פסקי דין על יעקב בן עמי | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח בע"מ

56394-01/17 קג     05/07/2017




קג 56394-01/17 יעקב בן עמי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ק"ג 56394-01-17


05 יולי 2017
לפני:
כב' השופט תומר סילורה


התובע
:

יעקב בן עמי
ע"י ב"כ: עו"ד לימור סלמן



-

הנתבע

ת
:

מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד רועי זייפר

החלטה

1.
בפני
י בקשות מטעם הצדדים. במסגרת החלטה זו אדון במכלול הבקשות במקשה אחת.
ההליך העיקרי
2.
התובע, יליד 1962, היה במועדים הרלבנטיים לתביעה טכנאי אלקטרוניקה בחברת תדיראן. הנתבעת (להלן: "מגדל") היא חברה לביטוח בע"מ שביטחה את התובע בפוליסת מנהלים ועובדים שכירים שמספרה 400855902 (להלן: "הפוליסה"). השכר המבוטח בפוליסה הוא 7,000 ₪ ברוטו נומינאלי.
3.
לטענת התובע, בעת עשיית הפוליסה הובטח לו כיסוי במקרה של אבדן כושר עבודה עיסוקי מלא ואף חלקי.
4.
בשנת 2009 איבד התובע את כושר עבודתו לחלוטין ולצמיתות ופנה למגדל לקבלת תגמולי אבדן כושר עבודה. מגדל אכם שילמה את תגמולי הביטוח עד ליום 30.4.15, אז חדלה ללא כל שינוי בנסיבות.
5.
לטענת התובע, מגדל חייבת בתשלומי תגמולי ביטוח מכוח היותה המבטחת ומכוח התחייבויותיה על פי הפוליסה ו/או על פי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ו/או על פי כל דין.
6.
לטענת מגדל אין מדובר באבדן כושר עבודה בהתאם לתנאי הפוליסה וכי ממילא הפוליסה סולקה. התובע מסר למגדל עובדות כוזבות ו/או העלים ממנה עובדות בנוגע למקרה הביטוח ו/או בנוגע לחבות הנתבעת, כל זאת בכוונת מרמה.

זאת ועוד, התובע נמנע מלצרף חוות דעת רפואית להוכחת מקרה הביטוח הנטען והמוכחש ולכן מנוע מלהוכיח טענות שברפואה והתביעה נעדרת עילה.
בקשת הנתבעת להורות לתובע להתייצב לבדיקת מומחה מטעם מגדל
7.
בחודש אפריל 2015 נבדק התובע על ידי מומחים מטעם מגדל לשם בחינת כושרו לעבודה ונמצא כי אינו מצוי באבדן כושר כהגדרתו בפוליסה נשוא התביעה. יתר על כן, ממצאים נוספים שברשות מגדל מעלים כי התובע לא מצוי באבדן כושר.

מגדל פנתה לב"כ התובע והודיעה לו שתואמה לתובע בדיקת מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם מגדל לבחינת מצבו הרפואי. ב"כ התובע הודיעה כי היא מסרבת לבדיקתו על ידי מומחים מטעם מגדל שכן כבר נבדק בעבר.
8.
לטענת מגדל, היא זכאית לבדוק את התובע על ידי מומחים מטעמה הן מכח תנאי הפוליסה והן מכח הדין, ודאי כאשר מדובר בעילת תביעה מתחדשת, אז חברת הביטוח יכולה לבדוק את מצבו הרפואי של התובע מדי חודש בחודשו:

וכך בסעיף 10 לפוליסה:
"רשאית לבקש את בר הביטוח לעבור בדיקות רפואיות אצל רופאים מטעמה ועל חשבונה, ועל בר הביטוח לעמוד בבדיקות אלה ולהמציא לחברה מסמכים רפואיים כבקשתה".

9.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, מגדל בדקה אותו ושילמה לו משך 6 שנים וברשותה ייעוצים פנימיים וחוות דעת שאינם ברשותו והוא ממתין לקבלתם. מגדל דחתה את התובע בטענה כי הוא רמאי על בסיס דו"חות שהיא מסרבת לחשוף ואין לאפשר לה להעמיד התובע לבדיקה מטעמה טרם חשיפת הדו"חות.

התובע מפנה לת"א 34710-10-15 שלום שוורצמן - הפניקס חברה לביטוח, 3.4.16 (להלן: "עניין שוורצמן"), שם נפסק כי הזכות למקצה שיפורים על ידי הגשת חוות דעת באותו תחום
בו נבדק התובע בעבר אינה קנויה לא לתובע ולא לחברת הביטוח.
10.
בתשובה, טוענת מגדל כי על אף שלדעתה עיון בחוות הדעת לא יעלה או יוריד ביחס לבדיקת התובע כעת, התובע קיבל את חוות הדעת הרפואיות על בסיסן נדחתה תביעתו. בחוות דעת אלה נקבע, בין היתר, כי הינו כשיר לעסוק בתפקידים ניהוליים כפי שעסק בעבר בהיקף של 6 שעות ביום למשך שנה. אין כל קשר בין המועד בו יושלם העיון במסמכים לבין התייצבות התובע לבדיקת מומחה מטעם מגדל.
בעניין שוורצמן אליו הפנה התובע נקבע כי על אף שהזכות למקצה שיפורים אינה קנויה, דווקא בתביעות שעניינן אובדן כושר עבודה, אשר העילה מתחדשת, יש לבדוק מה המצב העדכני מבחינת הכושר התעסוקתי.
"
כאשר טוענים שהתובע כבר נבדק, יש לבדוק גם האם המסקנות התיימרו להיות לצמיתות או מסקנות זמניות, שתוקפן לתקופה מסוימת ואח"כ יש לשוב ולבדוק. יכול למשל שהנתבעת אכן מנועה לשלוח התובע לבדיקה נוספת בתחום בו כבר חיווה עמדתו מומחה מטעמה
על מצבו של התובע , כמצב צמית ולא זמני. מאידך אם מדובר במסקנות המסייגות עצמן כמסקנות זמניות לתקופה, זכאית הנתבעת לשוב ולבדוק".


11.
בהתאם לאמור, אבחן את מסקנות חוות הדעת של מומחי הנתבעת.
א.
ד"ר אורי זק"ש, מומחה לרפואת עיניים, בחוות דעתו מיום 7.4.15, מצא שעל התובע להשתמש ברטייה על מנת שלא לראות כפול, אך שימוש זה יוביל גם לכך שלא תהיה ראיית עומק. אי לכך, קובע ד"ר זק"ש שהתובע לא יוכל לבצע את עיסוקו כטכנאי אלקטרוניקה, אך יוכל לעסוק בעבודות אחרות וכי ניתוח עשוי לתקן חלקית את המצב, אך אין ביטחון בהצלחה מלאה.

כאמור בחוות דעת זו, מצב עיניו של התובע יכול להשתנות באמצעות ניתוח, אך אין בידיו כל ראיות כי ניתוח כזה אכן בוצע. ד"ר זק"ש אינו מגביל את התקופה בה לדעתו לא יוכל התובע לבצע את עיסוקו כטכנאי אלקטרוניקה, אך אינו מגדיר אובדן כושר וטוען כי התובע יוכל לעסוק בעבודות אחרות. לדעתי, המסקנות שלעיל לא הוגבלו בזמן והן נושאות אופי צמית לעמדת נותן חוות הדעת. לכן, איני מחייב את התובע לשוב ולהיבדק אצל רופא עיניים.
ב.
ד"ר מונל רורליך, מומחה לרפואה תעסוקתית, בחוות דעתו מיום 12.4.15, קבע כי להערכתו התובע לא כשיר לעיסוקו כטכנאי אלקטרוניקה או לעבודה הדורשת ראיה טובה, ראיית עומק או אימוץ ראייה ממושך, אך כשיר לעבוד בתפקידים ניהוליים כגון מנהל מפעל, כפי שעבד בעבר, בהיקף של 6 שעות יומיות, כל זאת לתקופה של שנה מבדיקתו.
כאמור בחוות דעת זו, תוקף מסקנותיו של ד"ר רורליך הוגבל למשך שנה, קרי עד 4/16 (כולל). לפיכך, זכאית לטעמי מגדל להעמיד התובע לבדיקה נוספת בתחום זה. ככל שלא יסכים התובע לשוב ולהיבדק אצל מומחה תעסוקתי מטעם מגדל, לא ייזקק ביהמ"ש להוכחת ענין שברפואה מטעמו.

בקשת התובע לגילוי דו"חות החקירה במלואם
12.
כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 18.5.17 מגדל מבססת הגנתה על היות התובע רמאי ועל כן מצאה לנכון לשלול ממנו תגמולי ביטוח. במועד הדיון נמנעה מגדל מלחשוף את דו"חות החקירה שברשותה ולמעשה אף הביעה את סירובה הנחרץ. טענתה כי דו"ח החקירה חסוי דינה להידחות מכל וכל. לכל הפחות, יש להעביר את דו"חות החקירה לעיון בית הדין.
13.
לטענת מגדל עסקינן בניסיון חמור לקבלת דבר במרמה. במסגרת חקירות אחר התובע, התחוור למגדל כי המצג שהציג רחוק מלשקף את מצבו האמיתי. ממצאים אלה הועברו לעיון הרופאים מטעם מגדל שהביעו דעתם כי התובע כשיר מבחינה רפואית לעבודתו ולכל עיסוק סביר אחר בהתאם לניסיונו, השכלתו והכשרתו. בהתאם, דחתה מגדל את תביעתו לגמלת אבדן כושר עבודה.

לטענת מגדל היא רשאית לעכב את חשיפת דו"ח החקירה מטעמה עד לתום פרשת התביעה, שכן חשיפת הדו"ח קודם לכך תביא לכך שהתובע ישבש ויטרפד את בירור האמת. מגדל מציעה לקבוע ישיבה מקדמית במסגרתה יציג ב"כ לעיני בית הדין בלבד את דו"חות החקירה שבידה.
14.
הלכה פסוקה ומושרשת היא שדרך המלך בכל הקשור לגילוי מסמכים הינה מתן צו לעיון הדדי במסמכים, אשר יש לבצעו במסגרת ההליך המקדמי בתיק. בהתאם להלכה, ניתן לדחות את העיון במסמכים במקרים חריגים בהם קיים סיכון שעיון מוקדם עשוי להביא לשיבוש ראיות ולא יסייע לחשיפת האמת.
15.
בעניין שמעון סויסה נקבעה ההלכה בעניין סטייה מהכלל של גילוי מסמכים. כבוד השופט לוין סיכם וניסח את ההלכה בנושא זה באופן הבא:
"(א)
חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";
(ב)
רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;
(ג)
בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד)
במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;
(ה)
החלטת בית-המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול-דעתו, ובית-המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים" (רע"א 4249/98 סוויסה - הכשרת היישוב, פ"ד נה(1), 515, להלן: "עניין סוויסה")).

16.
עניין דחיית העיון במסמכים לשלב מאוחר יותר נתון אפוא לשיקול דעת בית הדין והשאלה אימתי יעשה כן, הינה תלויית נסיבות התיק וסוג העניין העומד על הפרק. לבית הדין מוקנה שיקול דעת לסטות מכלל המשחק ב"קלפים פתוחים" כל אימת שיהיה בכך כדי להביא לחשיפת האמת, כאשר הפסיקה הכירה בכך שהפתעתו של בעל הדין שכנגד הינה אינטרס לגיטימי במסגרת השאיפה למימוש תכליתו של המשפט, המבקש בראש ובראשונה לחקור ולהביא לידי גילוי האמת (בר"ע 681/06 אחים רויכמן שומרון תשתיות 1993 בע"מ נ' מפעל בטון המשולש בע"מ, 12.11.06).
17.
בעניין סויסה מציג בית המשפט העליון מספר פסקי דין מחוזיים בהם הוחלט לעכב את העיון בקלטות המתעדות את התובע עצמו וזאת עד לאחר שימסור עדותו, במטרה שלא לפגוע ביעילות החקירה הנגדית, למנוע האפשרות מהתובע לתאם גרסתו עם הנצפה בקלטות וחומר החקירה ולחייבו למעשה למסור גרסתו כהווייתה, ורק לאחר מכן לעמוד על אמינותה באמצעות החומר שיוצג. לאחר סקירת הדין הבינלאומי קובע השופט דאז ש. לוין:

"נראה הדבר שהפרקטיקה בבתי-המשפט הישראליים, שלא כדוגמת בתי-המשפט האנגליים, היא לתת משקל לגישה שלעתים עיכוב הגשת הראיה שבמחלוקת עשוי לשרת את מטרת גילוי האמת יותר מאשר הגישה ההפוכה...".

בית המשפט העליון אינו מסתייג מגישה זו וקובע (אם כי ביחס לתביעות לפיצוי בגין תאונות דרכים) כי חריגה מן הכלל של גילוי ועיון במסמכים בשלבים המוקדמים תתאפשר כאשר בית המשפט:
"...סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת".



18.


במקרה דנן
הסוגיה בפני
נו הינה האם קיים סיכון שכתוצאה מהעיון המוקדם התובע עלול לשבש ראיות או לפגוע בחשיפת האמת.

הנימוקים עליהם מבססת הנתבעת את בקשתה לגילוי מאוחר של דוחות החקירה הינם בעיקרם החשש שהתובע ישנה את גרסתו בהתאם לתוכן הדוחות והחשש מפני שיבוש הליכי משפט. ברע"א 5266/10

פלוני - מרכז רפואי פלוני
, 15.8.2010 נפסק:

"הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל".


לפיכך, נראה כי אין די בנימוק זה שהעלתה הנתבעת כדי להצדיק דחייה בהצגת הדוחות.
19.
שיקול נוסף שיש לשקול במסגרת הבחינה האם יש מקום לדחות את מועד העיון הוא מידת פירוט גרסתו של הצד שאין בידו את הראייה שעיונה מתבקש, התובע בעניין דנן. ככל שגרסת התובע כללית ולקונית, בלא פירוט עובדתי מינימאלי, כך יטה בית הדין לסטות מהכלל, יחיל את החריג ויאפשר עיון מאוחר (בש"א 386/02

בנק אינווסטיק כללי בע"מ

נ'

tonedoor ltd
, 4.4.02; ת"א 8368-11-09
גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ נ' איתן שיבט
, 4.11.2010).

בענייננו, לא ניתן לומר שגרסת התובע לעניינים השנויים במחלוקת כפי שהיא עולה מכתב התביעה היא גרסה לקונית וחסרת פירוט מינימאלי, כך שממילא החשש מפני שינוי גרסה או הצגת ראיות אחרות קטן.

מן העבר השני, בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית תהומית ביחס למצבו הרפואי של התובע. התובע יודע מהו מצבו הרפואי האמיתי ולכן עיון מאוחר בחומר חקירה שמחזיקה מגדל בידיה לא יפגע ביכולתו לנהל ההליך, שכן יש לו ידיעה מלאה אודות השיחה. בנוסף, נוכח הפער המהותי בין הגרסאות, קיימת חשיבות מרכזית לאמינות ומהימנות הצדדים ועדותם.
20.
חששה של מגדל שגרסת התובע תושפע מחומר החקירה ובכך ינטל ממנה עוקצה הוא חשש שאינו בעלמא. כמו כן, אין בחומר החקירה לעלות או להוריד מבחינת התובע לצורך הצגת גרסתו.



21.
אשר על כן ועל מנת לקיים איזון ראוי שיגשים את תכלית ההלכה המשפטית שנקבעה בעניין עיון וגילוי המסמכים מחד ואת החריג לכך מאידך - אני קובע שמגדל תצרף את חומר החקירה לתצהיר העדות הראשית מטעמה, שממילא בהתאם לסדר הבאת הראיות מוגש לאחר תצהיר עדותו הראשית של התובע, כאשר לתובע תהיה זכות להגיש תצהיר משלים (ככל שיבקש לאחר מכן להתייחס לאשר עולה מאותו חומר חקירה). אני סבור שבכך יש איזון בין זכויות הצדדים.
בקשה התובע להורות על מחיקת כתבי טענות הנתבעת
22.
התובע מבקש כי בית הדין יעשה שימוש בסמכותו ויורה על מחיקת כתבי הטענות של מגדל בשל הפרת הצו לגילוי ועיון במסמכים, לרבות מלוא הייעוצים הרפואיים.
23.
לטענת מגדל ביום 28.5.17 שלח לה התובע תצהיר גילוי מסמכים שאינו כולל אפילו את המסמכים שצורפו לכתב התביעה ועד ליום זה לא המציא את המסמכים המפורטים בו. בכל מקרה, הבקשה הוגשה יומיים בלבד לאחר חלוף המועד הנקוב ומבלי שהתובע פנה קודם לכן למגדל בעניין זה ומחיקת כתב טענות היא סנקציה קשה שיש לנקוט בה במקרים חריגים בלבד.

עוד, מבקשת מגדל להאריך את המועד לביצוע גילוי ועיון עד ליום 15.7.17.
24.
משאנו מצויים במסגרת ההליכים המקדמיים והליך הגילוי והעיון טרם הושלם על ידי שני הצדדים - אין מקום להורות על מחיקת כתבי הטענות מטעם מגדל.
סוף דבר:
25.

בקשת מגדל להורות לתובע להתייצב לבדיקת רופא מטעמה - מתקבלת באשר לבדיקת רופא תעסוקתי.
26.

בקשת מגדל להורות על גילוי מאוחר של חומר החקירה אודות התובע - מתקבלת.
27.

בקשת התובע להורות על מחיקת כתבי הטענות בשל אי השלמת צו גילוי ועיון במסמכים - נדחית.
28.

במצב דברים זה ולפנים משורת הדין - אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ז,
(
05 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.























קג בית דין אזורי לעבודה 56394-01/17 יעקב בן עמי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/07/2017)