פסקי דין על יאיר רביבו | פסקי דין על ש.שלמה חברה לביטוח | פסקי דין על מוסך גדעון לוי | פסקי דין על שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך |

29641-11/15 תאמ     20/06/2017




תאמ 29641-11/15 יאיר רביבו נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ, מוסך גדעון לוי בע"מ, שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 29641-11-15 רביבו ואח' נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
ואח'





לפני
כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


התובע:

יאיר רביבו


-נגד-


הנתבעים:

1.ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
2.מוסך גדעון לוי בע"מ
3.שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ



פסק-דין

מבוא:

1.
לפניי תביעה כספית-חוזית, על סך 30,269 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות בגין טענת התובע להיעדר שיפויו המלא מצד הנתבעת 1 בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח ולנזקים כספיים שנגרמו לו בעטיו של
תיקון לקוי של רכבו על ידי הנתבעות 2 ו-3
לאחר שניזוק בתאונת דרכים.
נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.

טענות התובע במישור היחסים בינו לבין הנתבעת 1 בקצירת האומר:

2.
אליבא דגרסת התובע, הינו הבעלים של רכב מסוג ב.מ.וו. 118 מס' רישוי 58-672-16 (להלן: "הרכב" או "רכב התובע"), אשר היה מבוטח בזמנים הרלוונטיים בביטוח מקיף אצל הנתבעת 1 מכוח חוזה ביטוח מס' 1101062792/13 (להלן: "חוזה הביטוח" או "פוליסת הביטוח"). לשיטת התובע, מכוח חוזה הביטוח מחוייבת הנתבעת 1 לפצותו בגין עלות תיקון רכבו, לרבות שיפויו ברכיב ירידת הערך שנגרמה לרכבו וכן להתנהל מול התובע כמבוטחה בתום לב ובדרך מקובלת.

3.
בליל ה- 28.11.2013 אירעה תאונת דרכים עצמית בה ניזוק רכב התובע שעה שעלה עם רכבו על מדרכה גבוהה מאוד וכתוצאה מכך נגרם נזק פנימי לכל מערכת ההיגוי והגלגלים, כמו כן, נדלקו בלוח השעונים נורות אזהרה. בעקבות כך, ביום 01.12.2013 התקשר התובע לסוכנת הביטוח שלו, גב' מיכל מלכה (להלן: "סוכנת הביטוח"), ועדכנהּ אודות נסיבות התאונה. בנוסף, התובע שיגר מכתב באמצעות פקסמיליה
המתאר את המקרה. על פי עצתה של הסוכנת, פנה התובע למוסך הסדר של הנתבעת 1 (להלן: "המוסך"), מאחר ונמסר לו, כי יקבל רכב חלופי בשיטת "מפתח תמורת מפתח", עד להחזרת הרכב מתיקון. כמו כן, הפנתה הסוכנת את התובע לשמאי רכב, מר יובל עופר, מטעם הנתבעת 1. ביום 02.12.2013 הותיר התובע את הרכב במוסך, לשם הגיע אף שמאי מטעמו של מר יובל עופר (להלן: "השמאי"), אשר טען, כי עקב הנזק שנגרם לגלגלי הרכב, לא ניתן לשום אותו בטרם שיורכבו ברכב גלגלים וצמיגים.

4.
דא עקא, שלטענת השמאי הפוליסה מכסה רק את חישוקי הגלגלים המקוריים ברכב, ואילו ברכב מותקנים חישוקי גלגל ממגנזיום, ומשכך, סירב לאשרם. ואולם התובע הבהיר, כי גלגלי הרכב שהיו מותקנים ברכב שעה שערך הביטוח אצל הנתבעת 1 כמצוין ברישיון הרכב, ועל כן הם מבוטחים כדין. בעקבות זאת, נאלץ התובע לרכוש סט חישוקים לא מקוריים תוצרת סין, בעלות של 2,800 ₪, כאשר מבדיקה שערך התברר לו, כי עלות שני חישוקים מקוריים הינה 5,242 ₪. משכך, עותר התובע לתשלום ההפרש בין עלות חישוקי הגלגלים המקוריים לבין הסכום ששולם לו (2,800 ₪).

5.
טענה נוספת שהעלה התובע נוגעת לרכב החלופי שקיבל, כאשר לאחר ארבעה ימים בלבד נדרש להשיבו, וזאת במהלך יום שישי בעודו בדרכו לחופשה באילת, וזאת למרות דברי הסוכנת, לפיהם, זכאי הוא לרכב חלופי עד לקבלת רכבו חזרה מהמוסך. מאחר והתובע החזיר לבסוף את הרכב החלופי רק ביום ראשון, כיוון שהגיע לאילת סמוך מאוד לכניסת השבת, חויב בשל כך בסכום של 271 ₪, אשר הוא עותר להשבתו. כן עותר התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו, תשלום בגין בדיקת הרכב במוסך מורשה ואובדן ימי עבודה.

טענות הנתבעת 1 בקצירת האומר:

6.
הנתבעת מכחישה טענות התובע וטוענת, כי הינה חברת ביטוח שבטחה בזמנים הרלוונטיים לתביעה את רכבו של התובע ולא את המוסך אשר תיקן את הרכב לאחר התאונה הנטענת. כך, בגין התאונה הנטענת שילמה הנתבעת 1 למוסך, הנתבע 2, שהיה אחראי לתיקון מלוא נזקיו המוכחים של התובע. כמו כן, הנתבעת 1 נשאה בעלות הנזקים לחישוקי הרכב וזאת בהתאם לחוות דעתו של השמאי יובל עופר. כן טענה הנתבעת 1, כי יתכן וחלק מהנזק הנטען ברכבו של התובע נגרם כתוצאה מבלאי טבעי של הרכב, שכן מדובר ברכב משנת ייצור 2007 אשר גמע כ-150,000 ק"מ במועדים הרלוונטיים. כן מציינת הנתבעת 1, כי רכבו של התובע עבר לאחר תיקונו בדיקת תקינות על ידי מכון מורשה, לרבות ביצוע נסיעת מבחן, כאשר ממצאי הבדיקה הראו כי הרכב
נמצא תקין לחלוטין לאחר תיקונו.


7.
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בפני
י ביום 12.07.2016 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה, לפיה, במישור היחסים שבין התובע לנתבעת 1, יגישו הצדדים סיכומים, אשר על פיהם תוכרע המחלוקת אשר אינה נוגעת לשאלת גובה הנזק הנטען לרכב ובמישור היחסים שבין התובע לנתבעות 2 ו-3 ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

8
.
במישור היחסים בין התובע לנתבעת 1 - התובע התייחס בסיכומיו לארבעת ראשי הנזק הנטענים כדלקמן: הפרש גלגלים – לטענת התובע, הנתבעת סירבה לפצותו בגין עלות הגלגלים שהיו קיימים ברכב וזאת בטענה שלא מדובר בגלגלים מקוריים של הרכב ומשכך הם אינם מבוטחים, הגם שברישיון הרכב צויין, כי אלו הגלגלים המבוטחים כדין. לחלופין, במידה וייקבע כי אין הגלגלים מכוסים בפוליסת הביטוח, הרי שלטענת התובע צריכה הנתבעת לשאת בעלות שני גלגלים מקוריים כתחליף לאלו שניזוקו שעלותם על פי חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת 1 הינה 5,242 ₪ בהפחתת סך בן 2,800 ₪ שכבר שולם לתובע, משמע שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,442 ₪.
רכב חלופי – כאמור, נאלץ התובע במהלך חופשתו להחזיר את הרכב החלופי ולשלם סך של 271 ₪. כן נאלץ הוא לפנות לחברת "אוויס" ולהוציא רכב על חשבון סוכנת הביטוח שראתה לנגד עיניה את טעות הנתבעת ונידבה להוציא לתובע רכב חלופי על חשבונה. בדיקת הרכב במוסך מורשה – ביום 05.02.2014, ולאחר תכתובות מרובות עם הנתבעת 1, אושר לתובע לגשת למוסך מורשה של חברת ב.מ.וו. ואולם, היות ונציג מטעם הנתבעת 1 עמו קבע התובע להיפגש כלל לא נכח במעמד הבדיקה, נאלץ התובע לשאת בעלות הבדיקה. משכך, עותר הוא להשבת סך של 472 ₪. עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה – לטענת התובע, מצד הנתבעת 1 הופעלו שכנועים רבים לפיהם יהיה כדאי לו להכניס את הרכב למוסך הסדר, ובין היתר, נטען שכל הטיפול נעשה תחת קורת גג אחת, ועל כן הסכים התובע להצעת הנתבעת. ואולם, אילו היה התובע בוחר לפנות לשמאי פרטי ולתקן את רכבו באופן פרטי, היה נחסכת ממנו לטענתו כל עוגמת הנפש שנגרמה לו, ועל כן עותר הוא לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 5,000 ₪. כן, בהתחשב במקצועו כעורך דין, מבקש התובע לפצותו בגין אובדן 6 ימי עבודה בסך של 2,400 ₪.

9.
הנתבעת
1 ציינה בסיכומיה, כי לאור הסכמת הצדדים בדיון, המחלוקת היחידה הקיימת בין התובע לנתבעת עניינה בהפרש תשלום נטען ומוכחש בגין גלגלי הרכב בלבד. כך, ניסיון התובע לייחס לנתבעת אחריות לתשלום בגין ראשי נזק נוספים כגון רכב חלופי, בדיקת רכב במוסך מורשה, עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה, אינו עולה בקנה אחד עם תנאי הפוליסה, כמו גם עם העובדה, כי הנזקים הנטענים הינם תוצאה ישירה של המחלוקת הקיימת בין התובע לבין גורמים אחרים שאינם קשורים לנתבעת 1 באופן ישיר. כן טוענת הנתבעת 1, כי שילמה לתובע את מלוא נזקיו המוכחים. בהתייחסות ספציפית לטענות התובע בסיכומיו, מציינת הנתבעת 1 כדלקמן: הפרש גלגלים – לטענת הנתבעת 1, על פי בדיקת השמאי, על פי דגם הרכב כמפורט ברישיון הרכב, חישוקי הרכב שהיו אמורים להיות מותקנים בו הינם רגילים, בעוד שבפועל היו מותקנים ברכב חישוקי מגנזיום שאינם מקוריים והתובע לא הציג כל חוות דעת הקובעת אחרת. כך, מאחר ואין מדובר בחישוקי רכב מקוריים שהינם חלק אינטגרלי מהרכב, מדובר באביזרים הטעונים ביטוח נפרד. ודוק, בהתאם לחוות דעתו של השמאי מר עופר, ומאחר וחישוקי המגנזיום לא היו מכוסים, פיצתה הנתבעת 1 את התובע בשווי חישוקי רכב מקוריים בהתאם לקביעת השמאי בסך של 2,800 ₪ ואין התובע זכאי להפרש תשלום כלשהו. רכב חלופי – לטענת הנתבעת 1, בהתאם לתנאי הפוליסה, אין לתובע כיסוי ביטוחי בגין רכב חלופי. כך, התובע ככל הנראה טעה להטיל האחריות בעניין זה על הנתבעת 1 במקום על המוסך ממנו קיבל את הרכב החלופי, שלא על פי תנאי הפוליסה. בדיקת הרכב במוסך מורשה – לטענת הנתבעת 1, טענות התובע לעניין ליקוי בתיקון על ידי המוסך המטפל הוא שגרם לטענתו לצורך לבדוק את הרכב במוסך מורשה, ולכן אין הטענות נוגעות לנתבעת 1. עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה – לטענת הנתבעת 1, מדובר בראשי נזק שאינם מכוסים בפוליסה. כך, עיקר טענות התובע נוגעות לטענתו המוכחשת בגין תיקון לקוי והנוגעות ליחסים שבינו לבין המוסך המטפל ואין בין העובדה שהתובע חולק על הנתבעת 1 באשר לסכום לו הוא זכאי בגין חישוקי הרכב לבין עוגמת הנפש לה הוא טוען כל קשר. ודוק, מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה ואשר ממילא לא הוכח על ידו. בנוסף טוענת הנתבעת 1, כי התובע הוא שבחר במוסך ו/או בשמאי המטפל, וזאת ללא תלות בה.

דיון והכרעה במישור היחסים בין התובע לבין הנתבעת 1
:

10.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי כי
דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות.
על פי חוות דעתו של השמאי לוי חיים מטעמו של השמאי יובל עופר, לא עסקינן בחישוקי גלגלים מקוריים ומשכך, השמאי לא אישר עלות הפיצוי בסך 5,242 ₪ למעט החישוקים שנרכשו על ידי התובע באופן עצמאי. מצד שני, התובע הציג חוות דעת נגדית של השמאי חיים שריקי מטעמו, אשר לא התייחסה לקיומם של חישוקים מקוריים כטענת התובע. משכך, בהיעדר אסמכתא לעניין זה לא ניתן לקבל טענותיו. כמו כן, אין בידי לקבל טענות התובע באשר ליתר הרכיבים זאת בהיעדר ביטוי בפוליסת הביטוח אותה רכש אצל הנתבעת 1 לפיצוי בגין רכיבים אלה.

טענות התובע במישור היחסים בינו לבין הנתבעים 2 -3 :

11.
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 12.7.16 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לה ניתן תוקף של החלטה, לפיה, ימונה מומחה מטעם בית משפט לבחון טענות הצדדים וכי חוות דעתו תהא מכריעה בסכסוך הנוגע לטענות הצדדים. לאחר התנגדות למינוי ועדת הבוררות מטעם איגוד המוסכים כמומחה בעניין זה, מונה ביום 20.11.16 השמאי עמי מימון כמומחה מטעם בית המשפט.

12.
ביום 15.3.17 הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט, השמאי עמי מימון, לתיק בית המשפט. השמאי עמי מימון ערך בדיקה מקיפה של חוות דעת הצדדים וקיים פגישה במעמד הצדדים המעורבים, שלל את רוב הליקויים שצויינו בחוות דעתו של השמאי שריקי מטעם התובע מהטעם העיקרי, כי אין בינם לבין התיקון קשר סיבתי. כך שלל הוא את הטענות לפיהן, בעת נסיעה נשמעים רעשים ונקישות בחלקו הקדמי של הרכב בזמן לחיצה על דוושת הבלם, ליקוי משמעותי במערכת ההיגוי, הגה קשה ולא חוזר לאחר סיבוב ימינה וטפטופי שמן ממשאבת ואקום שניזוקה. השמאי הסתמך על בדיקת מוסך "תאוצה", שירות מוסמך של רכבי ב.מ.וו., שהוזמנה על ידי התובע וכן, על בדיקה עפ"י תקנה 309 שבוצעה על ידי מכון דינמומטר בהן נמצאה תיבת ההגה תקינה. אשר למסקנת השמאי שריקי ל-"רעשים ונקישות" גרס השמאי מימון הן מעדותו של התובע והן מניסיונו כי אין כל סבירות כי התקלה הנ"ל קשורה לפגיעה בגחון הרכב שנגרמה באירוע התאונתי. אף באשר לנזילת שמן ממכסה השסתומים הגיע השמאי מימון למסקנה, כי מדובר בבלאי טבעי ואין לו קשר לתאונה. אשר לרכיב ירידת הערך בשיעור 5% מערך הרכב הנאמדת בסך של 2,454.25 ₪ בגין "החלפת חלקי תאונה באמצעות ברגים". השמאי מימון קבע, כי לא רק שלא נגרמה לרכב בעקבות החלפת חלקים ברכב ירידת ערך אלא נוכח "גיל" הרכב החלפת חלקים רק מיטיבה עימו ומשכך, השמאי שלל את רכיב ירידת הערך. עם זאת, השמאי מצא פגם בכך שהנתבעת 3 לא סיפקה מסמכים המעידים על שיפוץ תיבת ההגה ומשכך, קבע, כי הנתבעת 3 סיפקה חלקים חדשים מקוריים פרט לתיבת ההגה שהותקן משומש ולא הוכח כי שופץ/נבדק במכון מורשה.

13.
התובע הלין בסיכומים שהגיש מטעמו למסקנות השמאי עמי מימון על כך שחוות דעת זו אינה משקפת את המציאות ואת המצב המכני בו היה נתון הרכב לאחר תיקונו. התובע אף הוסיף וטען לטעם פגם אתי בהכנת חוות הדעת משקיימים לטענתו קשרי עבודה בין מר מימון לבין הנתבעת 2. אין בידי לקבל טענות אלה משעסקינן בטענות הנופלות בגדר עדות מפי השמועה וללא כל סימוכין לכך ואין מקום ליתן להן כל משקל. לא זאת אף זו, קובל התובע על ערכה המקצועי של חוות הדעת בעומדו על טענתו, כי קיבל טיפול לקוי מאת המוסך. הנני דוחה טענות אלה משאין הדבר עולה בקנה אחד עם ממצאיו של השמאי מימון ומשברי, כי התובע אינו מומחה לנדון. לא מצאתי כי נפל פגם כשלהו בחוות דעתו של השמאי עמי מימון וכפועל יוצא מכך, הנני מאמץ ממצאיו ומסקנותיו במלואם.

14.
סוף דבר- הנני דוחה התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2. ומקבל את התביעה נגד הנתבעת 3 באופן חלקי. הנתבעת 3 תשלם לתובע סך של 2,925 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות אלה, נוכח תוצאת פסק הדין הנני פוסק הוצאות לתובע בגין שכ"ט עו"ד בסך 2,300 ₪ וכן, הנתבעת 3 תישא בהוצאות שכ"ט השמאי מטעמו וחלקן של כל בעלי הדין בתשלום שכ"ט המומחה מטעם בית משפט וכן באגרת בית משפט.
לא מצאתי לעשות צו להוצאות לנתבעות 1 ו-2.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום,
כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 29641-11/15 יאיר רביבו נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ, מוסך גדעון לוי בע"מ, שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/06/2017)