פסקי דין על הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל | פסקי דין על הרב יוסי כהן | פסקי דין על לאה אהרוני | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על הרבנות הראשית לישראל ואח' |

5690/17 בג"צ     17/07/2017




בג"צ 5690/17 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, הרב יוסי כהן, לאה אהרוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הרבנות הראשית לישראל ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 5690/17

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 5690/17


לפני:
כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם


העותרים:
1. הרב ברוך וידר, ראש ישיבת הכותל

2. הרב יוסי כהן

3. לאה אהרוני


נ

ג

ד


המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה

2. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

3. הרבנות הראשית לישראל

4. הרה"ג דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות

5. הראשון לציון הרה"ג יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול


עתירה למתן צו על-תנאי


בשם העותרים:
עו"ד זאב שרף
; עו"ד שרון הל-גלעד
; עו"ד ערן עוזרי
; עו"ד יואב לוי


פסק-דין

השופט נ' סולברג

:

1. לפני בית משפט זה תלויות ועומדות כמה עתירות הנוגעות להסדרי התפילה בכותל המערבי (בג"ץ 145/13, בג"ץ 8124/15, בג"ץ 5199/16; להלן:
העתירות
). ביום 6.4.2017 ניתן בעתירות צו על תנאי, והן עתידות להישמע לפני הרכב במועד קרוב, ביום 30.7.2017. עניינה של העתירה שלפני, שהוגשה ביום 13.7.2017, היא בשאלת הייצוג של הרבנות הראשית לישראל באותן עתירות.

2. העותרים טוענים כי בסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי נפלה מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה
לבין הרבנות הראשית; עמדותיהם שונות. נטען, כי
"כעולה מכתבי בי-דין, מפרסומים וממסמכים שונים, החליט היועץ המשפטי לממשלה
לשלול מהרבנות הראשית לישראל את זכותה לייצוג משפטי נפרד ועצמאי"
, וכתחליף – התיר לה רק לצרף עמדה כתובה לתגובת המדינה. לעמדת העותרים מדובר בהחלטה שגויה, ועל כן הגישו את העתירה דנן, בה מבוקש שנוציא צו על תנאי שיורה ליועץ המשפטי לממשלה להתיר לרבנות הראשית לישראל ייצוג משפטי נפרד ועצמאי, שלא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה
ופרקליטות המדינה, במסגרת העתירות הנ"ל.

3. סוגיית הייצוג המשפטי הנפרד לרשות שלטונית, כאשר נתגלעה מחלוקת משפטית בינה לבין היועץ המשפטי לממשלה
, היא סוגיה נכבדה ומורכבת. היא נדונה בוועדות ציבוריות, בפסיקתו של בית משפט זה, ובכתבי מלומדים. איני שולל את הטענה כי היא ראויה לדיון משפטי מקיף (נדרשתי לענין זה בבג"ץ 6494/14
גיני נ'

הרבנות הראשית לישראל
, בפסקאות 26-21; השופט (כתוארו אז)
א' רובינשטיין
נדרש לענין זה, שם בפסקה ד). יחד עם זאת, בכל הנוגע לעתירה שלפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי פגמים שנפלו בה מחייבים את דחייתה על הסף.

4. ראש וראשון,
שיהוי
: העתירות בעניין הסדרי התפילה בכותל תלויות ועומדות בבית המשפט מזה זמן רב. כעולה מן העתירה, החלטת היועץ המשפטי לממשלה
שלא להתיר ייצוג נפרד לרבנות הראשית, וחלף כך לאפשר לה להגיש עמדה עצמאית בכתב, ניתנה ביום 22.5.2017. לפני כן, ביום 6.4.2017, נקבע מועד להגשת תצהירי תשובה לצווים על תנאי – 4.6.2017. מועד זה הוארך כמה וכמה פעמים, עד שביום 28.6.2017 ניתנה החלטה בעתירות, ובה נקבע כי הן יישמעו
"לקראת סוף חודש יולי 2017"
. בנסיבות אלו, ככל שחפצו העותרים לפעול לטובת ייצוג הרבנות הראשית בעתירות, היה עליהם להזדרז ולפעול כבר מעת שנודע להם על החלטת היועץ המשפטי לממשלה
. ודוק: משמעותו המעשית של הצו המבוקש בעתירה, מתן ייצוג עצמאי לרבנות הראשית, דורשת הערכות רבה. הדבר מחייב החלטה בדבר זהותו של המייצג, לימוד החומר וגיבוש תשובה, וקרוב לוודאי שהצדדים לעתירות יצטרכו להגיב עליה. המשמעות היא דחיית הדיון לתקופה לא מבוטלת. הגשת העתירה כשבועיים לפני מועד הדיון שנקבע, מחייבת את דחייתה, ולוּ מחמת השיהוי שהיא לוקה בו.

5.
"בבחינת טענת שיהוי בהגשת עתירה, יש לבחון הן את השיהוי ה"סובייקטיבי", מנקודת מבטו של העותר, הן את השיהוי ה"אובייקטיבי", שעניינו תוצאות השיהוי מנקודת מבטה של הרשות. כאשר האיזון בין נקודות מבט אלה מוביל לקבלת טענת השיהוי, יש לבחון את השפעתה של דחיית העתירה על האינטרס הציבורי הרחב"
(בג"ץ 9029/16
אבירם נ' שרת המשפטים
, פסקה 3 (1.2.2017)). על המשמעות האובייקטיבית של השיהוי שנפל בעתירה עמדתי לעיל. הדבר עתיד לחייב – אם תתקבל העתירה – הערכוּת מחודשת לקראת הדיון בעתירות. השיהוי הסובייקטיבי עולה אף הוא מבין השיטין של העתירה, שכן ניכר כי העותרים היו מודעים לחילוקי הדעות שבין היועץ המשפטי לממשלה
לבין הרבנות הראשית אף לפני שניתנה ההחלטה מושא העתירה; ומכל מקום, מסתבר כי העותרת 3 היא משיבה באחת העתירות, כך שיש להניח כי היתה מודעת להתפתחויות שהוצגו בעתירה לכל המאוחר זמן קצר לאחר שהתרחשו. לבסוף, באשר לאינטרס הציבורי, הרי שיש לזכור כי עמדת הרבנות הראשית תובא לפני ההרכב שידון בעתירה, כאמור, בכתב. אף אם העותרים סבורים כי אין די בכך, סבורני כי אין מדובר באינטרס המצדיק להתגבר על השיהוי המשמעותי שהעתירה לוקה בו.

6. הטעם השני לדחיית העתירה על הסף הוא
אי-מיצוי הליכים
. העותרים השתהו עד ליום 6.7.2017 – שבוע ימים לפני שהוגשה העתירה, ואז פנו במכתב אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
(אזרחי) ב
"בקשה למתן ייצוג נפרד לרבנות הראשית לישראל במסגרת העתירות בעניין הסדרי התפילה בכותל המערבי"
. בשולי המכתב צוין כי
"נוכח דחיפות העניין ולוחות הזמנים שנקבעו בבג"ץ ביחס לעתירות [...] נודה על קבלת תשובתך בהקדם, ולכל המאוחר עד ליום 11.7.2017"
. יצוין כי יום 6.7.2017 היה יום חמישי, כך שהעותרים 'הקציבו' ליועץ המשפטי לממשלה זמן להשיב לפנייתם, עד יום שלישי. המכתב נשלח גם ליועץ המשפטי לממשלה עצמו ביום א', 9.7.2017. משלא קיבלו מענה לפנייתם במועד שביקשו להכתיב, הוגשה העתירה דנן יומיים לאחר מכן.

7. בנסיבות אלו עולה, שכפועל יוצא מן השיהוי שנקטו בו העותרים, לא היה סיפק בידם למצות הליכים לפני הרשות כדבעי. בכל הכבוד, המכתב האמור – על הדרישה הנקובה בו למהר ולהשיב עליו תוך ימים ספורים – אינו עולה כדי מיצוי הליכים שלאחריו ניתן לפנות לבית משפט זה.
"אין להשלים עם תופעה מעין זו, שעורך-דין יכתוב מכתב התראה למשרד ממשרדי הממשלה, ולאחר שבוע ימים יפנה בעתירה לבג"ץ"
(בג"ץ 6394/04
ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל נ' מגן דוד אדום
(10.2.2005)). זאת ועוד: בעתירה אין זכר למיצוי הליכים אל מול
הרבנות הראשית לישראל
. בעתירתם שואפים העותרים ליתן פתחון-פה לרבנות הראשית במסגרת העתירות, אך לא פנו אליה לברר אם דעתה נוחה ממאמציהם של העותרים לפעול לטובת הצגת עמדתה. יתכן שהרבנות סבורה בעת הזו כי די לה בהצגת עמדתה בכתב, יתכן שלא, אין לנו עסק בנסתרות; אולם אין מקום לערוך בירור של העתירה שעה שאין מובאת עמדתה של ה'נפגעת העיקרית', כביכול, מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה
, היא הרבנות הראשית. העותרים למדו על רצונה של הרבנות בייצוג עצמאי מפרסומים בתקשורת הכתובה, אך בכך כמובן לא סגי.

8. הערה דיונית אחרונה: אף אם העתירה לא היתה לוקה בפגמים הדיוניים שמחייבים את דחייתה על הסף, הרי שנדמה כי דרך המלך לבירור העניין הקונקרטי של ייצוג הרבנות הראשית בעתירות, היה על דרך של פנייה בבקשה בעניין זה במסגרת העתירות עצמן, ולא במסגרת עתירה נפרדת. דברים אלו נאמרים במיוחד בשים לב לכך שעותרת 3 היא עצמה משיבה באותן עתירות, ובידה להגיש בנקל בקשה בעניין זה לפני המותב שנקבע לדון בעתירות.

9. על סמך האמור, נדחית העתירה על הסף.

משלא נתבקשה תגובה לעתירה, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בתמוז התשע"ז (17.7.2017).





ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17056900_o01.doc
שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 5690/17 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, הרב יוסי כהן, לאה אהרוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הרבנות הראשית לישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 17/07/2017)