פסקי דין על אסטל יעוץ נהול ופקוח הנדסי בע"מ | פסקי דין על עו"ד אילן רפפורט

1285-04/15 תאמ     21/06/2017




תאמ 1285-04/15 אסטל יעוץ נהול ופקוח הנדסי בע"מ נ' עו"ד אילן רפפורט








בית משפט השלום בפתח תקווה


21 יוני 2017
תא"מ 1285-04-15 אסטל יעוץ נהול ופקוח הנדסי בע"מ
ואח' נ' רפפורט ואח'




בפני

כב' השופטת הבכירה
ניצה מימון שעשוע

תובעת
אסטל יעוץ נהול ופקוח הנדסי בע"מ


נגד

נתבע
עו"ד אילן רפפורט




פסק דין



בפני
תביעה ותביעה שכנגד שעניינן התקנת מערכת מיזוג אוויר ע"י התובעת בבית הנתבע.

התובעת הינה חברה ותיקה להתקנת מערכות מיזוג אויר, והינה מתקין מורשה של חב' מיצובישי המייצרת מערכות מזוג אוויר המיובאות לישראל ע"י חב' אקון טק בע"מ (להלן: היבואן). התובעת והנתבע התקשרו בהסכם מיום 2.12.12 להתקנת מערכת מיזוג אויר
vrf
מתוצרת מיצובישי בבית הנתבע.

התובעת טענה, כי ביצעה את כל העבודות שהתחייבה להן בהסכם, ואף עבודות נוספות שאושרו ע"י הנתבע או מפקח מטעמו, וכי מערכת מיזוג האויר נבדקה ע"י היצרן ונמצאה תקינה. הנתבע שילם לתובעת סך של 167,880 ש"ח + מע"מ מתוך התמורה המוסכמת, אך נותר חייב לה 27,966 ש"ח,
וסכום זה סרב הנתבע לשלם.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובעת לא השלימה את העבודות שהתחייבה לבצע וכי פעלה ברשלנות וגרמה לנתבע נזקים. הנתבע טען כי תכנון מערכות המיזוג ע"י התובעת נמשך חודשים רבים, במהלכם הוגשו לו הצעות שונות, וגם התכנון הסופי שעל פיו החל קבלן השלד לפעול, בהתאם להנחיות התובעת, התגלה כרשלני ונפסל ע"י מהנדסת היבואן, אשר הצביעה על פגמים וליקויים בו. לאחר מו"מ חדש בין הצדדים הוסכם לבצע את מערכת המיזוג בהתאם להצעת מהנדסת היבואן, והצעה זו היא הבסיס להסכם נשוא התביעה. התהליך המתואר גרם לעיכוב בכניסת הנתבע ומשפחתו למגורים בבית וכן להוצאות מיותרות.

הנתבע טען כי בנוסף להתקנת מערכת המיזוג
vrf

של מיצובישי, הוסכם בין הצדדים כי התובעת תתקין במרתף הבית מערכת מיזוג מיני מרכזית וכן מזגן עילי בממ"ד המצוי במרתף, כאשר המזגנים עצמם כבר היו ברשות הנתבע. הנתבע טען לתכנון והתקנה רשלניים של מזגנים אלה. נטען כי לא הותקן פתח ותריס לאוויר חוזר ליחידה זו, נגרם נזק בלתי הפיך לאפשרות מעבר אוויר חוזר דרך קיר ההדף, לא הותקנה עינית במרתף, לא התוקנו דלתות לפתח השירות, נגרמו נזקים לתקרות הגבס במרתף, וכן נזקים לצבע בקירות ובתקרה.

כן טען הנתבע כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה להתקין מפסק מרכזי למערכת ה-
vrf
בקומת הקרקע, בניגוד לסיכום עם נציג התובעת משה דגן, שהתבטא באי החרגת המפסק מהצעות מאוחרות. כן נטען לחוסרים באי אספקת גריל אוויר חוזר לחדר המשפחה ולסלון והעדר דפנות צד להגנה על היחידה החיצונית מגשם.

הנתבע אמד את נזקיו, הכוללים פיצוי על תכנון לקוי, השלמת עבודה שלא בוצעה, אובדן ימי עבודה ופיצוי על נזק לא ממוני, בסך כולל של כ-200,000 ש"ח.
יצויין כי לנוכח סכום אסטרונומי זה של נזקים נטענים, שהינו מעל הסכום ששולם על ידי הנתבע עבור כל מערכת המיזוג בביתו, יש לתמוה כי הנתבע המתין להגשת התביעה, ורק אז העלה את טענותיו במסגרת התביעה שכנגד, תוך שהוא מאשר כי לא היה מגיש תביעה על נזקיו אלמלא הוגשה תביעת התובעת. כך בפרט, לאור זאת שהנתבע ואשתו הינם עורכי דין שאינם נזקקים לייעוץ משפטי חיצוני, או שכירת ייצוג בתשלום לצורך הגישה לערכאות.

בתשובתה לתביעה שכנגד הפנתה התובעת למכתב האישור של היבואן, לפיו מערכת המיזוג בבית הנתבע תוכננה ע"י אנשי היבואן, בוצעה ללא דופי ע"י התובעת, הכל בהתאמה לבקשותיו של הנתבע, וכל המערכות תקינות ועובדות כנדרש לשביעות רצון הנתבע.

התובעת טענה כי התמשכות תהליך התכנון וההצעות השונות שנשלחו על ידה, כסקיצות ראשוניות, לנתבע מחודש מרץ 2012 ואילך, נבעו מרצונותיו המשתנים לפרקים של הנתבע, אשר "זגזג" בין חברות יצרניות שונות (תדיראן, מיצובישי), ביקש להוסיף יחידות מיזוג נוספות ולשנות תפוקות של יחידות, לשנות מיקום וכן להתקין במרתף יחידות ישנות שהיו ברשותו. לאחר מכן קיים הנתבע פגישה עם מהנדסת היבואן, ובסיכומה גובשה ע"י היבואן תכנית אשר היתה הבסיס להצעת המחיר הסופית ולחוזה. התובעת הכחישה הסכמות בעל פה שאין להן עיגון בכתב, כגון לגבי המפסק, ולטענתה הסרת אזכורו מהצעות המחיר המאוחרות נבעה מכך שהנתבע לא היה מוכן לשלם עבורו. התובעת הכחישה את הטענות לתכנון רשלני או לקוי וטענה כי כל השינויים נעשו על פי רצון הנתבע בלבד. התובעת טענה כי כל הפריטים שסופקו בוצעו בהתאם לתכנית היבואן שהיא בסיס ההתקשרות החוזית. נטען כי גריל אוויר חוזר לחדר המשפחה ולסלון סופק לנתבע אך לא הותקן עקב שינויים בנגרות והנתק שנוצר בין הצדדים, וכי לא נדרשות דפנות צד להגנה על היחידה החיצונית שכן השירות מתבצע דרך פתחים אלה.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו, המהנדס אייל ניב, לבדיקת טענות הצדדים בתחום המקצועי של מיזוג האוויר, הן ביחס לתכנון של התובעת בהצעות המוקדמות שמסרה, והן ביחס לביצוע אל מול התכנית של המהנדסת מטעם היבואן, שאושרה בחוזה.
המהנדס ניב קבע בחוות דעתו כי התכנון של מהנדסת היבואן היה תכנון "בזבזני" אשר מצד אחד מקרר את הבית באופן תקין, אך מצד שני יוצר רזרבת קירור גדולה ומיותרת, כך שהמערכת פועלת בעומס חלקי גם בתנאי קיצון. לדבריו, הדבר נובע מניגוד האינטרסים המובנה הנוצר כאשר ספק מערכות המיזוג הוא גם הגורם המתכנן, שכן האינטרס שלו הוא להגדיל ככל הניתן את המערכת שנמכרת ללקוח ואת הרווח המסחרי המופק ממנה, ואין לו כל אינטרס של חסכון בעלויות. לעומת זאת, המערכת שתוכננה ע"י התובעת היתה בעלת רזרבת קירור מספקת אך נתנה מענה גם לחסכון בעלויות. המהנדס ניב ציין כי הנתבע מסר שביקש רזרבה גדולה ממהנדסת היבואן, אך מנכ"ל התובעת מסר שדרישה כזו לא הועלתה בפני
ו.

בהתייחסות לטענות נקודתיות של הצדדים קבע המהנדס כדלקמן:

לגבי התקנת יחידות איוד בחלל חדר הרחצה קבע המהנדס ניב כי החוק אינו מגביל או מונע זאת והדבר מקובל ואף קיימות הנחיות של חברת החשמל בקשר לכך, וכי העדפת מהנדסת היבואן להימנע מכך נבעה ממתן עדיפות לאינטרסים של היבואן לגישה נוחה ליחידות במתן השירות, תוך הגדלת עלויות הרכישה עקב הריחוק של היחידות מהחלל הממוזג, המחייבת יחידות איוד יקרות יותר.

לגבי שיטת פיזור האוויר בחלל המרכזי, קבע המהנדס ניב כי התכנון שהוצע על ידי התובעת בשתי יחידות היה נכון, ואילו התכנון של מהנדסת היבואן, בהתאם לדרישת הנתבע לחלק את החלל המרכזי לאזורי מיזוג נפרדים, הינו פחות טוב כי נוצרים בעטיו אזורים חמים וקרים, וכמענה לכך הוגדלה תפוקת היחידות ומדובר בתכנון בזבזני.

לגבי התקנת יחידה בגג הפתוח, ציין המהנדס ניב כי היבואן מייבא ארצה רק יחידות המותאמות להתקנה פנימית (
indoor
), ואילו במקרה בו נדרשת יחידה להתקנה חיצונית, אפשר לרכוש מיצרנים מקומיים יחידת
outdoor
, או לבצע אילתור של כיסוי היחידה שמספק היבואן ע"י מתקן כיסוי חיצוני, ועל כן נכתב בתכנית היבואן, כי הכיסוי יבוצע על ידי אחרים, קרי: לא יסופק ע"י היבואן ולא יותקן ע"י קבלן מיזוג האוויר. גם בהצעת המחיר של התובעת, צויין במפורש כי הכיסוי אינו כלול. המהנדס ניב סבור כי היה על הגורם המתכנן, קרי: מהנדסת היבואן, לציין ולהסביר זאת גם בעל פה בפני
הלקוח. למרות זאת, התובעת נדרשה לבצע כיסוי של היחידה ועשתה כן, ועל כך היא תובעת תשלום מהנתבע. המהנדס ניב קבע כי הכיסוי בוצע באופן תקין בהתחשב בכך שמדובר באילתור שאין לתובעת נסיון בביצועו, וכי נכון יותר היה שקבלן הגמר של הבית יעשה זאת. עם זאת בחקירתו הנגדית התייחס המומחה לכיסוי היחידה בגג כאל "עבודה לא טובה".

תריס אוויר חוזר
: תריס לאספקה של אוויר מקורר משולב עם יניקה של אוויר חוזר מקובל בתכנון מערכות מיזוג. ההפרדה בין אספקה ליניקה של אוויר חוזר מייקרת את המערכת ותואמת את האינטרס של היבואן. התכנון של היבואן הינו טוב יותר אך גם התכנון של התובעת היה מספיק טוב והיה חסכוני יותר. תעלת אוויר חוזר חדשה שנדרשה בסלון כתוצאה מתכנון מהנדסת היבואן היתה ידועה לנתבע בעת אישור ההצעה הסופית והסיכום עם התובעת. אין כל סיבה להטיל על התובעת את עלויות שינוי התכנון שנעשו על פי רצונו של הנתבע והעדפותיו ולא עקב תכנון רשלני של התובעת בהצעה המקורית שהוחל ביישומה.

תריסים קוויים תקרתיים
– המהנדס ניב ציין כי פרופיל תריסי האלומיניום הינו ישר ועל כן כאשר תקרת הגבס אינה ישרה, לא ניתן להתקין את המפזר באופן צמוד לה. לכן אופן ההתקנה תלוי ברמת עבודת קבלן הגבס, שהמתקין עובד בשיתוף פעולה איתו.

מערכת כיבוי מרכזית
(מפסק מרכזי המפעיל ומכבה את המערכת) – לא נכלל בהצעה של התובעת, כדי להוזיל את ההצעה, ואינה חיונית בבית בו קיימת שליטה על המערכת באמצעות שלט רחוק. גם בהצעה של היבואן לא נכלל מפסק מרכזי. עלותו כ-4,000 ש"ח + מע"מ.

מזגן המרתף
– המהנדס ניב ציין כי התקנת מזגן המרתף היתה אילוץ שנכפה על התובעת עקב רצון הנתבע להשתמש במזגן שהיה ברשותו. לא היה הגיון באי חיבור המרתף למערכת המיזוג המרכזית תוך הוספת יחידות איוד, שעלותן קרובה לעלות ההתקנה של המזגן הקיים. לא ברור אם לא הוצעה חלופה זו ללקוח או שהוצעה ונדחתה. ההתקנה שבוצעה למזגן הקיים לא היתה מוצלחת, רמת ההתקנה נמוכה וכתוצאה מכך המזגן אינו פועל באופן תקין. נראה כי ניסו להתאים את המקום למזגן הקיים, באופן מאולץ. לא ניתן היה להתקין את המזגן במידותיו הגדולות מדי למקום טוב יותר בתנאים אלה, והיה על הקבלן לסרב לבצע את העבודה שאינה מקצועית.

כדי לתקן את המצב יש לחזור לאופציה של חיבור למערכת המיני מרכזית והוספת מאיידים (לא כלול בהצעה המקורית ועל כן חייב בתשלום נפרד), או להחליף את המאייד המיני מרכזי במאייד עילי ולמזג איתו חלל אחד בלבד, ולרכוש מזגן עילי נוסף. עלות התיקון ורכישת שני מזגנים עיליים 7,400 ש"ח + מע"מ.

אשר לחשבון הסופי שהגישה התובעת, צויין כי הנתבע שילם לתובעת את סכום הצעת המחיר ללא תוספות וללא סעיפי מדידת כמות.

התובעת כללה בחשבון הסופי את התוספות והמדידות הבאות, אותן אישר המהנדס ניב, כלהלן
:
תוספת למפזרי אוויר על פי נספח 2 – 18,080 ש"ח + מע"מ.
מבנה מבודד ליחידת איוד בגג – 1,200 ש"ח + מע"מ.

המהנדס ניב לא אישר את התוספות הבאות
:
מתאם 100
rr
מאושר ע"י הג"א – 1,200 ש"ח – לא הוצג אישור המפקח.
קידוח יהלום 4 יח' – 1,360 ש"ח – לא הוצג בסיור.
החלפת מערכת פיקוד ישנה במרתף – 1,550 ש"ח – לא הוצג בסיור.
יצור ללא התקנה של שני פתחי גישה למרתף – 600 ש"ח – לא מאושר, באחריות קבלן.
שינוי מיקום עינית מרתף – 540 ש"ח – לא מאושר, טעות קבלן.
בסה"כ אישר המהנדס ניב כי בניכוי הסכום ששולם, מגיעה לתובעת תוספת תשלום של 18,400 ש"ח + מע"מ, ובסה"כ 21,712 ש"ח.

מטעם התובעת העיד מנהלה מר אריה קניג.
מטעם הנתבע העידו הנתבע, מהנדסת היבואן גב' עדה שצ'רבקוב, עובד התובעת לשעבר מר משה דגן, טכנאי המזגנים מר אבנר בלולו, וכן מומחה בית המשפט זומן לחקירה נגדית על חוות דעתו.

דיון
חוות דעתו של המהנדס אייל ניב הינה מפורטת, מנומקת ומשכנעת, ועדותו היתה מקצועית ונטולת פניות, הן בחוות הדעת והןם בחקירה הנגדית.
לפיכך, פסק הדין בתביעה העיקרית מבוסס על ממצאיו ומסקנותיו.

אשר לתביעה שכנגד:
אני דוחה את הטענות לתכנון רשלני של התובעת בכל הנוגע לתכנון ולהתקנת מערכת המיזוג של מיצובישי. אני קובעת כי התמשכות הליך התכנון וההצעות השונות שנשלחו לנתבע נבעו משינויים בדרישותיו והעדפותיו של הנתבע, מעת לעת, וכי התובעת נענתה לדרישות ומשאלות אלה. אני קובעת כי לא היה כל ליקוי תכנוני בהצעה של התובעת, שבהתאם לה הוחל בהכנות הנדרשות ע"י קבלן השלד, וכי השינוי מההצעה של התובעת להצעת היבואן נבע מהתערבות מהנדסת היבואן בהצעה של התובעת בהליך האישור של ההצעה, ומרצונו של הנתבע להבטיח רזרבת קירור גדולה, ואף מיותרת בחלקה, כאשר ליבואן לא היה כל אינטרס לחסוך בעלויות ועל כן בוצע על ידי המהנדסת מטעמו תכנון מחדש שהינו יקר ובזבזני יותר. גם לעניין תכנון פתחי האוויר החוזר, לא מצאתי כי הצעת התובעת נחותה, באיזון הכולל של השיקולים, מהצעת מהנדסת היבואן אשר אומצה ע"י הנתבע.

בעת עריכת ההצעות הראשונות של
התובעת, היה ידוע לשני הצדדים כי עדיין לא נערך הסכם מחייב, והתכנית אינה מאושרת ע"י היבואן. קבלן השלד החל, בהסכמת הצדדים, לפעול בהתאם לתכנית של התובעת. התכנית שונתה לאחר מכן ע"י היבואן, כאשר השינוי נבע בחלקו מאינטרס של היבואן להגדיל את המערכת הנמכרת ובחלקו משיקוליו של הנתבע ליצירת רזרבת קירור גדולה, אך לא עקב תכנון תכנית לא מתאימה ע"י התובעת. לפיכך, אין לנתבע מה להלין על התובעת בעניין זה.

לפיכך, כל השינויים וההתאמות שנבעו מהתכנית החדשה שהיוותה בסיס להתקשרות, והעיכוב שנגרם עקב כך, אינם תוצאה של רשלנות התובעת אלא של המלצות היבואן והעדפותיו הסובייקטיביות של הנתבע. לפיכך התביעה שכנגד לגבי תכנון רשלני של מערכת ה-
vrf
נדחית.

לגבי המפסק המרכזי, אני קובעת כי התובעת לא התחייבה לספק לנתבע מפסק כזה, ואין לכך זכר בהצעות מטעמה או בהסכם בין הצדדים.

לגבי גימור התריסים התקרתיים, הליקוי אינו נובע מעבודת התובעת אלא מעבודת קבלן הגבס.
לגבי תריס אוויר חוזר בסלון – לא הוכח כי התובעת תבעה תשלום בגין התריס שלא הותקן.

לגבי כיסוי המאייד שעל הגג, עלות מתקן הכיסוי לא היתה מוטלת על התובעת מלכתחילה והדבר הובהר לנתבע הן בתכנית היבואן והן בהצעת המחיר של התובעת. התובעת ביצעה את הכיסוי מחוץ להתחייבותה בהתקשרות החוזית המקורית, וחייבה את הנתבע בהתאם למבנה שביצעה, הפתוח בצדדים. המומחה ציין כי העבודה אינה טובה ואינה נותנת למאייד בידוד מספיק. לפיכך אני מורה על הפחתת הסך שהתובעת גבתה עבור המבנה, בסך 1,200 ₪ + מע"מ.

לגבי מזגן המרתף – אמנם התקנת המזגן הקיים ברשות הנתבע נכפתה על התובעת אך היה עליה להסביר לנתבע כי מידותיו אינן מתאימות לחלל המרתף ואת התוצאות של אי זרימה מספקת של אוויר חוזר שינבעו מכך, ולא להכנע לדרישתו ולהעמידו בפני
תוצאה לא ראויה. כמו כן, לא קיימת גישה נאותה לצורך מתן שירות ליחידה ללא פירוק תקרת הגבס, והעינית מותקנת במקום לא מתאים. התובעת כמובן אינה אמורה לרכוש עבור הנתבע מזגנים עיליים חלופיים בהתאם להצעת המהנדס ניב, אך אני סבורה כי יש לקזז מהסכום שמגיע לה את הסכום הנדרש לפירוק המזגן ולהפחית את עלות ההתקנה, ועל כן אני מורה כי יש לקזז מהסך המגיע לתובעת סך של 5,000 ש"ח.

לפיכך על הנתבע לשלם לתובעת סך של 15,294 ש"ח.

כמו כן אגרת המשפט ושכר המומחה ששולם על ידי התובעת, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח.

ניתן היום,
כ"ז סיוון תשע"ז, 21 יוני 2017, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 1285-04/15 אסטל יעוץ נהול ופקוח הנדסי בע"מ נ' עו"ד אילן רפפורט (פורסם ב-ֽ 21/06/2017)