פסקי דין על עו"ד גיא גיסין | פסקי דין על alan saskin | פסקי דין על tcc/urbancorp bay stadium lp | פסקי דין על the webster trust ואח' |

46263-06/17 א     09/08/2017




א 46263-06/17 עו"ד גיא גיסין נ' alan saskin, tcc/urbancorp bay stadium lp, the webster trust ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 46263-06-17
urbancorp

נ'
saskin
ואח'







מספר בקשה:6
לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה


המבקש

עו"ד גיא גיסין
– בעל תפקיד לחברת
urbancorp inc
ע"י ב"כ עו"ד יעל הרשקוביץ

ו/או גלעד ברגשטיין
ו/או מיכאל מיסול


נגד


המשיבים

1.
alan saskin
באמצעות
the fuller landau group inc.(as proposal trustee of alan saskin
)

2.
tcc/urbancorp bay stadium lp
3.
the webster trust
4.
urbancorp management inc
5.
urbancorp holdco inc
באמצעות
the fuller landau group inc.

כולם ע"י עו"ד עופר צור
משרד גורניצקי ושות'

6.
הכונס הרשמי


החלטה


האם יש לראות בהמצאת כתב התביעה למשרד עו"ד המהווה כתובת להמצאת כתבי
בי-דין עבור המשיבים בהליך חדלות פירעון, כהמצאה כדין גם לצורך הליך דנן?

א.
רקע עובדתי

1.
המבקש עו"ד גיסין, מונה כבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון המתנהלים ביחס לחברת אורבנקורפ (להלן: "בעל התפקיד"). אורבנקורפ (להלן: "החברה") היא חברה קנדית אשר הנפיקה אגרות חוב לציבור בישראל בסך של כ-180 מיליון ₪ על פי תשקיף. אגרות החוב נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעל התפקיד טוען שהמשיבים הפרו התחייבויות שנטלו על עצמם בתשקיף ובין היתר, לא העבירו לחברה כספים שהתחייבו להעביר ונטלו מהחברה כספים, תוך גרימת נזק של מעל 32
מיליון דולר קנדי. עקב כך,
נפתח ההליך פירוק חברה בבית משפט זה (ההליך בישראל במסגרת תיק פר"ק 44348-04-16 להלן: "הליך חדלות הפירעון" ).

2.
המשיב 1, אלן ססקין, הינו בעל השליטה בחברה.
the fuller landau group inc.

מונתה כנאמן לנכסיו של אלן ססקין בהליך חדלות פירעון המתנהל בקנדה.

המשיבות 2-4 הן חברות קנדיות בבעלות המשיב 1 ובני משפחתו והן מחזיקות במניות החברה באמצעות המשיבה 5.

3.
ביום 9.2.17 הגיש עו"ד צור ממשרד גורניצקי ושות'
(להלן: "עו"ד צור" או "המשרד") בהליך חדלות הפירעון של החברה, "בקשת הצטרפות להליך מטעם הנאמן הקנדי בהליכי פשיטת רגל של מר אלן ססקין בקנדה וכן מטעם בעלי מניות בחברה" (להלן: "בקשת ההצטרפות").

4.
במסגרת ההחלטה בבקשת ההצטרפות, קבע כב' הנשיא השופט אורנשטיין, כי "תנאי לקבלת הבקשה הינו שהמבקשות 2-4 [המשיבות 2-4 כאן – נ.ש.] ימציאו מען להמצאת כתבי בי-דין בארץ, בין אם זו כתובת באי כוחם ובין אם זו כתובת אחרת שהמבקשות נגישות בה" (להלן: "החלטת 4.4.17").

5.
בהמשך להחלטה זו, הגיש עו"ד צור "הודעה מטעם המבקשות 2-4" שבמסגרתה נמסרה כתובת משרדו ככתובת להמצאת כתבי טענות שיוגשו בהליך. בהודעה נאמר כי: "..המבקשות 4-2 מודיעות באמצעות הח"מ, כי ניתן יהיה להמציא עבורן כתבי טענות שיוגשו בהליך זה למשרד הח"מ כל עוד הוא משמש בא כוחן בהליך זה." (להלן: "ההודעה").


6.
בעקבות ההודעה, התיר ביהמ"ש את צירופן של המבקשות 2-4 להליך חדלות הפירעון.

7.
בעל התפקיד הגיש בתיק חדלות הפירעון בקשה לאישור הגשת הליך דנן, שעניינו תביעה כספית והצהרתית כנגד המשיבים. ביהמ"ש נעתר לבקשת בעל התפקיד ואפשר הגשת התביעה. בעקבות החלטה זו, הוגשה התביעה נשוא תיק זה.

8.
בעל התפקיד המציא את כתב התביעה ובקשות נלוות למשרדו של עו"ד צור ביום 21.6.17. ביום 29.6.17 שלח עו"ד צור מכתב לבעל התפקיד ואף הגיש הודעת עדכון לבית המשפט לפיה הוא ומשרדו אינם מהווים מען להמצאת כתבי בי-דין לנתבעות 2-5 ו/או למי מטעמן בתיק שבנדון וכי אין בידיו ייפוי כוח לייצגם בתיק זה.

9.
לאור האמור בהודעה זו, הגיש בעל התפקיד את הבקשה נשוא ההחלטה דנן, במסגרתה מבוקש שביהמ"ש יאשר כי מסירת כתב התביעה והבקשות הנלוות למשרד עבור המשיבים 1-5 בוצעה כדין (להלן: "הבקשה").


ב.
תמצית טענות המבקש

1.
יש לראות בעו"ד צור ובמשרדו, מען להמצאת כתבי בי-דין למשיבים בהליך זה וזאת בין היתר לאור ההודעה שהגיש עו"ד צור לביהמ"ש בהליך חדלות הפירעון, בדבר היות משרדו מען להמצאת כתבי טענות.

2.
התביעה הנוכחית הינה חלק אינהרנטי מהליך חדלות הפירעון, במסגרתו, לבקשת עו"ד צור עצמו, נקבע כי הוא ומשרדו מהווים מען להמצאת כתבי בי-דין למשיבים. תביעה זו הוגשה כהליך נפרד "מחוץ" לתיק חדלות הפירעון ולא כבקשה למתן הוראות, לאור הנחיית כב' הנשיא אורנשטיין בהחלטה שנתן בתיק חדלות הפירעון (מיום 21.5.17). אין לייחס להחלטתו הטכנית של כב' הנשיא בדבר האופן הדיוני שבו יתבררו הטענות, משום פתח להתחמקות המשרד
מהיותו כתובת למסירת כתבי בי-דין לנתבעים. זאת אף הסיבה שהוגשה בתיק זה ע"י המבקש
בקשה לקביעת מותב, בגדרה התבקש ביהמ"ש לקבוע כי כב' הנשיא הוא שידון גם בתביעה הנוכחית, בשל היתרונות והיעילות הגלומים בכך, מאחר והוא המותב הדן בהליך חדלות הפירעון.

ג.
תמצית טענות המשיבים

1.
יש לדחות את הבקשה ולקבוע כי המשרד אינו המען להמצאת כתבי בי-דין בהליך זה.

2.
המשרד אינו מייצג את המשיב 1 ואת המשיבה 5 בשום הליך משפטי. אשר למשיבים 4-2, המשרד מהווה מען להמצאה עבורם רק בהליך חדלות הפירעון.

3.
התביעה הנוכחית הינה תביעה אזרחית מחוץ להליך חדלות הפירעון, והמשרד אינו מהווה כתובת להמצאה בתביעה האזרחית נשוא הליך דנן.

4.
כפי שעולה מלשון החלטת 4.4.17 וההנמקות שניתנו במסגרתה, ביהמ"ש קבע כי המען שיש להמציא לצורך המצאה כדין לתאגידים הקנדיים הינו רק בהליך הפר"ק.

5.
במסגרת תגובתו לבקשת ההצטרפות, הציב בעל התפקיד תנאים לרבות קביעה כי המצאה למשרד מהווה המצאת כתבי בי דין "בכל דבר ועניין". התנהלותו של בעל התפקיד אינה הולמת את מעמדו כ
officer of the court

המשמש כידו הארוכה של ביהמ"ש והיה עליו לגלות כבר במסגרת התגובה לבקשת ההצטרפות, כי כוונתו היא להשיג כתובת להמצאה למשיבים, על מנת שיוכל להגיש כנגדם תביעה בהליכים אזרחיים.

6.
בהחלטת ההצטרפות פסק כבר ביהמ"ש וקבע, כי ההמצאה במשרד מתוחמת אך ורק לתחומי הליך הפר"ק.

7.
המדובר בנתבעים זרים ועל בעל התפקיד לבצע המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). מגמת הפסיקה הינה שלא להרחיב את המקרים בהם ניתן להמציא כתב תביעה לעו"ד במובן של תקנה 477 לתקסד"א.

ד.
דיון והכרעה

1.
לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן:

2.
בהחלטתי מיום 6.3.17 בפש"ר (ת"א) 63458-11-16 אבי רועי דוביצקי נ' יונתן קליין (להלן: "עניין דוביצקי") אליה הפנה עו"ד צור בתגובתו, דנתי בסוגיית המצאת כתבי בי-דין
לעורך דין כמורשה וציינתי כי
תכלית ההמצאה של כתבי בית דין היא כפולה. האחת: לצורך רכישת סמכות של בית המשפט על בעל הדין שכנגד והחלת שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט; והשנייה: לצורך יידוע בעל הדין שכנגד על ההליך המתנהל כנגדו כחלק משמירה על זכותו להליך הוגן. (
רע"א 39/89
general electric corp
נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב

(4), 762;
רע"א 11286/05
אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
ניתן ב-8.7.07).



3.

תקנה 477 לתקסד"א
קובעת כי:

ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

4.
בע"א 23/83
סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, פ"ד לח
(4) 309 ניתנה לתקנה זו פרשנות מרחיבה, לפיה כל תכליתה של ההמצאה היא להביא לידיעת הצד שכנגד את קיומה. נקבע כי די שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען ואין דרישה כי הוא יהיה מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט. עם השנים, צומצמה הלכה זו וברע"א 1947/91
סיריל שטיין נ' מרקוס דוד כץ, פ"ד
מה(4), 705, 708 נקבע כי הדיבור "עורך דין" לצורך
תקנה 477
לתקנות מתייחס ל"עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות" (
בע"מ 1378/07
צפורה יוסף זדה נ' אליהו יוסף זדה
ניתן ב-29.4.07 והאסמכתאות שם).

5.

תקנה 477
קובעת כי המצאה יכולה להיעשות אף באמצעות "מורשה".
תקנה 478
לתקנות מגדירה מיהו מורשה לקבלת כתבי בי-דין ונקבע בה כי:


(א)
כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.

(ב)
מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית המשפט.


6.

המבחן העיקרי לבחינת קיומה של הרשאה למורשה הוא מבחן אינטנסיביות הקשר בין הנתבע לבין המורשה. על המבקש להמציא כתבי בית דין לידי מורשה, מוטל הנטל להראות קיומו של קשר ושיתוף פעולה בין המורשה לנתבע "במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו" (
רע"א 11556/05
קמור רכב בע"מ נ' חיים חימו


(
27.2.06);
רע"א 77/16
צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' תואפיק נסאר
24.1.2016).

7.
בת"צ (ב"ש) 69990-09-16 תורתי ואח'
נ'
netherlands bv

ואח'

(23.4.17) אשר עסק במקרה בו יש לנתבע תושב חוץ או לחברת חוץ מורשה בישראל, ציינה כב' השופטת לוין, כי
תקנה 477
לתקנות אינה מחייבת הסמכה לקבלת כתבי בי דין ודי בעצם הייצוג של הנתבע בנושא ההתדיינות. השאלה שיש לשאול אינה האם המשרד גם מייצג את הנתבעים בהליך הנוכחי שנפתח, אלא האם הוא מורשה לקבלת כתבי בי דין בנושא ההתדיינות. כמו כן, אין בהחלטה בנושא כשרות ההמצאה, בכדי לכפות על הנתבעות ועל המשרד יחסי ייצוג בהליך זה. (ראה גם: פש"ר (ת"א) 9989-08-12 ליאם מימון השקעות בע"מ נ' ארז פיין (16.10.12) (להלן: "עניין פיין").

8.
יש לבחון את הזיקה בין הליך חדלות הפירעון בו הצהיר עו"ד צור כי משרדו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין, לבין ההליך דנן ולהכריע האם מדובר באותו "נושא התדיינות". כמו כן, יש לבחון האם במסגרת היחסים והקשר בין עו"ד צור ומשרדו למשיבים, ניתן להניח כי דבר הגשת ההליכים יובא לידיעת הנתבעים/המשיבים.

9.
בענייננו, בחינת הטענות העומדות בבסיס התביעה דנן מעלה כי מהות הטענות הנטענות כרוכות וקשורות באופן ישיר להליכי חדלות הפירעון של החברה. אכן, במסגרת ההודעה שהגיש עו"ד צור הוא הודיע בשם המשיבות 4-2 כי "ניתן יהיה להמציא עבורן כתבי טענות שיוגשו בהליך זה למשרד הח"מ כל עוד הוא משמש בא כוחן בהליך זה" (הדגשות אינן במקור). אולם, אין
לקבל את טענת עו"ד צור, לפיה התביעה הנוכחית הינה תביעה אזרחית המנותקת מהליך חדלות הפירעון. עיון בכתב התביעה בתיק זה, כמו גם במסמכים המצויים בתיק חדלות הפירעון, מביא לכלל מסקנה כי מדובר בעניינים קשורים אינהרנטית ובאותו נושא התדיינות. במה דברים אמורים:

10.
בתיק זה מבוקש כי ביהמ"ש יצהיר שהמשיב 1 יחד עם רעייתו (אשר הם בעלי השליטה בחברה באמצעות המשיבות 2-5) וכן חברות פרטיות נוספות המצויות בבעלותם הישירה או העקיפה של המשיב 1 ואשתו, הפרו התחייבויות שלקחו על עצמם כלפי החברה ולאור הפרות אלו, יש לחייבן להשיב ולשלם לחברה סכומי כסף גדולים.

על בסיסן של ההתחייבויות שלקחו על עצמם הנתבעים במסגרת התשקיף, הנפיקה החברה כ-180,000,000 ₪ ע.נ. אגרות חוב אשר נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בעל התפקיד מפרט בכתב התביעה את ההפרות השונות של ההתחייבויות התשקיפיות ואת אחריותם של הנתבעים לכל הפרה והפרה. מהות התביעה דנן, היא הצהרה בדבר אחריותם של הנתבעים בגין הפרות חוזיות של התחייבויותיהם כלפי המשקיעים בישראל וחיובם בתשלום בגין הפרות אלה לקופת הנושים. בעל התפקיד, מציין ובצדק, כי הוא פועל בשם החברה ובהיותה חדלת פירעון, פעולותיו הינן למען נושיה.





11.
הליך חדלות הפירעון שנפתח בישראל מטרתו בין היתר, גיבוש תוכנית פעולה שתביא להסדר שמטרתו הגנה על נכסי המשקיעים/הנושים ומימושם של הנכסים השונים בדרך שתביא למקסום זכויות הנושים בישראל ובקנדה. ברי, כי בתביעה שהוגשה בהליך דנן, יש בכדי לקדם את התכלית והמטרות העומדות בבסיס הליך חדלות הפירעון שמתנהל ומכאן שמדובר בנושא ההתדיינות.




12
לאור האמור, יש לראות במשרד כתובת להמצאת כתבי בי דין למשיבים גם בתיק זה. כב' הנשיא אורנשטיין בהחלטת ההצטרפות, התנה כאמור את הצטרפותם של המשיבים כאן להליך חדלות הפירעון בכך שיומצא מען להמצאת כתבי טענות מאחר ו"לא ייתכן שעל מנת להמציא בהמשך כתבי טענות להליכים, יידרש בעל התפקיד להליכים של המצאה מחוץ לתחום שאינם וודאיים וכרוכים בעלויות ניכרות". נראה כי פרשנות ראויה לדברי בית המשפט בהחלטת ההצטרפות מביאה למסקנה כי יש לראות במשרד מען למסירת כתבי טענות גם בתביעה זו.

13.
עו"ד צור מפנה את ביהמ"ש להחלטה בעניין דוביצקי במסגרתה דחיתי בקשה לראות במשרדה של עו"ד כמען להמצאה. ברם, אין הנדון דומה לראייה. בעניין דוביצקי לא הוכח כי עוה"ד ייצגה את החייב בהליך כלשהו, בעוד כאן אין מחלוקת כי המשרד
ועו"ד צור מייצגים את המשיבים בהליכי חדלות הפירעון. כמו כן, בהפעלת מבחן אינטנסיביות הקשר, בעניין דוביצקי לא הוכח קיומו של קשר שוטף או קשר בכלל בין החייב לעו"ד במועד ההמצאה ואילו במקרה דנן לא הוכחש קשר שוטף בין המשרד למשיבים וניתן להניח כי ישנו קשר רציף ושוטף, לאור ההליכים המתנהלים ביחס למשיבים בימים אלו באמצעות המשרד.




14.
באשר למסגרת היחסים בין המשרד
למשיבים: עו"ד צור הגיש בשם המשיבים וכמייצגם את בקשת הצטרפות להליך חדלות הפירעון. הדעת נותנת כי נוכח הייצוג ההולך ונמשך של המשיבים על ידי המשרד בענייני חדלות הפירעון, מתקיים קשר בין המשרד לבין המשיבים, כולל המשיב 5. אף אם המשרד אינו מייצגם באופן רשמי בתביעה זו, כפי שטוען עו"ד צור, ניתן להניח כי המשרד לא יתקשה להביא את ההליך לידיעתם של כל המשיבים. בכך למעשה, עמד בעל התפקיד בנטל המוטל עליו להוכחת מבחן אינטנסיביות הקשר לצורך ההמצאה.

15.
להשלמת התמונה יצוין כי ביחס למר ססקין אישית, ניתן היתר המצאה לחו"ל לפי תקנה 500 לתקסד"א, על פי בקשת בעל התפקיד.

ה.
סיכום

1.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי כתב התביעה והבקשות הנלוות אשר הומצאו לידי עו"ד צור ממשרד
גורניצקי
ביום 21.6.17 הומצאו כדין.

2.
המשיבים יגישו כתב הגנה בתוך 30 ימים.
ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

3.
המשיבים ישלמו למבקש שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

4.
החלטה זו ניתנה בכובעי כרשם בית המשפט.



ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז, 09 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 46263-06/17 עו"ד גיא גיסין נ' alan saskin, tcc/urbancorp bay stadium lp, the webster trust ואח' (פורסם ב-ֽ 09/08/2017)