פסקי דין על המערער: ציון אלבאווי ז"ל - יאיר אלבאווי ע"י ב"כ עו"ד א' גוטמןהמשיבים: 1. רשות השיפוט הארציתע"י ב"כ עו"ד ר' כרמי 2. "גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ 3. קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתד... | פסקי דין על המשיבים: 1. רשות השיפוט הארציתע"י ב"כ עו"ד ר' כרמי 2. "גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ 3. קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מ' פרדספסק דיןכבוד סגן הנשיא ס'...

27/05     27/05/1996




דבע 3-102/נו ציון אלבאווי ז"ל – יאיר אלבאווי נ' רשות השיפוט הארצית ,"גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ ,קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ




(פד"ע ל 31)

בבית-הדין הארצי לעבודה

דב"ע נו/3-102

השופטים: כבוד הנשיא מ' גולדברג

כבוד סגן נשיא ס' אדלר

כבוד השופטת א' ברק

נציג מעבידים : תמיר
המערער: ציון אלבאווי ז"ל - יאיר אלבאווי


ע"י ב"כ עו"ד א' גוטמן
המשיבים: 1. רשות השיפוט הארצית
ע"י ב"כ עו"ד ר' כרמי
2. "גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ
3. קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד מ' פרדס
פסק דין
כבוד סגן הנשיא ס' אדלר
:

1. מר ציון אלבאווי ז"ל (להלן - המערער) החל לקבל גמלת זקנה מקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
(להלן - קג"מ) ביום 1.1.1991, כאשר בגמלה השתתפה "גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ
(להלן - גלעד). המערער הגיש ערר על גובה הגמלה לוועדת העררים לעניין רציפות זכויות (להלן - ועדת העררים). ביום 23.10.1991 דחתה ועדת העררים את ערר המערער. על כך הגיש המערער ערעור לרשות השיפוט הארצית
(להלן - רשות השיפוט). ביום 7.1.1992 התקיימה ישיבה בפני
רשות השיפוט, בה השמיעו בא כוח המערער דאז, נציג גלעד ונציגת קג"מ את טענותיהם. נציגת קג"מ נתבקשה על ידי חברי רשות השיפוט להעביר להם את חישוב השכר הקובע של המערער על פי שיטת הממוצעים, וזאת בהתחשב בכל שנות חברותו של המערער בשתי קרנות הפנסיה. בסיום הישיבה נרשם: "אנו נחליט בהקדם ונשלח

פסק דין
שלנו לצדדים בדואר רשום". נציגת קג"מ ערכה את הנתונים והעבירה אותם לרשות השיפוט, אך העתק לא הועבר למערער או לבא כוחו דאז. ביום 9.3.1992 התקיימה ישיבה נוספות בפני
הבוררים, אליה הוזמנו רק נציגי גלעד וקג"מ. המערער ובא כוחו דאז לא הוזמנו ולא השתתפו בישיבה זו. נציג גלעד נשאל על ידי חבר המותב ברשות השיפוט אם הקרן מוכנה, לפנים משורת הדין, כי יצוו עליה להשתתף בפנסיה לפי החישוב שערכה נציגת קג"מ, והוא ענה בחיוב. ביום 12.3.1992 נתנה רשות השיפוט פסק בוררות ("החלטה") על פיו ערעור המערער נתקבל חלקית.

המערער הגיש "בקשה לביטול פסק בורר" לבית הדין האזורי בתל אביב (השופט נחתומי ונציגי הציבור שיבי וקנר; תב"ע נב/3-1514). התובענה נדחתה, מהטעמים שהדיון ביום 9.3.1992 לא היה מענייני המערער אלא התייחס להתחשבנות בין גלעד לבין קג"מ; פסק הבורר לא קיפח את המערער, לא גרם לו עיוות דין ועל פי סעיף 26 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ניתן לקיים את פסק הבורר. על כך הערעור שלפנינו.

2. סעיף 26 לחוק הבוררות קובע:

"סייגים לביטול הפסק - 26. (א) בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין".

בא כוח המערער טען לפנינו, כי אילו החישוב הנ"ל היה בפני
נציג המערער לפני הדיון ביום 9.3.1992 ואילו היה נוכח באותה ישיבה, ייתכן שהיה משכנע את הצדדים או את רשות השיפוט לפסוק למערער על פי תביעתו, או יותר ממה שנפסק לו. מכאן, שייתכן כי נעשה עיוות דין למערער. תשובת באי כוח קג"מ ורשות השיפוט הייתה, כי בפעול לא נפגע המערער מאי נוכחותו בישיבה שהתקיימה ביום 9.3.1992, שכן הוא זכה חלקית בפסק הבורר ושיעור גמלתו הועלה.

3. העילה לביטול פסק הבוררות

סעיף 24 (4) לחוק הבוררות קובע:

"ביטול פסק הבוררות - 24. בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
...

(4) לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".

קיום ישיבה בפני
רשות השיפוט, ללא הזמנתו של המערער או של נציגו, מהווה פגיעה באחד מכללי הצדק הטבעי, היינו: בזכותו להיות מוזמן לישיבות הבוררות ולהעלות את טענותיו.

אשר להגשת החשבונות על ידי נציגת קג"מ, אין פגם בעצם הגשתם, שכן הוסכם בישיבת רשות השיפוט, שהתקיימה בנוכחות המערער ובא כוחו, כי החישוב יוגש. כמו כן, המערער ובא כוחו דאז לא ביקשו להגיב על הנתונים שבחשבון. אולם, משהתקיימה ישיבת בוררות לאחר הגשת החישובים, בהיעדר המערער או בא כוחו, והייתה התייחסות לחשבון, יש בכך פגיעה בזכותו להעלות טענות בעניין. אין מקום לתת למשיבים בהליך בוררות לטעון בעניין החישוב ושיעור הגמלה בלא לתת לתובע (המערער שלפנינו) להעלות את טענותיו.

המערער ובא כוחו לא הסכימו, שתתקיים ישיבת בוררות בהיעדרם. כמו כן, פסק הבוררות הסתמך באופן משמעותי על מה שנאמר בישיבת הבוררות שהתקיימה ביום 9.3.1992. אמנם, אותה ישיבה נקבעה, כנראה, על מנת לבדוק את האפשרות לסיים את העניין בפשרה, אך גם בדיון לצורך פשרה חובה על הבורר להזמין את כל הצדדים, אם לא הוסכם אחרת.

לפיכך, קיום ישיבת הבוררות ביום 9.3.1992 בלי נוכחות המערער או נציגו, וזאת לאחר הגשת החשבונות, שלא הועברו למערער או לבא כוחו, מהווים נסיבות המצדיקות את ביטול פסק הבורר.

4. האם נגרם למערער עיוות דין?

אכן אין לדעת בוודאות האם הופעת המערער ו/או בא כוחו לישיבת רשות השיפוט ביום 9.3.1992 הייתה מביאה את הרשות לפסוק יותר ממה שנפסק. אולם, ייתכן שהמערער או בא כוחו היו משכנעים את רשות השיפוט לקבל את מלוא תביעתו או לפסוק יותר ממה שנפסק. נמנעה מהמערער ובא כוחו ההזדמנות לנסות ולשכנע את הבוררים, וזה כשלעצמו עשוי להוות עיוות דין.

5. סוף דבר - אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק הבוררות של רשות השיפוט מיום 12.3.1992 ומחזירים את העניין לרשות להמשך הליך הבוררות, מהמצב שבו היה לאחר קבלת החשבון שהוגש לרשות על ידי נציגת קג"מ.

הרשות תעביר לבא כוח המערער העתק מהנתונים שהוגשו על ידי נציגת קג"מ ולאחר מכן תזמין אותו להעלות את השגותיו על הנתונים.

כל אחת מהמשיבות מס' 2 ו-3 תשלם למערער הוצאות משפט זה בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ניתן היום, ט' בסיוון תשנ"ו (27.5.1996).









דבע בית הדין הארצי לעבודה 3-102/נו ציון אלבאווי ז"ל – יאיר אלבאווי נ' רשות השיפוט הארצית ,"גלעד" גמלאות לעובדים דתיים בע"מ ,קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, [ פד"ע: ל 31 ] (פורסם ב-ֽ 27/05/1996)