פסקי דין על רחל יהודה | פסקי דין על שמואל ארז מזרחי

19285-11/16 תק     25/07/2017




תק 19285-11/16 רחל יהודה נ' שמואל ארז מזרחי








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 19285-11-16 יהודה נ' מזרחי




לפני
כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס


התובעת:

רחל יהודה
ת.ז. 050701507


נגד


הנתבע
:

שמואל ארז מזרחי
ת.ז. 51007540




פסק דין



תביעה כספית בסכום של 33,500 ₪, שלצידה עתירה לצו "לא תעשה".

התובעת והנתבע הם דיירים ׁ(לדבריהם, מוגנים) הגרים בשכנות בבתים שברחוב אבן גבירול 132 בתל אביב. בסמוך, בבית מס' 130, נמצאת משתלה.

לטענת התובעת בכתב תביעתה, לביתה ולמשתלה קיים שביל גישה משותף המוביל לשטח עפר שבין הבתים המשמש כחנייה לדיירים המתגוררים במקום. התובעת טוענת כי הנתבע, המפעיל את המשתלה, חסם את שביל הגישה באמצעות מחסום ושרשרת באופן המונע ממנה להיכנס לאותה רחבת עפר המשמשת חניה -
דבר שאילץ אותה במהלך השנים למצוא פתרונות חניה אחרים, בתשלום. וכך, היא צירפה קבלות החל משנת 2009 מחניונים באזור, בסכום מצטבר של

31,037 ₪ (כולל ריבית והצמדה ליום הגשת התביעה), סכום שאותו היא תובעת מהנתבע.

בכתב ההגנה הנתבע מכחיש כי הוא בעל המשתלה, מכחיש כי חסם שביל כלשהוא או מעבר, ומכאן שגם לא מנע מהתובעת לעבור במעבר כלשהו לחניה. ככל שיש לתובעת טענות כלשהן, עליה להפנותן למר דוד תג'ר, שהשטחים המוזכרים בכתב התביעה נמצאים בחזקתו וברשותו הבלעדיים.

בעקבות הגשת כתב ההגנה התובעת הגישה בקשה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את מר דוד תג'ר כנתבע נוסף. אולם, על אף החלטת בית המשפט מתאריך 30.6.17 התובעת לא הגישה טיוטת כתב תביעה מתוקן, ובמועד הדיון לפניי ביקשה להמשיך בתביעה בנוסח הקיים.

מעדותה של התובעת ומעדותן של העדות מטעמה (אחיותיה, בתה וחברה של המשפחה) עולה תמונה של סכסוך רב-שנים, כ - 20 שנים לפחות, על שטח החניה. מעדותה של אחות התובעת, גב' יצחקי, מתברר כי מזה 20 שנים "לא נותנים להיכנס"
(עמ' 3 שו' 25).
אחות נוספת, גב' מק, העידה שלאורך השנים היתה השתלטות על המקום
(עמ' 3 שו' 30).
בתה של התובעת וחברה של המשפחה העידו שתיהן כי לא התאפשרה להן חניה ברחבת העפר, והן היו חונות בחניון בתשלום. אם כך הם פני הדברים, לא ברור מדוע רק עתה הגישה התובעת את תביעתה, ייתכן כי ברקע הליך של פינוי-בינוי (ראו נ/2).

מכל מקום, על פי עדותה של התובעת עצמה אין לה זכויות בשטח העפר המשמש חניה
(עמ' 1 שו' 14),

ובעלי הקרקע הם האחים חג'ג'
(עמ' 2 שו' 2)
. לטענתה, מדובר בשטח הפקר שכל דיכפין יכול להחנות בו ועל כן אין לחסום אותו. אין לתובעת על מה שתסמוך את תביעתה, היא אינה יכולה לטעון כי מונעים ממנה זכות שימוש בשטח שממילא אינו בבעלותה, אינו בחזקתה, אין לה כל זכויות בו, ואלו נתונות דווקא לאחר – האחים חג'ג'. כמו כן, על פניו הגורם הרלוונטי אינו הנתבע (לפחות לא לבדו) אלא גם מר דוד תג'ר. הלה העיד לפניי (מטעם הנתבע) כי הוא בעל המשתלה מזה 20 שנים והוא שמנע מהתובעת לעבור בשטח לאחר שנהג לאפשר לה לחנות במקום, אולם נהיגתה הפרועה בשטח המשתלה וסיכון באיה גרמו לו למנוע ממנה את הכניסה באמצעות מחסום. מר תג'ר אף הגיש מכתב לפיו בינו (ובין אחיו) לבין חברת יורוקום נדל"ן, בעליה של חלקה 15 וחלק מחלקה 16,
נכרת הסכם פשרה לפיו השניים רשאים להחזיק במשתלה הממוקמת בחלקות אלו. לטענתו, לרבות באותו שטח
עפר. למען הסר ספק, בית משפט זה אינו קובע זכויות בחלקות השונות, ודי בכך שהתובעת לא הצביעה על זכות שלה שנפגעה כדי לדחות את תביעתה.

יתרה מכך; גם אם היתה לתובעת זכות כלשהיא שנפגעה, לא קמה לה הזכות לקבל סעד. היא אמנם הגישה קבלות בגין חניה בחניונים שונים בסכום מצטבר של כ – 30,000 ₪, אך לא שכנעה, במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, במאזן ההסתברויות,
כי הקבלות הללו הן בגין החניית רכבה שלה בחניונים השונים. כך, על חלקן לא מצוין למי הן ניתנו (ומדובר בקבלות בגין חניה חודשית), על חלקן לא מופיע מספר רכב, ועל חלקן מופיעים לסירוגין לפחות שני מספרי רכב שונים. ומעבר לכל אלו, לא הוכח קשר סיבתי בין חסימת שטח העפר המשמש חניה לבין הצורך לרכוש במועדים המצוינים בקבלות שירותי חניה בתשלום. אעיר כי לדברי התובעת עצמה, שטח העפר יכול להכיל 10 מקומות חניה. מכאן מתבקשת המסקנה כי גם לו היתה רחבת העפר פתוחה לציבור הרחב, כטענת התובעת, אזי מקומות החניה – מצרך יקר באזור מרכז תל אביב – הם ספורים והיו מתמלאים חיש-מהר. התסריט לפיו היא היתה צריכה ממילא למצוא מקום חניה לרכבה, ולשלם על כך, ולא רק מידי פעם אלא על בסיס יומיומי קבוע, אינו בלתי סביר.

אשר לעתירת התובעת ליתן צו המורה לנתבע לאפשר לה מעבר ושימוש בשביל הגישה והחניה ולחנות בסמוך לביתה, אזי סעד זה אינו בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות (ראו סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984).

אשר על כן, התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין וכדי לתרום ולו במעט ליחסי שכנות טובה יותר, אין צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.


המזכירות תמציא

פסק דין
זה לצדדים.
ניתן היום,
ב' אב תשע"ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 19285-11/16 רחל יהודה נ' שמואל ארז מזרחי (פורסם ב-ֽ 25/07/2017)