פסקי דין על אלון פרידנזון | פסקי דין על מיכלין ושות' | פסקי דין על אבי עובדיה שאול |

51743-11/16 סעש     13/07/2017




סעש 51743-11/16 אלון פרידנזון נ' מיכלין ושות' בע"מ, אבי עובדיה שאול








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

סע"ש 51743-11-16
13 יולי 2017
לפני: כב' הרשם טארק חסנין

התובע
:
המשיב
אלון פרידנזון
ע"י ב"כ: עו"ד גיא הרשקוביץ





-

הנתבעים
:
המשיבים
1

.
מיכלין ושות' בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד ש. שנהב


החלטה
1.
לפני בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ובקשת התובע לחשיפה מאוחרת של אותם מסמכים.
2.
בבקשה לגילוי ועיון במסמכים מבקשים הנתבעים להורות לתובע להמציא לעיונם את ההקלטות והתמלילים שבסעיפים 20-25 לתצהיר גילוי מסמכים של התובע מיום 03.05.17 (צורף לבקשה) ואשר לגביהם נטענה טענת חיסיון "עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מצד הנתבעים" (להלן: התמלילים).
3.
התובע מתנגד לבקשה. התובע מבקש לדחות את המועד לעיון בתמלילים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים. לדידי התובע, חשיפת התמלילים בשלב זה של הדיון, לפני הגשת תצהירי הנתבעים, תאפשר לנתבעים לתאם גרסאותיהם בתצהירי העדות ראשית שיוגשו מטעמם.
4.
הנתבעים טוענים כי מדובר בחסיון על שיחות שנוהלו עם הנתבעים וככאלה אינן חסויות. נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון במסמכים היא גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים".

התביעה בתמצית
5.
עסקינן בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים לתשלום פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות נוספות ובעיקר פיצוי בגין העסקה פוגענית, פיצוי בגין לשון הרע והוצאה דיבה, פיצוי בגין הפרת הגנת הפרטיות ופיצוי בגין הפסד השתכרות.

סכום התביעה הועמד ע"ס 284,262 ₪.
6.
במסגרת כתב התביעה טען התובע, בין היתר, כי בעקבות התנהלות הנתבעים, הם גרמו לו לאבד מקום עבודה במחלקת רישוי כלי יריה, במשרד לביטחון פנים וזאת אגב השחרת פניו והוצאת לשון הרע.
7.
על פי הטענה, לאחר סיום עבודתו של התובע בנתבעת, התקבל התובע לעבודה במשרד לבטחון פנים, מחלקת רישוי כלי יריה, אולם בעקבות מכתב שהנתבעים שלחו למשרד לבטחון פנים, הוחלט על הסרת/ביטול מועמדותו של התובע.
8.
התובע מפנה למכתב מיום 05.05.16 (צורף כנספח יז' לכתב ההגנה, להלן: "המכתב") ממנו עולה כי ביום 05.05.16, פנו הנתבעים ו/או מ מהם למשרד לבטחון פנים ודרשו לעכב את מינויו של התובע לתפקיד "פקיד רישוי ממלא מקום" עד לשמיעת נציג החברה בנושא. במכתב, מונה הנתבעת מספר סיבות מדוע נדרש לעכב את מינויו של התובע לתפקיד, ובין היתר, מציינת הנתבעת כי קיים חשש מהמינוי כלפי ציבור לקוחותיה ובכלל.
9.
בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובע וטענו כי "אמת דיברו", וכי מילאו חובתם ומעולם לא הכפישו את שמו של התובע. עוד נטען כי כל מה שאירע, לטענת התובע, לאחר סיום עבודתו, אצל הנתבעת, אינו בסמכות בית הדין, ויש למחוק סעיפים אלה מכתב התביעה.
10.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 19.03.17 נטען על ידי ב"כ הנתבעים כי המכתב מהווה חוות דעת ממעסיק קודם שאינה מהווה לשון הרע וכי המכתב נעשה בעקבות פניה לנתבעת לקבל חוות דעתה על התובע. עוד נטען שאם המכתב יחשב כלשון הרע, דבר המוכחש, עומדת לנתבעים הגנת אמת דיברתי ביחס לתוכן הדברים שבמכתב.
11.
בתום הדיון ניתנה החלטה על השלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים.
12.
בתצהיר גילוי מסמכים שהוגש מטעם התובע צוין כאמור, כי התמלילים חסויים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים. מכאן הבקשה.
13.
בהחלטה מיום 19.06.17 הורה בית הדין לתובע להמציא לעיונו, במעטפה סגורה, עותק מהתמלילים ולאחר עיון בהם, תינתן החלטה בבקשה.
לאחר שעיינתי בתמלילים, אני נדרש להכריע בבקשה, כדלקמן-

דיון והכרעה
14.
אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובתמלילים, הגעתי לכלל מסקנה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות דחיית מועד חשיפת ראיות התובע (התמלילים), ודין הבקשה לגילוי ועיון במסמכים להתקבל, כפי שיבואר להלן-
15.
אכן, כפי שנקבע בפסק הדין בענין סויסה- אשר אומץ אף על ידי בית הדין הארצי לעבודה(
רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה
(1) 515 (1999)), יש ויהא מקום לדחות מועד גילויה של ראיה משלב גילוי המסמכים לשלב מאוחר יותר.
ואולם הכלל הוא
גילוי מירבי. עמד על כך כב' השופט הנדל
בברע 739/07
כ. כהן ובניו שיווק חקלאי בע"מ-נסים עידן (מיום 31.7.2008)
"הכלל הוא גילוי מירבי. על הצדדים לשחק בקלפים פתוחים. וזאת דווקא מפני שלא מדובר במשחק אלא במשפט. השאיפה היא להגיע לאמת. .. הצגת הרציונל סוללת את הדרך ליוצא מן הכלל, מקום בו דווקנות יתר לכלל עלולה לשבש את המטרה האמורה. כפי שצוין בעניין סויסה: "יש שבית משפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב" (שם, עמ' 7).
נדמה שהמשפט הישראלי עומד בפני
דילמה מסוימת. כאמור, מתן הזדמנות לצד להתכונן להצגת ראיותיו ע"י עיון בראיות הצד שכנגד, עשוי לתרום לגילוי האמת ולמנוע מצב בו המשפט מוכרע על פי מבחנים לא ראויים כגון, רמת זיכרון, מהירות מחשבה וכו'.. ואולם, האם גילוי מירבי תורם תמיד לחקר האמת? ברי, כי צד שאינו אומר אמת מעוניין בהליך הגילוי כדי שלא להיחשף. יהא זה לגיטימי לשאול
מדוע יש לסייע לצד או לעד שהאמת אינה נר לרגליו?
חקר האמת יוצר מתח. לעתים נכון לגלות חומר ולעתים היפוכו של דבר. ברור ששיטות משפטיות שונות עשויות להגיע לתוצאות שונות בדבר פתרון הדילמה. שיטה משפטית מסויימת אף עשוייה לעבור תמורות.
תקנות סדר הדין האזרחי
מתוות את הדרך. הכלל הוא גילוי מירבי. זוהי עמדת השיטה. גם אם יש מקום לסטייה מן הכלל, ויש מקום, על בית משפט להעזר במנגנוני שמירה כדי שהיוצא מן הכלל לא יהפוך לכלל. לדוגמא, משמתקיימת מחלוקת עובדתית, במקרים רבים דרכו של צד להגדיר את יריבו כ'שקרן', בין אם הדבר נכון, בין אם לאו. לכן אין די בתיאור האמור כדי להביא לשינוי בכללי הגילוי – אחרת נקודת האיזון תופר. העולה מכאן שהנטל רובץ על הטוען שאין עליו לגלות חומר רלוונטי. אין הוא יכול להסתפק בטענה סתמית שהוא רוצה להפתיע את יריבו כדי למנוע ממנו לשקר".

16.
בנסיבות העניין לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו, וטענתו נותרה בגדר טענה. אין להסתפק בטענה הכללית כי חשיפת התמלילים, תאפשר לנתבעים לתאם גרסאותיהם לדברים העולים מהתמלילים.
17.
לבית הדין הוגשו שמונה תמלילים, מתוכם ארבעה תמלילים (הקלטות: 008,028,018,058) של שיחות שנוהלו בין התובע לבין הנתבע 2 במועדים שונים לפני סיום יחסי העבודה בין הצדדים ושעניינם, בעיקר, ענייני העבודה השוטפים וסיום העבודה ושאינן נוגעות למכתב מיום 05.05.16 אשר אין מחלוקת כי נשלח על ידי הנתבעת למשרד לביטחון פנים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, כביכול, ובו דרישה לעכב מינויו של התובע לתפקיד "פקיד רישוי" במשרד לביטחון פנים. לאחר שעיינתי בארבעת התמלילים לא מצאתי לתוכן הדברים שעולים מהתמלילים נגיעה כלשהי למכתב ו/או לשאלה שבמחלוקת בין הצדדים בעניין הפרת חוק איסור לשון הרע. מכאן גם לא מצאתי כל מניעה לחשוף את ארבעת התמלילים הנ"ל בשלב זה, לפני הגשת תצהירי הנתבעים.
כנ"ל ביחס לתמליל ההקלטה מספר 11-57-25 לשיחה שתנהלה בין התובע לבין רכזת כוח אדם במשרד לביטחון פנים, גב' אביגיל בראשי, שעניינה זימון התובע לראיון עבודה במשרד לביטחון פנים ביום ובשעה שנקבעו על ידי המשרד לביטחון פנים. תוכן הדברים שעולים מהשיחה, לא רלבנטיים לשאלה שבמחלוקת בין הצדדים, ולא מצאתי כל הצדקה למנוע חשיפת התמליל בשלב זה של הדיון.
18.
באשר לשלושת התמלילים הנותרים של השיחות שהתקיימו ביום 16.05.16 בין התובע לבין מנהלת כוח אדם במשרד לביטחון פנים, גב' סיגלית,
ובין התובע
לבין מנהל מחוז חיפה במשרד לביטחון פנים, מר שמואל אלבז. אומנם נכון הדבר כי בשיחות הנ"ל ישנה התייחסות מפורשת למכתב ששלחה מעסיקתו של התובע מיום 05.05.16, אולם, לטעמי, לאחר שעיינתי בתוכן הדברים שעולים בתמלילים, לא מצאתי הצדקה למנוע חשיפת התמלילים בשלב זה של הדיון, הואיל וראשית אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לעובדה כי הנתבעת כן שלחה את המכתב מיום 05.05.16 למשרד לביטחון פנים ודרשה, באופן מפורש, לעכב את מינויו של התובע לתפקיד אליו נבחר, עד לשמיעת נציגה בעניין. שנית, המכתב מיום 05.05.16 נהיר ומדבר בעדו, כך שחשיפת התמלילים טרם הגשת תצהירי הנתבעים, אין בהם כדי לשנות את המובן מאליו ואת התמלילים שמדברים בעדם. לטעמי, הסיכוי כי הנתבעים יתאמו את גרסאותיהם בצל התמלילים שייחשפו הינו קלוש ביותר.
לא נעלם מעיני בית הדין מכתב ה"הבהרה" מיום 18.04.17 שצורף לתגובת התובע ושיש בו, כביכול, ניסיון "למזער נזקים" כטענת התובע, אולם אין גם במכתב כדי לשנות את שכבר נאמר, בדיעבד, והדברים נהירים.
19.
נוכח האמור לעיל, אינני רואה מקום להיעתר לבקשת התובע לדחיית חשיפת התמלילים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.
20.
סוף דבר-
הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מתקבלת. על התובע להעביר לעיון הנתבעים ולתיק בית הדין, תוך 14 ימים מיום קבלת החלטה זו, עותק מלא של התמלילים.
תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו בתוך 30 ימים מיום קבלת התמלילים.
21.
המזכירות תיצור קשר עם ב"כ התובע על מנת לתאם מועד למסירת התמלילים והחומר
שהוגש לעיון בית הדין בחזרה לידי ב"כ התובע.
22.
ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
23.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ז,
(
13 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.







סעש בית דין אזורי לעבודה 51743-11/16 אלון פרידנזון נ' מיכלין ושות' בע"מ, אבי עובדיה שאול (פורסם ב-ֽ 13/07/2017)