פסקי דין על אליעזר פישמן | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

3642-08/16 פשר     10/07/2017




פשר 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 3642-08-16 פקיד שומה למפעלים גדולים ואח' נ' פישמן ואח'

בקשה 61

לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין


בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980

הפקודה

ובעניין:

אליעזר פישמן

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט

החייב

ובעניין:

עו"ד יוסף בנקל

הנאמן לנכסי החייב

הנאמן

ובעניין:

מילוטל פיתוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט
ועו"ד רהב עין-דר

מילוטל
ובעניין:

בנק לאומי לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד רונן מטרי

בנק לאומי


ובעניין:

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אהוד ארצי, עו"ד רן פלדמן ועו"ד דורית המברג

בנק דיסקונט


ובעניין:

1. תהילים (1990) בע"מ

2. אלידור רום (2005) בע"מ

3. ח.כ קונפינו (200) בע"מ

4. מפעלי בית הספה, יצור ספות בע"מ.

5. גרציאני תעשיות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שי בר ניר.


קבוצת הרוכשים



ובעניין:

חברי מילואות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד משה ליפקה

מילואות

ובעניין:

כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר



החלטה

1.
מונחת לפניי בקשת עו"ד יוסף בנקל, הנאמן לנכסי החייב אליעזר פישמן
(להלן בהתאמה: "החייב" ו-"הנאמן").

הנאמן מבקש להורות

לחברת מילוטל פיתוח בע"מ (להלן: "מילוטל") להימנע מהשלמת עסקת מכר של מקרקעין הידוע כגוש 18756 חלקה 17 לקבוצת רוכשים בת 5 חברות (להלן בהתאמה: "המקרקעין"; "קבוצת הרוכשים"). עוד מבוקש להורות על ביצוע התמחרות של המקרקעין על מנת למקסם את תמורתם. הנאמן אף מבקש שכספי התמורה יופקדו בידו בנאמנות עד להכרעה בחלוקת התמורה.

2.
החייב ניצב בראש קבוצת חברות פירמידאלית מהגדולות במשק שמאופיינת במבנה אחזקות סבוך שכולל יותר מ-100 חברות, חלקן ציבוריות שביניהן יחסי גומלין של יחסי נשייה ושל עשייה. החייב וחלק מהחברות נקלעו לחובות בהיקף ניכר ביותר ומשכך ננקטו נגד אלה הליכי חדלות פירעון. נגד החייב הוגשה בקשה לפשיטת רגל על ידי רשות המסים ובמסגרת זו ניתן ביום 12.12.16 צו לכינוס נכסיו ועו"ד בנקל מונה למנהל מיוחד. בהמשך הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן.


3.
חברת מילוטל היא הבעלים של המקרקעין מושא הבקשה. החברה נשלטת על ידי החייב בשרשור של 4 חברות.


4.
המקרקעין משועבדים לבנק דיסקונט לישראל בע"מ ולבנק לאומי לישראל בע"מ בין היתר בגין ערבות מילוטל לחובות חברת האם שלה, "מילוטל ירקות מוקפאים", בסך 14 מיליון ₪ לכל בנק. (להלן בהתאמה: "דיסקונט"; "לאומי" וביחד יקראו "הבנקים").


5.
המקרקעין מצויים באזור התעשייה "מילואות" שבמועצה האזורית "מטה אשר" ושטחם 66,137 מ"ר ברוטו. בהתאם לשמאות של השמאים האושנר מלול, הוערך שווי המקרקעין בסך של כ- 30 מיליון ₪ כשהם נקיים מכל חוב.


6.
זה המקום לציין שהחייב ובני משפחתו חתמו ביום 25.12.16 עם בעל התפקיד על הסדר התנהלות התאגידים שבשליטתו הישירה או העקיפה של החייב ובני משפחתו. במסגרת ההסדר התחייבו החייב ובני משפחתו לדווח לבעל התפקיד על כל עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל. ההסדר קיבל תוקף של החלטה ביום 27.12.16 (להלן: "ההסדר").


7.
בהתאם להסדר הודיעה מילוטל לבעל התפקיד

ביום 24.5.17 על מכירת המקרקעין לקבוצת הרוכשים תמורת הסך 37,742,670 ₪.

הנאמן סבר שאין לאשר את המכירה האמורה בהינתן התמורה שאינה מירבית לטעמו והמציא הצעה מטעם חברי "מילואות אגודה שיתופית חקלאי בע"מ" (להלן: "מילואות") תמורת הסך 42,989,050 ₪. בנסיבות אלו סבור הנאמן שיש לקיים התמחרות של המקרקעין על מנת להשיא את התמורה.

8.
מילוטל וקבוצת הרוכשים מתנגדים לעמדת הנאמן. לפי תחשיב של אלה הצעת קבוצת הרוכשים עדיפה על פני הצעת מילואות זאת בין היתר נוכח עלויות שונות שחלות על מילוטל לפי הצעת מילואות ושאלו חלות על קבוצת הרוכשים לפי הצעתם. בהמשך הגישה מילואות הצעה משופרת לרכישת המקרקעין בסך של

40,000,018 ₪ שכוללת התחייבות לשאת בעלויות האמורות.


9.
בנק לאומי משאיר את הבקשה לשיקול דעת של בית המשפט וככל שיוחלט על התמחרות יש לדעתו למנות את ב"כ הבנקים כבעלי תפקיד לעניין. בנק דיסקונט סבור שההסדר לא חל על מילוטל. עוד הוא סבור שיש לאשר את המכירה לקבוצת הרוכשים ולחלופין לערוך התמחרות כאשר ב"כ הבנקים ימונו לבעלי תפקיד לעניין.


10.
הצדדים לא עמדו על קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים ומשכך ניתנת הכרעה זו על יסוד כתבי הטענות שהוגשו.

11.
המחלוקת העיקרית שדרושה להכרעה הינה האם יש לאשר את אחת מההצעות שעל הפרק או שמא להורות על פרסום הזמנה להציע הצעות ולאחריה עריכת התמחרות בדרך שבה נמכרים נכסים בהליכי חדלות פירעון. ככל שהמסקנה תהייה לפרסם הזמנה להציע הצעות יהיה מקום להידרש לשאלת בעל התפקיד שימונה לעניין זה.


12.
מעיון בעמדות הצדדים עולה שלמעשה רובם המכריע למעט קבוצת הרוכשים ובנק דיסקונט תומכים בקיומה של התמחרות. קבוצת הרוכשים גורסת שעל בית המשפט לאשר את ההסכם עמה ולחילופין לאפשר לה להתקשר עם מילוטל לפי התנאים שבהצעת מילואות החדשה. קבוצת הרוכשים טוענת שהיא ניהלה מו"מ ביושר ובשקיפות עם מילוטל, השקיעה זמן ומשאבים נוספים ובכל אלה יש כדי לאשר את הצעתה
על פני עריכת התמחרות או הצעת מילואות.

אין בידי לקבל את עמדת קבוצת הרוכשים. גם אם יש ממש בטעמים שאותם הציגה קבוצת הרוכשים נוטה הכף בבירור לקיום התמחרות ואבהיר; כידוע אחת מהמטרות העיקריות בהליכי חדלות פירעון הינה השאת תמורת הנכסים ועל מנת להגדיל את הסכום שישולם לנושים. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון

בע"א 3301/08 מנשה פטל נ' נאוה שגב (פורסם בנבו ביום 23.8.09)

פסקה 57:



"ככלל


מימוש


נכס


לצורך


מכירתו


בהליך


של


פשיטת


רגל


נועד


להשיג


מטרה


אחת


והיא


השגת


התמורה


הגבוהה


ביותר


האפשרית


לצורך


פירעון


חובו


של


החייב


לנושים [ראו
:

ע"א 509/00

לוי


נ
'

ברכה
,

פ
"

ד נה
(4) 410, 422 (2001) להלן: "עניין לוי"]


על


בית


המשפט


להקפיד


שלא


יקופח


עניינם


של


נושי


החייב
,

כאשר


האינטרס


של


הנושים


הינו


מכירת


הנכס


במחיר


מירבי


כך


שיגדל


הסך


הכולל


המתחלק


בין


הנושים


והחלק


שכל


אחד


מהם יקבל [ראו ע"א וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 20.7.2004

)".

בנסיבות המקרה שוכנעתי שלא נעשה הדרוש למקסם את התמורה של המקרקעין. כאמור לפנינו הצעות של מכירת מקרקעין לאחר משא ומתן שקיימה מילוטל עם קבוצת הרוכשים ומבלי שנעשה הליך של הזמנה להציע הצעות. זאת ועוד;
הוגשה הצעה גבוהה מזו של קבוצת הרוכשים על ידי מילואות אשר שופרה במידה לא מבוטלת מהצעתה הראשונית. משכך אין ספק שהתמורה שהוצעה אינה בהכרח המירבית שניתן לקבל עבור המקרקעין ולא ניתן לשלול שבהליך התמחרות יוצעו הצעות גבוהות מההצעה המירבית שהתקבלה.

13.
לא התעלמתי מכך שקבוצת הרוכשים ניהלה מו"מ בתום לב עם מילוטל ולא ניתן לשלול שהדבר היה כרוך מטבע הדברים בעלויות מסוימות. עם זאת קבוצת הרוכשים לא פיתחה ציפייה מוחלטת שהצעתה תתקבל שכן ידעה שזו מותנית בהסכמת הבנקים וביידוע הנאמן ולכן אין רבותא שהיא תתקבל. ואכן, הבנקים הודיעו מפורשות בסעיף 3.1 למכתבי הכוונות, שעליהם בין היתר מתבססת קבוצת הרכישה בטענתה לאינטרס הציפייה וההסתמכות, כי הסכמתם מותנית בהתקיימות התנאים בהסדר לעיל, קרי, אי התנגדות הנאמן או אישור בית המשפט. מכאן שקבוצת הרכישה מודעת לכך שכל עוד לא הסכים הנאמן למכר קיימת אפשרות שזה לא יאושר. בדומה, גם מילואות מודעת לכך שהצעתה לא תתקבל בהכרח, בין היתר בהינתן ההצעה הקודמת של קבוצת הרכישה. אין לפנינו מצב שבו כבר אושרה הצעה לאחר הליך התמחרות שאז ייתכן והמסקנה הייתה שונה.

מהטעמים האמורים גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה העיקרית של בנק דיסקונט ומקבל אני אפוא את עמדתו החלופית כנזכר לעיל. ער אני לטענה שמילוטל היא חברה סולבנטית ומשכך לכאורה אין מקום למעורבות הנאמן כמו גם להעדר חלות ההסדר אך לא ראיתי להגיע למסקנה שונה. לעניין זה אבהיר ששעה שנדרש אישור בית המשפט להתקשרות בהסכם המכר, חלים על ההליך הכללים הנוהגים במכירה של נכסים בחדלות פירעון. בנוסף, לטעמי ההסדר חל על גם העסקה מושא בקשה זו וכעמדת הנאמן. זאת לאור לשונו המפורשת של ההסדר שמתפרש גם על עסקאות של חברות שמניותיהן נמצאות בידי החייב ובני משפחתו ועל אלה נמנית מילוטל. בנוסף גם למהותם של דברים עסקינן בהליך שרלוונטי לכלל נכסים שבבעלות חברות שמניותיהן מוחזקות בשרשור על ידי החייב ומשכך יש קשר להליך.

14.
שקלתי האם ניתן לקיים התמחרות רק בין שתי המציעות אך סבורני שנכון יהיה בנסיבות העניין לעניין את הציבור כולו ודוק. עסקינן בנכס בעל שווי ניכר שיכול לעניין מציעים לא מעטים. לא נעשתה פנייה פומבית לציבור כולו ולא ניתן לשלול שקיימים מציעים פוטנציאלים שלא יודעים על הליך המכירה ומשכך יהיה טעם בפרסום הזמנה להציע הצעות שיהיה בה כדי לעניין מציעים אפשריים.


15.
באשר לזהות בעל התפקיד שיופקד על המכירה. הנאמן סבור שהוא הגורם שיש להפקיד בידיו את הטיפול במכירה. הבנקים סבורים כי גורם מטעמם או מטעם מילוטל צריך להיות מי שימונה לתפקיד ואילו מילוטל בדעה שגורם מטעמה צריך להתמנות לעניין. לטעמי ובהינתן הצורך שבשמירת האינטרסים של כל צד, קרי, הנאמן שבא בנעליו של בעל השליטה; החברה שהינה גוף עצמאי והבנקים הנושים, יש למנות בעל תפקיד מטעם כל אחד מאלה ובשכר הטרחה יחלקו בשווה.

16.
לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:


אין מקום לאשר המכירה לקבוצת הרוכשים או למילואות.
יש לפרסם הליך של הזמנה להציע הצעות לציבור לרכוש את המקרקעין. לאחריה תתקיים קיום הליך התמחרות בין המציעים, וזאת על מנת למקסם את תמורת המימוש של המקרקעין.

אני ממנה את: עו"ד בנקל, עו"ד גולדבלט ואת ב"כ הבנקים כמנהלים מיוחדים אשר יוסמכו לפעול למימוש המקרקעין למרבה במחיר. כל אחד מבעלי התפקיד יפקיד התחייבות עצמית בסך של 100,000 ₪ כתנאי למינוי.

תמורת המכירה תופקדנה בחשבון נאמנות של בעלי התפקיד ובהמשך אורה על חלוקתה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, בהעדר הצדדים.















פשר בית משפט מחוזי 3642-08/16 אליעזר פישמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 10/07/2017)