פסקי דין על ד"ר עבדאללה חג'אזי | פסקי דין על עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב | פסקי דין על עו"ד חוסיין מנאע (בכינוס נכסים) | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

3702/17 רעא     27/06/2017




רעא 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב, עו"ד חוסיין מנאע (בכינוס נכסים), כונס הנכסים הרשמי




החלטה בתיק רע"א 3702/17
בבית המשפט העליון



רע"א 3702/17

לפני:
כבוד השופט נ' סולברג


המבקש:
ד"ר עבדאללה חג'אזי


נ

ג

ד


המשיבים:
1. עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב

2. עו"ד חוסיין מנאע (בכינוס נכסים)

3. כונס הנכסים הרשמי


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 25069-12-15 מיום 6.4.2017, שניתנה על-ידי השופטת י' קראי-גירון


בשם המבקש:


עו"ד ח'אלד פייסל

בשם המשיב 1:
בעצמו


בשם המשיב 2:
עו"ד רשיד עותמאן


בשם המשיב 3:
עו"ד מזל מרו

פסק דין

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת
י' קראי-גירון
) בפש"ר 25069-12-15 מיום 6.4.2017, בגדרה נדחה ערעור שהגיש עבדאללה חג'אזי (להלן:
הנושה
או
המבקש
) על החלטת המנהל המיוחד, הדוחה את בקשת הנושה להורות על הארכת המועד להגשת תביעת חוב שהגיש נגד המשיב 2 (להלן:
החייב
), לפי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן:
הפקודה
). כמו כן, נדחתה בקשת הנושה לביטול הליך הפש"ר נגד החייב.

עיקרי העובדות
2. הנושה נקט נגד החייב בהליך הוצאה לפועל (505251-06-15) למימוש פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה (השופטת
א' דגן
) ב-ת"א 6281-07-08 במעמד צד אחד. על-פי המפורט בבקשה ובתגובות, חויב החייב לשלם לנושה סכום כספי של 211,365 ₪, ועד כה פסק הדין עומד על מכונו. ביום 13.12.2015 הגיש הנושה בקשה להכריז על החייב כפושט רגל ולמתן צו כינוס על נכסיו, וביום 14.3.2016 ניתן בהסכמת החייב צו כינוס, ועו"ד ליאור מזור, משיב 1, מונה כמנהל המיוחד על נכסי החייב (להלן:
המנהל המיוחד
).

3. ביום 21.11.2016 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבמהלכו התגלה כי הוגשה רק תביעת חוב אחת נגד החייב בסך כספי של 1,970 ₪, והמועד להגשת תביעות החוב חלף. למשמע הדברים ציין הנושה כי הוא
"מופתע"
, וכי יגיש עוד באותו יום את תביעת החוב בצירוף בקשה להארכת מועד להגשתה. לחלופין, ככל שבקשתו תידחה, ביקש להורות על מחיקת הליך פשיטת הרגל נגד החייב. במצב דברים זה סבר הכנ"ר, כי אין מקום להותיר את הליך פשיטת הרגל על כנו. בתגובה ציין בא-כוחו של החייב כי
"על מנת שלא להחזיר הגלגל אחורה, אין מניעה מבחינתנו שתביעת החוב תוגש באיחור והמנהל המיוחד יכריע בה"
(פרוטוקול הדיון, עמוד 6). המנהל המיוחד ביקש שהות להגות בבקשות השונות – ביטול ההליך והארכת המועד להגשת תביעת החוב. בו ביום הגיש הנושה תביעת חוב, וביום המחרת הגיש בקשה נוספת לביטול הליך פשיטת הרגל, שבה הלין על כך שהחייב לא פעל בהתאם להוראות צו הכינוס, בכלל זה שלא שלח הודעות לנושים על הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו, ועל כך שהנושה לא זומן לאסיפת נושיו של החייב.

4. ביום 16.1.2017 דחה המנהל המיוחד את בקשת הנושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, וזאת משום שהנושה יזם את הליך פשיטת הרגל, בא-כוחו נכח במועד מתן צו הכינוס בעניינו של החייב, ולא הראה נימוקים אובייקטיביים אשר מנעו ממנו להגיש את תביעת החוב במועד. על החלטה זו הגיש הנושה ערעור לבית המשפט של פשיטת רגל (פש"ר 58663-01-17), שבו טען כי במתן ארכה להגשת תביעת החוב לא תהיה בחייב או ביתר נושיו, שכן טרם ניתנה הכרעה בתביעת החוב היחידה שהוגשה; ומנגד, דחיית הערעור תגרום לפגיעה קשה בנושה שלזכותו חוב פסוק בסכום של כ-200,000 ₪.

5. ביום 26.1.2017 התקיים דיון בערעור ובבקשה שהגיש הנושה לביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו, וביום 6.4.2017 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי נושא הבקשה שלפנַי.

החלטת בית המשפט המחוזי
6. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש הנושה על החלטת המנהל המיוחד. נקבע, כי הנושה ידע אודות הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב, על המועדים להגשת תביעות החוב נגדו, ולא הצביע על סיבה אובייקטיבית, שבעטיה הגיש את תביעת החוב באיחור. בית המשפט נתן דעתו על הנזק שייגרם לנושה כתוצאה מדחיית בקשתו להארכת המועד להגשת תביעת החוב, וקבע כי התנהלותו הרשלנית הביאה לכך. בנוסף, העתרות לבקשתו תביא לפגיעה בוודאות הליכי פשיטת הרגל ובאינטרס ההסתמכות של החייב אשר יאפשר לו לקבל הפטר. כמו כן קבע בית המשפט, כי יש תועלת בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל, וכי אם יימצא שיש ממש בטענות הנושה, שלפיהן החייב לא המציא צו כינוס לנושיו ויוגשו תביעות חוב על-ידי נושים אחרים, כי אז תיבחן התועלת בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב. על החלטה זו נסובה הבקשה שלפנַי.

עיקרי טענות הצדדים בבקשה
7. המבקש חוזר על טענותיו שנדונו ונדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, ומבקש להדגיש כי הבקשה להארכת מועד הוגשה עוד בטרם הוכרעה תביעת חוב כלשהי נגד החייב. עוד טוען המבקש, כי התנהגות החייב עצמו אשר לא מילא אחר הוראות צו הכינוס מהווה שיקול לקולא, וכי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בניגוד לעמדת הכנ"ר.

8. כלל המשיבים סומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הנושה לביטול הליך פשיטת הרגל נגד החייב, על נימוקיה. אולם באשר להחלטת בית המשפט הדוחה את הערעור שהגיש הנושה על החלטת המנהל המיוחד להאריך את המועד להגשת תביעת החוב, חלוקים המשיבים חלוקים בעמדותיהם.

9. לטענת החייב והמנהל המיוחד, דין הבקשה להידחות. זאת, משום שהמבקש לא הצביע על טעמים המצדיקים את הארכת המועד להגשת תביעת החוב. עוד נטען, כי החייב עומד בתנאי צו הכינוס, נושא בתשלומים העתיים ומגיש דוחות למנהל המיוחד כנדרש. כמו כן, צוין כי צו הכינוס נגד החייב הומצא כדין לידי הנושה ביום 14.4.2016, וביום 18.6.2017 עודכן תיק ההוצאה לפועל בדבר מתן הצו ועוכב ההליך.

10. לטענת הכנ"ר, יש להעתר לבקשת הנושה להאריך את המועד להגשת תביעת החוב. הכנ"ר אינו חולק על כך שהמבקש ידע אודות צו הכינוס במועד שבו ניתן, הגיש את תביעת החוב באיחור ולא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים כשלעצמם להעתר לבקשתו. ברם, לשיטת הכנ"ר, בחינת הבקשה על-פי תכליותיה של הוראת קביעת המועד להגשת תביעת חוב, לפי סעיף 71(ב) לפקודה, מביאה לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להגשת תביעת החוב. זאת, משום שהחייב ידע על החוב שבגינו למעשה הוגש הליך פשיטת הרגל, הסכים למתן צו הכינוס ובמהלך הדיון ביום 21.11.2016 נתן את הסכמתו להארכת מועד להגשת תביעת החוב על-ידי הנושה, עקב חששו כי יבוטל ההליך בעניינו. בנסיבות אלה, סבור הכנ"ר כי נכון למועד הדיון האמור, יום 21.11.2016, לא היתה הסתמכות מצד מי מהצדדים הנוגעים להליך פשיטת הרגל. בנוסף, הליך פשיטת הרגל מתקיים כשנה ולא חלה בו התקדמות ממשית. לאור האמור, סבור הכנ"ר כי בנסיבות העניין הנדון, אין בקבלת הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב כדי לפגוע באינטרסים של יתר הנושים, כמו גם באינטרס ההסתמכות של החייב.

דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שניתנו לה, ושקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פיה, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

12. סעיף 71(ב) לפקודה מורנו כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב נגד חייב תוך ששה חודשים ממועד מתן צו הכינוס
,

וכי

"הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע"

.

אין מדובר בהוראה בעלת משמעות טכנית בלבד, כי אם בהוראה מהותית, אשר בבסיסה מספר תכליות: יעולו וקידומו של הליך הפש"ר באמצעות קביעת תקופה מוגדרת, שבה תעמוד מצבת החובות (הלכאורית) של החייב וזהות נושיו; הגברת הוודאות של הצדדים להליך – החייב, הנאמן והנושים; וקידום האפשרות לסיום הליך פשיטת הרגל הן עבור החייב, הן עבור נושיו. פרשנותה של הוראת הסעיף נדונה בהרחבה על-ידי בית משפט זה ברע"א 9802/08
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק)
(21.8.2012) (להלן:
עניין מלונות רותם
). בפסק הדין נקבע, כי
"מן הראוי לפרש את הדרישה לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד, הקבועה בסעיף 71(ב) לפקודה, באופן מקל יותר מאשר בהוראות חקיקה אחרות"
. עוד נקבע, כי כאשר נושה ידע בפועל על אודות מתן צו הכינוס, כי אז ידרשו נסיבות נדירות כדי להוכיח כי
"לא יכול היה"
להגיש את תביעתו במועד (עניין
מלונות רותם
, פסקה 10). על-פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי-גרימת נזק למי מהצדדים, אי-חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב (רע"א 3141/14
לוי נ' יורשי המנוח ניסים לוי ז"ל
(22.6.2014); רע"א 1883/15
שיבר נ' עיריית תל אביב-יפו
(9.8.2015); רע"א 8855/14
דבריקו נ' עו"ד שלמה הנדל, נאמן לנכסי החייב אפללו שלום
(29.3.2015); ע"א 4798/01
בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הכונס הרשמי
(29.9.2012); והשוו: רע"א 6548/11
citibank n.a. – tel aviv
נ' עו"ד איתן ארז
–
בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייבת סופר
(15.11.2012); רע"א 9181/08
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' נשר נפתלי מנהל המיוחד לנכסי החייב
(29.1.2009)).

13. מן הכלל אל הפרט. תביעת החוב הוגשה על-ידי הנושה באיחור קל, יחסית, כאשר במועד הגשתה הוגשה אך תביעת חוב אחת בסך כספי נמוך, ועד למועד הגשת תגובת המנהל המיוחד, הוגשו שלוש תביעות חוב על סך כולל הנופל עשרות מונים מסכום תביעת החוב שברצון הנושה להגיש. תביעות החוב שהוגשו לא נבדקו עדיין, טרם גובש הסדר נושים ודיבידנד לא חולק. מנגד, החוב לנושה התגבש לאחר מתן פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, וזה החל לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את חובו. פעולותיו העלו חרס ומכאן יזם את הליך פשיטת הרגל נגד החייב. דחיית בקשתו של הנושה להארכת המועד תאיין את יכולתו לגבות את החוב הקיים לכאורה. בנסיבות אלה וביישום אמות המידה בנדון, סבורני, כי אינטרס ההסתמכות של הצדדים בהליך לא נפגע, במיוחד כך לגבי החייב, אשר הסכים בעבר לבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב. דומני שלא יגרם נזק של ממש כתוצאה מקבלת בקשת הנושה. העתרות לבקשה הנושה להארכת המועד להגשת התביעה לא תפגע בקידומו של הליך פשיטת הרגל.

14. משהגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין יש להעתר לבקשת הנושה להאריך את המועד להגשת תביעת החוב, אין עוד מקום לדון בבקשתו החלופית להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל נגד החייב.

15. סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת; והערעור מתקבל באופן חלקי. המועד מוארך ב-15 ימים מהיום. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' בתמוז התשע"ז (27.6.2017).



ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17037020_o02.doc
נד
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב, עו"ד חוסיין מנאע (בכינוס נכסים), כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 27/06/2017)