביטון נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



בע"ח 65333-03-17 ביטון נ' מדינת ישראל

לפני
כבוד השופט
אברהם הימן


המבקש

יאיר ביטון




נגד


המשיבה

מדינת ישראל


החלטה

לפני בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן- "חוק סדר הדין הפלילי").

רקע

ביום 7.9.15 הוגש כנגד המבקש, הוא הנאשם 5, ושבעה נאשמים נוספים כתב אישום אשר תוקן פעמיים, לאחרונה, ביום 7.12.16, בעקבות החלטה בעניין טענות מקדמיות (להלן- "כתב האישום המתוקן").

כתב האישום המתוקן נושא שישה אישומים, אשר שניים מהם מיוחסים למבקש- הראשון והחמישי.

על פי הנטען, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה המבקש יו"ר הדירקטוריון ומנהלה הפעיל של הנאשמת 6- ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ (להלן- "חברת ב. יאיר")
העוסקת בייזום ובנייה של פרויקטים בתחום הנדל"ן ושל חברות בת שונות שלה. בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת בהיותה של חברת ב. יאיר חברה פרטית שימש גבי בן הרוש כקבלן משנה שלה, ובתחילת שנות ה-2000, במועד ובנסיבות שלא נתבהרו, העביר המבקש 10% משוויה של החברה לידי גבי בן הרוש, ללא תמורה. במהלך השנים, החל משנת 2002, אולץ המבקש על ידי גבי בן הרוש להעביר אליו עשרות מיליוני שקלים ועל זה הרקע התפתחה מערכת יחסים בין יצחק אברג'יל (להלן- "אברג'יל") למבקש, בעקבותיה הפך המבקש "חייב" לאברג'יל.
עובר ליום 17.9.07 קשרו אברג'יל והמבקש קשר, יחד עם נאשמים 1 ו-2, במסגרתו סוכם כי המבקש יספק לאברג'יל במרמה פרויקטים של בנייה של חברת ב. יאיר ויעביר כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מרמה, באמצעות חברת ב. יאיר וחברות הקשורות אליה (להלן- "הקשר"). אברג'יל והמבקש ביקשו לממש את הקשר באמצעות יצירת חוזי בנייה לבניית דירות בעיר אילת ושימוש בחלק מהכספים שיועברו לצורך הבנייה לשם העברתם לאברג'יל ולמי מטעמו. לצורך כך, הקים אברג'יל, באמצעות הנאשם 1, בהינו פושט רגל, והנאשם 2, שבתקופה הרלוונטית לא היה יכול לשמש כקבלן בניין, את הנאשמת 4- חברת ש.י.נ גן רווה בע"מ, אשר הציגה עצמה, במרמה, כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני מסוג ג/2, המאפשר לה לבנות מבנים בהיקף כולל של עד 7 מיליון ₪. בהמשך לכך, דאג המבקש כי חברת ב. יאיר באמצעות חברת בת שלה בשם ב. יאיר (333) תחתום עם הנאשמת 4 על שני חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת, בשני פרויקטים שונים, וזאת בתמורה לתשלום כולל של 41,650,000 ₪ (להלן- "הפרויקטים"). נאשמת 4 בנתה את הדירות בפרויקטים, ברמת בנייה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בנייה שונים ותוך יצירת מנגנון של שימוש בחשבוניות פיקטיביות באמצעות הנאשם 8 לצורך העסקת עובדים זרים במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשמת 4 לא עמדה בחוזים, לא השלימה את בניית הדירות ולא שילמה לחלק מהספקים את המגיע להם, ואולם המבקש דאג שהנאשמת 6 תעביר לנאשמת 4 סכום כולל של 49,848,000 ₪ לצורך מימוש מטרת הקשר. במסגרת מימוש מטרת הקשר, נאשמים 1 ו-2 משכו חלק ניכר מהכספים שהועברו לנאשמת 4 מהנאשמת 6 לצורך בניית הפרויקטים והעבירו אותם לאברג'יל ולמקורביו וכן עשו בהם שימושים פרטיים שונים. במטרה להסוות את הקשר כמו גם את העובדה שהנאשמת 4 לא היתה חברה המתאימה לבצע את הפרויקטים כראוי, דאג המבקש כי הנאשמת 6, ישירות או באמצעות חברות הבת שלה, תכסה את חובותיה של נאשמת 4 לספקים שונים ולרוכשי הדירות בשווי של כ- 20,000,000 ₪ נוספים מעבר למתחייב מהחוזים ביניהן.

על פי האישום הראשון מיוחסות למבקש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, ושל אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד.

על פי האישום החמישי מיוחסת למבקש עבירה של החזקת נשק שלא כדין.

ביום 29.3.17 הגיש המבקש בקשה לעיון בחומר חקירה. המשיבה הגישה תגובתה.
נוכח היקפה של הבקשה שמעתי טיעוני הצדדים על פני שלוש ישיבות.
איני מוצא להקדים סיכום טענותיהם של הצדדים ביחס לכל אחד מהמסמכים נשוא הבקשה לעיון, ואלה יצוינו בדיון שאערוך ביחס לכל אחד מפרטי הבקשה להלן.

דיון והכרעה

סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי לנאשם בכתב אישום בפשע או בעוון ולסניגורו הזכות "לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".

כידוע, לא כל חומר חקירה הוא רלוונטי לאישום ולא כל חומר רלוונטי כאמור הינו בגדר חומר חקירה החוסה תחת זכות העיון המעוגנת בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. הפרשנות שניתנה ברבות השנים למונח "הנוגע לאישום" היא אמנם פרשנות מרחיבה לפי שהציבה את מבחן הרלוונטיות כמבחן לפיו יש לבחון כל חומר ספציפי, אלא שראוי במקרים הדרושים להציב אף את גבולות הזכות, לפי שנדמה כי לעיתים משתכחים גבולות אלה או אף מתבטלים למול מאווייהם של סניגורים.

הכלל הוא כי "כל חומר שיש לו זיקה ישירה או עקיפה לאישום בגינו הועמד הנאשם לדין הוא בגדר "חומר חקירה", ויש לקבוע זאת על-סמך בחינה פרטנית של טיב החומר המבוקש ומידת הקשר לאישום" (בש"פ 6856/16 ביטון נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (15.11.16)). עם זאת נקבע כי "פרשנות מרחיבה זו אין משמעה כי כל חומר ייחשב ל"חומר חקירה", אלא יש להראות "יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו"" (בש"פ 5335/16 מדינת ישראל
נ' מלק [פורסם בנבו] (19.7.16)). כמו כן נקבע כי "כן נפסק כי גם לטיעון ש'אין חקר לתבונת סניגור' יש גבולות ואין לראות בו מפתח לקבלת כל חומר, מקום בו מדובר באפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין" (
בש"פ 2886/16
גורבאן נ' מדינת ישראל

[פורסם בנבו] (11.5.2016)).

מצאתי להקדים דברים אלה מתוך הדין וההלכה הפסוקה, לפי שיהיה בהם לשרת את מהלך הדיון וההכרעה בכל אחת מהעתירות הספציפיות לעיון שבבקשה.

א.
"פרוטוקולים, תרשומות וכל תיעוד אחר מישיבות צוות החקירה, ישיבות הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות, הנחיות הפרקליטות לצוות החקירה וכל תיעוד אחר הנוגע לעניין".

בא כוח המבקש טוען כי החקירה נגד המבקש נוהלה מתוך שיקולים מעוותים המנוגדים לחקר האמת וכי ההנחיות וההוראות שניתנו לצוותי החקירה היו בלתי תקינות. לטענתו הפרקליטים המלווים הנחו את החוקרים להפליל את המבקש בכל מחיר וכן לפעול באופן שיאפשר את תפיסת רכושו, גם אם עליהם למצוא עבירות מקור יש מאין. בא כוח המבקש הפנה בהקשר זה לעדותו של רפ"ק ערן מלכה מיום 30.4.15, עמ' 13, שורות 340-344, מי שהיה חוקר לשעבר, אשר פוטר מהשירות במשטרה לאחר שהורשע בכתב אישום שהוגש נגדו. על כן טען כי יש להעמיד את החומרים הנ"ל לעיונו של בית המשפט על מנת שיבחן האם הם מהווים חומרי חקירה כהגדרתם בחוק. כמו כן ציין כי המבקש, במסגרת תשובתו לאישום, הוסיף התייחסות לנתונים האמורים וכי במסגרת ריענון עדים הציגה המשיבה בפני
חוקר יחידת יהלום, עד תביעה מר מני מדר, את גרסת עד המדינה ערן מלכה. בהקשר זה ותוך שהרחיב בטיעונו בעל פה טען בא כוח המבקש כי הואיל וטענותיו מכוונות נגד התנהלות הפרקליטות הרי שזו מנועה לסווג את החומרים המצויים בידה אם כחומרים המהווים תרשומת פנימית אם לאו.



המשיבה טענה כי המדובר במסמכים המהווים תרשומת פנימית ועל כן אין לנאשם ולבא כוחו זכות עיון בהם, וכי אין כל מקום לטיעון בדבר "פסלות פרקליט".


עתירת בא כוח המבקש היא לעיון בתרשומות פנימיות לפי שלמעשה אין כלל מחלוקת כי המדובר במסמכים פנימיים, דהיינו- אין המדובר בראיות שהושגו במסגרת החקירה
והינם תוצר של פעולות החקירה אלא במסמכים שנוצרו על ידי צוות החקירה עצמו בדמות פרוטוקולי ישיבות ותרשומות המהוות ניתוח של חומר הראיות הגולמי והסקת מסקנות וכן תיעוד של הנחיות שניתנו על ידי הפרקליטות לצוות החקירה במהלכה. בא כוח המבקש סבור כי בחומרים פנימיים אלה, המוחרגים ככלל מזכות העיון (בש"פ 7553/10 בר אושר נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (7.12.10)), יש מסמכים התומכים בעדות עד המדינה ערן מלכה בתיק האחר, וכי לפיכך יש בכך לסייע להגנת מרשו בתיק זה בהוכחת מניעיה הפסולים של החקירה שהביאה להגשת כתב האישום נגדו. דומה אפוא כי בא כוח המבקש חותר אחר עיון בהנחיות והוראות פנימיות שמסר הפרקליט ניסים מירום או פרקליט אחר לצוות החקירה. עיינתי היטב בתוכנו של קלסר "תרשומות פנימיות מעשה ניסים- יאיר ביטון
" שהציגה המשיבה לפני, ומצאתי לדחות את העתירה לעיון במסמכים אלה. המדובר כאמור, במסמכים פנימיים המהווים עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות של חומר ראיות גולמי אשר נאסף במהלך החקירה, על שלביה, ואין הם בגדר תוצרי חקירה בעלי זיקה לאישום אשר למבקש זכות לעיין בהם. הוא הדין אף באשר לפרוטוקולי ישיבות צוות החקירה וצוות הפרקליטות והנחיות והוראות של פרקליטים לצוות החקירה, וממילא ניתן להפיס חשדו של בא כוח המבקש בכך שלא מצאתי בקלסר שהוצג לעיוני חומרים שיש להם קשר לטענתו בדבר אי כשרותה של החקירה.

ב.
"חומרי חקירה הנוגעים לעדותה של הגב' שולה זקן".


בא כוח המבקש טוען כי מחומר החקירה עולה שהגב' שולה זקן הקליטה חלק משיחותיה עם המבקש וכי אלה נמסרו למשיבה במסגרת הסדר עדת מדינה עליו חתמה הגב' זקן בתיק אחר, ואולם אלה נמסרו לידי ההגנה באופן חלקי תוך שמקטעי שיחות שונים נמחקו מחמת צנעת הפרט או בשל העדר רלוונטיות. לטענתו התמלילים המלאים כולם, לרבות המקטעים שהוסרו, חיוניים להגנת המבקש על מנת שיוכל להביא בפני
בית המשפט את התמונה במלואה לפי שלשיטתו יש בתמלילים אלה להניח את המיוחס למבקש בקונטקסט המתאים. כמו כן טען כי ישנם חומרים נוספים הנוגעים למשא ומתן שנוהל בין הגב' זקן לבין המשיבה בקשר עם הסכם עדת המדינה ואשר לא נמסרו להגנה וכן עתר להורות בנוסף למשיבה למסור לעיונו "חומרים הנוגעים לפעולות שבוצעו בחומר המוקלט, בדיקות שנערכו בו, נתונים טכניים רלוונטיים וכיו"ב", לפי שאלה נוגעים לקבילותן של ההקלטות.


בתגובתה טענה המשיבה כי דרישה זהה הועברה אליה בחודש יוני 2016 ובעקבותיה הועברו כלל המסמכים הרלוונטיים לידי ההגנה. בטיעוניה בעל פה מסרה כי במסגרת הסכם עדת מדינה בתיק בעניינו של ראש הממשלה לשעבר מר אולמרט מסרה גב' זקן הקלטות של שיחות שלה עם אחרים וביניהם עשר שיחות עם המבקש. שיחות אלה תומללו והועברו לידי ההגנה תוך שחלקים מסוימים הושמטו משום צנעת הפרט או משום שהם נעדרי רלוונטיות. באשר לחוות דעת מומחית מטעם המדינה בעניין קבילות ההקלטות בתיק אולמרט מסרה המשיבה כי במידה וזו התייחסה גם להקלטות השיחות בין הגב' זקן למבקש היא תעבירה לידי ההגנה.


באשר לתמלילי הקלטת השיחות בין הגב' זקן לבין המבקש, מבוססת עתירת בא כוח המבקש על השערה לפיה יש בחומרים שצונזרו משום צנעת הפרט או משום העדר רלוונטיות לסייע להגנת המבקש בהבהרת הקשר הדברים. אלא שכאמור מדובר בהשערה בלבד מבלי שהונחה לה תשתית ולו אף מינימאלית וראשונית על מנת לבסס את דרישת הרלוונטיות, ולו ככזו המצדיקה פגיעה בערך המוגן של צנעת הפרט של מי שאינו צד להליך הפלילי. עיון בתמלילים מלמד כי מקטעים מסוימים מהשיחות בין השניים הוסרו והנימוק לכך צוין במידה מניחה את הדעת.

באשר למסמכים נוספים הנוגעים למשא ומתן שנוהל עם הגב' זקן עובר לחתימה על הסכם עדת מדינה, השיבה המשיבה כי המסמכים הרלוונטיים הועברו לידי ההגנה. איני מוצא להידרש לעתירת בא כוח המבקש מעבר לכך, לפי שמדובר בדרישת עיון כללית ולא מצאתי כי בא כוח המבקש ביסס בטיעוניו זיקה סבירה לאישום ולהגנת המבקש.



באשר להיבט הטכני של ההקלטות שמסרה הגב' זקן והטיפול בהן, טענה המשיבה כי מסמכים רבים הנוגעים לתפיסת ההקלטות, לבדיקתן ולהעתקן הועברו לידי ההגנה. בעת טיעוניה אף הגישה לעיוני מסמכים המתעדים את הטיפול בשיחות המוקלטות ואת מהלך תמלולן. ובאשר לחוות דעת מומחית מטעם המדינה בקשר להקלטות שהוגשו בתיק אולמרט, הסכימה המשיבה למסרה לעיון ההגנה על אף הטענה כי אינה רלוונטית. בפתח הדיון שהתקיים ביום 9.5.17 נמסרה, בהסכמת המשיבה, חוות דעת מז"פ המתייחסת לארבע הקלטות של שיחות בין הגב' זקן למר אולמרט לעיונה של ההגנה. אלא שבא כוח המבקש הוסיף והפנה לפרוטוקול חקירתה של הגב' זקן בת"פ 426-09 (מחוזי- ירושלים) ובמיוחד לעמ' 19718 וטען כי מתוך חקירה זו עולה שחלק מהקלטות השיחות בין הגב' זקן למבקש נמחקו ושוחזרו ולהגנה חסר מידע אודות כך הדרוש לצורך בדיקת קבילותן של ההקלטות. המשיבה הפנתה בתגובה למסמכים אודות תפיסת החומר ותמלולו אשר נמסרו לידי ההגנה וטענה כי בכך די על מנת להבהיר את ההיבט הטכני בעניין קבילות ההקלטות וככל שבא כוח המבקש סבור כי נמחקו קבצים רשאי הוא לחקור את חוקר המחשב. אני דוחה את עתירת בא כוח המבקש בעניין זה, לפי שאיני מוצא בסיס לחשדנותו כי מסמכים מסוימים מוסתרים מעיניו. נוסף על כך, ככל שבשאלת קבילות עסקינן הרי שזו ראויה להתברר בהליך העיקרי ומן הסתם תתברר לפי הצורך וברי כי ככל שתתגלה כבעייתית ישליך הדבר על משקלן של הראיות הנדונות.


ג.
"פירוט השיחות החסויות שנקלטו, פירוט השיחות שנקלטו וסווגו כבלתי רלוונטיות, פרטי התדרוך שנמסר למי שאמונים על האזנה לשיחות וסיווגן, וכן התיעוד הקיים בקשר עם העברת תמלילי שיחות כאמור לעיל ליחידה החוקרת במהלך החקירה".



לטענת בא כוח המבקש, במסגרת הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי היחידה החוקרת בפרשת "מעשה ניסים" האזינה ותמללה שיחות שההאזנה להן אסורה מטעמי חיסיון עו"ד-לקוח, סודיות רפואית ועוד ללא היתר ובניגוד לדין. על כן עתר לחייב המשיבה למסור לעיונו את פירוט השיחות החסויות שנקלטו לרבות אלה שסווגו כבלתי רלוונטית וכן את פרטי התדרוך למי שאמונים על האזנה לשיחות וסיווגן. כמו כן ביקש כי תינתן לו זכות עיון בכל התיעוד הקיים בקשר עם העברת תמלילי שיחות כאמור ליחידה החוקרת במהלך החקירה.


המשיבה טענה כי השיחות החסויות - חסויות, כי שיחות שהוגדרו בלתי רלוונטיות- אינן רלוונטיות וכי פרטי תדרוך מהווים תרשומת פנימית ועל כן אין להגנה זכות עיון בחומר המבוקש על ידה.


בטיעוניו בעל פה, ולאחר שהוצבה עמדת המשיבה, מיקד בא כוח המבקש בקשתו וטען כי מתוך תעודת החיסיון עולה כי שיחות חסויות הוקלטו שלא כחוק והונחו בפני
צוות החקירה בניגוד לדין ועל כן עתירתו היא לקבלת מידע אודות ההנחיות על פיהן תומללו אותן שיחות חסויות והועברו לצוות החקירה וכי מדובר בחומר רלוונטי.


בנקודה זו, דומה כי יש לזכור שבהליך לפי סעיף 74 לחוק עסקינן. שוב טענתו של בא כוח המבקש מבוססת על השערה וחשד תמוהים. מידע אודות הנחיות שניתנו אודות תמלול שיחות הינו מידע פנימי שאינו רלבנטי לאישומים המיוחסים למבקש. בא כוח המבקש חותר אחר מחדלי חקירה ואולם בבואו לבקש עיון עליו לבסס זיקה לאישום. זיקה כאמור לא הונחה וברור כי על חשד וספקולציה לא ניתן להצדיק את העתירה לעיון בהקשר זה.

ד.
"חומר חקירה אצל מי שפעלו כנאמני חברת אאורה".


לטענת בא כוח המבקש חומר החקירה מעלה כי חברת אאורה, שנחקרה אף היא בפרשה דנן, לרבות באמצעות מי שפעלו כנאמנים בהליכים המשפטיים בהם נטלה חלק, חתמה עם אותם הגורמים הנזכרים בכתב האישום וברשימת עדי התביעה, הסכמים דומים לאלה נשוא כתב האישום והתנהלה באופן דומה. כמו כן טען כי המשיבה עצמה ראתה את חברת אאורה כחלק מתיק זה ואף מסרה להגנה חלקים מחומר החקירה הנוגע אליה. על כן ביקש לחייב את המשיבה להעביר לעיונו חומרים שנאספו או נרשמו בהקשר זה אצל הנאמנים, בתיק בית המשפט, או אצל כל גורם אחר שלקח חלק בהתנהלות מול הגורמים הרלוונטיים.


המשיבה טענה כי החומר המבוקש אינו ברשותה, ואם בא כוח המבקש מעוניין בו עליו לפנות בבקשה למתן צו להמצאת מסמכים. כמו כן מסרה כי חברת אאורה אמנם נחקרה כמי שחתמה על חוזים מול חברת גן רווה אולם משלא נמצאו ראיות לביצוע עבירות פליליות על ידה, כפי שנמצאו נגד חברת ב. יאיר, נסגרה החקירה.


עתירת בא כוח המבקש היא לקבלת חומרים אשר אינם מצויים בידי המשיבה אלא בידי גורמים ששימשו נאמנים בחברת אאורה אשר נחקרה בגין חשדות דומים לאלה שבגינן נחקר המבקש. חומרים אלה, אשר לטענת בא כוח המבקש מצויים בידי מי ששימשו כנאמני חברה אאורה, אינם מצויים בידי המשיבה לפי שלא נאספו על ידה במסגרת חקירת חברת אאורה.
ממילא חומרים אלה אינם מהווים חלק מחומר החקירה שנאסף במסגרת חקירתו של המבקש. כבר נפסק כי העובדה שחומר מסוים לא נאסף במסגרת החקירה הנוכחית או במסגרת חקירת פרשה אחרת אינו מונע את האפשרות להגדירו כחומר חקירה רלוונטי לתיק הנוכחי ולפיכך אף את חובתה של המשיבה לפעול לאיסופו, אלא שעל בא כוח המבקש להצביע על הרלוונטיות של אותו חומר להגנת המבקש ואין די באינדיקציה לקשר בין חקירות נפרדות (בש"פ 1993/14 יוסף נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (23.4.14)). בהינתן כך, הרי שבעניין שלפני לא הבהיר בא כוח המבקש סוגם וטיבם של אותו חומרים אשר לטענתו מצויים בידי נאמני חברת אאורה ואף לא את זיקתם ותרומתם הפוטנציאלית להגנת המבקש. עתירתו היא כללית וכזו המבוססת על משאלת לב ולא על זכות לעיון בהליך לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. אם ברצון בא כוח המבקש לעיין בחומר המצוי בידי גורמים שלישיים ואשר אינו מהווה "חומר חקירה" כמשמעו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, יאות ויפנה בהליך המתאים.


ה.
"נתונים בדבר מדיניות האכיפה הרלוונטית בשבע השנים האחרונות".



בא כוח המבקש נימק עתירתו בכך שלמיטב ידיעתו מעולם לא הגישה המשיבה כתבי אישום בגין עבירת מרמה כנגד מי אשר הסתיר מידיעת הרוכשים את העובדה כי הבנייה נעשתה באמצעות קבלן שאינו רשום. על כן עתר לקבל לעיונו נתוני אכיפה אשר לשיטתו יסייעו בידו לבסס טענה של אכיפה בררנית.


המשיבה טענה כי אין מדיניות אכיפה ספציפית להגשת כתבי אישום בגין עבירות מרמה והלבנת הון בהיקף של 49 מיליון ₪, וכי עיון במאגרי הפסיקה ילמד כי הוגשו אלפי כתבי אישום בגין אותן עבירות אף בהיקפים נמוכים יותר. כמו כן טענה כי נתונים אודות כתבי אישום שהוגשו נמצאים בידי המחלקה העוסקת באכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות ולא במחלקה אליה היא משתייכת.


נתונים סטטיסטיים אודות כמות כתבי אישום שהוגשו בקשר לעבירות מרמה מהסוג הנדון אינם, כשלעצמם, בעלי פוטנציאל לביסוס טענה של אכיפה בררנית. לפיכך, איני סבור כי בנסיבות העניין שלפני יש לנתונים סטטיסטיים כאמור זיקה לאישום ולהגנת המבקש.

ו.
"כלל הנתונים הרלוונטיים בקשר עם ההחלטות שהתקבלו בעניין אאורה ו/או הנאמנים, לרבות הטעמים בגינם נמנעה המאשימה מאכיפת הדין הפלילי בהתאם לפרשנות אותה היא מיישמת בעניין הנדון".



בא כוח המבקש טוען כי הואיל והמשיבה טוענת בכתב האישום כי הדירות נבנו על ידי קבלן שאינו רשום וכי יש משום כך מעשי מרמה כלפי רוכשי הדירות, ועל מנת לתמוך בטענת ההגנה לאכיפה סלקטיבית והן בטענת ההגנה הנסמכת על עדותו של רפ"ק ערן מלכה לפיה החקירה התנהלה באופן שערורייתי וממניעים של רדיפת המבקש, נדרשת ההגנה לנתונים אודות מדיניות האכיפה הרלוונטית בשבע השנים האחרונות, לרבות הנתונים הקיימים בקשר עם מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות לפי חוק רישום קבלנים, מספר החקירות הפליליות שנפתחו ומספר המקרים בהם טענה המשיבה על רקע אותם נתונים כי הגורמים שמכרו את הדירות רימו את רוכשי הדירות בכך שלא חשפו בפני
הם את הנתונים המלאים בדבר מעמדו החוקי של הקבלן או קבלן המשנה שביצע בפועל את העבודה או חלק ממנה. כמו כן ציין בא כוח המבקש כי חומרי החקירה בנוגע לחברת אאורה להם עתר בנפרד הם ביטוי קונקרטי לעתירתו זו. בטיעוניו בעל פה מיקד עתירתו וצמצמה לעיון בנימוקי המשיבה לסגירת התיק נגד חברת אאורה.


המשיבה טענה כי נימוקי סגירת תיק הם בגדר תרשומת פנימית אשר לבא כוח המבקש אין זכות עיון בה.


בא כוח המבקש טען בתגובה כי המשיבה אינו יכולה לעשות שימוש "קל" בביטוי "תרשומת פנימית" במקרים בהם מדובר בחומרים הדרושים להגנת נאשם.


נימוקי סגירת תיק הם בגדר חומר פנימי ולא בגדר חומר חקירה כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לפי שאין מדובר בחומר ראיות גולמי אלא בחוות דעת משפטית אודות כוחו הפלילי של חומר הראיות. חומר החקירה בעניינה של חברת אאורה נמסר לידי ההגנה, ואין זכות העיון חולשת אף על הערכתה של המשיבה את טיבו של אותו חומר.

ז.
"חומר חקירה בקשר עם המגעים המתנהלים / התנהלו מול מר גבי בן הרוש בקשר עם חזרתו לישראל".


לטענת בא כוח המבקש ולפי מיטב הבנתו, מר בן הרוש, בעצמו או באמצעות אחרים, ניהל משא ומתן מול רשויות החוק בכוונה לבחון את אפשרות חזרתו לישראל, ובכתב האישום נרשם כי מר בן הרוש "אילץ" את המבקש להעביר לו עשרות מיליוני שקלים ולמעשה נטען כי סחט אותו. על כן טען כי המגעים שהתנהלו בעניין חזרתו לארץ של מי שלטענת המשיבה סחט את המבקש סחיטה שהיא המניע לקשר הפלילי המיוחס למבקש בתיק זה וכן פעולות חקירה שנעשו בעניין זה- הם בבחינת חומר חקירה כהגדרתו בחוק.

המשיבה הפנתה בתגובתה לסעיף 10(ג) לכתב האישום וטענה כי אין הוא מייחס למר בן הרוש מעשה סחיטה של המבקש וכי אם המבקש סבור כי נסחט על ידי מר בן הרוש יאות להגיש תלונה. לטענתה אינה מודעת למגעים מהסוג הנטען על ידי ההגנה וכי בא כוח המבקש התבקש להפנותה למידע ספציפי בעניין אך לא עשה כן. יוער כי במהלך הדיון סר בא כוח המבקש כי המידע שבסיס טענו הובא לידיעתו מפרסומים בתקשורת ומעדותו של אחיו של מר בן הרוש. כמו כן טענה המשיבה כי בא כוח המבקש לא העלה נימוק המסביר את הרלוונטיות של החומר המבוקש לאישום.

אני סבור כי בעמדת המשיבה יש כדי לבטא באופן מספק את הנימוקים לדחיית העתירה לעיון בסעיף זה.

ח.
"תיקי העבודה של המומחים".



בא כוח המבקש טען כי בחומר החקירה שנמסר לו לא נכללו תיקי העבודה של מומחי המשיבה, פרטי הבדיקות שנעשו וכיו"ב, כך לפי לשונו. המשיבה השיבה מנגד כי ככלל אינה מתנגדת להעברת תיקי מומחים, אולם דרשה כי בא כוח המבקש יציין מומחים ספציפיים. בטיעוניו בעל פה הבהיר בא כוח המבקש כי כוונתו לחוות דעת המומחה בתחום כלי נשק והמשיבה הסכימה להעמיד לעיונו את חוות הדעת ותיק העבודה, בהתאם לנוהל הקיים. לפיכך התייתר הצורך בהכרעה בעניין זה.

ט.
"חומרי החקירה בקשר עם כתבי האישום שהוגשו נגד מר יצחק אברג'יל ואחרים בארצות הברית (סעיף 11 לכתב האישום)".



בא כוח המבקש טוען כי הפנה לסעיף 11 לכתב האישום וטען כי אין ההגנה יכולה להסתפק בפסק הדין בעניין הרשעתו של אברג'יל בבית המשפט בארצות הברית וכי זכותה לעיין בכל חומרי החקירה הקשורים בעניין זה.


המשיבה טענה מנגד כי כתב האישום, הסדר הטיעון החתום וגזר הדין נמסרו לעיון ההגנה וכי לא קיימות בידיה ראיות נוספות. כמו כן הבהירה כי האמור בסעיף 11 לכתב האישום לא בא על מנת להוכיח כי מר אברג'יל הינו ראש ארגון פשיעה אלא אך את עצם הרשעתו, לפיכך החומר הקשור לתיק שהתנהל נגדו בארצות הברית אינו רלוונטי. עוד מסרה כי כתב האישום שצורף לכתב האישום האמור אותר על ידה ויועבר לידי ההגנה.


בטיעוניו בעל פה הוסיף בא כוח המבקש וטען כי על סמך המסמכים שהועברו לעיונו אין הוא יכול להתגונן כנגד הממצאים הפליליים וכי בהעדר חוות דעת לדין הזר אין הרשעתו של מר אברג'יל בכך שעמד בראש ארגון פשיעה תקפה להליך הפלילי בישראל שכן השאלה מהו ארגון פשיעה לפי הדין האמריקאי לא התבררה.


המשיבה הצהירה כי מסרה לידי בא כוח המבקש את המסמכים המבססים את הנטען בסעיף 11ג' לכתב האישום וכי מסמכים נוספים מהתיק החקירה הזר אינם בידיה. בא כוח המבקש סבור כי באלה המסמכים אין די כדי להוכיח את הנטען, כי יש צורך בחומר החקירה שנאסף על ידי הרשויות הארצות הברית ובחוות דעת לעניין הדין הזר. המשיבה הבהירה כי אין בנטען בסעיף 11ג' לכתב האישום כדי טענה כי מר אברג'יל הינו ראש ארגון פשיעה אלא את עצם הרשעתו. לפיכך, אם בכוונת בא כוח המבקש להתגונן כנגד עצם ההרשעה עליו לעשות זאת בדרכים המקובלות במשפט העיקרי ואני מקבל עמדת המשיבה כי חומר החקירה בתיק הזר אינו רלוונטי.

י.
"רשימת חומרי חקירה מעודכנת וערוכה כדין".


בא כוח המבקש טען כי נמסרה לו רשימת חומרי חקירה הכוללת מאות עמודים ואולם זו אינה עונה על דרישות הדין, לפי שישנם שני קלסרים אשר תוכנם אינו מפורט ברשימה וישנם מסמכים אשר לא זכו לתיאור מספק ברשימה, עד כי אין אפשרות להתמצא ולשלוט בחומר החקירה. בתוך כך טען כי עובר לישיבת הוכחות הועברה אליו רשימת מוצגים והתברר כי באחד הקלסרים שתוכנו לא פורט ברשימה נמצאו מסמכים חסויים שנתפסו באחד החיפושים. כמו כן טען כי הופתע לגלות שהמשיבה מחזיקה חומרים החוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח כאשר עצם עובדת קיומם והעובדה כי נתפסו על ידי המשיבה לא נזכרו ברשימה. כמו כן טען כי הרשימה כוללת התייחסות לאקונית וחסרה לחומרים שלא נמסרו לעיון ההגנה וכי על המשיבה לציין בנוגע אליהם פרטים נוספים לרבות שם עורך המסמך, תוכנו בתמצית וכיו"ב. כמו כן טען כי משום ההתערבות הפסולה של הפרקליטים בחקירה יש לבחון את סיווג החומרים שסיווגה המשיבה. על כן טען כי במצב דברים כפי שתיאר נפגעת הגנת המבקש באופן מוחשי.


המשיבה השיבה וטענה כי חומר החקירה מגיע כדי חומר המאוגד בכ- 500 קלסרים וכי בא כוח המבקש קיבל רשימת חומרי חקירה ערוכה כדין. כמו כן טענה כי הבקשה בעניין זה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שהחלו דיוני ההוכחות בתיק וחומר החקירה "פורק" תוך שחלק משמעותי ממנו הוגש לבית המשפט. המשיבה אף הבהירה כי לפני כל דיון הוכחות מועברת לידי ההגנה רשימת מוצגים ומראה מקומם על מנת להקל על התמצאותה. ובאשר לטענה כי התגלו מסמכים שלא צוינו ברשימה טענה כי מדובר בקלסר מסמכים שנתפס אצל המבקש וכי מסמכים אלה לא פורטו משום שאינם קשורים האחד לשני ותוכנם אינו מאפשר להקנות להם כינוי הולם וממצה.


אעמוד תחילה על המבחן לבחינת רשימת חומר חקירה ככזו העומדת בדרישות החוק, ואפנה לדברי בית המשפט העליון בבש"פ 163/17 מדינת ישראל
נ' חג'ג' [פורסם בנבו] (1.2.17):

"החובה שהוטלה על התביעה להכין ולמסור לעיון ההגנה את "רשימת כל החומר" מטרתה להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת "כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין 'חומר חקירה' לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה" ... עיקר החשיבות של הרשימה מבחינת הנאשם היא בחומרים המפורטים בה שלא הוגדרו כ"חומר חקירה" ועל כן לא נמסרו לעיונו. הרשימה מאפשרת לו לאתר חומרים שלא נמסרו לו ושהוא סבור שיש לראותם כ"חומר חקירה", לצורך הגשת בקשה להרחבת חומר החקירה או הגשת עתירה לגילוי ראיה ... המבחן לבחינת עמידת הרשימה בדרישות החוק הוא אפוא מבחן מהותי, האם אכן מגשימה הרשימה את התכלית המונחת ביסוד החוק לענין זה, כמפורט לעיל, ולא על פי מבחן צורני טכני. כן ראוי להדגיש, כהערה כללית, כי כשאנו מצויים בהליך מעין זה בשלב שלאחר מעשה, היינו לאחר שהרשימה כבר הוכנה ונמסרה להגנה, הרי שהשאלה שבפני
נו אינה אם הרשימה שנערכה על ידי התביעה היא הרשימה הטובה ביותר האפשרית והאם לא ניתן היה לערוך אותה בצורה טובה ונוחה יותר, אלא האם הרשימה עונה על דרישות החוק ... בחינה זו יש לערוך כאמור בהתאם לתכלית המהותית של הדרישה להכנת רשימה ומסירתה להגנה ולא אל מול מודל כזה או אחר שאינו מעוגן בהוראות החוק".


מתוך טיעוני הצדדים ומהחומר החלקי שהובא לעיוני נקל להתרשם כי מדובר בהיקף נרחב ביותר ומורכב ביותר של חומר חקירה מסוגים שונים. מצב הדברים זה מקשה, מטבעו, על היכולת בהתמצאות בחומר החקירה. המשיבה מסרה כי כשבוע לפני כל ישיבת הוכחות מעבירה היא לידי ההגנה רשימת מוצגים תוך ציון מראה מקומם על מנת להקל על התמצאותו של בא כוח המבקש. בא כוח המבקש העלה טענות ספציפיות כלפי חומרים מסוימים, ויש לבחון אם כן האם עמדה המשיבה בחובתה למסור רשימת חומרי חקירה בעניינם.


באשר לקלסר שנתפס ברשות המבקש ובו מסמכים אשר לטענת בא כוח המבקש לא פורטו ברשימת חומרי החקירה מסרה המשיבה כי אכן כך, אולם הבהירה כי אמנם מדובר במסמכים שאינם מהווים מקשה אחת אלה שבשל שונותם ותוכנם הלא ברור קשה ליתן להם כינוי ממצה, ואולם הקלסר עצמו צוין בחומר החקירה ואילו המסמכים רק מוספרו. אני מקבל הסברה של המשיבה ודוחה טענת בא כוח המבקש בעניין זה.


בא כוח המבקש טען אף כי מעת לעת מוסרת המשיבה לידו קלסרים נוספים המכילים חומרי חקירה אשר לא נכללו ברשימת חומרי החקירה והוא לא ידע על קיומם. המשיבה טענה כי אמנם מידי פעם מועברים לידי ההגנה מסמכים נוספים חדשים כגון דיסק ותמלילים אשר המשיבה לא ידעה על קיומם בעת שערכה את הרשימה אולם לא מדובר בקלסרים. בא כוח המבקש לא הפנה לקלסרים ספציפיים וטענתו נותרה כללית ולא קונקרטית. המשיבה הבהירה את מצב הדברים, ואני סבור כי אין יסוד לחשד הכללי שמעלה בא כוח המבקש בקשר לרשימת חומרי החקירה.


באשר לטענת בא כוח המבקש כי חומרי חקירה שלא נמסרו לעיון לא פורטו ברשימת חומרי החקירה באופן המאפשר לעמוד על טיבם. המשיבה טענה כי מדובר בשלושה קלסרים המכילים מסמכים שלא הועברו לעיון ההגנה משום שאינם רלוונטיים, הינם בגדר תרשומת פנימית וכיו"ב. לאחר הדיון הגישה המשיבה לעיוני קלסרים וחומר נוסף. עיינתי בקלסרים 310 ו-311 ואני סבור כי במקום בו סיווגה המשיבה את החומר כתרשומת פנימית ניתן ליתן תיאור נוסף לצד סיווג כאמור, אשר ייתן בידי ההגנה את הביטחון כי אכן מדובר במסמך שזכות העיון אינה חלה לגביו, בדומה לאשר נעשה ברשימת חומרי החקירה של קלסר 316. אני מורה, אפוא, למשיבה למסור לידי ההגנה פירוט ממוקד יותר נוסף לצד הסיווג האמור.


באשר לעובדת ציונם של תקליטורים ברשימה, ולאור הדברים שהוחלפו בין הצדדים בדיון שהתקיים ביום 15.5.17, אני מורה לצדדים להידבר ביניהם על מנת שיימסרו הבהרות שייתרו המחלוקת.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את מרבית פרטי הבקשה למעט לעניין דרישת הפירוט הנוסף לגבי מסמכים שסווגו כתרשומת פנימית.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.








בעח בית משפט מחוזי 65333-03/17 יאיר ביטון נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/06/2017)