פסקי דין על גל מדיה טרייד | פסקי דין על חן מסטר | פסקי דין על מנחם עצמון | פסקי דין על אי טרייד ר |

9621-06/17 א     04/08/2017




א 9621-06/17 גל מדיה טרייד בע"מ, חן מסטר נ' מנחם עצמון, אי טרייד רבע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 9621-06-17 עצמון נ' גל מדיה טרייד בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד הרשמת בכירה
אביגיל ון-קרפלד


מבקשים/נתבעות

1
. גל מדיה טרייד בע"מ
2. חן מסטר



נגד

משיב/תובע

משיבה
מנחם עצמון

אי טרייד רבע"מ



החלטה

1.

א.
לפני בקשה מטעם המבקשות (להלן –הנתבעות 1-2) להעברת התביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו וזאת מכוחה של תניית שיפוט ייחודית.
ב.
מדובר בתביעה על סך 415,600 ₪ אשר נסובה סביב מסחר באופציות בינאריות אותן ביצע המשיב (להלן – התובע) באמצעות אתר אינטרנט אותו מפעילה המבקשת 1 (להלן –הנתבעת 1).
ג.
לטענת המשיב בכתב התביעה, הוא קיבל פניה טלפונית מבחור בשם חן (המבקש 2), שהציג עצמו כמאמן מסחרי של הנתבעת 1 ושכנעו לבצע השקעות באופציות בינאריות. התובע ציין בפני
חן שאינו יודע לתפעל את המחשב, וחן התחבר למחשבו של התובע והראה לו 'אפשרויות השקעה אטרקטיביות'. התובע טוען, שהוא ביצע השקעות שנאמר לו שהן "מוגנות". לטענת התובע, נוצרה תלות שלו בחן בכניסה למחשב בכלל, ולאתר הנתבעת 1 בפרט.
ד.
משפקעה סבלנותו ויכולתו לעמוד בתלות בחן הוא ביקש את יתרת השקעתו המוגנת בחזרה ומשסורב הגיש את התביעה.
ה.
בכתב התביעה טען התובע, כי לבית משפט זה הסמכות המקומית הואיל והעסקה כולה היתה בירושלים, כל התשלומים נעשו בירושלים וכל ההתנהלות נעשתה – לפי דרישת הנתבעים, באמצעות מחשבו אשר בירושלים.



2.
הנתבעות 1-2 מכחישות את טענת התובע בכל הנוגע לסמכות המקומית בנימוקים הבאים:
א.
תנאי למסחר בפלטפורמה אותה הציעה הנתבעת 1 לתובע, הוא אישור תנאי התקנון (נספח 1 לבקשה) המהווה את הסכם ההתקשרות הבסיסי בין הצדדים. בתקנון זה נכללת תניית סמכות ייחודית בסעיף 3 בו כתוב, בין היתר:

"סמכות השיפוט הבלעדית לדון בכל סכסוך העולה מההסכם תהיה נתונה לבית המשפט המוסמך עניינית בתל-אביב-יפו בלבד".

ב.
לטענת הנתבעות 1-2, ביום 16.9.15, התובע אישר את התקנון בהתאם לתיעוד המצוי אצלן. ללא אישור התקנון לא ניתן להתחיל לסחור בפלטפורמה שהוצעה וחזקה על התובע, שהנו עורך דין במקצועו, שקרא ואישר את התקנון וזאת על אחת כמה וכמה כאשר הסכומים אשר השקיע הינם מאות אלפי שקלים.
ג.
מקום מושבה של הנתבעת 1 הוא בתל-אביב ולנתבעות 1-2 אין כל זיקה לנתבעת 3.
ד.
עוד טוענות הנתבעות 1-2, שרק שיקולים בעלי משקל מכריע יניאו את בית המשפט מלכבד תניית שיפוט והפנו לפסיקה רלבנטית.

3.
בכל הנוגע לתקנון טוען התובע, שמעולם לא ראה או קרא אותו קודם לכן, וכי הוא רואה אותו לראשונה במסגרת ההליך. התובע טוען עוד, שלא חתם על התקנון, לא אישרו, ולא היה מעז לחתום על תקנון כזה שהוא חד צדדי. מדובר בתקנון ארוך וחד צדדי באופן קיצוני לטובת הצד השני אשר אינו עובר את מגבלות חוק החוזים האחידים.

דיון ומסקנות
4.
א.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה – מצאתי כי דין הבקשה להידחות. המתווה לבדיקת סמכות בית המשפט נקבע בתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
הקובעת כדלקמן:

"5. היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

ב.
סעיף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 מקנה לבית המשפט הדן בעניין מסויים רשות להעביר אותו עניין לבית המשפט המוסמך, אם נוכח, כי אותו עניין אינו בסמכותו.
ג.
בחינת תניית השיפוט אשר בסעיף 3 לתקנון מעלה, כי אכן קיימת בו תניית שיפוט ייחודית המעניקה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסמך בתל-אביב-יפו.
ד.
נוכח לשון סעיף 3 נראה לכאורה שיש להעתר לבקשה ובפרט נוכח ההלכה שמשעה שצדדים לחוזה החליטו על תניית שיפוט ייחודית הרי שיש לאכוף עליהם לכבד תנייה זו: ברע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון נ' חי , פ"ד מו (3) 777:
"...כללי הסמכות המקומית הם כללים של נוחיות, ובגדרם מוכן בית המשפט, בדרך כלל, לתת תוקף להסכמת בעלי דין למקום שיפוט, אפילו סוטה ההסכם מהכללים הרגילים של הסמכות המקומית."

ה.
לכאורה, כי במקרה דנן לא ראיתי לעשות כן מן הטעם, שבמקרה שלפנינו השאלה שבמחלוקת אינה רק האם הצדדים לחוזה הסכימו על תניית שיפוט יחודית, אלא האם היתה הסכמה של התובע מדעת לתקנון כולו. במקרה דנן המשיב טען בכתב התביעה, שאינו יודע לתפעל את המחשב, ונציג הנתבעת 1 התחבר למחשבו ואף נוצרה תלות בנציג הנתבעת 1 בכניסה למחשב בכלל, ולאתר הנתבעת 1 בפרט. בנוסף נטען, שהמשיב לא חתם על התקנון ואף לא ראה אותו מעולם קודם לכן. הטענות הללו אשר נתמכו בתצהיר - צריכות עוד להתברר. על פי הנטען בכתבי הטענות, לא ניתן להכריע לגבי הסכמה של הצדדים לסעיף 3 בתקנון ורק מטעם זה דין הבקשה להידחות.
ו.
עיינתי בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת דורית פיינשטיין מיום 20.43.17 שניתנה בתיק 16441-12-16 ובהודעת המבקשות מיום 24.7.17. נטען, שמדובר בנסיבות דומות אך למעט ההחלטה לא הוצגו לביהמ"ש כתבי הטענות שמהן ניתן ללמוד שהנסיבות אכן דומות. אין די בטענות כלליות, כי התביעה הוגשה כנגד אותו בעל דין, או שהתביעה הוגשה לבית משפט זה בניגוד לתניית שיפוט יחודית וללא התייחסות של המתנגד למבחנים שנקבעו בפסיקה להעברה, כאשר לא התאפשר לביהמ"ש לבחון את כלל נסיבות המקרה האחר.

5.
א.
במכלול הנסיבות נתתי משקל גם לכך שהנתבעת 1 מספקת את שירותיה באמצעות האינטרנט וניתן להשתמש באתר מכל מקום בארץ וגם מחוצה לה. הדעות בפסיקה חלוקות לעניין הסמכות המקומית כאשר מדובר בתביעות כנגד ספקי שירותים באמצעות הטלפון והאינטרנט. יש הגורסים, כי הסמכות נתונה לכל בתי המשפט בארץ ככל שמדובר בעסקאות אינטרנט, ויש הגורסים, כי במקום כריתת העסקה כמקום הקיבול היינו מקום קבלת ההצעה ע"י הספק לפי מקום מושבו או משרדו הרשמי (ראו מאמרו של אסף טבקה "על הדבש ועל העוקץ" סמכות השיפוט המקומית ב"תביעות אינטרנט",
הפרקליט נב תשע"ג, עמ' 365. ראו גם תא (חי') 60768-02-17, ניר דביר נ' איי.די.איי.חברה לביטוח בע"מ (12.6.2017).

ב.
לשיטתי יפים לעניין זה הדברים שנכתבו בתא (י-ם) 6612/05 המכרז של המדינה בע"מ נ' אבישי אבו חצירה כדלקמן:

"הציפיה הסבירה של צרכן המסתייע בשירותי המבקשת היא שכשם שהשירות אותו היא מספקת מגיע עד לביתו, כך גם במקרים של מחלוקת יתאפשר לו לפעול באופן סביר לפתרונה..."

ג.
על פי טענת התובע, נציג הנתבעת 1 הוא זה אשר פנה אליו טלפונית לצורך ההתקשרות, טענה אשר לא הוכחשה ומשכך ברור, כי הנתבעת אשר מושבה בתל-אביב מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן באמצעות הטלפון ועושה מאמצים לשם כך לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות אשר לאו דווקא היו יכולים להגיע פיזית למשרדיה. נראה כי בנסיבות אלו, שעה שמטרת הנתבעת לפרוץ את הגבולות המקומיים, לא ראוי להעלות טענות בדבר סמכות מקומית: ת"ק (י-ם) 2820/07 איילה קבריאן נ' הדקה ה- 90 (26.8.07).
ד.
כמו כן בהתאם לתקנה 3(א2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תובענה בשל סחר ברשת האינטרנט יכול שתוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטי מצוי מקום מגוריו או עסקו של התובע.

6.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להעברת הדיון לתל אביב ומורה על המשך ההליכים בתובענה בבית משפט זה. סוגיית ההוצאות תידון בסיום ההליך.

ניתנה היום, יב י"ב אב תשע"ז, 04 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 9621-06/17 גל מדיה טרייד בע"מ, חן מסטר נ' מנחם עצמון, אי טרייד רבע"מ (פורסם ב-ֽ 04/08/2017)