Google

שלי לוי, אמיר לוי - קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

פסקי דין על שלי לוי | פסקי דין על אמיר לוי | פסקי דין על קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

52532-05/17 תק     07/08/2017




תק 52532-05/17 שלי לוי, אמיר לוי נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 52532-05-17 לוי ואח' נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

בפני

כבוד השופט
דניאל מרדכי דמביץ


תובעים

1.שלי לוי

2.אמיר לוי


נגד


נתבעת

קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ



פסק דין


לפניי תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים.
העובדות
1.
ביום 22.5.2016 סביב השעה 08:30 נהג התובע ברכבם של התובעים (טנדר איסוזו, ש.י. 2008, מ.ר. 4420365) בצומת בית הערבה מצפון (מכיוון נעמ"ה) אל צומת אלמוג. התובע עצר את רכבו בצומת בהתאם לתמרור עצור המוצב בצומת.
2.
רכב מ.ר. 5632053 המצוי בבעלות הנתבעת פגע ברכב התובעים מאחור.
3.
אין מחלוקת כי הנתבעת אחראית לתאונה וחבה בנזקיה - וזאת בשים לב למנגנון הפגיעה (תאונת חזית-גב). בהמשך יעלה כי יש מחלוקת באשר לשיעור הנזק.
4.
נזקי התאונה נשומו על ידי שמאי מוסמך ובהתאם תוקן רכבם של התובעים במוסך סיגמא מוטורס בע"מ תוך ששולמו תמורת התיקון 8,086 ₪ כולל מע"מ. התובעים שילמו את הסכום האמור בפועל למוסך ביום 26.8.2016.
5.
שכר השמאי בסך של 887 ₪ (כולל מע"מ) שולם ביום 26.8.2016.
טענות התובעים
6.
כתב התביעה וטענות התובעים בדיון גוללו מסכת של נסיונות של התובעים לקבל מהנתבעת את שלזכותם. נסיונות אלה לא צלחו עד שנאלצו התובעים להגיש את תביעתם ביום 24.5.2017.
7.
בעקבות דרישת סוכנות הביטוח של התובעים מהנתבעת לשפות את התובעים בגין נזקי התאונה (נזקים ישירים בלבד - שכר המוסך ושכר השמאי), שלחה הנתבעת ביום 5.10.2016 הצעת תשלום 7,232 ₪ בצירוף 'כתב ויתור ושחרור'. הנתבעת היתה נכונה לשלם את שכר המוסך ללא מע"מ ובהפחתת 473 ₪ (לא כולל מע"מ) בגין החלפת סמלים ומדבקות שכן "לא הוכח שניזוקו והוחלפו, המידה ויתקבלו תמונות נזק ותמונות החלפה כולל חשבונית רכישת חלקים נשקול שנית עמדתנו" (הציטוט מדוייק; ד.ד.) וכן את שכר השמאי ללא מע"מ.
8.
כתב הוויתור נחתם על ידי התובעת בצירוף הסתייגות "לגבי הסכום יש לנו השגות ושלחנו את החומר הנדרש כדי לקבל את מלוא סכום התביעה". הסכום האמור בכתב הוויתור או כל סכום אחר לא נשלח אל התובעים.
9.
נשלחו אל הנתבעת מלוא המסמכים המבססים את רכישת הסמלים והמדבקות בפועל על ידי התובעים.
10.
מכתב דרישה אשר נעשה ביום 19.3.2017 על ידי עורכת דין מטעם התובעים לא נענה על ידי הנתבעת.
11.
התובעים חשים כי המתינו זמן ארוך מאוד (יותר משנה) למענה ולתשלום סכום שאין דרך לראותו כשנוי במחלוקת - מבלי ששולם דבר.
12.
על הנתבעת לשלם 3,000 ₪ כפיצוי "על משך הזמן הרב שבו הנתבעת נמנעת ביודעין מלשלם לתובעים את הכסף חרף כך שהודתה בחיובה לשאת במרבית עלות הנזק".

טענות הנתבעת בכתב ההגנה
13.
הועבר אל התובע (לא צויין איך ומתי) שיק ע"ס 4,332 ז"פ 6.4.2017 - בגין הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
14.
קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי שאלת החלפתה של דלת תא המטען (התובעים טוענים כי הדלת הוחלפה ודורשים תשלום בהתאם; הנתבעת למדה מן התמונות שהוצגו לה על ידי השמאי מטעם התובעים כי הדלת תוקנה ולא הוחלפה), לגבי מע"מ ולגבי שכר טרחת השמאי (טוענת הנתבעת כי שכרו הסביר הוא 758 ₪; מדובר בסכום ששולם, לא כולל מע"מ).

הדיון ביום 6.8.2017
15.
בפתח הדיון נסוג נציג הנתבעת מכל הטענה בעניין דלת הרכב והצהיר: "אנחנו מוכנים לשלם לתובעת את כל הנזק בתוספת הוצאות ממה שהיא שילמה" (עמ' 1, שור' 10-11; עמ' 2, שור' 5-2).
16.
לעניין השיק ע"ס 4,332 ₪ התברר כי השיק נשלח אל סוכן הביטוח של התובעים אולם התובעת בחרה שלא ליטול את השיק משום שפחדה שקבלתו תיחשב בגדר ויתור על יתרת תביעותיה (עמ' 1, שור' 24-23). הנתבעת לא חקרה את התובעת בנושא השיק וככל הנראה הנושא לא היה בידיעת התובעים עובר להגשת כתב התביעה.
17.
התובעת קיימה שיחה טלפונית עם משרד רואת החשבון שלה במעמד הדיון והסתבר כי התובעים מתקזזים על 2/3 ממרכיב המע"מ של ההוצאות הישירות הנוגעות לתאונה - הן בעניין התשלום למוסך וכן בעניין התשלום לשמאי.

דיון והכרעה
18.
בערבו של יום נסוגה הנתבעת מכל השגותיה לגבי הוצאות תיקון הרכב ואין מחלוקת כמותית לגבי שיעור הנזקים אשר על הנתבעת לשאת בהם. נותרה מחלוקת בדבר כלל ההוצאות שעל הנתבעת לשאת בהן נוכח התנהלותה אל מול התובעים.
19.
לעניין ההוצאות הישירות בגין התאונה, מדובר בסכום של 8,973 ₪ כולל מע"מ (17%) שהם 7,669.23 ₪. בתוספת שליש ממרכיב המע"מ (שכן בגין 2/3 התקזזו התובעים מול רשויות המס), החבות הישירה הכוללת היא 8,103.82 ₪ נכון ליום 26.8.2016.
20.
לא מצאתי תקינות ו/או תום לב בהתנהלות הנתבעת. עסקינן בתאונה אשר בה שאלת החבות ברורה. לא ברורה הלגיטימיות של הדרישה לחתימת התובעים על כתב ויתור כאשר ברור שיש חבות של הנתבעת לפחות בחלק מהסכומים. לפחות סכומים שאינם שנויים במחלוקת יש לשלם ללא תנאים. חצי שנה חלפה עד שהנתבעת שלחה תשלום בגין הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אולם זאת תוך שחזית המחלוקת הורחבה על ידה (השיק שנשלח היה הסכום הראשוני בהפחתת 2,900 ₪). לא זו בלבד אלא שחזית המחלוקת שנוצרה בשיק שנשלח ובכתב ההגנה נמוגה כאילו לא היתה בפתיחת הדיון. לא ברור אם כן מדוע הועלתה טענת סרק זו. אף לא מובן התחשיב של הנתבעת: הצעת הנתבעת מראש היתה תשלום ללא מע"מ והיא הסתכמה ב-7,232 ₪. המחלוקת שנטענה בכתב ההגנה היתה לגבי 2,578 ₪ ויוחסה לשלושה נושאים. הסכום של 2,900 ₪ שהופחת לקראת השיק שנשלח אינו מבואר. הפחתת מע"מ מהסכום של 2,900 ₪ מגיעה ל-2,478 ₪ (סכום הדומה ל-2,578 ₪). לא ברור אפוא מדוע מסכום שהיה ללא מע"מ (סכום ההצעה הראשונה) הופחת סכום שהוא לכאורה כולל מע"מ. לא הוצגו מסמכים ברורים של הנתבעת (מעבר לזה אשר נעשה ביום 5.10.2016) אשר יש בהם כדי לבאר מה היתה נקודת המחלוקת לאורך הזמן ומה מנע תשלום סכומים שאינם שנויים במחלוקת.
21.
ניתן להפליג בנסיונות להבין את התנהלות הנתבעת, אולם בשורה התחתונה אין לפניי ראיות ואף לא טענות של ממש המסבירות מדוע החוב הפשוט לא נפרע זה מכבר. לא מצאתי כל מחלוקת ממשית, עובדתית או אחרת, בין הצדדים. השתכנעתי כי התובעים הציגו בפני
הנתבעת, בהקדם והרבה מאוד טרם הגשת התביעה, כל שהיה נחוץ בכדי שהנתבעת תוכל לדעת שאינה משלמת לשווא ו/או בגין נזקים עודפים וכדומה.
22.
אף משהוגשה התביעה לא מצאתי הגנה של ממש לנתבעת, מה גם שטענת הגנה אשר הנתבעת בכל זאת העלתה (בעניין אי החלפת הדלת האחורית של רכב הנתבעים) נמשכה על ידי הנתבעת עצמה בפתח הדיון. האם באמת סברה הנתבעת עובר לדיון כי די בשיק ע"ס 4,332 ₪ ששיגרה אל התובעים וכי מעבר לכך דינה של התביעה להידחות תוך חיוב התובעים בהוצאות (כאמור בחתימת כתב ההגנה? התובעים נאלצו להיערך לדיון בידיעה שעליהם להגן על גרסתם מיסודה, אולם נמצא כי כתב ההגנה התפוגג.
23.
הנושא היחיד אשר נבדק לגופו בעת הדיון היה שיעור התקזזות המע"מ של התובעים מול רשויות המס. נושא זה היה יכול להיבדק במישרין, מה גם שהכללים בנושא זה ידועים. אלא שמלכתחילה הנתבעת סירבה לשלם את מרכיב המע"מ במלואו וללא ביאור ו/או הידברות. ובכל מקרה דבר לא שולם. את השיק ששוגר אל סוכן הביטוח של התובעים אין לראות אלא כמעט מדי ומאוחר מדי ותוך שלא היה בו כדי לייתר את הגשת התביעה דנן ולהביא להתמודדות לגבי אותם נושאים שהנתבעת נסוגה מהם בפתח הדיון.

סוף דבר
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
·
8,103.82 ₪ כשהם נושאים ריבית והצמדה כדין מיום 26.8.2016 ועד הפירעון (נזק ישיר כמפורט בסעיף 19 לעיל);
·

1,600 ₪ (נכון להיום) - פיצוי בגין התנהלות בחוסר תום לב מול התובעים משך זמן ארוך והעלאת טענות סרק עובר לניהול ההליך המשפטי;
·

1,500 ₪ (נכון להיום) - הוצאות התובעים בניהול המשפט, לרבות תשלום אגרה ואבדן זמן, וכן בהתחשב במהות טענות ההגנה של הנתבעת כמתואר לעיל.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ככל שלא ייפרע בפועל החוב הפסוק במלואו קודם לכן, יהיו התובעים רשאים להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל ביום 17.9.2017.
ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום,
ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 52532-05/17 שלי לוי, אמיר לוי נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/08/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים