פסקי דין על אפקון התקנות ושירותים (בהקפאת הליכים) | פסקי דין על באמצעות מנהלה המיוחד רו"ח חן ברדיצ'ב | פסקי דין על 1. משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) (בהקפאת הליכים) | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

9161/03 בשא     18/05/2003




בשא 9161/03 אפקון התקנות ושירותים בע"מ (בהקפאת הליכים), באמצעות מנהלה המיוחד רו"ח חן ברדיצ'ב נ' 1. משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ (בהקפאת הליכים) , בנק לאומי לישראל בע"מ , כונס הנכסים הרשמי




1
בתי המשפט
בשא009161/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 001748/02

18/05/03
תאריך:
כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:

הפקודה

המבקשת
חוק החברות, התשנ"ט - 1999

אפקון התקנות ושירותים בע"מ (בהקפאת הליכים)

באמצעות מנהלה המיוחד רו"ח חן ברדיצ'ב

בעניין:

נ ג ד

המשיבים
1. משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ (בהקפאת הליכים)

2. בנק לאומי לישראל בע"מ

3. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מונחת בפני
בקשתו של נאמן אפקון התקנות ושירותים בע"מ (להלן: הנאמן ואפקון, בהתאמה), כי אעכב ביצוע החלטתי מיום 4.5.03, בדבר בטלות ערבות בנקאית אוטונומית שהעמידה חברת משב הנדסת קירור ומיזוג אוויר (1966) בע"מ (להלן: משב) לטובת אפקון. כך החלטתי, בשל נפילתה של ערבות זו לגדר חריג המירמה והן לחריג הנסיבות המיוחדות. הנימוק העיקרי עליו מתבססת הבקשה, ובשלו נטען כי סיכויי הערעור הינם טובים, הינה טענת הנאמן לפיה בפסק הדין נפלו טעויות עובדתיות; לשיטת הנאמן, לא היה מקום להסיק כי בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית; לטענת הנאמן, לא הרימה משב כלל ועיקר את נטל הראיה הנדרש לשם הוכחת קיום החריגים לעקרון עצמאותה של הערבות הבנקאית. בין היתר, קובל הנאמן על כך כי נאמן משב לא הגיש תצהיר ואף לא ניתן לו לחוקרו, חרף בקשתו אשר הוגשה רק במהלך הדיון. לא סברתי שיש מקום ליתן החלטתי במעמד צד אחד, ובקשת את תגובות הצדדים. לאחר שעיינתי בהן, ניתנת החלטתי זו.

1. 1. כלל בסיסי בסדר הדין האזרחי (אשר תקף אף כאשר עסקינן בסדרי-דין בהליכי פירוק והקפאת הליכים) כי ככל שקיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית, הרי חובה להעלותה בכתב ההגנה; הלכה ידועה ומושרשת היא, כי כל מקום בו מכחיש אחד הצדדים את טענותיו העובדתיות של הצד השני חובה עליו לדון בכך ולהציג גרסה עובדתית חליפית.

בנסיבות המקרה דנן, לא כך נהג הנאמן. בכתבי בית הדין אשר הוגשו לפני, לא עלתה כל מחלוקת עובדתית בין הצדדים, ולא הוכחשה כלל ועיקר גרסתו העובדתית של נאמן משב. זאת, חרף העובדה כי לנאמן אפקון ניתנה אף זכות, לפנים משורת הדין, להגיש תגובה בכתב אף לכתב התשובה של נאמן משב, דבר אותו אכן עשה. מכאן יצא, כי חזית המחלוקת בין הצדדים,כפי שהוגדרה בכתבי הטענות, לא כללה אלא מחלוקת משפטית בלבד. מכח קל וחומר, שלא היה מקום לנסות ולחקור את נאמן משב, דבר אשר עמד בניגוד להלכה הידועה והמושרשרת כי אין בעל תפקיד מחוייב בתצהיר, ואין הוא נחקר בפני
בית המשפט שמינה אותו, אלא בנסיבות חריגות וקיצוניות בלבד. נאמן אפקון עצמו ידע היטב להסתמך על הלכה זו בעצם הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע: חרף העובדה כי הבקשה דנן כוללת טענות עובדתיות רבות, לא גיבה אותה בתצהיר, בטענה כי (סעיף 29 לבקשה):

"בקשה זו אינה נתמכת בתצהיר, בהיותה מוגשת על-ידי בעל תפקיד מטעם בית המשפט" (ההדגשה שלי - ו'א').

אם אמנם כך הוא, מה לו, לנאמן אפקון, כי ילין על העדר תצהיר (וחקירה עליו) מטעם נאמן משב, זאת כאשר בכתבי בית הדין לא הסתמנה מחלוקת עובדתית כלשהי?
2. 2. לאחר שתם שלב כתבי בית-הדין, מן המפורסמות הוא כי אין בעל-דין רשאי להוסיף טענות, קל וחומר טענות עובדתיות, בלא רשות מיוחדת של בית המשפט. אלא שנאמן אפקון, בנסיבות המקרה דנן, התיר לעצמו לנסות ולשנות חזית במהלך הדיון, תוך העלאת טענות ומענות עובדתיות, אשר ניסו "לייצר" מחלוקת עובדתית על עניינים שלא היו נתונים במחלוקת. פעולה זו, אשר הינה בניגוד למושכלות הבסיסיות ביותר של סדר-דין, נדחתה על-ידי במפורש בפסק דיני, כדלקמן:

"באת כוחה של המשיבה (אפקון - ו.א) ניסתה להעלות בדיון טענות עובדתיות חדשות, אשר לא בא זכרן בכתב ההגנה שהוגש. בין היתר, ניסתה לכפור בכך כי הכספים אשר הופקדו בחשבון של מ.ת.ק אכן הוצאות בודאות על-ידי ק.ד.י, בסמוך למועד הכנסתם. בכך העלתה למעשה טיעון סותר לאמור בכתב ההגנה, שם נמנעה המשיבה מלהכחיש עובדות נטענות אלו" (ההדגשות במקור - ו'א').

ובהמשך:

"משנמנעה המשיבה מלהכחיש במפורש את העובדות דנן, או למצער לטעון במפורש כי לא הוכחו ברמת ההוכחה ההולמת משפט אזרחי, הרי שמנועה היא מלשנות טעמה ולטעון זאת במהלך הדיון. זאת, בלא שנתגלה לה כל מידע חדש או שהשתנו הנסיבות באופן המצדיק תיקון מאוחר של כתבי טענות. המשיבה הביעה את דעתה במפרש בכתב ההגנה, כי אין היא מכחישה את טענות המבקש בדבר "החשבון הרדום", אלא טענה למעשה כי עובדה זו אינה רלוונטית. משעשתה כן, אין היא יכולה לשנות חזית כדבר המובן מאליו. מאחר ולא הובא כל נימוק הולם אשר יצדיק הכרה באותו שינוי חזית, אין מנוס מלקבוע כי אין המשיבה רשאית לעשותו, ואי לכך, מן הדין להתעלם מן המחלוקת העובדתית המאורחת שניסתה ליצור במהלך הדיון" (ההדגשות במקור - ו'א').

המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל הינה פשוטה: הנימוק העיקרי עליו מבסס נאמן אפקון את בקשת עיכוב הביצוע הינו מופרך, ודינו להדחות בשתי-ידיים. בהעלותו נימוק זה, מתעלם הנאמן ביודעין מכך כי:
א. א. לא היתה כל מחלוקת עובדתית בין הצדדים, אשר הועלתה ונוצרה על-פי סדרי-הדין.
ב. ב. נסיונו המאוחר "ליצר" מחלוקת כזו נדחה על הסף בידי בית המשפט, תוך התייחסות מפורטת ומנומקת לכך בפסק הדין.

שני עניינים משמעותיים אלו, אשר צובעים את התמונה באור שונה לחלוטין מזו המופיעה בבקשה לעיכוב ביצוע, נעלמו כליל בבקשת נאמן אפקון, וחבל שכך. די בכך, כדי לדחות לאלתר את הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת משום שהטעם המרכזי עליו התבססה (בטענה כי סיכויי הערעור הינם טובים), מתמוטט ונופל על פניו נוכח השתלשלות הארועים, כפי שתוארה לעיל.

3. 3. הטענות כנגד הפן המשפטי של פסק הדין מבוססות ברובן על הטענות בדבר הפן העובדתי, ומשנפלו אלו, אין להן קיום.

אשוב ואעיר בקצירת האומר, כי אין עסקינן במקרה "העומד על הסף", אלא במקרה מובהק וחמור של מרמה, בו כספי המקדמה נשוא הערבות הבנקאית כלל לא הגיעו אל משב, והועברו ככל הנראה בדרך עקיפין לכיסם של בעלי שליטה בתשלובת פלד-גבעוני או מקורביהם. כל זאת, כאשר הן "החברה החייבת" והן "מוטב הערבות", נשלטו למעשה בידי אותם בעלי שליטה, ונוהלו כמקשה אחת לצרכי אינטרסים פרטיים, אשר בינם לבין טובת החברות או קיום עקרון הישות המשפטית הנפרדת לא היה ולו מאומה. אי לכך נקבע, כי אף אם עסקת היסוד היתה "רגילה" או "במהלך עסקים רגיל", הרי שכל הנוגע בערבות הבנקאית עצמה לא היה אלא מסווה להברחת כספים מאפקון אל צד ג', ואין לגלגל נזק זה על משב. טענה זו נומקה והוכחה הן מן הזווית של דיני הערבות הבנקאית האוטונומית והן מן הזווית של דיני החוזים. יוצא, כי גם בעניין זה, אין לטענות נאמן אפקון על מה שיסמכו.

לעניין מאזן הנוחות, אעיר כי "הכיס" ממנו אמורים היו הכספים לצאת, אם היתה תוצאת החלטתי הפוכה, היה כיסו של בנק לאומי; אין חולק, כי עסקינן בגוף כלכלי יציב, אשר אם תתהפך תוצאת ההחלטה בערעור יוכל לשלם לאפקון את המגיע לה. זאת, היות ובמקרה כזה יקבע, כי הדרישה לחלט את הערבות היתה כדין, ובאותו מועד קם כנגד הבנק חיוב לשלם את הסכום הנתבע ממנו. מכאן עולה, כי אף בעניין מאזן הנוחות אין כדי להטיב את מצבו של נאמן אפקון.

4. מכל אמור לעיל עולה, כי לא הוכחו בפני
לא סיכוייו הגבוהים כביכול של הערעור להתקבל, ואף לא כי מאזן הנוחות נוטה באופן ניכר לטובת אפקון - נהפוך הוא. מכל הסיבות דנן, דין בקשת עיכוב הביצוע להדחות. בנסיבות המקרה, תשא אפקון בהוצאות משב ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ₪ + מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום ט' באייר, תשס"ג ( 11 במאי 2003) בלשכתי, בהעדר הצדדים.
המזכירות תודיע לצדדים.

;;
אלשיך ורדה
, שופטת








בשא בית משפט מחוזי 9161/03 אפקון התקנות ושירותים בע"מ (בהקפאת הליכים), באמצעות מנהלה המיוחד רו"ח חן ברדיצ'ב נ' 1. משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ (בהקפאת הליכים) , בנק לאומי לישראל בע"מ , כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 18/05/2003)