פסקי דין על יובל יאיריצחק גולןזאב גולדמן | פסקי דין על עליזה ראובני

39102-03/17 א     10/07/2017




א 39102-03/17 יובל יאיריצחק גולןזאב גולדמן נ' עליזה ראובני








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 39102-03-17 ראובני נ' יאיר ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
16

בפני

כב' השופטת נבילה דלה מוסא
, סגנית נשיא


מבקשים

1. יובל יאיר
2. יצחק גולן
3. זאב גולדמן


נגד


משיבה

עליזה ראובני




החלטה

לפניי בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.
הבקשה נוגעת לתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים במסגרתה עתרה לקבלת סעד של סילוק יד במקרקעין כאשר על פי הנטען בכתב התביעה פלשו המבקשים אל מגרש המשיבה וחרגו מקו הגבול.

2.
לטענת המבקשים, כל הצדדים הינם חברים באגודה השיתופית: בית שערים – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה" או "המושב"). לטענתם, תקנון האגודה חל על כל החברים ומחייב אותם. התקנון קובע כי כל סכסוך בגלל "עסקי האגודה" יועבר למשפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בישראל (להלן: "הבוררות"). עוג נטען, מדובר בסכסוך בגלל עסקי האגודה שכן במסגרת התביעה שהגישה המשיבה נגדם היא עתרה לקבלת סעד של סילוק יד במקרקעין וצו עשה כאשר, בין היתר, היא טענה כי
המבקשים הקימו גדר ועמוד טלפון בשטח הנחלה שבבעלותה. מדובר, לטענת המבקשים, בתביעה שעניינה קביעת גבולות בין נחלות ולכן מדובר במחלוקת הקשורה לאגודה ואשר הינה במסגרת סמכותה המוניציפלית. לפיכך, יש להורות לטענת המבקשים, על עיכוב ההליכים.


3.
מנגד, טענה המשיבה כי היא אינה חברה באגודה כפי שאף נקבע בתביעה קודמת שהתנהלה בין הצדדים ואשר התבררה במסגרת הליך הבוררות. מה גם, לטענתה, אין המדובר בתביעה שעניינה קביעת גבולות בין נחלות חדשות או בתביעה שעניינה התשתיות הציבוריות, אלא עסקינן בסכסוך שכנים כאשר השאלה העיקרית שעומדת על הפרק היא הפלישה לשטח פרטי ו"סירוב האגודה לטפל" בעניין
(סעיף 4 לתגובת המשיבה).


4.
בתשובתם לתגובת המשיבה, טענו המבקשים כי חלק מהטענות שהועלו ע"י המשיבה נדונו והוכרעו במסגרת הליך הבוררות הקודם שהתנהל ביניהם ואף ניתן פסק בורר בעניין. גם שם באותו הליך טענה המשיבה לחוסר סמכות עניינית של מוסד הבוררות ואף טענה כי איננה חברת אגודה וטענותיה בעניין זה נדחו.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי יש לפרש את המונח "עסקי אגודה" בפרשנות רחבה שכוללת בתוכה גם נושאי גבולות ותשתיות, וגם אם כטענת המשיבה אין האגודה מוסמכת לדון בסכסוכי שכנים, עדיין יש להורות על עיכוב ההליכים משום שהמשיבה מפנה את טיעוניה גם נגד מבקש 2 בשל אי מילוי תפקידו כאחראי על תחזוקת תשתיות המים, בכך מדובר למעשה בסכסוך בין חבר אגודה לעובד אגודה ועל כן עניין זה חייב להתברר בהליך הבוררות.


דיון והכרעה
5.
סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות מסמיך את האגודה לקבוע בתקנון שלה מנגנון לצורך יישוב הסכסוכים שנוגעים לעסקי האגודה:
"רשאית אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרשם או באופן אחר
"

בתקנון האגודה נקבע הסדר ומנגנון לצורך פתרון סכסוכים. כך למשל בחלק ו' לתקנון נקבע:
"כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלע בין חברים או חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על-ידם או בין חברים כאלה, חברים-לשעבר או אנשים התובעים על-ידם מצד אחד, ובין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה מצד שני, ימסר למשפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י, בהתאם לתקנון משפט בוררות זה, בתנאי שועד ההנהלה רשאי, לפי שיקול דעתו, לפנות לבית המשפט ולתבוע כספים המגיעים לאגודה מחברים או מחברים לשעבר"


מהו אם כן אותו סכסוך שנכנס תחת ההגדרה של "עסקי האגודה"?

6.
בפסיקה נקבע, כי יש לפרש את המונח "עסקי האגודה" באופן רחב תוך אבחנה בין עניין "פנימי" של האגודה לבין עניין "חוקתי". העניין הראשון ייכנס לתוך ההגדרה של עסקי האגודה ואילו השני לא
(ע"א 234/81 ירמה נ' 'מזרע' קבוץ השומר הצעיר להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לו(4) 113 (1982) ו-רע"א 5771/07 קדמן נ' ישע – אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (17.12.2009)).

7.
השאלה מה מהווה עניין "חוקתי" תוכרע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בהקשר זה, יפים הדברים שנאמרו ברע"א 1139/99 כפר מחולה נ' בית שאן חרוד, פ"ד נד(4) 262 (2000):

"השאלה היא מהו המבחן שיגדיר את המקרים הנכנסים לגדר הסכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה לעומת אלה שאינם נכנסים בה. בפסיקה של בתי המשפט בישראל נתקבלה בהקשר זה ההבחנה בין עניינים "קונסטיטוציונים" ובין עניינים "פנימיים". אבי ההבחנה הוא השופט זוסמן, אותה פיתח בעניין עולש, ובעניין הלוואה בחסכון. בהסתמכו על הפסיקה האנגלית ייחד השופט זוסמן את הדיבור סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, לסכסוכים "פנימיים" שהם סכסוכים הנובעים מניהול העסקים במובן הרחב ביותר של האגודה עם חבריה. סכסוכים חוקתיים לעומתם, הם מקרים המיוחדים המעוררים שאלות של חוקיות, כגון חוקיותם של מוסדות האגודה, חוקיות פעולותיה של האגודה, או שאלת תוקף בחירתם או מינויים של חברי מוסדות האגודה."


האם הסכסוך שלפנינו הינו סכסוך פנימי שנובע מחברותם של הצדדים באגודה והנוגע לעסקי האגודה?

8.
עסקינן בתביעה לסילוק יד במקרקעין ומתן צו עשה כאשר לטענת המשיבה המבקשים פלשו אל הנחלה שבבעלותה. כך למשל נטען, בין היתר, בכתב התביעה: מבקש 1, הקים בריכת ביוב בתוך גבולות הנחלה של המשיבה, מבקש 3 הקים מסגרייה בנחלתו ובחלק מהמבנה שלה פלש אל נחלת המשיבה, מבקש 2 הקים גדר תוך פלישה והסגת גבול לחלקתה כאשר גם לגבי מבקש זה טענה המשיבה כי בהיותו אחראי על תחזוקת מערכות המים ובדיקת שעוני המים והנזילות, הוא הזיז את בריכת הביוב, הוציא והשליך צמחים ופגע בצנרת ראשית שמנעה זרימת מים לחלקתה וגרמה אף לניתוק החשמל
(סעיף 16 לכתב התביעה).

אכן ניתן לומר כי חלק מהסכסוך שבפני
י, אשר עניינו פלישה והסגת גבול, הינו למעשה סכסוך גבולות בין משקים.

9.
השאלה אם ניתן לכלול סכסוך גבולות בין הנחלות תחת ההגדרה של "עסקי האגודה", נדונה בפסיקה. אולם, עיון באותה פסיקה מלמד כי בעניין זה קיימות דעות לכאן ולכאן כפי שנכתב בעניין זה בהרחבה

בהפ"ב (מחוזי י-ם) 16566-09-13 קיסר נ' עבאדי (2014).

כך, למשל, בה"פ (מחוזי ת"א) 31545-03-13 גרנות נ' קוכמן (7.4.13) (להלן: "פרשת גרנות"), נקבע, כי אין להגדיר סכסוך בין בעלי משקים סביב שאלת הגבול שבין נחלותיהם כסכסוך הנוגע ל"עסקי האגודה".

מנגד, בה"פ (מחוזי י-ם) 26706-12-11 לביא נ' בן דוד (1.2.12) (להלן: "פרשת לביא") שנסיבותיה דומות מאוד לנסיבות שנדונו בפרשת גרנות, נקבע כי סכסוך קרקעות בין חברי האגודה הינו אכן בגדר הנושאים אשר ניתן להעביר לבוררות.

בית המשפט בפרשת גרנות הבהיר, כי יש להבחין בין הנסיבות שנדונו לפניו לבין הנסיבות שנדונו בפרשת לביא:
"באותו עניין (הכוונה לפרשת לביא-נ.ד.מ.), ושלא כבענייננו, נדון סכסוך בין שני חברי אגודה ולא היה כל ספק בדבר תחולת התקנון על הצדדים. בענייננו, לעומת זאת, המבקשים אינם חברי האגודה וכפי שציינתי לעיל, די בעמימות שבנוסחה של בקשת ההצטרפות כדי להקים למבקשים זכות תביעה לכאורה המבוססת על התקנה שתקנון האגודה איננו מחייב אותם. וזאת, אף אם תידחה טענתם של המבקשים, כי הסכסוך בין הצדדים איננו בגדר הנושאים שאותם ניתן להעביר לבוררות לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות"

10.
ההבחנה שנעשתה בפרשת גרנות מקובלת עלי. אומנם באותה פרשה למעשה לא הוכרעה השאלה העקרונית סביב עניין הגדרת סכסוכי מקרקעין בין החברים כעסקי אגודה, אולם, משיש ספק בדבר הסטאטוס של הצדדים בדבר היותם חברי אגודה, ניתן לשקול עניין זה ולהטות את הכף למסקנה שניתן להחיל את הוראות התקנון על המקרה שלפנינו.

11.
בנסיבות שלפנינו,
אין חולק כי המבקשים הינם חברי אגודת שיתופית בית שערים.

השאלה עולה היא באשר למעמדה של המשיבה.


בעניין זה הפנו המבקשים אל הליך הבוררות הקודם שהתנהל ביניהם כאשר לטענתם באותו הליך נקבע כי המשיבה היא חברה אגודה.

מנגד טענה המשיבה כי רק בעלה המנוח היה חבר באגודה וכי היא אינה חברת אגודה, אינה נהנית מהזכויות שחברי האגודה מקבלים ואין לה אף זכות בחירה לאסיפה.

12.
עיון בהחלטת הבורר מיום 10.5.05, אשר ניתנה במסגרת הליך הבוררות שהתנהל בין הצדדים, מלמד כי שאלה זו נדונה ואף הוכרעה תחת הסוגיה אם ניתן לחייב את המשיבה לנהל את תביעתה תחת הליך הבוררות.


באותה החלטה נקבע כדלקמן:


"הצדדים מסכימים כי המבקשת חיה במושב 40 שנה, כי היא שותפה עם חבריו בעניינים יומיומיים שונים, גם כמי שמתגוררת במושב וגם כרעייתו של חבר.

סעיף 4 לחוק הבוררות, תשכ"ה-1968 קובע:
"הסכם בוררות וסמכותו של בורר על-פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם..."
מאחר שהמבקשת חיה במושב עשרות בשנים ומחלקת היבטים יומיומיים רבים של חייה עם חברי המושב, בין לצרכיה ובין לצרכי בעלה – הרי אין הבדל מעשי בין היותה חברה פורמאלית במושב לבין היותה חליפת-חבר, היינו – חליפת בעלה שהוא חבר.
...........
בין אם המבקשת חברה פורמאלית ובין אם היא חליפת חבר, תקנון המושב חל עליה ובכלל זה גם סעיף ישוב הסכסוכים המסמיך את רשות השיפוט לדון בתביעה נגדה.
.........
תניית ישוב הסכסוכים בתקנון המושב מפנה צדדים כגון אלה שכאן לרשות השיפוט של ההסתדרות, וזהו מקור סמכותה של רשות השיפוט לדון בתיק. זאת, בין אם הנתבעת היא חברת המושב ובין אם היא מתגוררת בו במשך שנים על גבי שנים. יוצאת ובאה, נושאת ונותנת, בין אם בענייניה ובין אם בענייני בעלה שהוא חבר המושב ולהם משק בית משותף. המבקשת בהתנהגותה עד לשלב זה חיזקה סמכות זו של רשות השיפוט ואישרה אותה. העלאת טענה כנגד הסמכות בשלב זה אינה מוצדקת והיא נדחית."

13.
עינינו הרואות, כי למעשה עניין הסטאטוס של המשיבה אכן עלה בהליך הבוררות, נדון והוכרע. ולא מצאתי כל טעם שמצדיק לסטות ממנו או שלא לקבלו.

כאן המקום להוסיף ולציין, כי במסגרת אותו הליך העיד גם מזכיר האגודה שהבהיר כי המשיבה היא חברת אגודה מזה מספר שנים שכן בעבר היה נהוג כי מי שהתחתן עם חבר אגודה, נהיה באופן אוטומטי חבר אגודה ללא כל צורך בהליך קבלה
(ראו עמו' 4 להחלטה הנ"ל).

14.
למעלה מן הנדרש אציין, כי גם אם היה עולה ספק בשאלת מעמדה של המשיבה, עדיין אין בכך כדי לשנות ממסקנתי, שכן עיון במחלוקת שלפנינו מגלה שוב כי בחלקו הנוסף של הסכסוך מעלה המשיבה מספר טיעונים נגד אחד מנושאי התפקיד באגודה, והוא מבקש 2 שאחראי על תחזוקת המים ובדיקת שעוני המים והנזילות
(סעיף 16 לכתב התביעה).


אם כך, אזי מדובר ללא ספק בעניין פנימי של האגודה הנובע מחברותם של הצדדים באגודה ואשר יש לו זיקה להיותם חברים באגודה ואשר ללא ספק מתייחס לשאלת ההתנהלות במסגרתה.

משלא נעשתה כל הפרדה בין עניין זה ליתר העניינים שעולים בתביעה אשר הוגשה כמקשה אחת נגד כל המבקשים, לא ניתן אלא לקבוע כי הסכסוך הנדון בא בגדר תניית הבוררות הקבועה בתקנון האגודה והוא נמנה על סוג העניינים שמן הראוי שיתבררו במסגרת הבוררות.

סיכום
16.
לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק זה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וזאת עד למתן פסק הבוררות.

הצדדים יפעלו להפניית הסכסוך לבוררות ועם סיום הליך הבוררות ימציאו הודעה מתאימה לבית המשפט.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 39102-03/17 יובל יאיריצחק גולןזאב גולדמן נ' עליזה ראובני (פורסם ב-ֽ 10/07/2017)