פסקי דין על major gabremdan | פסקי דין על גיל חיים הררי | פסקי דין על אלכס משוסניק |

45921-11/16 סעש     29/06/2017




סעש 45921-11/16 major gabremdan נ' גיל חיים הררי, אלכס משוסניק








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 45921-11-16


29 יוני 2017
לפני:
כב' הרשמת קארין ליבר-לוין


התובע
:


major gabremdan
ע"י ב"כ: עו"ד נמר



-

הנתבע

ים
:
1

.
גיל חיים הררי
2

.
אלכס משוסניק
ע"י ב"כ: עו"ד שמחיוף

החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו המורה לחברת פלאפון תקשורת בע"מ לתת לתובע את פרטי השיחות (היוצאות והנכנסות) שערך התובע בטלפונים שהיו ברשותו בתקופה הרלוונטית לתביעה ומספרם – 054-2318455, 054-6766970, 054-3807903 למספר 052-8175423 בין התאריכים 1.1.2012 ל- 30.6.2013. (להלן: הבקשה). לטענת התובע, תדפיס פירוט השיחות (להלן: פלט שיחות) נדרש על מנת להוכיח את תקופת העבודה של התובע הרלוונטית לתביעה זו, השנויה במחלוקת.
כמו כן טוען התובע, כי מאחר שהחזיק במנוי מסוג "ביג טוק", אין באפשרותו לבקש מחברת הסלולר פלט שיחות כאמור.


2.
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם הבקשה הוגשה מעמד ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 25.6.2017 ולא בהתאם למועדים שנקבעו לצורך כך בהחלטות בית הדין. יתרה מכך, בין התובע לבין החברת "פאר הדיור בע"מ" בה הנתבעים הם אורגנים, התקיים הליך קודם (סע"ש 26376-02-15) שהסתיים בפשרה
ובמסגרתו ניתן צו שחל על אותם מספרים ועל תקופה חופפת אשר לא העלה דבר וככל שהתובע היה מעוניין למצות הליך זה היה עליו לעשות כן בהליך הקודם. הנתבעים חוזרים וטוענים כי הם נגררים להליך סרק אשר גורם להם הוצאות. עוד טוענים הנתבעים כי ממילא אין בקיום תקשורת בין הצדדים בתקופה המבוקשת בצו בכדי להעיד בהכרח על יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעים.

3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, להלן החלטתי
:
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.
כפי שציין דר' לובוצקי בספרו "סדר הדין במשפט העבודה", העיקרון שנקבע בפסיקה באשר לגילוי מסמכים מטרתו- "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (הוצ' ניצן מהדורת 2016, פרק 11 עמ' 9).

5.
למעשה, יש לבחון מה הזיקה של החומר אותו מבוקש לגלות לסוגיה שלפנינו וכן מה מידת תרומתו של הגילוי לקידום בירור המחלוקת בתיק.

6.




(







סעש בית דין אזורי לעבודה 45921-11/16 major gabremdan נ' גיל חיים הררי, אלכס משוסניק (פורסם ב-ֽ 29/06/2017)