פסקי דין על שמר יהודה | פסקי דין על צבי יהודה | פסקי דין על חברת בית הורים בע"מ

133/05 עא     25/05/2005




עא 133/05 שמר יהודה, צבי יהודה נ' חברת בית הורים בע"מ




1
בתי המשפט

עא 000133/05
בית משפט השלום חיפה
בתיק עיקרי: בשא 017875/02

25/05/2005
תאריך:
כב' השופטת ח. הורוביץ

בפני
:

1. שמר יהודה

2. צבי יהודה

בעניין:
המערערים
טיקוצקי ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
חברת בית הורים בע"מ
המשיבה
א. שילה

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בפני
ערעור על החלטת הרשמת פורמנץ מיום 31.1.05, בה נתנה למערערים רשות להתגונן, בתנאי שיפקידו בתוך 60 יום ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן ע"ס 100,000 ₪.
המערערים טוענים כי לא היה מקום להתנות את מתן הרשות בהפקדה.

עובדות רקע
2. המשיבה אוחזת בשיק לפקודתה, משוך על חשבונם של המערערים וחתום בידי משיב מס' 2, ע"ס 340,000 ₪, מועד פרעון 9.6.02 (להלן: "השיק").
השיק הופקד ע"י המשיבה בבנק וחולל בהיעדר כיסוי.
המשיבה הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

3. אין חולק כי המשיבה שהינה מלכ"ר התקשרה עם חברה בבעלות המערערים ובניהולם, "צביקה יהודה חברה לבניין בע"מ" (להלן:"החברה"), לשם ביצוע בניית בית הורים בחיפה.
כמקדמה מסרה המשיבה לחברה סך 2,000,000 ₪ וכן את סכום המע"מ, בסך 340,000 ₪ . כנגד קיבלה המשיבה מהחברה ערבות בנקאית ע"ס 2,000,000 ₪ וכתב ערבות והתחייבות בלתי חוזרת (מ2/02) שנתנו המערערים, ע"ס 340,000 ₪ (להלן:"כתב הערבות"). כתב הערבות מבהיר כי הערבות ניתנה למטרה של הבטחת סכום המע"מ שניתן כמקדמה ע"י המשיבה.

4. אין גם חולק כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים, ניתן צו הקפאה ובסופו של דבר ביום 25.6.02 ניתן צו כינוס על נכסי החברה. החברה לא בנתה והמשיבה חילטה את הערבות הבנקאית, ומבקשת לקבל את החזר מקדמת המע"מ על פי השיק.

טענות הצדדים (בקצרה) והמחלוקת
5. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לנסיבות מתן השיק נשוא התביעה והערעור.
המערערים טוענים כי השיק ניתן כ"שיק ביטחון עד להוצאת חשבונית מס על ידי החברה", וניתן בד בבד עם החתימה על כתב הערבות .
הם טוענים כי את השיק על סכום המע"מ שקיבלו מהמשיבה העבירו לשלטונות המע"מ. ימים ספורים לאחר הפקדת הסכומים שקיבלה החברה מהמשיבה, החברה הוציאה חשבונית מס בגובה כל הסכום כולל סכום המע"מ והעבירה את חשבונית המס למשיבה. לטענת המערערים, באותו מועד התמלא התנאי לשמו ניתן השיק, הם היו זכאים לקבל את השיק בחזרה לידיהם. בשל היחסים הטובים בין הצדדים לא עמדה החברה על החזרת השיק, אולם המשיבה איננה זכאית לגבות את שיק הביטחון הנ"ל. כנגד שיק זה לטענתה לא קיבלה תמורה. מלוא הסכומים בגין המקדמה הוחזרו למשיבה.
עוד טענו המערערים טענות קיזוז.

6. מנגד כופרת המשיבה בכך שהשיק ניתן כשיק ביטחון עד להמצאת חשבונית המס. המשיבה מבהירה כי בהיותה מלכ"ר ממילא איננה חייבת במע"מ ולכן אף איננה זכאית לנכוי מס תשומות. השיק שמועד פרעונו (9.6.02 ) מאוחר לכתב הערבות (מ2/02 ) ניתן להבטחת השבת המקדמה בסך 340,000 ₪ על פי כתב הערבות.
עיסקת היסוד הייתה על סך 2,340,000 ₪ ומשבוטלה, המשיבה זכאית לקבל את מלוא הסכום בחזרה.
טענות הקיזוז הוכחשו. הן לא פורטו על ידי המערערים בבקשתם כנדרש ולא גובו במסמכים.

7. המשיבה טוענת כי חסד עשתה הרשמת עם המערערים בכך שהורתה להם להפקיד רק כ- 25% מסכום החוב כתנאי למתן רשות להתגונן. המשיבה מתנגדת לטענות חדשות שהועלו לראשונה במסגרת הערעור.

דיון ומסקנות
8. הרשמת בהחלטתה קבעה כי "נוכח קלישות הגנתם" של המערערים יש מקום להתנות מתן רשות להתגונן.
הרשמת לא נימקה ופירטה את החלטתה.
אולם, בסופו של דבר, אכן צדקה בהחלטתה ואיני רואה מקום להתערב בה.

9. הטענה כי השיק ניתן רק כשיק ביטחון ועד שהמשיבה תקבל את חשבונית המס, הינה טענה קלושה, העומדת בניגוד להגיון הדברים ולמסמכים בכתב.
כתב הערבות מלמד על התחייבות להשיב את סכום המע"מ במקרה המתאים.
אין ספק כי החזר המקדמה למשיבה, כולל השבת סכום המע"מ בסך 340,000 ₪ ששילמה לחברה, כחלק מאותה מקדמה. מחיר העסקה כולל מע"מ וביטול העיסקה מצדיק השבת מלוא הסכום.

10. אין שום הגיון בכך שהמשיבה- מלכ"ר, תוותר על ההתחייבות לקבל בחזרה את סכום המע"מ במקרה של השבה, כנגד קבלת חשבונית מס.
נהפוך הוא, כפי שטענו המערערים ורו"ח שלהם, בהליך הפלילי שהתנהל נגדם באישומים בגין עבירות מע"מ (ת.פ 2746/99 ות.פ. 5811/02) שם. המערערים טענו כי הם זכאים להשבת המע"מ שהעבירו לרשויות המס לאחר שבוטלו עסקות היסוד.
לפיכך, אם המערערים זכאים לקבל החזר המע"מ מרשויות המס, מה הגיון לכך שהמשיבה תוותר על סכום המע"מ שהעבירה לזכות המערערים, אותו היא לא זכאית לקבל מרשויות המע"מ?

11. טענת המערערים הינה בניגוד ללשון כתב הערבות, התחייבות להשיב את הסך 340,000 ₪. בכתב הערבות התחייבו המערערים כך:
"אנו נשלם למזמין מיד לפי דרישתו את הסכום הנ"ל (340,000 ₪ - ח.ה.) בכל מקרה שבו הקבלן יהיה חייב להחזיר למזמין את יתרת סכום המקדמה.
כמו כן אנו נשלם למזמין מיד לפי דרישתו את הסכום הנ"ל בכל מקרה, שבו המזמין יחלט את הערבות הבנקאית בסך 2,000,000 ₪, או את יתרתה, שנמסרה למזמין כנגד תשלום המקדמה.
ערבות והתחייבות זאת הינה בלתי חוזרת ואיננה ניתנת לביטול על ידינו, מאחר ובין היתר, בהסתמך עליה שולמה המקדמה לקבלן".

סכום המקדמה היה עפ"י המסמכים 2,340,000 ₪. המועד הנקוב בשיק תומך בגירסת המשיבה.

12. כפי שקבעה הרשמת, המערערים לא פרטו כנדרש את טענות הקיזוז.
לא היה מקום לטעון טענות עובדתיות במסגרת עיקרי הטעון, שלא בא זכרן בדיון בפני
הרשמת.
כך גם אין מקום להתייחס לטענות המערערים שלא נכללו בתצהיר ההתנגדות ובדיון בפני
הרשמת (סעיפים 8.3 - 8.1 לעיקרי הטיעון).

13. אכן במסגרת בקשת רשות להתגונן ניתן לקבל גם טענות הגנה הנוגדות מסמכים בכתב, אולם שקלול טענות ההגנה, אלו ואחרות, מעלה כי אכן סיכויי ההגנה קלושים, ולכן היה מקום, כפי שנהגה הרשמת, להתנות את הרשות בהפקדה.
בע"א 462/88, המוזכר ע"י כב' השופט גריל בבר"ע 141/96 עקרבי ירדנה נגד בנק הפועלים בע"מ (נזכר בטעוני שני הצדדים), הוענקה רשות להתגונן בגין עדות בע"פ כנגד מסמך בכתב, אולם הרשות הוענקה כנגד הפקדת ערבות בנקאית. כך גם כב' השופט גריל אישר רשות להתגונן כנגד הפקדת מחצית מסכום התביעה.

14. בנסיבות אלו, אכן הרשמת עשתה עם המערערים חסד בכך שהורתה להם להפקיד רק כרבע מסכום השיק נכון להיום ואין מקום להתערב בהחלטתה זו.
"שיקול הדעת הרחב, אם ובאילו תנאים לתת רשות להתגונן, מסור הוא לערכאה הראשונה, במקרה זה לרשם. כלל הוא, שאין בית משפט שלערעור מתערב בו אלא במקרים יוצאים מן הכלל (ראה ע"א 38/77 צימרינג ואח' נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401)".

15. לפיכך, הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבה הוצאות הערעור בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ.
לפנים משורת הדין, ניתנת למערערים אפשרות להפקיד את הערבות הבנקאית, כפי שקבעה הרשמת , בתוך 60 יום מהיום (כולל ימי הפגרה) , כתנאי לקבלת רשות להתגונן.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים
ניתן היום ט"ז באייר, תשס"ה (25 במאי 2005) בהעדר הצדדים.
________________
ח. הורוביץ
, שופטת
קלדנית: לימור ב.








עא בית משפט שלום 133/05 שמר יהודה, צבי יהודה נ' חברת בית הורים בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/05/2005)