פסקי דין על דניאל מגן | פסקי דין על אוליצקי כריה (1990) | פסקי דין על אופק א אחזקות 2005 בעמ | פסקי דין על אליהו אלתר ואח' |

36604-02/10 תצ     12/07/2017




תצ 36604-02/10 דניאל מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ, אופק א אחזקות 2005 בעמ, אליהו אלתר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


12 יולי 2017
ת"צ 36604-02-10
מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ
ואח'
לפני


כב' השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן

המבקש:
דניאל מגן

ע"י ב"כ עו"ד יואל פרייליך

נגד

המשיבים:
1. אוליצקי כריה (1990) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גל הררי
2. אופק א אחזקות 2005 בעמ
3. אליהו אלתר
4. אבירם עמית
ע"י ב"כ עו"ד דן בן-נר

החלטה
לפניי בקשה שנייה להחליף את התובע המייצג, מר דניאל מגן
, שנפסל על ידי בהחלטתי מיום
21.12.05 בשל עברו הפלילי, בתובע מייצג חלופי מר יוסף זינגר.

על רקע הדברים עמדתי בהרחבה בהחלטתי הקודמת בבקשת עורכי הדין המייצגים להחליף את התובע המייצג בעמותת "הצלחה". עם זאת, למען שלמות התמונה אחזור על הדברים גם כאן.

1. רקע הדברים וההליך עד כאן
בתובענה שלפניי נתבע סעד ההערכה בגין הצעת רכש מלאה שהציעה חברת אוליצקי כרייה בע"מ במטרה להפוך לחברה פרטית. התובע ומי שביקש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית היה דניאל מגן
, שטען כי המחיר ששולם בגין המניות במסגרת הצעת רכש לא היה מחיר הוגן.

בהחלטתי מיום 12.12.15, קיבלתי את הבקשה ואישרתי את ניהול התובענה כתובענה ייצוגית (להלן: החלטת האישור). עם זאת, בשל עברו הפלילי של המבקש בעבירות על חוק ניירות ערך, קבעתי באותה החלטה כי אין זה ראוי כי ישמש תובע ייצוגי.

על כן אישרתי לעורכי הדין שהגישו את התובענה והבקשה בשמו של אותו מגן (עורכי הדין גיא גיסין, יואל פרייליך ואמיר פז, להלן: עורכי הדין), לייצג את הקבוצה בשלב הביניים, תוך שאני מאפשרת להם לנסות ולאתר תובע ייצוגי חלופי מכוח סעיף 8(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

הצדדים היו חלוקים על פרשנות אותה החלטה ובהמשך אליה, החלו טענות הדדיות בנוגע ליישום האמור בה.

ביום 20.1.16 הגישו הנתבעים (על פי הודעתם מיום 2.2.16) בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתי בבקשת האישור (הצדדים יכונו להלן: עורכי הדין מזה, והנתבעים מזה, על אף שמדובר בשלב הבקשה, וזאת למען הבהירות.

במקביל המשיכו הצדדים בטענות הדדיות בדבר ביצוע האמור בהחלטת האישור לעניין החלפת תובע ייצוגי. בין הצדדים הוחלפו בקשות רבות בעניין זה, שאין זה המקום לפרטן בשנית.

ביום 14.3.16 הבהירו עורכי הדין, במסגרת תגובה לאחת הבקשות, כי עמותת הצלחה מעוניינת לשמש כתובעת ייצוגית בתובענה, ועל כן ביקשו הם להורות כי עמותת הצלחה תחליף את מר מגן כתובע ייצוגי. עורכי הדין טענו כי התובעת הייצוגית המוצעת עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים לארגון לשמש תובע ייצוגי.
הנתבעים התנגדו להחלפת התובע המייצג בעמותת הצלחה והגישו תגובה נרחבת בעניין זה. לאחר מכן, התקבלה החלטה בבית המשפט העליון לפיה בקשות רשות הערעור תתבררנה רק לאחר שתוכרע סוגית התובע החלופי.

ביום 1.8.17 ניתנה החלטתי בבקשה הראשונה להחלפת תובע מייצג בעמותת הצלחה. בהחלטתי קבעתי כי באותו שלב לא עשו עורכי הדין די כדי לאתר תובע מייצג שלו עילת תביעה אישית. על כן דחיתי את הבקשה לאישור עמותת הצלחה כתובעת מייצגת. עם זאת קבעתי כי ככל שעורכי הדין יפעלו בשקידה סבירה, ולא יאתרו תובע בעל עילת תביעה אישית, יוכלו לחזור ולבקש לאשר את עמותת הצלחה כתובעת מייצגת. באותה החלטה הוריתי לעורכי הדין לפעול בשקידה סבירה לאיתור ניצע בהצעת הרכש שישמש תובע ייצוגי.

עוד קבעתי כי כיון שבבית המשפט העליון תלויות ועומדות בקשות רשות ערעור על החלטתי בבקשת האישור, יפעלו עורכי הדין לאיתור תובע מייצג כאמור, רק לאחר החלטת בית המשפט העליון ובהתאם להכרעתו.

ביום 11.8.16, מסרו הצדדים הודעת עדכון לבית המשפט העליון. ביום 15.8.16 ניתן פסק דינה של כב' השופטת א' חיות ולפיו בקשות רשות הערעור שהוגשו על החלטתי בבקשת האישור ימחקו ללא צו להוצאות. עוד קבעה כב' השופטת חיות כי מרגע שימונה תובע ייצוגי יוכלו הנתבעים לשוב ולהגיש את בקשות רשות הערעור בתוך 30 יום.

ביום 17.8.16 הודיעו עוה"ד על החלטתה של כב' השופטת א' חיות, והודיעו כי לאור האמור, הם ממשיכים באיתור תובע מייצג מבין הניצעים בהצעת הרכש, הכל, כאמור בהחלטתי מיום 1.8.17.

שוב הוגשו בקשות רבות בנוגע למועדים לאיתור תובע מייצג חלופי, שלא אעמוד על כולן, שכן אינן רלבנטיות לשאלה שלפניי, כן התנהלו הליכים בבקשות של עוה"ד לחשיפת פרטי הניצעים בהצעת הרכש כדי שיוכלו לאתר מביניהם תובע מייצג חלופי.

ביום 13.11.16 פנו שוב עורכי הדין וביקשו בשנית למנות את עמותת הצלחה כתובעת מייצגת. עורכי הדין טענו כי מספר ניצעים בהצעת הרכש הביעו התעניינות לשמש כתובעים מייצגים, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכמות. עוד ציינו עורכי הדין כי
פנו לרשות ניירות ערך, כדי לבחון אפשרות של מימון התובענה בידי הרשות, אך נמסר להם שהחלטתה של זו תינתן רק בשלב מאוחר יותר. לאור זאת, בהחלטתי מאותו יום אפשרתי לעורכי הדין להמתין להחלטת רשות ניירות ערך ולבחון לאור החלטתה האם יש בנמצא תובע מייצג מקרב הניצעים.

ביום 28.12.16 הודיעו עורכי הדין כי אותר מועמד המעוניין לשמש כתובע מייצג, אולם הוא מתנה זאת בקבלת מימון לתובענה ע"י הרשות לניירות ערך. הנתבעים טענו כי בנסיבות אלו יש לקבוע כי עורכי הדין לא עמדו במועדים לאיתור תובע מייצג חלופי ועל כן יש לדחות או למחוק את התובענה. בהחלטתי מאותו מועד קבעתי, שלאור העובדה שהמועד לדיון בוועדה של הרשות לניירות ערך בעניין המימון נדחה, וכיון שהדבר אינו בשליטת עורכי הדין, יש להמתין להחלטת הרשות. סברתי כי ראוי, גם לטובת המשך ההליך כי רשות ני"ע תיתן דעתה על התובענה.

ביום 3.3.17 הודיעו עורכי הדין כי רשות ניירות ערך הודיעה על הסכמתה להעמיד מימון לתובענה. על כן הגישו בקשה למינוי תובע מייצג חלופי, מר יוסף זינגר, היא הבקשה שלפניי היום.

ביום 26.3.17 הוגשה תשובת הנתבעים לבקשת עורכי הדין למינויו של מר זינגר כתובע מייצג חלופי. הנתבעים התנגדו למינויו. הנימוק המרכזי בשלו התנגדו הנתבעים למינויו של מר זינגר נגע לחוות הדעת שניתנה מטעמם, ונערכה על ידי שותפו של מר זינגר.

בהחלטתי מיום 26.3.17 הוריתי לעורכי הדין להגיב לטענות הנתבעים. כן הוריתי למר זינגר להגיש תצהיר שבו יתייחס לקשריו עם נותן חוות הדעת מטעם הנתבעים. לאחר ארכה שניתנה, הוגשה ביום 22.5.17 תגובת עורכי הדין וכן תצהירו של מר זינגר. החלטה זו ניתנת לאור הבקשה, התשובה והתגובה, וכן לאור תצהירו של מר זינגר.

2. טענות הצדדים

הצדדים מסכימים כי מר זינגר, כניצע בהצעת הרכש הינו בעל עילת תביעה אישית. המחלוקת נודעת לקשריו העסקיים בעבר ובהווה עם המומחה שנתן הערכת שווי מטעם הנתבעים, מר קרייזברג.

עורכי הדין
מציינים שמר זינגר הינו כלכלן ומעריך שווי שהקים את פירמת הייעוץ גיזה, זינגר, אבן בע"מ (להלן: חברת גיזה), ועמד בראשה במשך שנים. עורכי הדין סבורים כי ניסיונו בתחום עשוי לקדם את עניינה של הקבוצה המיוצגת. עורכי הדין ציינו כי ידוע להם שחוות הדעת שניתנה מטעם הנתבעים נערכה ע"י פרופ' עלי קרייזברג שהיה השותף בשעתו בחברת גיזה. אולם, כך ציינו, חוות הדעת נערכה בשנת 2010, שנתיים לאחר פרישתו של מר זינגר מהפירמה, ועל כן הם בטוחים שמר זינגר ייצג את הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב כדרישת חוק התובענות הייצוגיות (להלן: החוק).

עורכי הדין
טוענים כי אין בקשריו העסקיים של מר זינגר עם מר קרייזברג, כדי לפגוע ביכולתו של מר זינגר לנהל את ההליך בדרך הולמת ובתום לב לטובת הקבוצה.

הנתבעים
טוענים כי גיוסו של מר זינגר כתובע מייצג נעשה בכוונת מכוון כדי להביא לפסילת המומחה מטעמם, לאור העמדתו בניגוד עניינים.

לטענת הנתבעים
, על אף פרישתו של מר זינגר מהפירמה, הוא נותר בקשרים עסקיים עם מר קרייזברג, ועל כן הדבר יהווה יתרון לא הוגן
לתובעים. לטענתם, יש חשש כי מר זינגר יעשה שימוש במידע מחברת גנזה. עוד טענו הנתבעים כי הדבר יעמיד את המומחה מטעמם בניגוד עניינים בין מתן חוות דעת לנתבעים לבין קשריו העסקיים עם מר זינגר.

3. התובע המייצג המוצע
התובע המייצג המוצע עונה על תנאי החוק. אין מחלוקת שכניצע בהצעת הרכש הוא בעל עילת תביעה אישית. אין גם מחלוקת כי בשל מומחיותו בשוק ההון יהיה בידו לייצג את הקבוצה בצורה הולמת ובתום לב. הטענה היחידה שמעלים הנתבעים נגדו הינה היותו בעל קשרים עסקיים עם המומחה מטעמם. להלן אבחן טענה זו.

3.א. הקשרים בין מר זינגר, התובע המייצג המוצע, לבין מר קרייזברג שנתן את חוות הדעת מטעם הנתבעים
על הקשרים בין מר זינגר למר קרייזברג ניתן ללמוד מתצהירו של מר זינגר, שכן, הנתבעים לא תמכו את טענותיהם בתצהיר של מר קרייזברג. מתצהירו של מר זינגר עולה כי פרופ' קרייזברג ומר זינגר היו בין המייסדים של חברת הייעוץ הכלכלי גיזה. ביום 30.6.08 עזב מר זינגר את חברת גיזה ומכר את מניותיו. על פי הידוע לו בשנת 2012 עזב גם מר קרייזברג את חברת גיזה. במקביל להקמת חברת גיזה הוקמה ביום 21.7.03 חברה בשם "זינגר את אבן את קרייזברג החזקות בע"מ (להלן: חברת ההחזקות). חברה זו פעילה עד היום ומכהנים בה כדירקטורים מר זינגר, ורעייתו של מר קרייזברג, גב' אינגריד קרייזברג. בעלי המניות בחברת ההחזקות הם חברת יוסף זינגר החזקות בע"מ (להלן: זינגר החזקות), שמר זינגר מחזיק במלוא מניותיה, וחברת מילגר ליעוץ ופיתוח בע"מ (בה מחזיק פרופ' קרייזברג 5% מהון המניות, ורעייתו ב-95% הנותרים). חברת ההחזקות מחזיקה 25% מחברת מדרוג בע"מ, שגם היא חברת החזקות פרטית (להלן: מדרוג החזקות), בה מכהנים כדירקטורים הן מר זינגר, הן פרופ' קרייזברג. חברת מדרוג החזקות מחזיקה ב-49% מחברת מדרוג בע"מ. את יתרת 51% בחברת מדרוג בע"מ מחזיקה חברה זרה. מדרוג בע"מ עוסקת בדירוג אשראי, ובה מכהן מר זינגר כדירקטור.

לטענת פרופ' זינגר בקשרים בינו לבין מר קרייזברג הינם קשרים קולגיאליים, כעמיתים לעסקים, מכוח החזקותיהם כאמור, ולא מעבר לכך. עוד טוען מר זינגר כי ביצוע הערכות שווי מבוסס על מתודות מתחום המימון ואין כל "מידע פנים" או מידע סודי אחר שכמייסד בחברת גיזה היה לו גישה אליו.

3.ב. דרישות החוק ויישומן למקרה שלפניי
על פי סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, יש להראות, בשלב האישור, כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
הנתבעים אינם מצביעים על כל טעם מכוחו ניתן להסיק כי מר זינגר לא יפעל כפי שמחייב החוק, היינו, בדרך הולמת ובתום לב. דווקא מומחיותו בשוק ההון מאפשרת לו לייצג את הקבוצה בצורה הולמת.

כל טענות הנתבעים מופנות לקשרים עסקיים בין מר זינגר לנותן חוות הדעת מטעמם. אני סבורה כי אין בקשרים אלו, אותם תיארתי לעיל, כדי לפגוע ביכולתו של מר זינגר לייצג את הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב וזאת ממספר נימוקים.

ראשית,
מדובר בקשרים עסקיים לא הדוקים, וככאלה, לא ברור כלל ועיקר אם יביאו לכך שלפרופ' קרייזברג תהיה בעיה להיחקר על חוות דעתו, ע"י עורכי הדין המייצגים. כפי שציינתי, תשובת הנתבעים לא נתמכה בתצהיר מטעם פרופ' קרייזברג המעיד כי קיימת בעייה בעניין זה. שנית ובעיקר, כפי שציין מר זינגר בצדק,
הערכת שווי נעשית על סמך שיטות ופרקטיקות מקובלות מתחום המימון, ואין כל מידע נסתר לעניין זה שהיה מצוי בידי חברת גיזה. גם לעניין זה לא הוגש תצהיר מטעם פרופ' קרייזברג הטוען אחרת. שלישית,
פרופ' קרייזברג הוא בעל שם בתחומו, ובטוחה אני כי יעמוד מאחורי חוות דעתו, גם כשהתובע המייצג הינו מר זינגר. אולם, אם בהמשך ההליך, יבקש מר קרייזברג שלא לקחת חלק בהליך מסיבה זו, אזי ניתן לאפשר לנתבעים לקבל חוות דעת חלופית. אין בכך כדי לפסול את מר זינגר כתובע מייצג. ולבסוף, חוות הדעת הייתה רק אחד מהפרמטרים שנלקחו בחשבון לעניין שווי המניות, כמפורט בהרחבה בהחלטת האישור.

4. סוף דבר
אני מאשרת את מר זינגר כתובע מייצג של הקבוצה.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי.
הנתבעים יודיעו לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום האם בכוונתם לחזור ולהגיש את בקשות רשות הערעור, כפי שאפשרה להם כב' השופטת אסתר חיות. ככל שיוגשו בקשות רשות הערעור, ינתנו הנחיות באשר להמשך התובענה לאחר הכרעת בית המשפט העליון בבקשות ובהתאם להכרעתו. אם יחליטו הנתבעים שלא להגיש את בקשות רשות הערעור, יינתנו הנחיות באשר להמשך ניהול התובענה.

ניתנה היום,
י"ח תמוז תשע"ז, 12 יולי 2017, בהעדר הצדדים.






תצ בית משפט מחוזי 36604-02/10 דניאל מגן נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ, אופק א אחזקות 2005 בעמ, אליהו אלתר ואח' (פורסם ב-ֽ 12/07/2017)