פסקי דין על חברת נמל אילת בע"מ | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה

11555-05/17 ברע     19/06/2017




ברע 11555-05/17 חברת נמל אילת בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 11555-05-17
בר"ע 12084-05-17



חברת נמל אילת בע"מ

המבקשת בבר"ע 11555-05-17

המשיבה בבר"ע 12084-05-17

-

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

המשיבה בבר"ע 11555-05-17

המבקשת בבר"ע 12084-05-17


בשם נמל אילת – עו"ד חיים ברנזון
, עו"ד אסף ברנזון
ועו"ד מיכל זילוני-חדד
בשם ההסתדרות הכללית – עו"ד נטלי שוכוביצקי

החלטה
הנשיא יגאל פליטמן
1.
לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט
צבי פרנקל ונציגי הציבור גב' פסה מרקוביץ ומר אשר רפפורט; ס"ק 32900-04-17) מיום 30.4.2017, שבה נקבע, כי קיימת להסתדרות הכללית (להלן - ההסתדרות) זכות לנקוט צעדים בגין אי חלוקת בונוס לשנת 2015.

ההליך בבית הדין האזורי
2.
ביום 20.4.2017 הגישה המבקשת (להלן - נמל אילת או הנמל) בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן סעד ארעי וסעד זמני למניעת שיבושי עבודה בנמל. הנמל טען, כי ביום 23.1.2013 חתם על הסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות (איגוד עובדי התחבורה). הסכם זה נחתם לתקופה בת חמש שנים ממועד הפרטת הנמל, דהיינו עד ליום 31.1.2018. הנמל טען, כי לאור ההסכם, ההסתדרות מנועה מלנקוט באמצעי שביתה או בכל אמצעי שפוגע פגיעה מאורגנת בהליכי העבודה, שכן בהסכם נכללה
התחייבות לשקט תעשייתי בעניינים שהם בגדר "צילום המצב" עובר להסכם, וכן לאור סעיף בהסכם שקובע התחייבות למיצוי תביעות.
3.
ההסתדרות מצדה טענה, כי על רקע ההפרטה וניסיון בלתי פוסק של הנהלת הנמל לכופף את ידה של נציגות העובדים במטרה להגדיל את רווחיה על חשבון העובדים, נאלצה לנקוט סכסוך עבודה בשתי הזדמנויות קודמות (30.7.2015 ו – 26.5.2016). ההסתדרות טענה, שלאחרונה נקט הנמל בשורה של צעדים חד צדדיים אשר הובילו להכרזתה על סכסוך עבודה וביניהם:
א.
החברה העבירה ללא ידיעת נציגות העובדים עבודה שהתבצעה על ידי עובדי הנמל לביצוע עובדים שאינם עובדי הנמל.
ב.
החברה מסרבת לשלם לעובדים את הבונוס השנתי, בניגוד להתנהלות בעבר.
ג.
החברה מסרבת לאשר הלוואות מקופה לחיסכון ועזרה הדדית של הנמל.
ד.
החברה פוגעת בסדרי רווחה שונים של העובדים כגון שי לחג והלוואות, ומסרבת לדון עמם על הסדרת עניינים אלה.
4.
ביום 23.4.2017 התקיים דיון בבית הדין האזורי בבקשה לסעד הזמני, שבמהלכו הודיעו הצדדים כי ייכנסו למשא ומתן וימסרו הודעה עד ליום 27.4.2017.
5.
ביום 30.4.2017 התקיים דיון נוסף בבית הדין האזורי. בפתח הדיון הודיעה ב"כ הנמל כי הצדדים הגיעו להסכמות עקרוניות בסיוע הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה במחוז ירושלים והדרום, ועל כן הסוגיה שנותרה במחלוקת היא סוגיית הבונוס. נוכח האמור התמקד הדיון בסוגיית הבונוס.
6.
בסוגיה זו טען הנמל, כי אין לעובדים זכות קנויה לקבל בונוס, בין היתר לאור ההסכם משנת 2013 שקבע מיצוי מלא ומוחלט לכל תביעות הצדדים. עוד טען, כי שאלת הבונוס מצויה בגדר הפררוגטיבה הניהולית וההחלטה על הענקת בונוס היא פריבילגיה של החברה, אינה בגדר זכות קנויה של מי מהעובדים ואינה מעוגנת בהסכמים.
7.
ההסתדרות טענה כי מדי שנה, בסמוך לתקופת החגים, היו עובדי הנמל מקבלים בונוס שנתי בגין השנה שחלפה, כאשר גובהו של הבונוס נגזר מרווחי החברה לאותה שנה והוא היה משולם בהתאם לנהלי רשות החברות הממשלתיות. ההסתדרות הפנתה בין היתר, למכתב ששלחה ההסתדרות בעניין למנכ"ל הנמל, ותשובתו של מנכ"ל הנמל מיום 2.11.2016 שחזר על כך שאין מדובר בזכות מוקנית, אולם בתום שנת 2016 יישקל הנושא ותתקבל החלטה.

החלטת בית הדין האזורי
8.
בית הדין הבהיר בפתח החלטתו, כי משמדובר בהליך זמני, ולאור הודעת ב"כ הנמל לפרוטוקול שלפיה פרט לנושא הבונוס של שנת 2015, שאר הנושאים שבמחלוקת הסתיימו בהסכמה, החלטתו תתייחס רק לשאלת הבונוס לשנת 2015, ובה תוכרע השאלה האם יש מקום לתת צו שימנע מההסתדרות לנקוט צעדים בנוגע לתשלום הבונוס לשנת 2015. אשר לבונוס לשנת 2016 השתכנע בית הדין, בשלב זה של ההליך, כי תשלום הבונוס עבור השנה הקודמת נדון במהלך חגי תשרי, ולפיכך עדיין לא הגיע המועד לדון בתשלום הבונוס לשנת 2016, ועל כן יתמקד בשאלת הבונוס לשנת 2015.
9.
בית הדין קבע, כי אמנם בהסכם הקיבוצי הסכימו הצדדים לצילום המצב נכון לשנת 2013 והתחייבו על מיצוי תביעות. עם זאת, סעיף 6 להסכם ההפרטה קובע כי:
"הצדדים מתחייבים כי לא ינקוט צד או יחידה מיחידותיו, נגד הצד השני או יחידה מיחידותיו באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה וסדריה בקשר לעניינים המוסדרים בהסכם זה, ובכלל זה הפרטת החברה וזאת בכפוף לכך שהליכי ההפרטה כאמור יבוצעו בהתאם לכתב ההסמכה, צו האינטרסים החיוניים, בהתאם להחלטת הממשלה המצורפים להסכם זה ובהתאם לקבוע בהסכם זה."
10.
בית הדין הבהיר, כי סעיף זה קובע שקט תעשייתי ביחס לעניינים המוסדרים בהסכם ובכלל זה בקשר להפרטת החברה. אין הכוונה שהצדדים מנועים מלנקוט צעדים בקשר לנושאים שלא מוסדרים בהסכם. בית הדין הפנה בעניין זה לקביעת הנשיאה בדימוס נילי ארד, בפסק הבוררות בין הצדדים מיום 27.9.2016, שלפיה מדובר בשקט תעשייתי חלקי ולא מוחלט. אשר לטענת הנמל שהצדדים התחייבו למיצוי תביעות, הרי סעיף 7 להסכם קובע שההסכם מביא למיצוי מלא ומוחלט של תביעות הצדדים לעניינים המוסדרים בהסכם זה ובכלל זה בקשר להפרטת החברה. כאמור, טענת ההסתדרות הייתה כי עניין הבונוס לא הוסדר בהסכם ועל כן אין מניעה לנקוט צעדים בקשר אליו.
11.
בית הדין העיר, כי לצערו, התרשמותו היא כי מאז ההכרזה על סכסוך עבודה, הצדדים לא ניצלו את תקופת הצינון להידברות, אלא רק לאחר שההסתדרות הודיעה על כוונתה לפתוח בשביתה ביום 24.4.2017.
12.
בסיכומו של דבר קבע בית הדין, לאחר שבחן את טענות הצדדים, ומשמדובר בבקשה לצו מניעה, כי ההסתדרות זכאית לנקוט צעדים בגין אי חלוקת הבונוס לשנת 2015. בית הדין לא השתכנע שהסכם 2013 מונע מלנקוט צעדים בנוגע לבונוס. שאלת "צילום המצב" במועד ההפרטה היא שאלה מורכבת, לנוכח העובדה שהנמל היה חברה ממשלתית שהנחיות רשות החברות הממשלתיות חלו עליה, ואילו כיום מדובר בחברה פרטית, ולנוכח העובדה שהבונוס חולק לעובדים גם עבור השנים 2013 ו-2014. לכן קבע, כי יש להכריע בשאלת הבונוס ובכלל זה בקריטריונים לחלוקתו, במסגרת ההליך העיקרי. עם זאת, לאור צמצום הסוגיה בנוגע לבונוס של שנה אחת, קבע כי להסתדרות תקום זכות לנקוט צעדים ארגוניים החל מיום 7.5.2017, בכפוף לכללי מידתיות. עוד קבע בית הדין, כי גם השאלה האם מדובר בזכות כלכלית או בזכות משפטית היא שאלה שתתברר במסגרת ההליך העיקרי, והעיר כי לא נעלמה מעיניו טענת ההסתדרות כי הבחנה זו אינה הכרחית, מאחר שיש לפרש את התנהגות הצדדים בכפוף לעיקרון תום הלב.
13.
עוד הורה בית הדין לצדדים להמשיך בניהול משא ומתן אינטנסיבי בתום לב במכלול הנושאים, לרבות בשאלת הבונוס לשנת 2015.
14.
בית הדין קבע, כי ככל שההסתדרות תנקוט צעדים ארגוניים שלטענת הנמל יהיו בלתי מידתיים, יהיה הנמל רשאי לפנות לבית הדין.
15.
בסיום החלטתו הבהיר בית הדין, למען הסר ספק, כי כל הקביעות בהחלטתו הן לכאורה, מאחר שמדובר בהליך זמני, והורה לצדדים למסור, עד ליום 7.5.17, מועדים מוסכמים להגשת הבקשה והתגובה בהליך העיקרי וכן מועדים מוסכמים לדיון.

בקשות רשות הערעור
16.

שני הצדדים הגישו בקשות רשות לערער על החלטתו זו של בית הדין האזורי.
17.
הנמל חזר בבקשתו על טענותיו בבית הדין האזורי, כי לא ניתן להתיר לעובדים לשבות בתקופת תוקפם הקצובה של ההסכמים הקיבוציים, ובמיוחד הסכם 2013, ובניגוד להתחייבות העובדים לשקט תעשייתי ומיצוי תביעות. הנמל טען, כי "צילום המצב" חל גם על הבונוס, שמטיבו הוא פריבילגיה של ההנהלה ולא זכות קנויה של העובדים. עוד טען, כי החלטת בית הדין קמא המתירה לעובדים לשבות במסגרת החלטת ביניים, גורמת להסלמת היחסים בין הצדדים ולקושי להתקדם במהלכי המשא ומתן, שכן צד העובדים הקשיח עמדותיו. לשיטתו, היה מקום ליתן צו המונע את השביתה עד לסיום הדיון בהליך העיקרי. לסיום טען הנמל, כי מדובר בעילת סכסוך משפטית ולא כלכלית, ומשכך לא ניתן לאפשר לעובדים לשבות בגינה, ולחלופין טען כי יש להגביל את השביתה משמדובר בשביתה בשירותים חיוניים.
18.
ההסתדרות טענה בבקשתה, בתמצית, כנגד קביעתו של בית הדין האזורי, כי הצדדים הגיעו להסכמות בשאר הנושאים שבסכסוך העבודה. ההסתדרות הסבירה, כי הגיעו להסכמות ביניים חלקיות בלבד, אשר במסגרתן הסכימה ההסתדרות להימנע מנקיטת צעדים ארגוניים בכפוף להסכמות על שאר הנושאים, ובעיקר על נושא חלוקת הבונוס לשנים 2015-2016. הואיל ונושא הבונוס לא נפתר בין הצדדים, נדרשו הצדדים להכרעת בית הדין בעניין. נוכח האמור, קבלה ההסתדרות על שניתנה לה זכות השביתה לגבי נושא חלוקת הבונוס לשנת 2015 בלבד.
19.
בהחלטת בית הדין מיום 10.5.2017 התבקשה תגובת ההסתדרות לבקשת רשות הערעור מטעם הנמל.
20.
ההסתדרות הגיבה לטענות הנמל בבקשתו, והבהירה כי נקודת המוצא היא כי קיימת לעובדים זכות השביתה, ועל בית הדין לנהוג בריסון במתן צווי מניעה להגבלתה. כמו כן פירטה ההסתדרות את השתלשלות האירועים, גם לאחר מתן החלטת בית הדין האזורי, כאשר פנתה לנמל בבקשה להמשיך במו"מ ללא צעדים ארגוניים, אולם לאור הפערים שהתגלו במו"מ, החלו העובדים בשביתה חלקית ומתונה ביום 10.5.2017, כאשר באותו יום שבתו עובדי סקטור מתקן תפזורת וביום 11.5.2017 שבתו עובדי סקטור שירותי תפעול.
21.
בהחלטה מיום 1.6.2017 התבקשה ההסתדרות להודיע, נוכח פירוט הצעדים הארגוניים בתגובתה, באילו עוד צעדים ארגוניים נקטה, והאם ננקטים צעדים ארגוניים גם כיום.
22.
ההסתדרות השיבה, כי ננקטו על ידה צעדים ארגוניים נוספים בהתאם להחלטת בית הדין האזורי, בימים 22.5.2017, 28.5.2017 ו-30.5.2017, וכי החל מיום 1.6.2017 לא ננקטים על ידה צעדים ארגוניים נוספים בהמשך להחלטת בית הדין.
23.
יצוין, כי הנמל לא ביקש את עיכוב ביצועה של החלטת בית הדין האזורי, ואף לא הגיש בקשה כלשהי לבית הדין בנוגע למידתיות הצעדים הארגוניים שננקטו.

הכרעה
24.
לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובת ההסתדרות ובכלל החומר הרלבנטי, נחה דעתי כי דין שתי בקשות רשות הערעור - להידחות. ואנמק:
25.
ההחלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה
בהליך. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או לאי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה (דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995)). לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל ושמיעת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי, אשר ניתנה לכאורה בלבד ובשלב מוקדם זה של ההליך.
26.
כמפורט לעיל, ההסתדרות נקטה במספר צעדים ארגוניים בהמשך להחלטת בית הדין, והחל מיום 1.6.2017 היא אינה נוקטת בצעדים ארגוניים נוספים. בבקשות רשות הערעור עולה מחד טענה לגבי היות עילת הסכסוך משפטית ולא כלכלית, ומשום כך לא ניתן לשבות בגינה, ומאידך עולה טענת ההסתדרות כי למעשה קיימות מחלוקות נוספות שלא נפתרו בין הצדדים. במצב דברים זה, משכיום לא ננקטים צעדים ארגוניים בהמשך להחלטת בית הדין, משממילא קבע בית הדין כי הנמל רשאי לפנות אליו בקשר למידתיות הצעדים הארגוניים הננקטים, ומשבית הדין האזורי טרם הכריע סופית בהחלטתו מושא בקשות רשות הערעור שלפניי בשאלות העומדות על הפרק בין הצדדים, לא מצאתי טעם בשלב זה להתערב בהחלטתו, וליתן רשות ערעור.
27.
מן הראוי, כי טענות הצדדים שהועלו לפניי במסגרת בקשות רשות הערעור והתגובה יובאו לדיון לפני בית הדין האזורי, וייבחנו כדבעי במסגרת ההליך העיקרי. ויוער, כי מעיון בתיק בית הדין האזורי עולה כי הצדדים טרם מסרו מועדים לקיום הדיון בהליך העיקרי, אף שמן הראוי כי הדיון בהליך העיקרי יתקיים בהקדם.
28.
בנסיבות אלו, ו
לאור הנימוקים המפורטים לעיל, מסקנתי היא כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי, ולמתן רשות הערעור.
29.
סוף דבר
- הבקשות נדחות. משמדובר בהליך במישור הקיבוצי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
כ"ה סיון תשע"ז
(
19 יוני 2017
), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.
הנשיא יגאל פליטמן











ברע בית הדין הארצי לעבודה 11555-05/17 חברת נמל אילת בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פורסם ב-ֽ 19/06/2017)