פסקי דין על רו"ח ח. ברדיצ'ב בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת פויטונגר תעשיות בע"מ (בהקפאת הליכים) | פסקי דין על בסטבית חברה לבנין (בכינוס נכסים)ע"י כונסת הנכסים עו"ד ד. לוי-טילר | פסקי דין על תעשיות קרטון ואריזה ס.נ. | פסקי דין על יד החמישה - שירותי כח אדם זמניים | פסקי דין על בנק הפוע |

1739/02 פשר     23/06/2003




פשר 1739/02 רו"ח ח. ברדיצ'ב בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת פויטונגר תעשיות בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' בסטבית חברה לבנין בע"מ (בכינוס נכסים)ע"י כונסת הנכסים עו"ד ד. לוי-טילר, תעשיות קרטון ואריזה ס.נ. בע"מ, יד החמישה - שירותי כח אדם זמניים בע"מ, בנק הפוע




164
בתי המשפט
פשר 001739/02
בשא 7440/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
23/06/03

כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:

רו"ח ח. ברדיצ'ב בתפקידו כמנהל מיוחד
של חברת פויטונגר תעשיות בע"מ (בהקפאת הליכים)

ע"י ב"כ עוה"ד חיים צדוק ושות'

המבקש:
-- נ ג ד --

1. בסטבית חברה לבנין בע"מ (בכינוס נכסים)
ע"י כונסת הנכסים עו"ד ד. לוי-טילר
2. תעשיות קרטון ואריזה ס.נ. בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מ. ישראל
ואח'

3. יד החמישה - שירותי כח אדם זמניים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ג. לוי
4. בנק הפוע
לים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ליפא מ
איר ושות'

5. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עוה"ד קרן פלפל-ברקה

המשיבים:

החלטה

מונחת בפני
בקשתו של הנאמן להסדר הנושים של אפקון תעשיות בע"מ (לשעבר פוייכטוונגר תעשיות בע"מ) (להלן: "הנאמן" ו"החברה", בהתאמה), כי אתיר לו לצרף ראיה נוספת לבקשה שהגיש כנגד חברת ס.נ תעשיות בע"מ (להלן: "המשיבה"), בעניין חילוטה של ערבות בנקאית אוטונומית. הראיה אשר צירופה מתבקש היה שיק בנקאי שקיבלה המשיבה לכאורה מהחברה, שיק אשר לגרסת הנאמן עשוי להוכיח כי המשיבה היתה מעורבת בקנוניה להברחת נכסי החברה. הבקשה הוגשה לאחר תום הדיון, בשלב הגשת הסיכומים.
המשיבה מתנגדת בתוקף לצירוף הראיה, ואילו כונס הנכסים הרשמי מצטרף לעמדת הנאמן, הגשת הסיכומים 'הוקפאה' לפי החלטתי עד להחלטה בענין הראיה הנוספת, ועתה משהוגשו כל תגובות הצדדים הרלוונטיים, להלן החלטתי.

הראיה הנוספת וטענות הנאמן;

1. במהלך הדיון שנערך בפני
, טענה המשיבה כי כחלק בלתי-נפרד מהעסקה, במסגרתה ניתנה הערבות הבנקאית נשוא הבקשה העיקרית, הוסבה לטובת החברה המחאה בסכום העולה על שני מיליון ש"ח, אשר העניקה המשיבה לחברת בסטבית בע"מ (להלן: "בסטבית"). כעת, מבקש הנאמן להוסיף שיק הנושא את אותו סכום עצמו, אשר לגרסתו קיבלה המשיבה כנגד אותה המחאה, וזאת מהחברה עצמה, ואשר בסופו של יום, לטענתו, הופקדה בחשבונו של מנהל המשיבה, מר סידי. לראיה זו, לגרסת הנאמן, חשיבות רבה, באשר לטענתו היא מוכיחה את מעורבות המשיבה בקנוניה לכאורית להברחת כספים מהחברה ומהחברות הקשורות לה. אי לכך, הנאמן וטוען, יש לראיה חשיבות עצומה לעשיית צדק בין הצדדים.

2. לטענת המנהל המיוחד, פעל בשקידה הראויה לאיסוף ראיות, אולם העתק השיק שעל גבו הדפסת החשבון אליו הועברו הכספים (חשבון אשר התגלה כזהה למספר החשבון שמר סידי העיד כי הוא חשבונו הפרטי) לא הועבר אליו אלא ביום 31.3.03, לאחר הדיון.

3. ההלכה הפסוקה אינה שוללת הוספת ראיה אף במקום בו בעל הדין ידע או יכול היה לדעת על הראיה מבעוד מועד. זאת, כאשר חשיבותה לעשיית צדק מכריעה. לעניין זה, מפנה הנאמן לע"א 188/89, פיאד נ' המועצה המקומית כפר דבוריה. מכאן, שקל וחומר שאין לשלול את הראיה הנוספת מהנאמן, אשר פעל כדין ולא יכול היה לדעת על הראיה טרם המועד הנקוב בתגובתו.
טיעוני המשיבה;

4. לא היה מקום כי הנאמן יצרף לבקשה את הראיה עצמה, וזאת בטרם אישר בית המשפט את הגשתה. בכך, ניסה להשפיע שלא כדין על הערכאה השיפוטית, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו על הסף.

5. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, וזאת למרות שהיא רוויה בעובדות.

6. צילום פניו של השיק צורף לתגובת המבקש כבר ביום 9.1.03, ואין כל הסבר הכיצד לא היה גב השיק בידיו.

7. על הנאמן היה להסביר, מדוע לא יכול היה לקבל את צילום גב השיק קודם לכן ואת המאמצים שעשה כדי לקבל את הצילום מבעוד מועד. לו היה מגיש תצהיר, היתה בידי המשיבה זכות לחוקרו על התצהיר, וכן להביא ראיות משלה.

8. יש מקום לסבור, כל עוד לא הוכח אחרת, כי הראיה היתה בידי המבקש זה מכבר, אולם רק לאחר ישיבת ההוכחות מצא שיש לו צורך בה. זהו מקצה שיפורים פסול שאין להשלים עמו.

9. בראיה הנוספת שהגיש המבקש אין כל תרומה משמעותית לגילוי האמת, ולכן האמור בהלכת פיאד איננו רלוונטי לענייננו.

10. אם תתקבל הבקשה, תעמוד המשיבה על חקירת המבקש ועל זכותה להביא ראיות להפרכת טענותיו.

תגובת הנאמן לטיעוני המשיבה;

11. המשיבה מתעלמת מהעובדה כי עסקינן בבקשה שהוגשה על-ידי בעל תפקיד, הפטור מהגשת תצהיר ומחקירה עליו. מאידך גיסא, דווקא המשיבה היא שנמנעה מהגשת תצהיר, חרף העובדה כי נעזרה בטענות עובדתיות.

12. אין כל פסול בצירוף הראיה; חזקה על בית המשפט כי אם יחליט שלא לצרף את הראיה, יתעלם ממנה.

13. החברה נהגה לשמור צילומים של שיקים בנקאיים מסוג הראיה נשוא הבקשה, אלא שהחתימות על גב השיק, המעידות על יעודו, נרשמו על גב השיק רק בדיעבד, עם ההפקדה בחשבון המוטב בפועל.

14. הנאמן פנה לבנק במועד להעברת העתקי השיקים, אולם ההעתק בשלמותו הועבר לנאמן רק ביום 31.3.03. טענת המשיבה כי יתכן והראיה היתה בידי הנאמן קודם לכן דינה להדחות; מדוע יבחר הנאמן שלא לצרף ראיה כה מהותית, קל וחומר להסתירה?

15. טענת המשיבה כי הראיה אינה תורמת דבר הינה חסרת נימוקים, קנטרנית ואינה מגובה אף לא בתצהיר.

תגובת הכונס הרשמי;

16. ככלל, ניהול הליכים תקין מחייב על שמירת הכללים בדבר מועד הגשת ראיות. אולם עקרון זה נסוג, אם נוכח בית המשפט כי הגשת ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת. זאת, באשר סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה, ולא מטרה בפני
עצמה.

17. כלל זה חל ביתר שאת משעסקינן בבעל תפקיד מטעם בית המשפט, שאינו יודע את העובדות, בדרך-כלל, מידיעה אישית, ודרוש לו זמן כדי לבררן, דבר הכרוך בקשיים ניכרים. כמו כן, חזקה על בעל תפקיד כי יפעל במלוא האחריות הראויה ויחשוף בפני
בית המשפט את מלוא החומר שבידיו לצורך הדיון.

18. בנסיבות המקרה, יש לקבל את עמדת הנאמן, אל נימוקיה מצטרף גם הכונס הרשמי.

עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי;

19. בחנתי את טענות הסף של המשיבה ומצאתי כי אין בהן ממש; ראשית יוער, כי המשיבה בחרה, באופן תמוה למדי, להתעלם מן ההלכה הידועה והמבוססת לפיה בעל תפקיד מטעם בית המשפט איננו נדרש לתמוך את טיעוניו בתצהיר. חזקה היא, כי בעל תפקיד מטעם בית המשפט (אשר אינו מייצג את עניינו האישי, אלא הינו 'זרועו הארוכה' של בית המשפט עצמו) דובר אמת, לפי מיטב הבנתו המקצועית; רק כאשר מעלה הצד שכנגד חשדות מבוססים לכאורה לעניין אמינותו האישית של הנאמן, יהיה מקום לדון בנטילת היתרון הדיוני שהעניק הדין לבעל התפקיד, ולחייבו במתן תצהיר ובחקירה עליו.
אלא, שתשתית לכאורית אשר כזו לא הונחה בפני
; כל אשר בפני
המשיבה הינן טענות וספקולציות בעלמא, "שמא הנאמן אינו אומר אמת", בלא בדל של ראיה, ולו ראיה לכאורה, אשר תביא לפקפוק באמינותו של הנאמן. בכך אין די כדי לסטות מהכלל המבוסס בדבר אי חיוב בהגשת תצהיר.

זאת ואף זאת; הראיה שבמחלוקת אינה ראיה מתחום 'ידיעתו האישית' של הנאמן, אלא ראיה חיצונית וחפצית המדברת בעד עצמה. האמור בסעיפים 9 ואילך לבקשת הנאמן אינו טיעון עובדתי, אלא הסקת מסקנות מעצם קיומה של הראיה as is, ומהצלבת מידע זה עם דברים שאמר מר סידי בחקירתו. אי לכך, דומה שהעמידה הלקונית על חקירת הנאמן על פרטים אשר אינם נוגעים לראיה עצמה, מעלה אבק ריחה של קנטרנות בעלמא, דבר אשר מוטב להמנע ממנו.

20. באופן דומה, לא מצאתי טעם בטענת הסף של המשיבה, כי דין הבקשה להדחות על הסף מעצם העובדה כי הנאמן צרף את הראיה לבקשה בטרם נתקבלה. אין חולק, כי השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא דן האם לקבל ראיה נוספת, הינו חשיבותה של הראיה לגילוי האמת ועשיית הצדק. לשם כך, אך ברור הוא כי על בית המשפט להתרשם מן הראיה, כדי שיוכל ליתן החלטתו. בנסיבות המקרה, אין עסקינן בבקשה לצרף תצהיר ארוך ומפורט של עד נוסף, או עיון בחוזה מורכב, אשר ניתן לתארו ראשית באופן כללי ולקוני, אלא בראיה חפצית פשוטה, אשר אין הבדל רב (בשלב זה), בין צירוף תצלומה לבין ציון מילולי גרידא לגבי טיבה. כך או כך, עסקינן בשיק אשר הוצא לכאורה מטעם החברה לטובת מר סידי. אי לכך, לא היה כל טעם להתפס למעשה זה של הנאמן, קל וחומר שלא כטענת סף המיועדת לגדור את בית המשפט מלהגיע לדיון לגופו של עניין. מכל האמור לעיל עולה, כי אף דינה של טענה זו להדחות. מעבר לדרוש יאמר כי צודק הנאמן אף בטענתו כי אם, בסופו של יום, היה דין הבקשה להדחות, הרי לא היה הבדל רב בין ראיה שצורפה כפי שצורפה במקרה דנן לבין ראיה שהוגשה במהלך הדיון, אך הוחלט לגביה כי אין היא קבילה. בשני המקרים, היה בית המשפט מתעלם מהראיה בהכרעתו, והמשיבה לא היתה ניזוקה.

21. טוען הנאמן, כי חרף העובדה כי עשה מאמצים סבירים לגלות את הראיות, לא מסר לו הבנק את הראיה אלא לאחר הדיון; לעניין זה, ולעניין מידת הסבירות שבהתנהגות הנאמן בכלל יוער, כי עסקינן בפקיד בית משפט, בעל דין מנוסה אשר עסק במספר לא קטן של תיקי חדלות פרעון מורכבים; נוכח חשיבותה הלכאורית של ראיה זו (קל וחומר, כפי שהוא עצמו טוען לה), חזקה היא כי היה ממהר להציגה לבית המשפט אם היתה בידיו ערב הדיון. זאת ועוד; אף אם היה מוכח בפני
(ואין הדבר כך) כי הנאמן התרשל ולא הציג את הראיה בדיון, אף שיכול היה לעשות כן אילו פעל ביתר חריצות ושקידה, לא היה בכך, לכשעצמו, כדי לסתום את הגולל על הבקשה. זאת, אם וכאשר היה מוכח בפני
, כי ערכה של הראיה לבירור האמת הינו מכריע. כזאת נאמר במפורש בהלכת פיאד שהוזכרה קודם לכן, דבר ההולם היטב את ההלכה הפסוקה המודרנית, המסתייגת מפורמליזם ריק מתוכן, ורואה בפרוצדורה אמצעי להגשמת המטרה, ולא מטרה בפני
עצמה.

דברים אלו נקבעו בידי בית המשפט העליון לעניינו של בעל דין "רגיל", אשר יודע את רוב העובדות מידיעה אישית, ואינו משרת אלא את עניינו הפרטי וטובתו האישית; מכח קל וחומר, יפה הלכה זו לעניינו של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אשר אינו מייצג את עניינו שלו, אלא את עניינם של כלל ציבור נושי החברה. עובדה זו, לא זאת בלבד שהיא יוצרת חזקה (ניתנת לסתירה) בדבר אמינותו, אלא שהיא מביאה את בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר, ולהזהיר עצמו הזהר היטב קודם שהוא פוגע בציבור הנושים בשל טעות דיונית של בעל התפקיד.
זאת ועוד; טען הכנ"ר, ובצדק, כי בניגוד לבעל דין רגיל, אין לנאמן ידיעה אישית על העובדות כפי שהתרחשו ערב מינויו. דבר זה נכון מכח קל וחומר בנסיבות הקפאת ההליכים של קבוצת החברות הקשורות בפוייכטוונגר תעשיות בע"מ, אשר היוותה את אחד מתיקי חדלות הפרעון המורכבים במיוחד שעמדו בפני
בית המשפט. לא זאת אלא אף זאת; בתיק זה, נאלצו בעלי התפקיד להתמודד עם מערכת מורכבת ומסובכת של פעולות שלא כדין מצד בעלי עניין לשעבר בחברות, אשר חלקם עשו ככל יכולתם כדי להסתיר את האמת ולהקשות על הנאמן (ובעקיפין עקב זאת גם על בית המשפט) לראות את העובדות כהווייתן. אף מטעם זה, אך ראוי הוא, כי בית המשפט ינקוט גישה "סלחנית" כלפי בעלי התפקיד, מעבר לנורמה הרגילה האמורה בהלכת פיאד. המסקנה היא, כי לא זאת בלבד כי נסיבות המקרה אינן מוכיחות התרשלות של הנאמן, הרי שבלא לקבוע מסמרות בעניין, אף אם היה הנאמן יכול לדעת על הראיה מבעוד מועד, לא היה בכך, לכשעצמו, כדי לסתום את הגולל על הבקשה.

22. מן הדין לגשת עתה אל השאלה המרכזית הדורשת עיון, והיא מידת חשיבותה של הראיה לעשיית צדק וגילוי האמת; טוענת המשיבה, בלא כל נימוק ענייני (!), כי אין בראיה זו כל תרומה לעשיית צדק, ואי לכך, מסיקה היא כמובן מאליו, כי מתשובתה הלקונית נובע בהכרח כי אין הלכות בית המשפט העליון בעניין פיאד ובפסקי דין דומים אחרים רלוונטיות כלל ועיקר (כך!) להכרעת הבקשה.

טוב היה לטענה זו אלמלא נטענה כלל ועיקר, באשר היא מנוגדת לכל מושכלה בסיסית של סדרי דין; אין עסקינן אלא בהכחשה גורפת ולקונית, העומדת בניגוד לכללי סדר הדין האזרחי, ואין לה כל משקל. הראיה אשר בפני
הינה שיק בנקאי, המוכיח לכאורה כי סמוך לעת בה קיבלה החברה המחאה מהמשיבה, מיהרה והחזירה המחאה על סכום זהה אשר הגיעה לכאורה לכיסו של מר סידי. אין צורך להכביר מילים על כך כי דבר זה עשוי לשמוט את הבסיס מתחת לחלק נכבד מהגנתה של המשיבה, ואף לפגוע פגיעה באמינות עדותו של מר סידי. זאת ועוד; אין עסקינן בראיה מסוג עדות, לגביה עולה שאלה חריפה של אמינות - עסקינן בהמחאה, פריט אובייקטיבי המדבר לכאורה בעד עצמו.

23. מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בעובדת מפתח, אשר חשיבותה לבירור האמת מכרעת; לאור המסקנה החד-משמעית בעניין זה, ולאור שאר הנימוקים אשר הועלו קודם לכן, אין ספק כי דין הפרוצדורה להגמיש עצמה, ודין הראיה להתקבל כראיה קבילה. זאת, כחלק בלתי נפרד מההלכה המבוססת והראויה אשר צוטטה קודם לכן, אשר מציבה את בירור האמת ועשיית הצדק במקום ראשון במעלה, ורואה תוצאה לפיה בעל דין אשר אין הצדק עמו זוכה לחמוק בלא פגע בשל טעות טכנית או עקרון דיוני כתוצאה בלתי רצויה, אשר יש להמנע ממנה במידת האפשר.

אין בכל זאת, כדי לקבוע דבר, לעת-עתה, לעניין צדקתה או העדר צדקתה של המשיבה בבקשה העיקרית; העובדה כי הראיה נמצאה כקבילה, אין בה עדיין כדי לקבוע את משקלה. טרם יקבע זה, ותגיע העת להכרעת הבקשה העיקרית, מן הראוי כי ינתן למשיבה יומה כדי להתגונן מפני הראיה דנן.
אלא שמכאן ועד למתן היתר למשיבה לפתוח מחדש את כל החזית ולהביא כל ראיה שתרצה בה בלא הגבלה, רב הדרך. כפי שהערתי קודם לכן, אין עסקינן בעד חדש אשר ראוי לחוקרו, אלא בראיה חפצית, אשר ספק גדול אם עצם קיומה ונכונות האמור בה (להבדיל מהמסקנות המשפטיות הנובעות מכך) יכולים להיות שנויות במחלוקת.
אי לכך, דומה כי הדרך הנכונה להילך בה היא ליתן בידי המשיבה זכות להגיש, בתוך 7 ימים מהיום, תגובה אשר לא תעלה על שלושה עמודים ברווח כפול עם שוליים, ובה תהיה רשאית לפרט תשובותיה וטענותיה בעניין השיק דנן והמסקנות אשר נובעות ממנו לטענת הנאמן - ו ב ע נ י י נ י ם א ל ו ב ל ב ד. לאחר מכן, אחליט האם דרושים הליכים נוספים, או שמא הגיעה העת ליתן לראיה את משקלה הסופי, ולהכריע בבקשה המרכזית.
תגובת המשיבה תגובה בתצהיר. טוב תעשה המשיבה אם תמנע, בפעם זו, מהכחשות לקוניות וגורפות העומדות בניגוד לסדרי הדין, ותפרט בבהירות את גרסתה העובדתית ואת יריעת המחלוקת הנוגעת לשיק (אם קיימת כזו), וזאת בכדי שניתן יהיה ליעל את הדיון ולהביאו לסיומו.

25. לאור כל האמור לעיל ובכפוף לו, דין הבקשה להתקבל.
לענין הוצאות בקשה זו אתן דעתי בעת פסיקת ההוצאות בהחלטה העיקרית.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום, שעה 13:00.

בלשכתי, היום ד' בסיון, תשס"ג (4 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.
אלשיך ורדה
, שופטת








פשר בית משפט מחוזי 1739/02 רו"ח ח. ברדיצ'ב בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת פויטונגר תעשיות בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' בסטבית חברה לבנין בע"מ (בכינוס נכסים)ע"י כונסת הנכסים עו"ד ד. לוי-טילר, תעשיות קרטון ואריזה ס.נ. בע"מ, יד החמישה - שירותי כח אדם זמניים בע"מ, בנק הפוע (פורסם ב-ֽ 23/06/2003)